דירתם הראשונה של בני הזוג – 87 מטרים רבועים שנראו להם כמו ארמון כשנכנסו לגור בה כזוג צעיר – הפכה קטנה למידותיהם. "גרנו בשלמה המלך וחיפשנו דירות מסביב לבלוק. כל חיי אני גרה באזור חניה מספר 1 (מערבה לאבן גבירול בתל אביב. ש''ה), ולכן כשהמתווכת התקשרה עם דירה בקריית מאיר (מזרחה לאבן גבירול), אמרתי אין מצב, זה אזור 2, גנים ובית ספר שאני לא מכירה, שכונה אחרת", מספרת בעלת הדירה שבה אנו מבקרים.
כשביקרה בדירה הרגשתה השתנתה, וגם מצבה הירוד לא הפריע לבני הזוג ובניהם (בני שלוש וחצי ושש) לחוש בקסם. הם התאהבו במרחב, בנוף הירוק שנשקף מהחלונות וברהיטים הישנים של בעליה המקוריים, שאת חלקם שילבו בחדרים לאחר השיפוץ.
המעצבות אנה וייל והילה גל (סטודיו מטקה) הרסו את חלוקת הפנים המקורית – שלושה חדרים, שירותים נפרדים מחדר הרחצה ושתי מרפסות. מבנה הדירות האופייני לשכונה לא זר להן, מאחר שתכננו שם בעבר דירה, לה הכינו אינספור תוכניות. "היינו בטוחות שאין עוד אפשרויות מעבר למה שעשינו בדירה הקודמת, ופתאום, יחד עם הדיירים השונים, נולדה תוכנית חדשה לחלוטין", הן אומרות.
את שטח הדירה – 100 מטרים רבועים – חילקו לשניים: סלון ומטבח בצד אחד ושלושה חדרים בצד השני – להורים, חדר משותף לשני הבנים וחדר משחקים. בין שלושת החדרים מחבר מסדרון, שנוגד את הקו התכנוני שמאפיין את עבודותיהן של וייל וגל. "למרות שיצירת מסדרונות היא לא הנטייה הטבעית שלנו, לא הייתה ברירה. מצאנו דרכים להמתיק את הגלולה, כמו פתח כניסה גדול לחדר ההורים, שבזכותו המסדרון מואר באור טבעי, ודלתות ההזזה שמאפשרות חיבור בין החללים", הן אומרות. עלות השיפוץ הסתכמה ב-600 אלף שקל.
דלת הכניסה נפתחת אל הסלון ובעומק הדירה מוקם המטבח, שהורחב על חשבון המרפסת ונהנה משפע של אור טבעי, בזכות חלונות גדולים ללא תריסים. קיר של לבני סיליקט נחשף ונצבע בלבן, והוא משמש רקע לחדר המשחקים ולמטבח. ארונות המטבח נבנו מעץ בירץ' (לביד ליבנה) ועומדים על רגלי ברזל שחורות. בין שני חלונות נתלתה יחידת מדפים מברזל, בסגנון שתואם את פרופילי החלונות והמנורות התלויות, שהכין מסגר לפי שרטוט של המעצבות. שולחן האוכל נמצא ברחוב, והותאמה לו פלטת פורמייקה שחורה. בפינה, מעבר לעמוד תומך, נוצל המקום לטובת פינת עבודה. "זו פינה נעימה ואינטימית ובני הבית מרוצים ממנה", אומרת גל.
המעצבות מעדיפות להגדיר אזורים מבלי לחסום אותם בקירות, ולכן הפרידו בין המטבח לסלון באמצעות עמוד תומך, שמצדו האחד רשת ומצדו השני מדפי ברזל, שניהם בלבן. "מצד אחד החלל עוטף ויש לו גבולות ברורים, ומצד שני שומרים על תחושת מרחב ועומק", אומרת וייל. הרשת ריקה כרגע, אך בעתיד ייתלו עליה עציצים ושרשרת תאורה.
בסלון ספה פינתית שהשאירו הדיירים הקודמים ושרופדה מחדש בבד ורוד, שתי כורסאות שמלוות את בני הזוג מאז היכרותם, ספריית ברזל לבנה של איקאה ומנורות שחורות. צינור מיזוג אוויר תעשייתי נמשך מכאן לאזור החדרים.
לצד המטבח מוקם חדר משחקים גדול, שפתוח אליו בדלתות הזזה גדולות ומאפשר לילדים ולהורים לשמור על קשר עין. ספריית עץ ישנה וגדולה שהייתה בדירה חודשה, ולשני שולחנות העבודה המשולבים בה הותאמו כסאות שנקנו בשוק הפשפשים, בגדלים שמתאימים לילדים. דלתות ההזזה מייצרות פתח מספיק גדול כדי שהילדים ירגישו שהם חלק מהמרחב המשותף אך לא יעבירו את הצעצועים שלהם לסלון. "אם הייתה לחדר דלת רגילה הילדים היו מרגישים מנותקים והם היו יוצאים עם הצעצועים החוצה. הדלתות מייצרות גמישות ודינמיות, אפשר להלין בחדר אורחים כשצריך, או להגדיל את החלל הציבורי", מסבירה וייל.
מתוך מחשבה קדימה נקבעה לחדר המשחקים גם דלת כניסה רגילה מכיוון המסדרון, כך שבעתיד, אם אחד הילדים ירצה פרטיות, אפשר יהיה לסגור את דלתות ההזזה ולהפוך אותו לחדר שינה רגיל.
חדר השינה של שני הבנים מוקם במה שהייתה פעם מרפסת, ולכן יש בו חלונות פינתיים גדולים, ששוטפים אותו באור. בולטת בו מיטת קומתיים שנבנתה לפי שרטוט של הבן הבכור, תום, שביקש מיטה גבוהה בתוך ארון, עם גרם מדרגות שיוביל אליה. האח הקטן נכנס למיטה שלו מהצד השני, מול החלון. בגלל החלונות, הארונות שנבחרו לחדר נמוכים ולא עמוקים (איקאה), והילדים יכולים לבחור ולהוציא לעצמם את הבגדים מדי בוקר.
לעומת הסלון והמטבח, שרצפתם עשויה בטון מוחלק, רצפת חדרי השינה חופתה בפרקט שחור. "אני אוהבת חדרים קטנים, ממילא רק ישנים ומתלבשים בהם", קובעת וייל בהתייחסה לגודלו של חדר ההורים. הפרופורציה של החדר יוצאת דופן: הוא מחולק לשלושה ומזכיר בתכנונו חדר מלון – דלת נפתחת למעבר שבו ארון בגדים ישן שזכה לדלתות חדשות. מצד אחד במה מוגבהת שמשמשת כבסיס למזרון (היא מתרוממת ומשמשת לאחסון), מוקפת בחלונות (גם כאן הייתה קודם מרפסת). מצד שני חדר רחצה קטן עם מקלחון.
חדר הרחצה של הילדים משמש גם את האורחים ולכן הושאר לצד דלת הכניסה והסלון. לשאלה אם המרחק בין חדר הילדים לחדר הרחצה אינו גדול מדי משיבה וייל: "אין כאן גבולות מוגדרים. הילדים משתמשים בחדר הרחצה של ההורים ולהיפך, לפי החשק. לכן המיקום לא היווה שיקול, וחסך את הצורך בהעברת צינורות האינסטלציה".
- קרמיקה, כלים סניטריים ופרקט: MODY
- דלתות פנים: תבור
- מיזוג אוויר: סמקור
- תאורה: קרני תכלת, מסגרות לפי תכנון סטודיו MATKA
- מסגרות: אבנר גורני, יואב חומסקי
- ריפוד וחידוש ספה: בדוסה
- שטיח בסלון וכסאות פינת אוכל: סטורי
- נגרות: רביבו סטודיו, נגריית אלונים - Dreemwood
- עבודות עץ: New Wood
- צילומים על הקירות: גדעון לוין
אוהבים עיצוב ואדריכלות? עקבו אחרינו גם באינסטגרם:
