תלמידים יקרים, תוציאו מחברות,
היום לומדים איך קונים באיביי

"מאחורי המוצרים שאתם קונים בסין ישנם ילדים קטנים שעובדים במשמרות כפולות". 80% מבני הנוער קונים ב-Ebay ולמורה אבינועם הרש יש מה לומר על כך

אבינועם הרש

|

06.12.16 | 08:46

למה הם קונים כל כך הרבה? הסיבה היא אפקט העדר (צילום: Shutterstock)
למה הם קונים כל כך הרבה? הסיבה היא אפקט העדר (צילום: Shutterstock)

"חגיגות" הבלאק פריידיי, הסייבר מאנדיי ושאר ימי המכירות שבאו עלינו לטובה בחודש האחרון, העלו לי כמורה מחשבות רבות לגבי חינוך ילדינו לצרכנות נבונה. מתברר שהמתבגרים קונים ברשת. והרבה. והמגמה עולה מאוד מהר, כל הזמן. מה חשוב להסביר להם בעניין הזה כהורים וכמורים? מה הם מבינים כשהם לוחצים על כמה כפתורים ונותנים את כרטיס האשראי?

 

עוד בערוץ המשפחה:

  

אפקט העדר

בסקר שנערך עבור כנס איגוד השיווק הישראלי בשיתוף teenk, שבדק את הרגלי הצריכה של בני הנוער בכל הנוגע לקניות באינטרנט, נמצא כי מגמת הקניות המקוונות התגברה משמעותית בקרב הנוער, תוך שימוש מוגבר באפליקציית eBay. לא פחות מ-80% מהנשאלים ענו שהם משתמשים בה. זהו שינוי דרסטי בהחלט לעומת שנים קודמות, כפי שניכר מסקר שערך מינהל מחקר וכלכלה לפני 5 שנים. אז רק כ-30% מבני-הנוער שהשתתפו בסקר השיבו שהם ביצעו רכישה מקוונת. מתוכם, רק 15% הגדירו עצמם כקונים אונליין בתדירות גבוהה (מדי חודש). זאת ע"פ מיכל רז-חיימוביץ', גלובוס.

 

מעבר לנתונים היבשים, שמלמדים על עלייה משמעותית ברכישה ככל שהגיל עולה: מ-180 שקל לחודש בקרב גילאי 13 לכ-700 שקל בחודש בקרב גילאי 16-17 (אגב, בניגוד לתפיסה הרווחת על חולשתן של נשים לכרטיסי אשראי, אין הבדל בגילאים אלו בין בנים לבנות) - כדאי להוסיף לנתונים הללו את השימוש המניפולטיבי שעושות החברות הגדולות בבלוגרים וביוטברים מובילים מקרב הנוער, המתוגמלים בהתאם למספר העוקבים שלהם, בכדי לשמור על עירנות תמידית ולזהות מגמות ותהליכים מובילים.

 

הבלאק פריידי והסייבר מאנדיי היו מבחינתי הזמנות נהדרת לעצור רגע ולדבר עם בני נוער על כל עניין החשיבה הביקורתית, שהרי פעולת הקנייה עצמה הנה הקומה הרביעית. הורים רבים פונים אלי ומבקשים כלים בכדי להסביר לילדיהם שלא כל מה שהחברים קונים הם צריכים לקנות גם. אם נחשוב על העניין, נבין עד כמה פיתוח הרגלי צריכה נבונה ומושכלת הוא דבר הרבה יותר פשוט ממה שנדמה לנו.

 

בואו נבין קודם מה הולך בקומות הראשונות ומאיזה מקום מגיע בכלל הצורך של הנוער לקנות. כולנו הרי מכירים את תופעת 'אפקט העדר'. מספיק שכמה תלמידים מובילים מגיעים לכיתה עם נעלי 'לברון גיימס' או חולצה שג'סטין ביבר לבש בהופעה שלו בפארק הירקון וכבר כולם מרגישים צורך חזק להצטרף לחגיגת השייכות הזו ולקנות גם. זה בוודאי בנוסף לכך שמנגנון הפיצוי על שלל ההסברים הכימיים המוכרים שלו, עובד מצוין גם על הנוער. הסיכוי שלך לקנות יהיה הרבה יותר גדול אם עבר עליך יום רע במיוחד.

 

קניה בשני מימדים

והנה, נוצרה לי הזדמנות ללמד את תלמידיי משהו על קניות, כאשר הזדמנתי לכיתה שהיו בה כמה תלמידים עם חולצות יוקרתיות במיוחד של בית האופנה הגרמני 'הוגו בוס'. הם שילמו 500 שקל על חולצה שעולה ברגיל שמונים שקל. ניכר שהבד היה איכותי במיוחד, כמו גם החולצה, שניכר עליה ש'יש עליה'. מבחינתם חווית הקנייה הוגדרה בשני מימדים: א. האם החולצה מוצאת חן בעיני? ב. כמה היא עולה?

 

החלטתי לחשוף את תלמידיי למימד השלישי והחשוב ביותר: מה ומי עומדים מאחורי החולצה הזו? אז להלן התוצאות לפי חברתנו ויקי: הוגו בוס היה חבר המפלגה הנאצית החל משנת 1931. בין השנים 1932-1945 עיצבו פרופ' קרל דיביץ' וולטר הק את המדים השחורים לאס אס וייצורם נעשה בידי חברת הוגו בוס. במלאכה הועסקו גם עובדי כפייה. הוגו בוס עיצב וייצר גם את החולצות החומות עבור האס אה, פלוגות הסער הנאציות. בנוסף עסקה החברה באותה תקופה בייצור מדים לשירות הדואר והמשטרה בגרמניה. בשנת 1997 הכירה החברה בשירותים שנתנה לשלטון הנאצי בגרמניה וטענה שהייתה אחת מאלפי חברות אשר נתנו שירותים דומים בתקופת גרמניה הנאצית. עד כאן הקפה ראשונה.

 

הם היו בהלם. לא רק בגלל שבמקרה אותם תלמידים היו ידועים כאולטרה ימניים, אלא גם בגלל שהסבים והסבתות שלהם, אודים מוצלים מאש, עדיין התהלכו ביניהם עם המספר. "נשבע לך המורה שלא ידענו", אמרו. "שרפנו סתם חמש מאות שקל".

 

ומה לגבי מוצרים שיוצרו בסין והורכבו על ידי אומללי העולם השלישי, בהרבה מקרים ילדים קטנים שהוכרחו לעבוד במשמרות כפולות? לתלמידים שלי אני אומר: במקום לקנות בשני מימדים: טיב המוצר וכמה הוא עולה? נסו לפתח את הראייה הצרכנית שלכם במימד נוסף ולהתחיל לקנות בתלת מימד, על ידי הוספה של שאלת מיליון הדולר: מה או מי בעצם עומד מאחורי ייצור המוצר אותו אתם רוצים לקנות? תמיד לפני שאתם קונים, חפשו את ה'מייד אין': מי המדינה שייצרה את זה והאם מתאים לכם לקנות ולצרוך מהם דברים?

 

מאז קיבלתי הרבה תגובות מתלמידים שאמרו לי שהם שאלו קצת על העניין והתברר להם שהוריהם מקפידים שלא לצרוך מוצרים תוצרת גרמניה, תוצרי לוואי של דור שני לשואה, אבל לפני שאנחנו ממהרים לתת מוסר לילדים ולתלמידים שלנו, מה לגבי הרגלי הצריכה שלנו, המבוגרים? האם תמיד בראש שלנו לעצור רגע ולחשוב מה בעצם מסמל המוצר שהרגע הזמנו?האמת היא (ואני מדבר עכשיו על עצמי) - ממש לא.

 

למחרת הגעתי לכיתה וניגשו אלי שני תלמידים עם חיוך מלא גאווה. הם הראו לי את החולצות החדשות שלהם: "המורה, רואה את החולצה הזו? לואי ויטון. שלא תגיד שלא למדנו, הא?"

 

הסתכלתי על החולצה ואמרתי להם: "אתם יודעים שלפי 'לואי ויטון: סאגה צרפתית' (2004), ספרה של סטפני בונוצ'יני, בית האופנה הוותיק שרד את המלחמה בזמן הכיבוש הנאצי של צרפת, דרך הפגנת סימפטיה מבישה לכובשים, שהתבטאה בשיתוף פעולה עם ממשלת וישי, שהייתה אחראית, בראשות המרשל פיליפ פטן, למשלוחי עשרות אלפי יהודים למחנות הריכוז וההשמדה?"

 

הם הסתכלו עלי. ואני עליהם. ואז אני כבר לא זוכר כלום מעבר לעשן הלבן שיצא להם מהאוזניים.

 

  • אבינועם הרש: מחנך, יזם חינוכי, חבר מערכת 'הגיע זמן חינוך', סמנכ"ל 'חברים מקשיבים'. מעביר סדנאות וסמינריונים לנוער וחדרי מורים.

 

 

 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד