הוולנטיינז, ט"ו באב, יום האהבה, קראו לכך בכל שם שתרצו, דבר אחד ברור - –כולם אוהבים לחגוג אהבה וזוגיות. אך כידוע, לעתים האהבה והזוגיות לא צולחות את האתגרים שבדרך. סטטיסטיקת הגירושין בישראל עומדת כיום על שליש - אחד מכל שלושה זוגות צפוי להתגרש. האם עבור מי שנופל בסטטיסטיקה הזו, אהבה גם יכולה להיות שם המשחק? האם ניתן להתגרש באהבה או שגירושין יפים הם רק מיתוס?
כיצד ניתן למזער את הפוטנציאל ההרסני שקיים בהליכי גירושין?
אכן קיים פוטנציאל הרסני בהליכי גירושין, הרסני עבור בני הזוג ועוד יותר הרסני עבור ילדיהם. זה נדמה כמעט לא היגיוני, שני אנשים שחלקו אהבה גדולה, שנים ארוכות של שיתוף וקרבה, וחשוב מכל ממשיכים לחלוק למשך כל ימי חייהם את האוצר היקר להם מכל – ילדיהם משותפים, מסוגלים להפוך באחת לאויבים מרים, חסרי כל חמלה זה לזו. תהליך דרמטי זה, המעבר מאוהב לאויב, נעוץ בהיבטים רגשיים בראש ובראשונה. ההחלטה להתגרש פעמים רבות אינה משותפת ואחד הצדדים חש שפירוק המשפחה נכפה עליו.
מידת היכולת להפריד בין הפגיעה הרגשית, תחושת הדחיה, האכזבה והעלבון, לבין הצורך להמשיך ולתפקד כהורים לילדים משותפים, תשליך באופן משמעותי על אופיו של תהליך הפירוד.
אימוץ נקודת מבט צופה פני עתיד, תוך השלמה עם המציאות החדשה העומדת בפתח ועיבוד החוויה הרגשית הקשה בתהליך טיפולי תומך,
יכולים לסייע מאוד לניהול שיח ענייני ומכובד בין בני הזוג, תוך שמירת מקום של חמלה ואמפתיה האחד לצרכיו של השני. כמו כן, מודעות עמוקה לחוויה של הילדים בתהליך הגירושין, ומידת ההשפעה שיש להתנהלות ההורים – אם בשלום ואם במלחמה – על מצבם הרגשי של הילדים,
יכולה אף היא להקל מאוד על התכנסות למטרה משותפת של יישוב הסכסוך בדרכי שלום.
״לעורך הדין בתחום דיני המשפחה תפקיד משמעותי ומורכב. אני רואה בתפקידי כעורכת דין בתחום רגיש זה, כחוצה את התחום המשפטי גרידא וכולל בתוכו גם תהליך של ליווי רגשי והעצמה אישית. אני מתגייסת בכל תיק לשמש כבת ברית של הצד המיוצג על ידי, באחת התקופות המאתגרות בחייו״
את מחזיקה במומחיות ייחודית בתחום הניכור ההורי, לו הקדשת את הדוקטורט שלך במשפטים. מתוקף ניסיונך העשיר בתחום, עד כמה לדעתך ההורים מתחשבים באמת בטובת ילדיהם בניהול הליך הגירושין?
בחוויה של כל הורה קיימת דאגה כנה לטובת הילד. גם הורים אשר מנהלים הליך גירושין בקונפליקט גבוה, תוך שימוש בילדיהם האחד כנגד השני, טוענים בלהט, כי הם פועלים לטובת ילדיהם. זאת גם כאשר בכל אמת מידה אובייקטיבית, הילדים נפגעים רגשית באופן קורע לב. הדאגה האמיתית לטובת הילד קיימת במקום שבו ההורה מסוגל להתעלות מעל מצוקותיו הרגשיות ולהפריד לחלוטין את הילד מן הסכסוך. השימוש בילדים במסגרת הסכסוך הינו אמצעי קל ורב השפעה. הורים אשר שקועים מאוד במצוקתם, אינם מסוגלים פעמים רבות להבחין כיצד הם סוחפים אחריהם את הילד ויוצרים הסתה, לעיתים אף לא במודע, כנגד ההורה השני.
ילדים רבים בהליכי גירושין נמצאים בתהליכים של ניכור הורי וקונפליקט נאמנויות בין הוריהם, בדרגה כזו או אחרת. במקרים קיצוניים, ילדים עלולים לנתק את הקשר עם אחד ההורים, כמנגנון הגנה מפני החוויה הרגשית הקשה שההורים גוררים את הילד אליה, עת הם מאלצים אותו בכל הזדמנות לבחור צד ביניהם.
על מנת להגשים את המטרה של "גירושין יפים", קיים הכרח לשים את טובת הילדים בראש סדר העדיפות ולשם כך לעשות מאמץ עילאי לשמור
על תקשורת תקינה בין ההורים ולהימנע מקונפליקט סביב הילדים. מחקרים מלמדים שהפרמטר המשפיע ביותר על הסתגלותם החיובית של הילדים לגירושין הוא היעדרו של קונפליקט הורי.
מיקוד המאמצים במזעור הנזקים עבור הילדים ועבודה טיפולית על דרכי תקשורת חיוביות בין ההורים ביחס לילדיהם, יביאו ברוב המקרים לשיפור
הדיאלוג והבאתו למקום מכבד ומתחשב יותר, גם בהיבטים הרכושיים - כספיים של הפירוד.
״במשך 20 שנות עבודתי בתחום, לא מצאתי שקיים קשר כלשהו בין היקף הרכוש הקיים לחלוקה לבין רמת הסכסוך בתהליך הגירושין. גם בתיקים בהם עמדו עשרות מיליוני דולרים לחלוקה בין בני הזוג, כך שבכל צורת חלוקה, לא יחסר לאיש דבר, ניתן להיווכח שסוג המאבק נשלט יותר על ידי היבטים רגשיים מאשר על ידי היבטים ראציונליים. בקרב משפחות עשירות מאוד, פעמים רבות הכסף משמש אמצעי שליטה בבן הזוג, והמאבק סביבו בתהליך הגירושין הינו עוצמתי יותר מאשר במשפחות ממעמד הביניים״
האם המערכת המשפטית בישראל מקלה על בני הזוג להימנע מהסלמה או שמא מחריפה את היריבות?
קיומן של שתי ערכאות שיפוט מקבילות בישראל, הדנות בסוגיות הנלוות לגירושין – בית המשפט לענייני משפחה מצד אחד ובית הדין הרבני מצד שני. מעצים את הפונטציאל להסלמה. הצד שפותח ראשון את ההליך, מכתיב איזו ערכאה תידון בסכסוך ולכך פעמים רבות השלכה מהותית על הזכויות שניתן לקבל, או מנגד, להפסיד. בהתאם לכך, החשש שמא בן זוג אחד יקדים את השני בפתיחת ההליך ויבחר את הערכאה שנוחה פחות לצד השני, גוררת בני זוג לפתוח בהליכים משפטיים בשלב מוקדם מדי, טרם בירור היכולת להגיע להסכמות במשא ומתן ללא הליכים משפטיים.
חוק "הגישור" שנכנס לתוקפו לפני כחצי שנה, המחייב בחינת האפשרות לפנות לגישור טרם האפשרות להגיש תביעות, מסייע במעט לצמצם את הנזקים של מירוץ הסמכויות הנ"ל, שכן הוא מאפשר לפתוח הליך ולהבטיח את סמכות הערכאה הרצויה, באמצעות הגשת טופס פשוט, להבדיל מהגשת תביעות של ממש.
״מודעות עמוקה לחוויה של הילדים בתהליך הגירושין, ומידת ההשפעה שיש להתנהלות ההורים - אם בשלום ואם במלחמה - על מצבם הרגשי של הילדים, יכולה אף היא להקל מאוד על התכנסות למטרה משותפת של יישוב הסכסוך בדרכי שלום״.
כמי שידועה בייצוג נשות האלפיון העליון, נשות יהלומנים ואנשי עסקים, האם מניסיונך קל יותר להתגרש יפה, כאשר יש הרבה כסף לחלק?
במשך 20 שנות עבודתי בתחום וייצוג במאות תיקים, בכללם תיקים רבים של מי שמשתייכים לאלפיון העליון, לא מצאתי שקיים קשר כלשהו בין היקף הרכוש הקיים לחלוקה לבין רמת הסכסוך בתהליך הגירושין. גם בתיקים בהם עמדו עשרות מיליוני דולרים לחלוקה בין בני הזוג, כך שבכל צורת חלוקה, לא יחסר לאיש דבר, ניתן להיווכח שסוג המאבק נשלט יותר על ידי היבטים רגשיים מאשר על ידי היבטים ראציונליים. בקרב משפחות עשירות מאוד, פעמים רבות הכסף משמש אמצעי שליטה בבן הזוג, והמאבק סביבו בתהליך הגירושין הינו עוצמתי יותר מאשר במשפחות ממעמד הביניים.
מהי רמת ההשפעה שיש לעורך הדין המייצג על איפיון סכסוך הגירושין, אם למלחמה ואם לשלום?
לעורך הדין המייצג יש בהחלט השפעה על אופיו של תהליך הגירושין. עורך הדין יכול להכתיב את אופיו של הסכסוך ולזהות את שעות הכושר המתאימות, המאפשרות הגעה להסכם הוגן עבור שני הצדדים. עורך הדין אף יכול למתן תגובות רגשיות קיצוניות של הצד המיוצג על ידו ולהכתיב תהליך ענייני יותר, תוך צמצום ההסלמה. לעורך הדין בתחום דיני המשפחה תפקיד משמעותי ומורכב. אני רואה בתפקידי כעורכת דין בתחום רגיש זה, כחוצה את התחום המשפטי גרידא וכולל בתוכו גם תהליך של ליווי רגשי והעצמה אישית. אני מתגייסת בכל תיק לשמש כבת ברית של הצד המיוצג על ידי, באחת התקופות המאתגרות בחייו.
מה היית ממליצה לבני זוג העומדים בפני גירושין לעשות בשלב הראשון, על מנת להגביר את הסיכוי שלהם להתגרש יפה?
ראשית, חשוב לדעת שגירושין יפים הם יעד בר השגה. שני תהליכים חשובים יכולים לאפשר זאת: האחד, פניה משותפת בתחילת התהליך לאיש מקצוע מן התחום הטיפולי, דוגמת פסיכולוג ילדים או מתאם הורי. המטרה היא לפתח בשלב מוקדם ככל הניתן, מודעות גבוהה לחווית הילד בתהליך הגירושין ומחויבות הדדית להגן עליו ולשמור עבורו על חוויה של שני הורים נוכחים בחייו המכבדים זה את זו. מהשלב הזה, הדרך לאימוץ דפוסי תקשורת חיוביים והגעה להסכמות במכלול הסוגיות האחרות, תהיה קלה יותר; השני, מיצוי האפשרות להגיע להסכם באמצעות הליך משא ומתן או גישור, בליווי מקצועי של עורך דין, תוך מחויבות של שני הצדדים להצלחת התהליך, ושמירת הזירה המשפטית כמוצא אחרון בלבד.
צילום: לירן ברשדסקי
