קשה לחשוב על דרך טובה יותר להתכונן לטקס פרסי האופנה הבריטי מאשר לצפות בסרט "אבסולוטלי פביולס". למרבה המזל, הוא הוקרן בטיסה ללונדון בבוקר שלפני הטקס. כאן תמצאו את כל מה שלא צריך לעשות בבואכם לאירוע אופנה חגיגי: לאחר לתצוגה ואז לצעוד בטעות על המסלול בין הדוגמניות, להידחף לשורה הראשונה כשאתם מתיישבים על אנשים אחרים שבאמת הוזמנו אליה, ולהפיל אותם לרצפה, וכמובן – לדחוף את קייט מוס למים במסיבה על יאכטה.
גם על השטיח האדום בכניסה לטקס, שהתקיים אמש (שני) באולם הרויאל אלברט הול, אפשר ללמוד לא מעט. למשל, שהצלמים המקומיים שואגים בקול שמות של דוגמניות סוג ד', שמככבות בעיקר בתמונות סמי-אירוטיות בעיתון הסאן, אבל מתעלמים באלגנטיות ממעצבי אופנה מובילים כמו כריסטופר ביילי הג'ינג'י והחייכן מברברי, שהסכים להצטלם לסלפי פחות או יותר עם כל מי שפנה אליו. זה גם המקום לגלות שהנשים הבריטיות מוכנות להמשיך ללבוש כתפיות ולנעול סנדלים, בלי גרבונים, באוויר הפתוח, כשבחוץ נמדדו פחות מ-4 מעלות.
חגיגת האופנה הבריטית הגדולה קיבצה יחד כמעט את כל מי שקשור לתחום: מדוגמניות כמו קייט מוס, נעמי קמפבל, ג'ורדן דאן, קרלי קלוס, ארין אוקונור, אמבר ולטה ואווה הרציגובה, ועד מעצבי אופנה כמו ז'אן פול גוטייה, ראלף לורן, טום פורד ודונטלה ורסאצ'ה; מהיזמית נטלי מסאנה ועד האיט גירלס דייזי לואו, אוליביה פלרמו ואלכסה צ'אנג; מטוויגי ועד סלמה הייק; מקארין רויטפלד ועד אנה ווינטור. אפילו המלצרים באירוע הגיעו עם תו תקן אופנתי, כמו רובי פאלמר הבריטי הצעיר, שמספר לנו כי לאחרונה הוחתם כדוגמן על ידי לא אחרת מבטי רוקאווי כשהיה בטיול בישראל.
אחרי השטיח האדום מגיעים לאירוע עצמו, שמתקיים באווירה תרבותית במיוחד: ארוחת ערב חגיגית סביב שולחנות, שרק אחריה מקריאים את רשימת המועמדים והזוכים. אין הופעות מיוחדות של להקות, אין רקדניות או פירוטכניקה, אבל יש הרבה מאוד פרסים, וגם לא מעט הומור בריטי הכרחי. למעשה, הבריטים מוכנים לצחוק כמעט על הכול: על דונלד טראמפ ("לכל הדוגמניות בקהל, אם תעבדו מספיק קשה, גם אתן תוכלו בסוף להתחתן עם גזען מטורף"), על אנה ווינטור ("מחקה באופן קבוע בובת חלון ראווה") ועל השוד של קים קרדשיאן ("כמו השודדים, גם אנחנו מתנפלים ישר על האביזרים"). רק נושא אחד מודר מהשיח: הברקזיט, שעליו מעירים הבריטים רק בהפסקות סיגריה בחוץ כי בעקבותיו איבד הפאונד המפורסם את כוחו, וכעת כל חופשה במקום אחר בעולם יקרה להם מדי.
אבל הצחוקים הם הרי לא העיקר. 14 פרסים חולקו אמש, בשלל קטגוריות, מקומיות ובינלאומיות. איך הופכים טקס ארוך למעניין בכל זאת? הטריק, מתברר, טמון דווקא במגישי הפרסים. כך ראינו את אלכסה צ'אנג, בחליפה בהירה עם עיטורי נוצות בשרוולים ובמכנסיים, מגישה את פרס המעצבת המבטיחה למולי גודארד; את טום פורד מגיש לראשונה את פרס סברובסקי לשינוי חיובי בתעשייה, לידיה של עורכת ווג איטליה פרנקה סוזאני; את ליידי גאגא מגישה את פרס מעצב/ת בגדי הגברים לקרייג גרין (שגבר על שמות מוכרים כמו ויויאן ווסטווד, טום פורד וג'ונתן אנדרסון); את קייט בקינסייל מגישה את פרס המעצב/ת הבריטי/ת לבגדי נשים לסימון רושה; ואת מרילין מנסון מגיש את פרס המותג האורבני היוקרתי לדמנה וואסליה מ-Vetements, שזכה גם בפרס מעצב הרדי טו וור הבינלאומי עבור עבודתו לבית האופנה בלנסיאגה.
מותג אחר שזכה בשני פרסים במהלך הערב היה גוצ'י, שקטף את הפרס ל-International Business Leader עבור מרקו פיזארי, ואת הפרס למעצב האביזרים הבינלאומי שהלך למנהל הקריאטיבי של בית האופנה, אלסנדרו מיקלה. פרס זה הוגש למיקלה על ידי השחקן ג'ארד לטו, שהיה במצב רוח הומוריסטי במיוחד. הוא פתח את הגשת הפרס במשפט "אם אתם אוהבים את עניבת הפרפר הנוצצת שלי, אתם צריכים לראות את התחתונים שאני לובש", וסיים אותו במשפט "אני מגיש פרס לחברי הטוב ואשתי לשעבר בעתיד, ורוצה בהזדמנות זו לשים קץ לשמועות: כן, אנחנו מצפים לילד". מיקלה, לעומתו, התנצל על האנגלית הגרועה שלו והבטיח "להמשיך לחלום לנצח, כי אופנה עשויה מחלומות".
התחושה הרגשנית של הערב הופיעה גם בנאומים אחרים. מנעמי "כל כך טוב להיות בבית" קמפבל, שהגישה את פרס המותג הבריטי לשרה ברטון מבית האופנה אלכסנדר מקווין; דרך הצלם הוותיק דיוויד ביילי, שהגיש את הפרס ע"ש איזבלה בלאו לצלם ברוס וובר, ומנה אותו כאחד משלושת האנשים שהשפיעו עליו, יחד עם מארק טווין ו-וולט דיסני; ועד דיוויד בקהאם, שהגיש פרס על הישג יוצא דופן (הגדרה מנומסת יותר לפרס על מפעל חיים) לראלף לורן, והביא את המעצב להודות שהוא "מרגיש כמו בן 22, אבל נשוי כבר יותר מ-52 שנה".
עם זאת, היחידה שדמעה ממש על הבמה היתה זוכת פרס הדוגמנית של השנה, ג'יג'י חדיד היפהפייה עוד יותר מקרוב, שקיבלה את הפרס מידיה של דונטלה ורסאצ'ה לאחר שגברה על אחותה בלה חדיד ועל החברה קנדל ג'נר. "אני מודה על כך שאני חיה בעידן הרשתות החברתיות, אבל אופנה זו המשפחה שלי. רק אתם יודעים מי אני באמת", אמרה בעיניים נוצצות חדיד, שהגיעה לטקס מלווה באמה יולנדה פוסטר.
רק פרס אחד השאיר את האולם המלא אדיש למדי: אייקון האופנה של השנה, שאותו קיבל לידיו ג'יידן סמית' הצעיר, בשמו ובשם אחותו. סמית' אומנם ניצל את המעמד כדי להודות על כך שהפרס מוענק לשני אחים אפרו-אמריקאיים, אך בהתחשב בכך שהיה היחיד מתחת לגיל 18 באולם – שכן ההזמנה לטקס אסרה על השתתפות קטינים באופן מפורש – נראה כי הנוכחים לא היו בדיוק קהל היעד של סמית' הצעיר, על סגנונו ועל הצהרותיו הפוליטיות.
_________________________________________________________
ואיזה שלדים גילתה נרי אבידן סלע בסטודיו בגדי הילדים של נונונו?
