שופינג על כיסא גלגלים: מדוע חנויות האופנה בישראל אינן מונגשות כחוק?

הלקוחות ברשת האופנה גאנט בקניון רמת אביב היו עסוקים בשלהם - מי במדידה של סריג ירוק שאשתו לא אישרה בקול זועם, מי בפריסת התשלומים בקופה - כאשר פַני אדם בסך הכול רצתה להגיע למחלקת בגדי הנשים בחנות. אדם, בעלת מוגבלות המתניידת בכיסא גלגלים, נאלצה לגלות כי מחלקת הנשים נמצאת בפאתי החנות ומוגבהת מקומת הכניסה, כך שהגישה אליה עוברת דרך שתי מדרגות שאינן מונגשות לבעלי מוגבלויות. כשפנתה אל המוכר ושאלה כיצד היא אמורה לדלג מעל המשוכה האדריכלית בחנות, הוא החליט לגלות יוזמה והציע להרים אותה. כשסירבה אדם מחשש לביטחונה ("אני עלולה ליפול", הסבירה), התנצל ואמר כי "כרגע זה המצב, אבל תבואי בפברואר אחרי השיפוץ".

"אני לא תינוק בעגלה שירימו אותי", אומרת אדם בצאתנו מהחנות. "כמו שאף לקוחה אחרת לא רוצה שירימו אותה בחנות, גם אני לא מעוניינת בכך. כל שנותר לי זה לצחוק מתוך תסכול, כי לגאנט יש בגדים שאני אוהבת, ולצערי, אני אפילו לא יכולה לראות אותם, שלא לדבר על למדוד, כי מבחוץ תאי המדידה נראים צרים. בחנויות כמו גאנט אני ממודרת".

עוד בערוץ האופנה

• עקבו אחרינו באינסטגרם
• מה הסתירה עדי אולמנסקי מאחורי האיפור וצבעי השיער?
• משפחת גולדמן-פפר משתלטת על הווילה של משה גינדי
• האחיות ג'יג'י ובלה חדיד תחת מתקפת באדי שיימינג
  

"לגאנט יש בגדים שאני אוהבת, ולצערי, אני אפילו לא יכולה לראות אותם, שלא לדבר על למדוד, כי מבחוץ תאי המדידה נראים צרים. בחנויות כמו גאנט אני ממודרת". החנות בקניון רמת אביב(צילום: איתי יעקב)

הסיטואציה בחנות גאנט, כפי שתוכלו לראות בסרטון שצולם במצלמה נסתרת, היא אולי הקיצונית ביותר בה נתקלנו במהלך סיבוב הקניות אליו יצאנו עם אדם השבוע בקניון רמת אביב, אבל זו בהחלט לא החנות היחידה שלא מאפשרת גישה נוחה לאדם ולבעלי מוגבלות בניידות כמותה.

הקניון עצמו, חשוב לומר, מונגש כחוק לאנשים עם מוגבלות בניידות, ומציע רמפה בכל אחת מכניסותיו (כולל החניון), וכן בחדרי השירותים, במעברים ובמעליות, אולם חלק גדול מסניפי רשתות האופנה והבוטיקים בהם ביקרנו, אינם מונגשים לאנשים עם מוגבלויות, שם המאגד תחתיו לא רק מוגבלי ניידות, אלא גם כבדי ראייה ושמיעה, וכן מוגבלים בעלי בעיות נפשיות וקוגניטיביות.

ב-3 בדצמבר (יום שבת הבא) יציינו ברחבי העולם את היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות. בישראל תציין אותו כבר ביום חמישי הבא (1 בדצמבר) נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הגוף הממונה על אכיפת החוק מטעם משרד המשפטים. בנציבות גם הקימו לומדה אינטרנטית שתסייע לבעלי עסקים להעניק שירות נגיש ללקוחות. עם זאת, כפי שהתברר לנו בהכנת הכתבה, מצב הנגישות בחנויות האופנה בישראל עדיין עמוס במכשולים פיזיים והתנהגותיים.

"כל שנותר לי זה לצחוק מתוך תסכול". גאנט(צילום: איתי יעקב)

בסיבוב הקניות שעשינו עם אדם, קלינאית תקשורת בהכשרתה ומדריכה בעמותת נגישות ישראל, צפו ועלו מכשולים רבים: מעברים צרים שאינם מאפשרים תנועה בכיסא גלגלים, מתלים גבוהים שכדי להגיע אליהם היא זקוקה לעזרה צמודה של מוכר, דלפקי קופה גבוהים ותאי מדידה צרים שלא מאפשרים כניסה עם כיסא גלגלים, שלא לדבר על מדידה נוחה של בגדים.

לדברי אדם, מאז נכנס לתוקפו החוק המאפשר לבטל עסקה תוך 48 שעות ולקבל את הכסף בחזרה, היא ואחרים המתמודדים עם מוגבלות יכולים פשוט לרכוש בגדים, למדוד אותם בבית בנוחות ולחזור לחנות, כלומר, עליהם לעשות את ההתרוצצות פעמיים. "לפחות אני לא נתקעת עם זיכויים בחנויות שכבר לא אמצא בהן כלום".

החוק בישראל ברור בנושא הנגשת בתי עסק. על פי תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013, על בתי עסק להציב בסמוך לכניסה המיועדת לשימוש הציבור שאינה נגישה לאדם עם מוגבלות, שלט הכוונה המורה אל כניסה נגישה. כמו כן חייב בית העסק להציב קופה נגישה, ומעברים נגישים פנויים מרהיטים, עציצים וכד', שעלולים להוות מכשול בפני מוגבלי ניידות בכיסא גלגלים ועיוורים.

החוק מעמיק גם בכל האמור בתאי מדידה. בכל חנות בגודל 120 מ"ר ומעלה, חובה להקים תא נגיש אחד לפחות בקוטר של 150 מ"ר לפחות, שיאפשר מרחב תמרון בתוך התא. בנוסף, בכל תא חייב להיות כיסא נגיש (עם ידיות) או ספסל בגובה של 48-45 סנטימטרים, ווילון או דלת הנפתחת כלפי חוץ ברוחב של מינימום 80 סנטימטרים. אולם למעט בחנות פקטורי 54 שהושקה מחדש לפני כחודשיים בקומה העליונה של הקניון, אף אחת מהחנויות שדגמנו לא סיפקה תא הלבשה תקין.

על פי החוק, חנויות שנבנו לפני 2013 והן חלק מרשת בת חמישה סניפים לפחות, חייבות עד נובמבר 2017 להנגיש את כל הסניפים שברשותן. ההנגשה כוללת הנמכת קופה, מעברים מרווחים ולולאת השראה המסייעת לכבדי שמיעה. בחנויות מעל 120 מ"ר, חובה לבנות גם תא מדידה נגיש. חנויות חדשות שנבנו לאחר 2013, כמו זו של פקטורי 54, חייבות על פי חוק להנגיש את חלל המכירה ותאי המדידה. החוק מחריג בשני מקרים עיקריים: חנויות במבנה הנדסי שיש בו קושי להנגיש, או במקרה שההנגשה הופכת לנטל כספי גבוה עבור החנות. במקרה הראשון, על החנות לפנות לבעל מקצוע מורשה נגישות מתו"ס (מבנים, תשתיות וסביבה) לקבל אישור לכך, ובמקרה השני לאישור של הנציבות לשוויון.

"היה שלט בחנות שהוביל לתאי מדידה נגישים, אך הוא הוסתר על ידי מתלה של בגדים. לצערי, מצאתי שתאי המדידה לא נגישים באופן מלא". קסטרו(צילום: איתי יעקב)

את הסיור עם אדם התחלנו בסניף קסטרו בקומת הכניסה לקניון, שם המעברים הצרים בחנות לא אפשרו לה לנוע בחופשיות. "אני משתחלת ויוצאת ברוורס, שזה לא הדבר הכי נוח", אומרת אדם. "רציתי, למשל, לראות כפפות, ולא יכולתי להגיע אליהן משום כיוון, וגם לא לנעליים. היה שלט בחנות שהוביל לתאי מדידה נגישים, אך הוא הוסתר על ידי מתלה של בגדים. לצערי, מצאתי שתאי המדידה לא נגישים באופן מלא. אומנם התא היה רחב ועם וילון, אך אין בו כיסא שאני יכולה להיעזר בו, להניח את הרגליים, או אפשרות להסתובב. המתלים היו גבוהים ולא היה לי נוח להניח את הבגד שהבאתי איתי".

משם המשכנו לסניף רשת ההלבשה התחתונה אינטימה, שם המעברים התגלו כצרים עוד יותר מאלה של קסטרו. למעשה, כשאדם רצתה לצאת מהחנות, הנחתה הקופאית את שתי העובדות במקום להזיז את הריהוט שבמרכז החנות, כדי שאדם תוכל לצאת בחופשיות. על מדידה בתא ההלבשה הקטן ויתרה מראש. "באינטימה גם הקופה לא נגישה. היא גבוהה מדי, ואני צריכה להגיע אליה מהצד. בהרבה חנויות יש מגש המאפשר לנו לחתום על האשראי, כאן המוכרת הסתפקה בלתת לי לחתום על מארז תחתונים".

על אף שהחנות מרווחת, אדם נזקקה לעזרה של מוכרת כדי להוריד פריטי לבוש מהמתלים הגבוהים. אמריקן איגל(צילום: איתי יעקב)

בחנות פוקס, לעומת זאת, מצאנו תא נגיש במחלקת הילדים. הוא היה רחב, אך נראה שמנהלי החנות החליטו להפוך את השטח הלא מנוצל למחסן בו הונחה ערימה של קולבים. לדברי אדם, זו אינה הפעם הראשונה שהיא מוצאת שתאי מדידה רחבים ונגישים הופכים למחסנים לשימוש החנות. במקרה של פוקס מציינת אדם כי המעברים בחנות היו צרים מדי, עד כי נאלצה לעלות עם גלגלי הכיסא על מוטות הסטנדים שעל הרצפה כדי לעבור. "בניגוד למוגבלים אחרים, אני נעה בכיסא שנחשב צר. כיסא רחב יותר בסנטימטר או כיסא חשמלי לא היה מצליח לעבור בחנות", היא אומרת.

גם באמריקן איגל נאלצה אדם להפגין וירטואוזיות על כיסא הגלגלים, שם דלת תא המדידה הרחב נפתחת כלפי פנים (ולא החוצה כנדרש בחוק). על אף שהחנות מרווחת, אדם נזקקה לעזרה של מוכרת כדי להוריד פריטי לבוש מהמתלים הגבוהים. תאי מדידה לא נגישים מצאנו גם ברשת טופשופ. "שאלתי את המוכר אם יש תא נגיש והוא ענה שאין", מספרת אדם, "אמרתי לו שהם מפסידים. כי אני לא אחזור, וגם לא אנשים אחרים עם מוגבלויות, ובני משפחה וחברים שמזדהים איתי".

"שאלתי את המוכר אם יש תא נגיש והוא ענה שאין. אמרתי לו שהם מפסידים". טופשופ(צילום: איתי יעקב)

בשיחה עם יובל וגנר, נשיא ומייסד עמותת נגישות ישראל, הוא מבהיר כי בתי עסק שממדרים בעלי מוגבלויות מפסידים נתח שוק של 18 אחוז. "האקסיומה אומרת שבעלי עסקים רוצים למקסם רווחים", הוא מסביר, "לכן עסק בריא בוחר לקחת בחשבון גם את אוכלוסיית בעלי המוגבלויות. אם אני שם מדרגה בכניסה לחנות, אני מוותר מראש על אחוז באוכלוסייה". יחד עם זאת, צריך לזכור שלא מדובר בבחירה עסקית, אלא בחוק עם תקנות מוסדרות בנוגע לבנייה ושירות. על אף שהחוק בתוקף מזה שלוש שנים, האכיפה בנושא נעשית בצורה איטית ופועלת מול חנויות עצמאיות, מכיוון שרשתות אופנה בעלות חמישה סניפים או יותר מחויבות לתקן את כל הליקויים ולהנגיש את החנויות עד נובמבר 2017.

האכיפה כיום מתבצעת בשתי דרכים: פלילית ואזרחית. הנציבות, שמפעילה עשרות פקחים ברחבי הארץ, מוציאה מכתבי התראה לחנויות שאינן עומדות בתקנות שנקבעו ב-2013. אם החנות אינה מונגשת לאחר הזמן שנקבע לה (לכל בעיה מוקצב זמן אחר), הנציבות פועלת להגשת כתב אישום מול בעל העסק. במקרה האזרחי, יכול כל אדם עם מוגבלות להגיש תביעה נגד בית עסק ולתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק עד 60 אלף שקל.

וגנר מוסיף כי חלק מהחוק מחייב בעלי רשתות ובתי עסק להעביר את העובדים הדרכות לעמידה מול לקוחות בעלי מוגבלויות. במסגרת ההדרכות אותן מעבירה אדם, היא מעמידה את העובדים במקומם של בעלי המוגבלויות ויוצאת איתם לסיבוב קניות, כשהם מכוסי עיניים או אוזניים, או ישובים בכיסא גלגלים. "באותו רגע יורד להם האסימון, והם מבינים כמה קשה להסתדר ככה", היא אומרת ומסבירה כי הדרכת שירות כוללת גם את ההתייחסות המילולית ללקוחות בעלי מוגבלויות. "נתקלתי במוכרים שרצו לסחוב לי את הכיסא, תפסו עליי אפוטרופוסיות. מי אמר שאני צריכה שידחפו לי את הכיסא?", היא אומרת. "צריך גם ללמוד איך לפנות לאדם עיוור, בטפיחה קלה על הכתף, ולשאול אם הוא זקוק לעזרה. אם תשאל אותו, אדוני, צריך עזרה? גם בפעם החמישית הוא לא ידע שאתה פונה אליו, ואתה בטח לא אמור למשוך לו את מקל הנחייה כפי ששמעתי ממספר אנשים. אביזרי העזר הם המרחב האישי שלנו, וכל נגיעה בהם ללא רשות היא חדירה למרחב האישי שלנו".

תגובות

מאינטימה נמסר: "רשת אינטימה חרטה על דגלה לספק מענה ושירות לכלל ציבור לקוחותיה, לרבות בעלי מוגבלות בניידות. אנו רואים חשיבות עליונה בהנגשת חנויות הרשת ומתן שירות מקצועי וקשוב לכל אוכלוסיית בעלי המוגבלויות בארץ. אנו מצרים על האמור ולקחנו זאת למלוא תשומת לבנו. החברה פועלת ותמשיך לפעול בהתאם לחוקי הנגישות ותקנותיהם".

תגובת רשת גאנט: "אנו מודעים לבעיית הנגישות ובשל כך החלטנו לשפץ את החנות. כחלק מהשינוי תוסר הבמה יחד עם המדרגות למחלקת הנשים, כך ששתי המחלקות (נשים וגברים) תהיינה על מפלס אחד וזמינות לכלל הצרכנים".

תגובת קסטרו: "נושא הנגשת החנויות נמצא בראש סדר העדיפויות שלנו. בשנתיים האחרונות אנו נמצאים בתהליך הנגשה בליווי מספר יועצי נגישות מומחים בתחום. הושקעו בתהליך זה למעלה ממילון וחצי שקלים, ומשאבים נוספים רבים, כולל הדרכות לצוותים. תהליך התכנון וההנגשה נעשה בתיאום מלא עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ובהתאם לתוכנית העבודה שאושרה על ידם. אנו אף הקדמנו באופן משמעותי ביותר את לוחות הזמנים אשר ניתנו בתוכנית, וכיום למעלה מ-80 אחוז מחנויות קסטרו כבר מונגשות לאנשים בעלי מוגבלות באופן מלא, ואליהן יצטרפו יתר החנויות עד לנובמבר 2017. אנו נבדוק את הטענות הנקודתיות שהועלו לגבי החנות הספציפית ונרענן את הנהלים".

מפוקס ואמריקן איגל נמסר: "פוקס ואמריקן איגל רואות חשיבות עליונה בהנגשת הסניפים לכלל הציבור. אנו משקיעים מאמצים ומשאבים רבים להנגשת הסניפים, בשיתוף עם אנשי המקצוע המתאימים ובהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו בחוק. נדאג לטפל בנושאים שעלו בבדיקה באופן מקצועי ויסודי ולעשות את הנדרש כדי להנגיש את סניפינו לציבור הרחב".

תגובת טופשופ: "רשת טופשופ פועלת בשיתוף פעולה מלא עם נגישות ישראל והעומדים בראשה, ורואה חשיבות רבה בהרחבת הנגישות לבעלי מוגבלות. הרשת שינתה והתאימה את חנויותיה לבעלי מוגבלות כקבוע בחוק, וסניף רמת אביב, אשר הינו סניף הדגל של הרשת, עבר תהליך התאמה והנגשה. במקביל, אנו מתדרכים את הצוותים בחנויות בנושא באופן שוטף ועושים את מרב המאמצים על מנת לסייע לבעלי מוגבלות ולהנעים את חוויית הקנייה בחנויות הרשת. אנו נבדוק את הטענות הנקודתיות שהועלו לגבי החנות הספציפית ונרענן את הנהלים".

ומה גילינו בבית ובארון של פאשניסטה בדיור מוגן? 

לחצו על התמונה לכתבה המלאה (צילום: ענבל מרמרי)