ביחד ולחוד: שלושה משרדים מציעים פתרונות לעבודה במרחבים משותפים

משרד אחד ממוקם במבנה לשימור, שני במתחם הייטק ושלישי במגדל: שלושה משרדים חדשים, שלושה סיפורים קונספטואליים שונים, ומכנה משותף: אין משרד בלי מטבח, קפיטריה או סלון למפגש נינוח. 

הביתי: מרכז ההשקעות של סמסונג בשרונה

חברת Samsung העולמית בחרה לפתוח את Samsung next TLV - השלוחה הראשונה של מרכז ההשקעות של החברה מחוץ לארצות הברית - בבניין טמפלרי במתחם שרונה. במקור שימש הבניין, שנבנה ב-1936, כבית מגורים פרטי בן ארבע קומות. במהלך שיפוץ המתחם הוא עבר שימור של חזיתות, ונמכר לאיש עסקים פרטי. במהלך העיצוב מחדש נשמרו קנה המידה של בית המגורים והחלוקות הבסיסיות שלו, וכך קיבל המשרד אופי ביתי, יוצא דופן בנוף מרחבי ההייטק העכשווי.

עיצוב שתי קומות המשרדים - קרקע ומרתף, בשטח כולל של 270 מטרים רבועים - הוא שיתוף פעולה בין סטודיו EN לעיצוב פנים וסטודיו hu.be לעיצוב מוצר ומיתוג - שני משרדים צעירים של מעצבים בוגרי HIT (המכון הטכנולוגי בחולון). החיבור בין שתי הדיסיפלינות (עיצוב פנים ועיצוב מוצר) בא לידי ביטוי באופיו הטוטאלי של העיצוב, שמתחיל במעטפת ומסתיים בפרטי שולחן העבודה.

תוכנית החדשנות של החברה מתרכזת בהשקעות של עד מיליון דולר בסטארטאפים ישראליים בתחילת דרכם, ומציעה להם מספר מסלולי תמיכה. בהתאם לאופי העבודה של המרכז, המבסס תהליך של התפתחות וצמיחה, מחולקת קומת הקרקע לשלושה אזורים עיקריים: משרדים, מרחב עבודה שיתופי ואזור ציבורי. המשרדים ממוקמים בחלק האחורי והשקט יותר. הם מיועדים לצוותי עבודה קבועים, המושקעים לטווח ארוך וזקוקים לסביבת עבודה אינטימית יותר.

מוטיב אדרת הדג חוזר בצפיפות משתנה בכל המשרדים. ההיתר לשנות את חזית המבנה אפשר את פתיחתה לחצר פרטית(צילום: יואב פלד)

שלוש מחיצות זכוכית במסגרות ברזל מחלקות את החלל עבור שלוש חברות שונות. החללים הללו נקיים ושקטים: קירות לבנים, רצפת בטון מוחלק ותקרות גבס מונמכות, שרק תאורה שקועה עדינה בולטת עליהן. מדבקות בדוגמת אדרת דג מטפסות על מחיצות הזכוכית ומווסתות את הפתיחות בין החדרים השקופים.

חלל העבודה השיתופי ממוקם בצדו הקדמי של המבנה, כאופן ספייס. הוא מיועד לצוותים זמניים ומאפשר סביבת עבודה משתנה ודינמית באמצעות שולחנות עבודה של סטודיו hu.be, שיודעים להתקפל, להיפתח ולהתנייד בקלות. אזור ההסבה והמטבח המשותף והפתוח ממוקם בלב הקומה, ומשמש כמקום מפגש חברתי ולא רשמי, שכולם מתנקזים אליו.

גם בשני האזורים האלה הקירות לבנים, אך בניגוד לאזור משרדי הזכוכית, כאן יש עומס רב יותר ושכבות של חומרים, הניכרים ברצפה ובתקרה. מוטיב אדרת הדג משתלב בבטון המוחלק בהדרגה עד שהוא "משתלט" עליו, ככל שמתקרבים למרכז הקומה ולאזור החללים הציבוריים. בתקרה יצרו המעצבים שלוש שכבות של גריד (רשת) שמאחדות חומרית וצבעונית בין מערכות החשמל, המיזוג והתאורה, ויושבות כולן חשופות על התקרה במעיין בלגן מסודר.

חדר ישיבות בקומת המרתף. לבני הסיליקט נחשפו, ודוגמת אדרת הדג מכסה את קיר הזכוכית(צילום: יואב פלד)

קומת המרתף החשוכה הוסבה לחדרי ישיבות בגדלים שונים, עם קירות לבנים מקוריים ואריחים אקוסטיים(צילום: יואב פלד)

בקומת המרתף החשוכה, שהוסבה לחדרי ישיבות, הוגדלו מפתחי החלונות, נחשפו קירות הסיליקט המקוריים, ואליהם נוספה רצפת בטון מוחלק וטייח פגמנטי מחוספס. גם החלל הזה נחלק, באמצעות מחיצות זכוכית, לשלושה חדרים נפרדים, הנקראים על שמות מנהיגי עבר: רבין, גולדה ואלון. מנורות תלויות של FLOS מעל שולחן הישיבות משתלבות עם החומריות, ומעניקות גם לקומת המרתף אופי ביתי נעים.

תשומת לב מיוחדת נתנה לקשר בין פנים וחוץ: קיר עבה מפריד בין המטבח הפתוח למרפסת עמודים מקורה, שנסגרה והפכה לאקווריום זכוכית המשקיף על הגינה ובניין השוק הסמוך. האקווריום יוצר אזור ביניים המנכיח את הניגוד בין המבנה המקורי עם טייח הקשקשים ורצפת הטרצו, לחממת הסטרט-אפ העכשווית. הוא מייצר הרחבה של האזור הציבורי, ויש בו שולחן עץ ארוך בעיצוב סטודיו hu.be, שיכול לשמש לארוחות צהריים או כחדר ישיבות.

הרחבה של האזור הציבורי אל האקווריום שנוצר במרפסת המקורה(צילום: יואב פלד)

חיבור נוסף בין פנים לחוץ נמצא באזור העבודה הפתוח. אגף השימור אישר לעשות שינוי בחזית הראשית של הבניין ולפתוח אותה אל החצר הקדמית הגדולה. החצר הפרטית משמשת, מעבר להנאתם של העובדים, גם לאירועים חברתיים של עולם ההייטק.

האקלקטי: חלל עבודה של מרקספייס בקריית עתידים

מרקספייס (MerkSpace) היא שחקן חדש בתחום מרחבי העבודה המשותפים, המציעים אפשרויות השכרה לטווח קצר. בעל החברה, יעקב שפיגל, הוא איש עסקים בתחום הנדל"ן שהתגורר שנים בחו"ל, חזר לפני שנה לארץ, והחל, יחד עם בתו ספיר, בפיתוח המותג שאותו הם מתעתדים להפוך לרשת בינלאומית. בשנה החולפת נפתחו בתל אביב שלושה סניפים ראשונים - בדרך בגין, בקרליבך, וסניף חדש שבו ביקרנו  - הגדול מביניהם - בעתידים, ברמת החייל.

משרדי מרקספייס בדרך בגין. בעל הבית מעוניין להביא "משהו ייחודי ולא משוכפל", לכן לכל סניף יש אופי ייחודי(צילום: אילן נחום)

לכל סניף של מרקספייס אוריינטציה עסקית אחרת: הסניפים בבגין ובקרליבך פונים לחברות סטארט-אפ צעירות. הסניף בעתידים מותאם לחברות גדולות. הוא מתפרש על פני שתי קומות, בשטח כולל של 3,600 מטרים רבועים, ויכיל 420 עמדות עבודה. כרגע רק קומה אחת שלו נפתחה.

הייחוד העיצובי של מרקספייס הוא בעיקר בחללים הציבוריים. המשרדים שהם מציעים סטנדרטיים, ומסודרים בטורים ארוכים לאורך מסדרונות עם קירות זכוכית. אך בחללים המשותפים הם ביקשו ליצור אווירה אחרת, המבוססת על חיבתו של בעל הבית לעיצוב, ועל אוסף גדול של רהיטים, חלקי תפאורה ופריטי אספנות מסוגים שונים, שמצא ורכש בשווקים ברחבי אירופה. התחביב הזה התחבר, כדבריו, "עם הרצון להביא משהו ייחודי ולא משוכפל, שעוד לא נראה כאן קודם".

לשם הפיכת החזון למציאות הוא חבר למעצבת תמר שניידר, אך נשאר מאוד מעורב ומשפיע בתהליך. וכך, בכל אחד משלושת הסניפים שולבו פריטי אספנות אקלקטיים ונעשו חיבורים חומריים יוצאי דופן.

משרדי מרקספייס מרוהטים בפריטים שרוכש בעל הבית באירופה(צילום: אילן נחום)

באזור העבודה המשותף בסניף עתידים, שבו מוצעות עמדות עבודה להשכרה על בסיס יומי, יש שולחנות עץ כבדים וגדולים מהולנד וכיסאות עור שחורים. לכל עמדה מנורת זרוע מוכספת, ועל הקיר עבודה של הצלם אילן נחום, לצד שני שולחנות תפילה עתיקים.

בחדר האוכל ניצבים, לצד שולחנות עץ גדולים מז'נבה ובר שפונה אל החלון, שולחן סנוקר, פסל של ענק ירוק וסוס עץ, שהיה בעבר חלק מקרוסלה. לתקרת הבטון, עם כל המערכות החשופות, כנהוג בז'אנר, נוספו מנורות פעמון תעשייתיות שחורות מהולנד, לצד נברשת גדולה עם נורות נר עדינות.

משרדי מרקספייס ברחוב קרליבך. בזכות האקלקטיות מתבלטים משרדי החברה על רקע הנוף העכשווי המקובל של משרדי הייטק(צילום: אילן נחום)

האקלקטיות נמשכת במסדרון שלאורכו רהיטים עתיקים בסגנונות שונים, ומולם תאי טלפון בריטיים מקוריים המשמשים כתאי טלפון לשיחות בתנאים שקטים. בהמשך המסדרון עגלת פופקורן ועמוד קורינתי בצבע זהב. פינת הישיבה הלא פורמלית עוצבה באווירה של סלון וינטג' ביתי, וכוללת ספות, ארונית עץ ומעליה תמונה, רפליקה של מנורת רחוב אירופית בצהוב ושטיח צבעוני ממילאנו.

אין כאן משנה עיצובית סדורה או קו אחיד והמשכי, אלא יותר אינטואיטיביות והעזה; התנסות בחיבורים מסוגים שונים ללא חוקיות מגבילה. מהבחינה הזו, הסניפים החדשים של מרקספייס מתבלטים על רקע החללים הסופר מעוצבים, לעיתים משוכפלים, ששכיחים במקומותינו.

המיושב: משרדי קליקטייל במגדל אמות אטריום ברמת גן

''קליקטייל'' (Clicktale) היא חברת תוכנה שיסד פרופ' טל שוורץ, ועוסקת בניהול חווית משתמש ברשת. היום עובדים בה 240 איש, 190 מהם בארץ. את המשרדים החדשים, המתפרשים על פני שלוש קומות במגדל ''אמות אטריום'' ברמת גן, תכננו האדריכלים מאיה אסף ועופר סגל (אסף סגל אדריכלים).

תמונות עובדי החברה בישראל תלויות על קיר הכניסה(צילום: משה עמר)

"הקונספט שהוביל את התכנון", מסבירה האדריכלית, "היה לבטא את הפתיחות והשקיפות של החברה באמצעות עיצוב החללים". לשם כך נפתח מעבר פנימי, המקשר בין שלוש קומות המשרדים, והופך אותן ליחידה זורמת אחת. לצד המדרגות האווריריות יצרו האדריכלים מקומות מפגש ספונטניים - פינת סלון ושתי טריבונות, שמוסיפות לתחושת הקשר בין הקומות.

מוטיב השקיפות נמשך במרחבי עבודה פתוחים ומשותפים למחלקות השונות. רק המנהלים יושבים בחדרים סגורים - קופסאות זכוכית במרכז החלל. סוג נוסף של חדרי זכוכית נקראים "חדרי דמו", והם מפוזרים, בגדלים שונים, בשלוש הקומות, על מנת לאפשר לעובדים פרטיות כשצריך. בחלק מחדרי הדמו ריהוט רשמי עבור פגישות עבודה קטנות; ובחלקם רהיטים שמתאימים לרגע של מנוחה או שיחה פרטית.

טריבונות ישיבה לצד המדרגות משמשות כפינות מנוחה(צילום: משה עמר)

מבט מלמעלה על טריבונת ישיבה. חדר מדרגות פנימי מקשר בין שלוש קומות המשרדים ויוצר תחושת המשכיות ביניהן(צילום: משה עמר)

על הגרפיקה והצבעוניות עבדו האדריכלים עם המעצבת דנה פיקל. שני צבעים מובילים כאן: אפור וצהוב. האפור כרקע שקט ומיושב, ברצפה דמוית בטון מוחלק ושטיחים מקיר לקיר; והצהוב הרענן שרץ כחוט גרפי על הקירות, מחבר ומקשר בין הקומות והאלמנטים השונים שבחלל. הוא מתחיל בקיר הכניסה, שעליו תמונות של כל עובדי החברה במסגרות צהובות, מטפס לאורך המדרגות ונמשך במסגור הפלדה של קוביות הזכוכית ובאלמנטים גרפיים, בתוספת כחול, שמסמנים וממתגים את הקוביות השונות בחלל.

בקפיטריה הקומתית אווירה יותר חמימה. הקירות מחופים באריחים שחורים והישיבה היא על ספסלי עץ(צילום: משה עמר)

באזור הקפיטריה הקומתית הסיפור והחומריות משתנים, כך ששלוש הקפיטריות מהוות מעין רשת פנימית של בתי קפה עם שיק אירופי, באווירה חמימה יותר. הקירות חופו אריחים קטנים שחורים, השולחנות והספסלים מעץ, הרצפה עשויה לוחות OSB, מעל  מנורות אווירה גדולות ומיני עמודי תאורה של רחוב. כך נוצר בתוך המערכת המשרדית הקלאסית אזור נפרד, שמייצר אווירה נינוחה של הפסקה.

למה הלובי של מגדל אמות אטריום נראה כמו טורנדו? לחצו על התמונה: 

התחרות על עיצוב הלובי מגיעה לשיאים. לחצו על התמונה לכתבה המלאה (צילום: איתי סיקולסקי)