אז מה אם אתם מאוהבים? אל
תמהרו לאחד משפחות לפרק ב'

הכרת את אהבת חייך, אבל הוא בא עם שני ילדים, שמתווספים לשלך? סיגל קפלן ממליצה: קחו את הזמן לפני שאתם מאחדים כוחות לבית אחד

סיגל קפלן פורסם: 05.02.17 09:35
"קחו את הזמן, צאו לדייטים, תכירו לעומק אחד את השני - את החוזקות, את החולשות, את הציפיות, את חילוקי הדעות, את דרכי החינוך" (צילום: Shutterstock)
"קחו את הזמן, צאו לדייטים, תכירו לעומק אחד את השני - את החוזקות, את החולשות, את הציפיות, את חילוקי הדעות, את דרכי החינוך" (צילום: Shutterstock)

הם מכירים, מתאהבים ומהר מאוד, מהר מדי, מכירים את בני הזוג החדשים לילדים. ומהר מאוד, מהר מדי, ממהרים להיכנס לחיות יחד. אם אתם לפני החלטה כזו או מזהים את עצמכם כמי שעומד לפני החלטה כזו, עיצרו רגע. כי יש לי משהו חשוב להגיד לכם: הזוגיות והמשפחתיות הם לא באותו הקצב. קחו ת'זמן. זמן לבסס את הזוגיות.

קחו את הזמן

זמן זה הדבר הכי טוב שאתם, כזוג לקראת פרק ב', יכולים להעניק לעצמכם ולילדים לפני שאתם מחליטים לאחד כוחות. אתם הכרתם, התאהבתם, בחרתם אחד בשני ואתם יוצאים מתוך נקודת הנחה שהזוגיות שלכם סוללת את הדרך להרמוניה משפחתית. זה כמו לשים על מסלול ריצה ארנב וצב ולצפות שהם יגיעו לקו הסיום באותו זמן. שני הדברים האלה -הזוגיות והמשפחתיות - צריכים זמן כדי לצמצם את הפערים ביניהם.

 

הזוגיות צריכה זמן להיבנות. כשנכנסים מהר מדי לתוך המערכת המשפחתית, מכניסים מתחים מיותרים, שצפים מהר מאוד ומשתלטים על האווירה. הזוגיות לא מספיק מבוססת וחזקה כדי לעמוד בפני המהמורות של פרק ב'.

 

קחו את הזמן, צאו לדייטים, תכירו לעומק אחד את השני - את החוזקות, את החולשות, את הציפיות, את חילוקי הדעות, את דרכי החינוך, את הבתים, את כל הבתים מהם הגעתם, את הערכים החשובים לכם, את המקומות בהם אתם לא מסכימים, איך אתם לא מסכימים, איך אתם מנהלים את אי ההסכמות, איך אתם כועסים, מתפשרים, מתחשבים, אוהבים. תבנו את החוסן הזוגי שלכם.

 

למידה קודמת

קחו את הזמן. זמן לבסס את תחושת השייכות שלכם. תארו לעצמכם שאתם עוברים לחיות בבית חדש, ריק, לקחתם חלק בבנייה שלו. תיכננתם יחד איפה יהיה חדר השינה, חדר הילדים, איזה צבע השיש במטבח ובאילו צבעים תרהטו את הסלון. איך תרגישו בכל פעם שתכנסו אליו?


עכשיו, תארו לעצמכם שאתם עוברים לחיות בבית שכור. הגודל של החדרים קטן מדי, מטבח הפורמייקה מיושן וריהוט הסלון מוכתב של בעל הבית, שלא ממש קלע לטעמכם. איך תרגישו בכל פעם שתכנסו אליו?


זו אנלוגיה התואמת את ההבדלים בין הכניסה למשפחה הגרעינית לבין המשפחה השניה, כי כשאנחנו נכנסים לזוגיות הראשונה שלנו אנחנו מתכננים את הבית הגרעיני על דף חלק - שרטוט הבית הוא שלנו וכשאנחנו נכנסים למשפחה השניה אנחנו משרטטים את הבית שלנו על תוכניות של מישהו אחר. אנחנו לא מודעים לזה הרבה פעמים, אבל מרגישים לא נוח, משהו לא עובד פה טוב, לא מצליחים לארגן את זה כמו שהיינו רוצים ולמרות זאת מתעקשים להמשיך להתייחס לזה כאילו זה דף חלק. בתמימותנו אנחנו מניחים שהתפקיד שלנו ממשיך באותה המתכונת המוכרת לנו מהבית הקודם. אנחנו מניחים שכמו במשפחה גרעינית הילדים ישמחו בשמחותינו (ימי הנישואים, ימי ההולדת) ואנחנו מקווים שאם נכנסנו לבית השני זה יעמעם את העצב של אובדן הבית הראשון ומתאכזבים כשזה לא קורה.


הכניסה למשפחה שניה דורשת הכנה מוקדמת, הבנה של המורכבויות וחוף מבטחים נוח של זוגיות ברגעים סוערים, שיטעין אותנו ויזכיר לנו למה אנחנו מתאמצים. תשרטטו את הבית שלכם.


ההצלחה של משפחות משולבות מגיעה מתוך למידה קודמת אחד על השני, היכרות של הטריטוריות החדשות שאנו עומדים לפגוש לפני שאנחנו מתיישבים בהן ואז, אחרי שעוברים לחיות יחד, מייצרים כל הזמן התאמות. תשאפו לדעת כמה שיותר גם אחד על השני וגם על דינמיקות של משפחות משולבות בכלל. תשאלו שאלות ותקבלו תשובות. זו הדרך הכי בטוחה וטובה לשרטט את הבית שלכם. בית שתוכלו לבנות יחד.

 

 

 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
יועצת משפחתית ומדריכת הורים במשפחות משולבות (משפחה בה לפחות לאחד מבני הזוג יש ילד/ים ממערכת יחסים קודמת); מייסדת ומנהלת שותפה במיזם "ילדים לפני הכל" - תמיכה, הדרכה, ידע וסיוע לילדים ומשפחות במעברי גירושים ומשפחות בפרק ב' ולאנשי מקצוע. בעלת עמוד הפייסבוק "משפחה משולבת"; עיתונאית ומיצרת תוכן למשחקים שוברי שיגרה בתוך המשפחה בחברת happy days והכי חשוב, כי מכאן הכל התחיל - אמא במשפחה משולבת עם ארבעה ילדים, כלב וחתול.