עז בכרמל: שכונה חדשה מאיימת על חלקת טבע נדירה בחיפה

לא פחות מ-748 תושבים חיפאים הגישו התנגדויות לתוכנית בנייה חדשה, להקמת שכונת "רמת גוראל". השכונה תחסל את "גבעת העיזים" - משאב טבע ונוף ייחודי בעיר. כמו במקרים אחרים, גם כאן הגופים הירוקים לא פועלים די הצורך, ובלית ברירה, החליטו תושבים צעירים להיאבק כדי לנסות ולעצור את התוכנית.

העירייה, מצדה, הזדרזה להציב במקום סלע גדול ועליו לוח ברזל המציין בשלוש שפות את שמה של השכונה העתידית, שתיקרא על שמו של אריה גוראל, ראש העירייה המנוח. כך, כנראה, מבקשים בעירייה להכריז כי הגורל נחרץ, וכי מחאות התושבים לא יזיזו את הסלע (או את העירייה) מהתוכנית.

גבעת העיזים ממוקמת בין שכונות מגורים ובין שני וואדיות נחלים(מפה: מיכאל יעקובסון)

גבעת העיזים הוא כינויה העממי של גבעה, השוכנת בין שכונת דניה מדרום לשכונת רמת אשכול מצפון, סמוך לשכונת רמת בגין. הגבעה היא האזור הטבעי הגדול והאיכותי ביותר שנותר בעיר. עיזים אמנם אין כאן כיום, אבל המטיילים בסביבה יכולים להיתקל בצבועים, תנים, חזירי בר, דורבנים, צבים, שפנים, עופות דורסים וציפורי שיר.

בשטח יש צמחייה טבעית וגם אתרים ארכיאולוגיים. למה למחוק אותם?(צילום: אינסה ביננבאום)

את השטח מכסה צמחייה ארצישראלית עשירה, ובכלל זה עצי חרוב עתיקים, אורן ירושלים, שיחי מרווה, ופריחת חורף של כלניות ורקפות, המהווים חלק בלתי נפרד מנוף הכרמל. באתר יש גם מערות שנחצבו באבן הגיר הרכה, ואתרים ארכיאולוגים מתקופות שונות. לא פלא שחיפאים רבים מסרבים להאמין שהמקום עומד להימחק, ועוד בידי העירייה.

2,000 יחידות דיור ומערכת דרכים חדשה

437 הדונמים שבתחום התוכנית, הפרושים בין שכונות המגורים, הם שטח טבעי הגובל בשני נחלים: נחל עובדיה (עברות שמו של ואדי עבדאללה), שבו מסלול הטיול הארוך ביותר מבין הנחלים שמתחילים בעיר; ונחל עמירם, מהנחלים העשירים בצמחייה סבוכה באזור חיפה.

התוכנית, שנערכה במשרד מהנדס העיר, אמורה לאפשר את בנייתן של כ-2,000 יחידות דיור ואיתן מערכת דרכים חדשה, 20% יותר ממה שחלמו בזמנו עורכי התוכנית המנדטורית משנות ה-30 (הפרטים עליה בהמשך).

תוכנית השכונה נערכה במשרד מהנדס העיר. צפיפות המגורים בשכונה צפויה להיות נמוכה(מתוך mavat.moin.gov.il, עיבוד תמונה: מיכאל יעקובסון)

צפיפות המגורים ב"רמות גוראל" תהיה נמוכה יחסית: 9.5 דירות לדונם, פחות מהצפיפות שקבעה תוכנית המתאר הארצית, השואפת לצופף את הערים בישראל לרמה של 11 עד 22 דירות לדונם (במטרה לנצל מקסימום שטחים בנויים, כדי להימנע מפגיעה בשטחים פתוחים). בגלל שיפועי הקרקע החדים באזור, הכניסה לחלק מהבניינים, שיתנשאו עד לגובה של תשע קומות, תהיה מקומת הגג. בתוכנית מכריזים כי הבנייה בשכונה תהייה "בנייה ירוקה", אך כותבי התוכנית משאירים את ההוראה המחייבת ללא הנחיות מפורטות - שהיה ראוי שיופיעו - מה שמותיר את הזירה בידי קבלנים, שיימנעו, סביר להניח, מלהשקיע במטרות ארוכות טווח שאינן תורמות להגברת ההכנסות המיידיות.

83 שנים של תוכניות בנייה

התוכניות לבנייה בשטח הגבעה לא נולדו אתמול או שלשם. כבר ב-1934 מכרו כאן מגרשים לבנייה, וב-1935 הוחל בקידום תוכנית אופיינית לתקופה: גן מרובע כמוקד בלב השכונה, הנחצה בשדרה מרכזית. שאר רחובות השכונה תוכננו כך שילוו את הטופוגרפיה הטבעית, עם בתי מגורים משני צידי הרחוב. בחלק קטן מהם אושרה גם חזית מסחרית.

מימוש התוכנית הישנה התעכב, רוכשי המגרשים שמתו הורישו את הקרקעות לילדיהם, ובדומה למקרים אחרים - כמו כיכר המדינה בתל אביב, או אזור החולות בחולון - נוצר מצב של ריבוי בעלים. בין בעלי הקרקעות ניתן היה למצוא עד לאחרונה את שמו של ג'ף בנט, אביו של שר החינוך נפתלי בנט; וכעת מייצג את המשפחה, בין בעלי הקרקעות, האח דן בנט.

כדי לקדם את תוכנית הבנייה הנוכחית של העירייה, נערכה חלוקת שטחים חדשה ללא הסכמת בעלי הקרקעות. בנוסף, הסתמכה העירייה על כך שתהליך הכנת התוכנית המקורית החל קודם לחקיקת חוק התכנון והבנייה הישראלי, ולכן היא פטורה מלהגיש תסקיר השפעה על הסביבה. אף תוכנית לא מגיעה לדיון בוועדות התכנון בלי תסקיר סביבתי - אבל בחיפה של היום הכל אפשרי.

יובל אבנר, אחד ממובילי המאבק: "כבר היום בית הספר היסודי וגני הילדים קורסים מעומס, אז מה יהיה אז?"(צילום: אינסה ביננבאום)

"אנשים קנו מגרשים בידיעה שהבנייה לא תתממש", טוען יובל אבנר, מהנדס אלקטרוניקה בוגר הטכניון, תושב שכונת רמת בגין ואחד ממובילי המאבק בתוכנית. "מאז שנות ה-30 דברים השתנו באזור, כל מארג החיים השתנה, ויותר מחצי מהעיר נבנתה. בשטח עליו הוקם 'הגרנד קניון' ומחלפי מנהרות הכרמל (ואדי ראשמיה, מ"י) תכננו הבריטים פארק טבעי, אבל אחר כך באו ועשו מעקף סלקטיבי של התוכניות: איפה שהתירו לבנות אז - בונים, ואיפה שלא התירו - עוקפים ובונים".

בישראל, ככלל, אין התחשבות רבה בסביבה הטבעית כשבונים שכונות מגורים. אדריכלים לא יוצרים קישורים אל הטבע הסובב, וקבלנים נוהגים להשליך עודפי עפר אל השטחים שמחוץ לגבול העבודה, ובכך ממשיכים ומחסלים עוד עשרות דונמים של טבע. גבעת העיזים היא טבע עירוני המקושר היטב לבתי המגורים. המעבר משכונת רמת בגין אל הטבע רצוף וברור, והגבעה מתפקדת כשמורת טבע, שרק בטעות לא הוכרזה ככזו. אך כשמשקיפים מגבעת העיזים דרומה אל שכונת דניה היוקרתית - שבה מתגורר גם יונה יהב, ראש העירייה- אפשר לראות כיצד למרגלות כל בית בשורת הבתים האחרונה, הפונה אל הטבע, אל נחל עובדיה, יש ערימות של עפר ופסולת בניין, שהושלכו הרחק מגבולות המגרש.

מתנגדי התוכנית: עדיף לאכלס תחילה בתים נטושים

אבנר משוכנע שהריסת הריאה הירוקה האחרונה בעיר תפגע באיכות החיים בשכונות הסמוכות. מערכת הכבישים העתידית, שאותה הוא מכנה "כביש המוות'", תוביל לדעתו לאסון תחבורתי שיסכן את חיי התושבים. "בשלב הראשון יקומו 600 דירות, ללא מוסדות ציבור", הוא מעריך. "כתוצאה מכך, רמת בגין תהפוך לשכונת שירות. כבר היום בית הספר היסודי וגני הילדים קורסים מעומס, אז מה יהיה אז? כשראש העירייה ביקר פה כדי להציג את הכביש המתוכנן, הוא ראה התנגדות שלא נתקל בה מימיו. ברגע ששאלו אותו שאלות קשות, הוא קם וחתך מהדיון".

התושבים לא מוכנים להיכנע, והמאבק, שהחל כבר לפני 25 שנה, נעשה אינטנסיבי יותר בשנה האחרונה, כשהתוכנית הופקדה לאישור הוועדה לתכנון ובנייה. את המאבק מובילה עמותת "ירוק בלב", שהקימו צעירים חיפאים בשנות ה-20 לחייהם. הקבוצה החלה את פעולתה בארגון סיורי פנאי בשטחי הטבע העירוני, וכשחבריה הבינו ששטחים אלה מצויים בסכנה, הם החלו לפעול באופן מאורגן להגנתם.

פעילי "ירוק בלב" סימנו בגבעה מסלולי הליכה ודאגו לניקיון מקיף(צילום: אינסה ביננבאום)

באחרונה אירגנו, עם נציגי התושבים, אירוע סיורים שבו השתתפו כ-500 תושבים. האירוע הצליח להגביר את המודעות גם בקרב תושבי האזור שלא הכירו את ערכי הסביבה שבה הם חיים. חברי העמותה סימנו שבילי הליכה ודאגו לניקיון מקיף. מאז שהפכו לעמותה הם באים במגעים רשמיים עם העירייה וועדות התכנון, ופועלים באופן מקצועי.

"יש בחיפה 4,500 דירות נטושות, אוכלוסיית העיר לא גדלה, אז בשביל מה צריך את השכונה החדשה?" שואל עו"ד אסף בן לוי, חבר בוועד המנהל של העמותה והיועץ משפטי שלה. "במקום לדאוג ולאכלס את הבתים הנטושים, להרחיב פרויקטים של פינוי-בינוי וחידוש שכונות, מקימים שכונה שתהרוס את הטבע, ובעלויות גבוהות".

עוד שכונה במקום טבע. ולמה לא פארק?

בתחום המודעות הציבורית רשמה "ירוק בלב" הישג מרשים. בזמן הביקור של ערוץ האדריכלות של Xnet בשטח, הגיעה לגבעה כיתת תלמידים מבית הספר "נופים" שבמרכז שכונת רמת בגין. הילדים כבר הכירו את המאבק, והגיעו יחד עם ההורים להציב ברחבי הגבעה קנים לקינון ציפורים. פרט לילדים, אפשר למצוא כאן כמעט בכל רגע נתון, מבקרים בודדים, זוגות ומשפחות.

נועה ודניאל שר עם הכלב נמש. "כאן יש לנו ממש טבע בתוך העיר בלי שצריך להיכנס למכונית... זה לא עוד גן שעשועים קטן וכלוא"(צילום: אינסה ביננבאום)

בצהרי יום ששי פגשנו את נועה ודניאל שר, תושבי השכונה, שיצאו לטייל כאן עם הכלב נמש. "בשבתות או אחרי הצהריים", הם מספרים, "באים לכאן טונות של אנשים, בעיקר כל בעלי הכלבים, ורוב אלה שיש להם ילדים. באים גם 'הצופים' וחוגי סיור. בכל עיר נורמלית בעולם", הם מוסיפים, "יש פארקים שאנשים הולכים בהם, מדברים ומשחקים. יש כאלה בתל אביב, בברלין ובניו יורק, אבל בחיפה אין כמעט פארקים בתוך העיר, וכאן יש לנו ממש טבע בתוך העיר בלי שצריך להיכנס למכונית. כאן אפשר להראות לילדים מה זה מרווה ומה זה לוטם, זה לא עוד גן שעשועים קטן וכלוא. הכל פה פתוח, אפשר להתרוצץ, למצוא פרחים, זה פארק עירוני שכמוהו אין לנו בחיפה".

מה עמדתם בנוגע לתוכנית הבנייה? "דיכאון. אנחנו מבינים שאנשים השקיעו כסף ורכשו קרקעות, אך הנזק הוא אדיר, מה גם שלא מתכוננים לבנות שכונה לזוגות צעירים, אלא בתים גדולים. וכאלה יש לנו מספיק".

היכן הגופים הירוקים?

גיל סירוטה, הנדסאי חשמל וחבר הוועד המנהל של העמותה, התלווה אלינו לסיור בגבעה. "אנחנו העמותה הסביבתית העיקרית שפועלת בחיפה ועוסקת בטבע עירוני", הוא מספר. "לכן החלטנו להפיץ את הנושא בפייסבוק, ולהעמיד במרכז השכונה, במשך כחודש, דוכני החתמה בנוכחות עורך דין". 

גיל סירוטה, אחד ממובילי המאבק: "החלטנו להפיץ את הנושא בפייסבוק ולהעמיד במרכז השכונה דוכני החתמה"(צילום: אינסה ביננבאום)

כך הצליחה העמותה להשיג כ-700 התנגדויות תושבים לתוכנית. "הסברנו לעוברים ושבים שכתושבים יש להם זכות להגיש התנגדות לתוכנית. היו אנשים שאמרו שהם חתמו כבר על עצומה, אבל הסברנו להם שעצומה נועדה רק להגביר מודעות, והיא לא מקנה להם את הזכות להציג את טיעוניהם בפני הוועדה לתכנון ובנייה, שמחויבת לדון בטיעונים".  העמותה שואפת לשיתופי פעולה. אך לדברי חבריה, הגופים הירוקים לא סייעו: "ניסינו לפנות לרשות הטבע והגנים ולאדם טבע ודין, אבל הם בחרו שלא להתערב". 

מרשות הטבע והגנים נמסר בתגובה: "הרשות רואה בחשיבות השמירה על השטחים הפתוחים ערך עליון, אך במקרה זה מדובר בתוכנית הרחבה בתחום מוניציפלי שעברה את כל התהליכים הנדרשים. מדובר בשטח מוניציפלי ולא בשמורת טבע, גן לאומי או שטח בעל ערכי טבע מוגנים. תוכניות ההרחבה, הבינוי והתשתיות תואמות את התב"ע ונעשו בצורה מסודרת על ידי עיריית חיפה".

מ"אדם טבע ודין "נמסר בתגובה: "אנחנו חושבים שזה פשע לבנות בגבעת העיזים ולנכס את הנוף רק לציבור מצומצם. לצערנו, בשל שטף התוכניות ההרסניות למאות אלפי יחידות דיור במקומות רגישים ברחבי הארץ, אין באפשרותנו להגיש התנגדות לכל תוכנית".

ומה עם החברה להגנת הטבע? במסמך הערות לתוכנית, שהגישו מתכנן ומנהלת קהילת חיפה והסביבה של החברה להגנת הטבע, הם הדגישו כי "מסמך זה אינו מבטא התנגדות עקרונית של החברה להגנת הטבע לאפשרות של פיתוח שכונת מגורים בשטח התוכנית".

ובינתיים, חיפה דועכת

תוכנית המתאר החדשה לחיפה, שאושרה בסוף 2016, מסמנת מצד אחד את שאיפותיה של העיר: יצירת רצף עירוני תוך חידוש אזורים מוזנחים, ניצול משאבי טבע ופינוי מפגעים, חיזוק המוקדים העירוניים ויצירת שבילים מרכזיים נוחים בין חלקי העיר השונים; אך יחד עם אלה מאפשרת התוכנית פיתוח אזורים שכלל לא בטוח שיש צורך בפיתוחם, או בפגיעה בתפקודם הנוכחי.

זה כמעט 50 שנה שחיפה שקועה בהידרדרות, שתוצריה ניכרים בכל פינה בעיר, וכבר מהכניסה הדרומית אליה. שכונת נאות פרס החדשה והדחוסה סובלת מתכנון כושל, שנראה שלא התייחס לאצטדיון הצמוד. השכונה נמצאת עדיין בבנייה, אך כבר עכשיו מזכירה במראה שלה את שכונת העוני קין מינג בהונג קונג. אחריה באות שכונות מתפוררות כמו נווה דוד, שער העלייה, קריית אליעזר, הדר הכרמל, ועד אזורי התעשייה שבצפון העיר.

באופק נראות השכונות הסמוכות לים. שכונת פרס החדשה לא מתייחסת לאצטדיון הסמוך אליה(צילום: אינסה ביננבאום)

באזור התעשייה "חוף שמן" אין כל זכר לחוף. מראהו המחריד חושף סביבה תעשייתית מנוכרת, אפילו יותר מזו של אזורי תעשייה עתירי תעשיות מזהמות כמו "נאות חובב" ו"מישור רותם" בנגב. חוות הדלק הגדולה ומסופי המכולות לאורך רצועת החוף, בקצה אזור התעשייה הצפוני ורחוב חלוצי התעשייה, סוגרים מצפון את סיפורה של העיר כמקום מזוהם, מוזנח ומיושן.

בנייה חדשה במקום טיפול במצוקה קיימת

כדי לחזק את מעמדה של חיפה לא יעזרו תוכניות מתאר, ובוודאי שלא חיסול שטחי טבע לבניית בתי מגורים חדשים. זה אמנם הנתיב הקל, הפשוט והמהיר, אך כפי שהוכח בעבר, באינספור ערים בארץ ובעולם, עדיף קודם כל לטפל בסביבות קיימות ולחזק ערכים קיימים. לאורך עשרות שנים נמנעת עיריית חיפה ממהלך כזה, ובוחרת להמשיך להוביל, לקדם ולפתח אזורים חדשים, ובהם גבעת העיזים.

אך עדיין מוקדם להתייאש. לצורך התייחסות להתנגדויות שהוגשו ,מונה חוקר שיגבש את המלצותיו לצורך קבלת החלטה סופית. גם אם החוקר ימליץ לאשר את התוכנית, עדיין ניתן יהיה להפעיל כוח פוליטי כדי לבטלה. ב-2017, אישור של תוכנית שמחסלת שטחי טבע ייחודיים ללא נספח סביבתי הוא מהלך שלא מעודכן עם התקופה.

תגובת עיריית חיפה: ייעוד לבנייה מימי המנדט

• "השטח שעליו מתוכננת השכונה מיועד לבנייה עוד מימי המנדט. בעלי המגרשים, שהם מגרשים פרטיים מאושרים לבנייה, זכאים לממש את זכותם הקניינית. אין לעירייה או לכל אדם זכות לשלול מהם את זכותם הקניינית, בדיוק כפי שזכויות אלה מומשו בזמנו על ידי בעלי הקרקעות בשכנות הסמוכות, ולמעשה בכל העיר, הבנויה על ערכי טבע זהים לאלה הקיימים ברמת גוראל".
  

• "בחיפה כ-50 מטרים רבועים של שטחים ירוקים לנפש, המהווים פי שניים מהנורמה המקובלת בערים אחרות בישראל. עיריית חיפה מייחסת חשיבות רבה לשימור השטחים הפתוחים ועל כן דאגה להטמיע בתוכנית המתאר החדשה את שימור הוואדיות בכל שכונות העיר, לרבות ברמת גוראל".
  

• "הנתון המדבר על דירות ריקות חסר בסיס ואינו נכון, ובכל מקרה אינו רלוונטי לזכויותיהם של בעלי הקרקעות ברמת גוראל. מבני הציבור ייבנו בשכונה בהתאם לקצב התפתחותה, כך שלכל ילדי השכונה יימצאו בתוך השכונה מוסדות חינוך".
  

• "השריפה הגדולה שהתרחשה לפני שלושה חודשים בלבד הוכיחה, למי שעוד נזקק להוכחה, כי לכל שכונות העיר בהן קיימת כניסה ויציאה אחת, כמו רמת בגין, יש להוסיף חיבור תחבורתי נוסף, שייתן מענה בשעת חירום ובשגרה. אי חיבור השכונה ליציאה נוספת מסוכנת, ועלולה להפוך למלכודת מוות בשעת חירום בה חלילה יידרש פינוי מהיר של השכונה".
  

• "ראש העיר, אשר דוגל בשיתוף ציבור, הגיע ביוזמתו לשכונה יחד עם כל צוות התכנון והנהלת העירייה. לצערנו קומץ קטן מבין התושבים מנע כל אפשרות להצגת התוכנית ולקיום דיון אמיתי כפי שביקשה הנהלת העירייה לעשות, ועל כן לא נותרה ברירה אלא להפסיק את המפגש".
  

• "חלק ניכר מההתנגדויות הוגשו על ידי בעלי מגרשים שדרשו להגדיל את זכויות הבנייה במגרשיהם. במסגרת הדיון בהתנגדויות של בעלי המגרשים, שדרשו להגדיל את הצפיפות בניגוד לעמדת העירייה, המבקשת לשמור על אופי הבנייה המאפיין את שכונות הכרמל המערבי, מינתה הוועדה המחוזית חוקר שידון ויחווה את דעתו המקצועית בהתנגדויות".
  

• "התוכנית הוכנה והופקדה על פי כל כללי והדין והיא כוללת את כל המידע הנדרש, לרבות סקר עצים, מתוך רגישות לערכי הטבע".
  

• "עיריית חיפה בוחנת את התכנון בצורה קפדנית ומפורטת, לכל תוכנית בנייה והתאמתה לסביבה הבנויה. באזור זה בחרה העירייה לבנות בצפיפות ההולמת את מאפייני הבנייה, הנוף והשכונות הסמוכות".
  

ואיך מאפשרת העירייה לפגוע בבניינים היסטוריים בשכונה מיתולוגית? לחצו על התצלום

 

מי יצחק אחרון על תוכנית השימור בכרמל הוותיק? לחצו על התצלום (צילום: אינסה ביננבאום)