אדריכלות
ערוצים

האדריכל אסף לרמן זוכה פרס רכטר 2016 על ספריית נזריאן באונ' חיפה

יפעת פינקלמן ודבורה פדדה פינטו גרפו את הפרס בקטגוריית האדריכל הצעיר, על תכנון רחבת הכניסה לאגף הנוער והחינוך לאמנות במוזיאון ישראל

ספריית נזריאן באוניברסיטת חיפה. התכנון המקורי היה של אוסקר נימאייר, נבנה בצמצום ע''י שלמה גלעד, וקרא להתערבות. אסף לרמן חתום עליה (צילום: עמית גרון)
ספריית נזריאן באוניברסיטת חיפה. התכנון המקורי היה של אוסקר נימאייר, נבנה בצמצום ע''י שלמה גלעד, וקרא להתערבות. אסף לרמן חתום עליה (צילום: עמית גרון)
רחבת הכניסה לאגף הנוער והחינוך לאמנות במוזיאון ישראל. זיכתה את יפעת פינקלמן ודבורה פדדה פינטו בפרס האדריכל הצעיר (צילום: עמית גרון)
בית העץ הוא האלמנט הבולט ברחבה, כמקום מפלט מוגבה מעולם המבוגרים, ומבט שונה על אגפי המוזיאון מלמעלה (צילום: עמית גרון)

האדריכל אסף לרמן הוא הזוכה בפרס רכטר לשנת 2016, בעבור ספריית יונס וסוראייה נזריאן באוניברסיטת חיפה. האדריכליות יפעת פינקלמן ודבורה פדדה פינטו גרפו את הפרס בקטגוריית האדריכל הצעיר, על תכנון רחבת הכניסה לאגף הנוער והחינוך לאמנות במוזיאון ישראל בירושלים.

 

"אני שמח, גאה ונרגש. כבוד גדול לקבל פרס כזה", אמר לרמן הערב (ד') לערוץ האדריכלות של Xnet, והיוקרה מגיעה עם פרס כספי בסך 40 אלף שקל.

הוא גבר על יתר המועמדים הסופיים לפרס רכטר 2016: ברכה ומיכאל חיוטין, על מכון פולונסקי בקמפוס ואן ליר בירושלים; גבי שורץ וגידי בר אוריין על כפר המשתלמים בטכניון; ובית החולים לילדים בצפת, בתכנון וינשטיין-ועדיה.

 

 

את הספרייה החיפאית תכנן במקור האדריכל הברזילאי הנודע אוסקר נימאייר. הוא פעל בישראל אך לא רווה בה נחת, לימים משך את שמו מהתכנון, וב-1963 הפרויקט נבנה בפועל על ידי האדריכל שלמה גלעד, בגרסה מצומצמת של התכנון המקורי. אף שהבניין צבר מוניטין כפרויקט איקוני בקרב שוחרי הברוטליזם, בפועל כשלה המגה-סטרוקטורה לייצר קשר משמעותי עם הסביבה המיידית. המבנה כלא את המשתמשים שעברו דרכו במערכי תנועה מסורבלים, והאייקון היה מבצר בטון ללא אוורור טבעי או מבטים אל הנוף. החיים הדחוסים בתוכו קראו להתערבות.

 

סדק. הספרייה באוניברסיטת חיפה (צילום: עמית גרון)
    סדק. הספרייה באוניברסיטת חיפה(צילום: עמית גרון)

     

    במסגרת תחרות אדריכלים, זכה לרמן ב-2008 להתערב לראשונה במבנה. כשנה לאחר מכן הגיע השלב השני, ועמו התרחבו היקף העבודה והתכנון. תוספת חפורה,

    בין המבנה הקיים לכביש הכניסה הראשי, הייתה המעשה הראשון. זו הייתה פעולה אדריכלית צנועה שהתבטאה בתוספת חללי קריאה, אודיטוריום קטן, אוספים, סדנאות עבודה ועוד. חצר השירות הוסבה מאזור טכני לחצר פנימית, בין דופן אחת של הבניין הקיים ודופן נגדית של הבניין החדש.

    הפרופורציות של החצר, 110X8 מטרים, משוות לה איכויות של סדק שניבע בחומר וחושף את ההיסטוריה הגיאולוגית של המקום. החלל בונה מתח בין הישן לחדש, ובמדינה צעירה יחסית פותח דיאלוג אדריכלי בריא בין קיים נודע לנדבך חדש.

     

    כדי לדון בשני המעשים האדריכליים באותם כלים, בחר לרמן להישען על המודול הקיים של המבנה, והשתמש באותם חומרים (בטון וזכוכית). זכייתו של הפרויקט בפרס האדריכלות החשוב בישראל (אחרי פרס ישראל) נותנת משנה-תוקף לאיכותיות האדריכליות שמגולמות בהשמשת מבנים קיימים. חיבור רעיוני, סימבולי, צורני וחומרי שמחיה את סביבת הפרויקט הקיים לצד תוספות שתומכות בו. הפרויקט היה מועמד לפרס רכטר כבר בעבר, טרם השלמתו, ולהפסיד; לבקשת הוועדה, הוגש השנה בשנית כשהוא כבר מושלם, וזכה.

     

    בית עץ כמקום מפלט מעולם המבוגרים

     

    האדריכליות יפעת פינקלמן ודבורה פדדה פינטו גרפו, כאמור, את הפרס בקטגוריית האדריכל הצעיר על רחבת הכניסה שתכננו באגף הנוער והחינוך לאמנות במוזיאון ישראל. האלמנט הבולט ברחבה הוא בית העץ, שלקוח מעולם הילדות כמקום מפלט מוגבה מעולם המבוגרים.

     

    מוטות עץ אורן נבנים סביב המבקרים (צילום: עמית גרון)
      מוטות עץ אורן נבנים סביב המבקרים(צילום: עמית גרון)

       

      הטיפוס אליו מתחיל במדרך צר ומשופע קלות, שמתפתח לרמפה שמובילה אל בית העץ. מוטות עץ אורן דקים נבנים אט-אט סביב המבקרים, עד הגיעו לבית העץ שעטוף באותם מוטות. בין הרווחים והמבט המוגבה יכולים המטפסים לקבל מבט שונה על אגפי המוזיאון, והחומריות האחידה מקנה למבנה מראה נהיר, כאילו נעשה במשיכת עיפרון אחת.

       

       למבקרים מוצעים כאן אזורי אתנחתא, ישיבה והתכנסות על ספסלים וטריבונות בקנה מידה מגוון, כדי להתאים לבודדים ולקבוצות קטנות גם יחד, בין אם באופן ספונטני ובין אם להדרכה פרונטלית של קבוצה מאורגנת. את ריבוי התרחישים המרחביים ביקשו האדריכליות לאחד תחת בית העץ והמדרך ההמשכי.

      "אנחנו מאוד שמחות שיש פלטפורמה שנותנת גם לפרויקטים מסוג זה במה", מספרת פינקלמן בעקבות ההודעה על דבר הזכייה, "ואנחנו מקוות שיהיו יותר כאלו". ואמנם, החלטת השופטים היא משב רוח רענן בפרס רכטר: פרויקט קטן וצנוע, שלא מעורבים בו יזמים גדולים ועסקות נדל"ן מפוארות. המעשה הטקטוני שלו בפועל הוא מנומס ומצומצם, והנגיעה שלו בקרקע מזערית. האדריכליות זוכות ב-20 אלף שקלים.

       

      כר פעילות ואתנחתא של בודדים וקבוצות (צילום: עמית גרון)
        כר פעילות ואתנחתא של בודדים וקבוצות(צילום: עמית גרון)

         

        פרס רכטר מוענק מדי שנתיים, לזכרם של האדריכל זאב רכטר ובנו יעקב רכטר, ובחסות משרד התרבות והספורט. בין הזוכים נמנים דוד גוגנהיים ודניאל מינץ, קימל-אשכולות, מייזליץ-כסיף, קיסלוב-קיי, עדה כרמי-מלמד ואחיה (בשנה נפרדת) רם כרמי. לפי המסורת של פרס רכטר, צוות השופטים כלל את הזוכה הקודם; הפעם היה זה דני לזר, שזכה לפני שנתיים על תכנון בניין המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע (הזוכה בפרס האדריכל הצעיר היה מיכאל יעקובסון, כותב קבוע ב-Xnet, על הבלוג "חלון אחורי"). לצדו בשולחן השופטים ישב השנה גם האדריכל אילן פיבקו, שפרץ לתודעה עם פרויקטים מעוררי מחלוקת כמו "רביעיית פלורנטין" בתל אביב ו"מגדל הגן" למרגלות נתיבי איילון.

         

         
        הצג:
        כל התגובות לכתבה "האדריכל אסף לרמן זוכה פרס רכטר 2016 על ספריית נזריאן באונ' חיפה"
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
        RUNY