הפעם האחרונה שמעצבת האופנה טלי שרף חזן נשקלה היתה לפני 12 שנה. "הבנתי שאני מבזבזת זמן ואנרגיה, והפסקתי להתייחס למידה שלי. כמי שהחלה לעשות דיאטות בכיתה ד', החלטתי להשתחרר מזה לתמיד", אומרת המעצבת בת ה-33, שבחמש השנים האחרונות פועלת תחת מותג האופנה Talia, לנשים ממידה 38 ועד מידה 50, "ולא פלאס סייז בלבד", כפי שחשוב לה להדגיש, כי אם לנשים בקשת מידות רחבה, שמסרבות להצטמצם תחת ההגדרה הכובלת "מידות גדולות".
אבל אז הגיעה הפרזנטורית של המותג ליהיא גרינר, שהצטלמה כשהיא במידה 40, והחליטה לעשות דיאטה, ולא סתם ככה לרזות, אלא גם לדבר על זה בתקשורת ולחולל מהומת עולם. בראיון לפנאי פלוס לפני כחודשיים השוויצה גרינר בגוף החדש שלה תחת הכותרת: "אין יותר כיף מלהיות רזה", והביאה על עצמה ירי מתוזמר של חצי ביקורת מצד לקוחות המותג.
עוד בערוץ האופנה
- עקבו אחרינו באינסטגרם
- התחזית: מה נלבש בשנת 2017?
- למה גאפ ואמריקן אפרל סוגרות את החנויות בישראל?
- אסתי גינזבורג סוגרת שנה
"אני לא באה ואומרת אל תעשי דיאטה, אבל חודש וחצי אחרי שאת מצטלמת למותג, את לא יכולה להתראיין ולקדם מסר של דיאטות", מסבירה חזן מדוע נפגעה מגרינר. "קיבלתי טונה של תגובות נזעמות מהלקוחות שלי, שהרגישו שזאת פגיעה באמון שלהן".
יש בחוזה עם גרינר סעיף שאומר שאסור לה להרזות?
"אף אחד לא אמר שאסור לה לרדת במשקל, אבל לא כשאת מייצגת את המותג שלי. הלקוחות חשבו שזה הגיע דרכי. למותג שלי אין מסר של דיאטות. את לא יכולה לזהות את עצמך עם מותג שפונה לנשים עד מידה 50, ואז לומר בראיון שכל אישה תרגיש טוב עם עצמה אם היא תהיה רזה. מצדי, שתתראיין על זה בעוד מספר חודשים. כרגע זה הרגיש כמו פגיעה במותג ובמסריו".
איזה תגובות קיבלת?
"התגובות התחלקו לשניים: מצד אחד, קיבלתי תגובות קשות מטוקבקיסטים, שאמרו שהם לא יקנו אצלי בגללה, ומצד שני היו גם לא מעט תגובות חיוביות, שאהבו את הפה הגדול שלה. שמעתי בהתחלה מלקוחות שהן לא הבינו את החיבור בינינו, אבל זה יצר באז: כל לקוחה שנכנסה לחנות, שאלה דבר ראשון על ליהיא גרינר".
האם צפוי שיתוף פעולה נוסף ביניכן?
"כרגע זה לא מתאים, גם מבחינת הלקוחות שפחות מתחברות אליה. ברמה האישית, אני מאוד אוהבת אותה. דיברנו כשהכתבה התפרסמה, והסברתי לה שזה פגע בי. היום אנחנו בקשר סבבה, אין בינינו ריב".
ליהיא גרינר מסרה בתגובה: "אני שמחה שהכרתי את המותג טליה, שנותן לכל אישה גדולה להרגיש טוב עם עצמה. אבל כן, יותר נעים להיות רזה. אני מרגישה היום מלאת אנרגיות ויותר טוב עם עצמי. אני לא מאמינה לבן אדם שהוא יחסית גדול, שאומר שהוא לא רוצה להיות רזה יותר, ומי שכן - מוותר לעצמו ולא מאמין שהוא יכול לעשות שינוי. כל חיי הייתי שמנה ורזה, וכיף לי שאני יותר רזה. מי שזה מפריע לו, שלא ינגח אותי על זה שיש בי מוטיבציה לעשות שינוי. אני עדיין מידה 38, והחנות של טליה פונה לנשים ממידה 38".
עשיתי החלטה לא להגדיר את עצמי רק דרך המידה שלי
התשוקה לאופנה ליוותה את חזן כבר כילדה בת 12 מבאר שבע, הבכורה מתוך ארבעה ילדים לאם בעלת סטודיו להתעמלות נשים בגיל השלישי, ולאב כלכלן שכיום משמש גם כמנכ"ל המותג שלה. זיכרון האופנה הראשון שלה הוא מילדות, כשביקרה בסטודיו לעיצוב שמלות כלה של פורטונה ברחובות, שם עבדה סבתה כתופרת עילית.
לאחר שירות צבאי כמש"קית חינוך בהנדסה קרבית, פנתה ללימודי עיצוב אופנה וטקסטיל בשנקר, אך לא התקבלה לשתי המחלקות, למרות שניסתה מזלה פעמיים בשנתיים רצופות. היא לא ויתרה ונרשמה ללימודי תדמיתנות בקורס היוקרתי של משרד העבודה, ובתום לימודיה החלה לעבוד כתדמיתנית של מעצבי אופנה.
בספטמבר 2008 הקימה את המותג הראשון שלה, לולה, שהציע בגדים במידות 38 עד 42, ושלוש שנים לאחר מכן שינה את שמו לטליה, עם טווח מידות רחב ואג'נדה פרו-פלאס סייז עם קהילה תומכת, המונה כיום 23 אלף חברות בפייסבוק. חזן מחזיקה כיום סטודיו וחנות צמודה בבית טפר, ולפני 5 חודשים הקימה אתר סחר אונליין. בשבוע הבא היא פותחת גם חנות פופ אפ במתחם התחנה, שתפעל בתאריכים 13-11 בינואר.
הבחירה למתוח את טווח המידות של המותג נולדה כשחזן הגיעה לתל אביב, והבינה שיש קהילה גדולה של נשים שמחפשות בגדים אופנתיים גם במידה 50. "עשיתי הפרדה בין הליין שעיצבתי לבין הבגדים שתפרתי לעצמי, עד שהרבה בנות היו שואלות אותי מה אני לובשת וגילו התעניינות", היא נזכרת. "עד אז פחדתי שאני לבד בעולם. לא ראיתי בשום מקום נשים כמוני, שלא חוששות ללבוש גופיות ומכנסיים קצרים. לאט לאט הבנתי שיש לזה קהל".
היכן רכשת בגדים עד אז?
"הייתי מוצאת בייסיק ברשתות ישראליות ומאבזרת עם נעליים מגניבות, כדי להכניס עניין. אבל זה לא היה פשוט, וזה כן היה מבאס. הרגשתי כמו ילדה שמתחפשת לאמא שלה ולובשת בגדים של מבוגרים. לא היה בזה אמירה אופנתית, ולא היתה לי אפשרות בחירה. היום, נניח, אני לובשת לפגישה שמלה שחורה וקרדיגן שעיצבתי, אבל זה מתוך בחירה. בעבר לא היו לנשים מלאות אפשרויות בחירה, וברשתות למידות גדולות, לצערי, אין מספיק מבחר, שלא לדבר על רשתות אופנה רגילות. מעל 60 אחוז מהנשים בגיל 25 במדינת ישראל הן במידה 40 ומעלה (סקר של מכון גיאוקרטוגרפיה מלפני עשור, א"י), כך שאני לא מבינה את ההיגיון המסחרי לא למכור מעל המידה הזו".
את לא חושבת שאם זה היה כלכלי רשתות האופנה הגדולות היו קופצות על פלח השוק הזה?
"ברשתות בחו"ל כבר הבינו את הכוח הכלכלי של נשים במידות גדולות. כשאני נכנסת למנגו או H&M בחו"ל, אני יכולה לקנות מהקולב מידות גדולות. בישראל, לעומת זאת, לא. וכשכבר מביאים מידות גדולות, זה הדבר הראשון שנחטף. למה בוחרים לא להביא את המידות הגדולות לישראל? אין לי תשובה. במותגים הישראליים המצב הרבה יותר גרוע. יש בארץ סטיגמה שאופנה ונשים במידות גדולות לא יכולות ללכת יד ביד".
מה היתה עמדתך בתקרית בין קסטרו וקבוצת "מלכוד 42" ?
"הרגשתי שאתי רוטר לא הצליחה להבין מה בנות הקבוצה רצו לומר. קסטרו היא חברה שעובדת יפה ורוטר עושה עבודה מדהימה, אבל היא אישה רזה שאין לה חיבור רגשי למידות גדולות. מי שמתעסקת בפלאס סייז עושה את זה מתוך תשוקה ורצון לעשות שינוי. אולי אין סביבה נשים במידות כאלה, אז היא חושבת שהן לא קיימות. עובדה שזה פלח כלכלי שאתרי אינטרנט כמו אסוס ונקסט רואים בנו שוק כלכלי ונלחמים עלינו".
האלטרנטיבה שמציע המותג של חזן לרשתות האופנה והאתרים מחו"ל היא קולקציה שמתחלפת מדי חודש, בטווח מידות רחב ובמחירים המתקרבים למחירי רשתות אופנה, כלומר, זה לא זול כמו זארה, אך בהחלט פחות יקר ממחירים של מעצבים "רגילים" בשוק. חולצה מכופתרת, למשל, עולה אצל חזן 299 שקל, וזוג מכנסיים מחויטים מכותנה ולייקרה עולים 389 שקל. העיצובים מתאפיינים בקווים נקיים ובגזרות קרובות אל הגוף, שלא מנסות לטשטש את קווי המתאר שלו, אלא דווקא להבליט אותם. רמת התמחור שלה נובעת מפיתוח הגזרות והדגמים אצלה בסטודיו, ותפירה במתפרות במזרח ירושלים ושכם.
"למידות גדולות אין לואו קוסט בישראל", היא מסבירה את בעייתיות התמחור בתחום, "אז האפשרות שלהן היא לפנות למעצבות. אין את האמצע. לי ולך זה מובן שאין אפשרות להשוות בין בגד של מעצבת, שנתפר בסדרות מצומצמות, לבין בגד של רשת לואו קוסט - אבל הלקוחה לא מבינה את זה, ואני מקבלת תלונות שאני יקרה. לומר שאני גוזרת קופון על לקוחות, כי אין להן אפשרויות בחירה, זה לא נכון. אבל לקוחות פלאס סייז הן חשדניות ותמיד בעמדת התגוננות, כי הן רגילות שאין להן".
הסבירי.
"לאחר שנים ארוכות שביקרו אותן ואמרו להן: אין בגדים בשבילכן, נכנסו להם לצלחת והציבו להם מודל יופי אחיד של בר רפאלי - עכשיו הן נלחמות על המקום שלהן, והמגננה הכי טובה היא התקפה. זה נושא רגיש מאוד, שמוציא מאנשים אמוציות. אישה שמנה, המשקל ודימוי הגוף הוא 'אישו' שכל חייה ידברו איתה עליו, עם משפטים כמו 'את כזאת יפה, לא חבל?!' או 'אם תרזי קצת, תמצאי חבר ולא תהיי לבד' - כי זה מה שהחברה מציבה בפניך. לפני כמה זמן עשיתי מסיבה בחנות והגיעו חברות שלי, ואחת הלקוחות זרקה לי, 'מה זה, טלי, יש לך רק חברות רזות?' כי לדעתה, לאישה שמנה יהיו רק חברות שמנות. אבל כמו שהסברתי לך, אני לא מעצבת רק למידות גדולות, בניגוד לנשים אחרות - אני עשיתי החלטה לא להגדיר את עצמי רק דרך המידה שלי. אני הרבה דברים לפני זה, ובטח שלא חיה לפי המשקל שלי. אז כן, אני שמנה, סו וואט?".
______________________________________________________
ואיך הפך הילד משכונת עוני למלך הנצנצים של ישראל?
