מודעה על לוח המודעות במכללה למינהל, שם למדה ח"כ קארין אלהרר משפטים, שינתה את מסלול חייה. במודעה נכתב: "מי שרוצה לעסוק בצד הפרקטי של לימודי המשפטים מוזמן למפגש ביום ד'", ואלהרר חשבה לעצמה שאולי יהיה שם משהו מעניין.
- חבבו את "לאשה" בפייסבוק
באותה תקופה, לפני כ־17 שנה, כבר עבדה כמתמחה במשרד שעסק בתחום האזרחי. "חלמתי להיות עו"ד כמו בסדרות הטלוויזיה, והגעתי ללימודים הכי צינית", היא משחזרת. "חשבתי כמו כולם: בואו נרוויח הרבה כסף, נלבש חליפות ויהיה לנו משרד עם נוף לים". אבל המודעה ההיא גרמה לה לשנות כיוון. במפגש הכירה את דובי ארבל, שגייס מתנדבים לפרויקט הל"ב (הלב במשפט), שבמסגרתו מוענק לאוכלוסיות חלשות סיוע משפטי חינם. אלהרר הבינה ששם, בפעילות חברתית למען זכויות אדם ואזרח, נמצא הלב שלה.
היום היא ח"כית מטעם מפלגת "יש עתיד", המכהנת כיו"ר הוועדה לביקורת המדינה. הדבר הבא, מבחינתה, הוא להיות שרה. "מתסכל אותי שהכנסת מתווה מדיניות ומי שמיישמת אותה היא הממשלה", היא אומרת.
בין היתר הובילה לחשיפת דוח מבצע "צוק איתן" ("הציבור צריך לדעת על התנהגות הקבינט, כדי לקבל בעתיד החלטות מושכלות") ועוסקת בזיהום במפרץ חיפה ("את מכל האמוניה צריך להעביר לאזור לא מיושב בדרום"), בהעלאת גמלה לילדים נכים ("יאיר לפיד היה שר אוצר, אז 60 מיליון שקל הגיעו די מהר"), תיקון לחוק ההטרדה המינית (המחיל אותו במפעלים מוגנים שבהם עובדים בעלי מוגבלויות ואין בהם יחסי עובד־מעביד), השוואת קצבאות הנכות לשכר המינימום, מתן קצבת שירותים מיוחדים לעיוורים, ובימים אלו היא נלחמת על הורדת מחירי הצהרונים. הישג שהיא גאה בו במיוחד הוא חוק האומנה ("הקדשתי אותו לדפנה מאיר ז"ל").
היכרות דרך האינטרנט
אלהרר בת 39, מתגוררת בראשון־לציון, אם ליואב, בן שלוש ושבעה חודשים, ונמצאת בחודש החמישי להיריון עם בן נוסף. היא מתניידת בכיסא גלגלים בגלל מחלת ניוון שרירים שאובחנה בילדותה, מתקשה להזיז את ידיה, ועזרת במטפלת פיליפינית בעת הצורך.
את בעלה ירון הרטשטיין (39) הכירה דרך אתר ג'יי דייט. "אנחנו הראיה לכך שיש עתיד להיכרויות דרך האינטרנט", היא מספרת. "הייתי שם תקופה. ראיתי את הפרופיל שלו והוא מצא חן בעיניי, פניתי אליו, הוא ענה לי ואז דיברנו בטלפון והוא רצה שנקבע. השאלה הראשונה ששאלתי הייתה אם הוא הבחין שאני בכיסא גלגלים, הוא אמר: 'כן, ראיתי', ובזה זה הסתכם. קבענו לצאת, אבל זו לא הייתה אהבה ממבט ראשון. היום הוא אהבת חיי".
למרבה הצער זה לא מובן מאליו שגבר יקבע דייט עם אישה נכה.
"נכון. בוודאות לא".
לאן הלכתם?
"לקחתי אותו לאכול סושי. זה כבר היה לא רגיל, כולם היו קובעים בבתי קפה ואני רציתי סושי. אחרי שנתיים ביחד, ביולי 2012, התחתנו. די מהר נכנסתי להיריון וילדתי את יואב, שנינו היינו כבר מבוגרים, כמעט בני 35".
יכולת להיניק?
"הינקתי ארבעה חודשים. כשיואב התעורר בלילה, ירון הלך והביא אותו. יש לי בעל מהמם".
לחתל, את יכולה?
"אני לא יכולה לחתל, גם לא להלביש, אז ירון הוא אלוף. בשכונה אצלנו כולם היו רוצים שהוא ישמור להם על הילדים. הוא האדם הכי סבלני שהכרתי, יש לו גישה לילדים".
את לוקחת את יואב לגן?
"אני יכולה. אני נוהגת, ולבושתי כמעט ואין ימים שאני לוקחת או מחזירה אותו. בראשון ובשישי אני מגיעה לגן, ומובן שאני נמצאת בווטסאפ וכל היום אני רואה אותו בפייס טיים. השבוע הוא התקשר ואמר לי: 'אמא, למה את לא חוזרת הביתה מוקדם?'" .
מה ענית?
"נחנקתי, ואחרי רגע אמרתי: 'אמא צריכה לעזור למדינה'. הוא אמר: 'טוב אמא', וחזר לשחק ברכבות, שזה הדבר שהוא הכי אוהב".
ואיך ירון מקבל את זה?
"באהבה, וזה ממש לא מובן מאליו. כשהתלבטנו אם
כנסת או לא, היה ברור שזה יגבה מחיר, וירון אמר לי: 'אם הייתי אומר לא, אז לא היית עושה את זה? את צריכה לעשות מה שאת אוהבת'. ירון הוא מפעל הפיס, הוא באמת האדם שאני הכי אוהבת בעולם והוא בן הזוג הכי מפרגן".
הוא עובד?
"כיום לא. בעבר הוא היה מנהל שיווק ברשת קמעונאית באינטרנט, והמשיך לעבוד גם אחרי שיואב נולד. אמא שלי טיפלה ביואב עד גיל שמונה חודשים וירון היה מחליף אותה, ומאז שיואב בגן ירון לוקח אותו ומוציא אותו. כיום ירון בבית וזה לגמרי מבחירה. אין הרבה משרות שמאפשרות להוציא את הילד מהגן בארבע. הוא לא רוצה לעבוד בעבודה שיהיה מתוסכל בה וגם אני לא רוצה, אז אנחנו מעדיפים שיישאר בינתיים בבית".
הוא מחפש עבודה?
"כן, הוא מנסה וניסה, אבל אין גמישות בשעות. גם אם גבר רוצה הוא לא יכול למצוא עבודה במשרות הנחשקות. בטלמרקטינג יש כמה שהוא רוצה, אבל הוא כבר מזמן לא סטודנט, הוא אחד האנשים הכי חכמים שהכרתי - ואני מכירה מלא אנשים חכמים".
הוא לא מתוסכל מזה?
"לא, הוא מאוד אוהב את הזמן עם הילד, נהנה ומשקיע. יואב כבר יודע לקרוא ולכתוב את השם שלו, ועכשיו הוא מחכה בהתרגשות ללידה, שאמורה להיות ביוני, קרוב ליום ההולדת שלו. הוא יקבל אח ליום ההולדת".
הרבה אמהות ישראליות מרגישות שאין כאן הורות שוויונית. מה הסיבה לכך, לדעתך?
"אנחנו שבויים בסטריאוטיפים שגברים הם המפרנסים העיקריים, המשכורות שלהם יותר גבוהות ונשים הן אלו שצריכות לעשות את הבחירה בין קריירה לבית. בתפיסה הנדושה שעדיין קיימת אי־אפשר גם וגם, ובואי נודה באמת, לגדל ילדים זה הרבה יותר קשה מלעבוד. אני לא בטוחה בכלל שיש הרבה גברים שהיו ששים לעניין".
אז איך אפשר לשנות, אם בכלל?
"אני חושבת שזה שינוי שיבוא מלמטה, כשעוד ועוד
משפחות יחליטו על מודל אחר. זה המקום של השטח לדבר, וזה שינוי מתבקש שתלוי בנו".
עובדה שאצלך זה מתקיים.
"נכון. התלונה היחידה של ירון היא שגם כשאני באה הביתה, אני לא יודעת להיפרד מהטלפון. זו תלונה מוצדקת ביותר ואני מנסה לעבוד עליה".
מה הרופאים אומרים על ההחלטה שלך להיכנס להיריון?
"הרופאה המקסימה שלי לא הביעה התנגדות, הבעיה היא שאין הרבה ידע לגבי הסוג הספציפי של ניוון השרירים שלי ונשים בהיריון. אני במעקב במחלקה להיריון בסיכון ועושה בדיקות כרגיל. זה לא סיפור גדול במיוחד".
במצבך, היריון עלול להיות מסכן חיים, חלילה?
"לא אמרו לי דבר כזה. הציעו לי פונדקאות ולא רציתי, לא כי פונדקאות זה דבר לא טוב, פשוט כי אני קונטרול פריק וקשה לי לחשוב שמשהו ממני יגדל בבטן של מישהי אחרת".
- הריאיון המלא עם ח"כ קארין אלהרר בגיליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים
- עשו מנוי ל"לאשה"
