אפשר לנהוג במכונית משפחתית סטנדרטית (פורד פוקוס, טויוטה קורולה, קיה פורטה ודומיהן), ואפשר לעלות מדרגה לקטגוריה המכונה אצלנו "מנהלים" (סקודה סופרב, פיג'ו 508, שברולט מליבו) שבאירופה היא פשוט "משפחתיות גדולות". אבל אפשר גם להעז ולעבור ל"פרימיום". לצד הג'יפונים והקרוסאוברים, הפרימיום היא קטגוריית הרכב הצומחת ביותר באירופה, ומציעה תוספת של איכות וביצועים ולפעמים גם עיצוב בתמורה למחיר יקר, ובסך הכל – הנאה רבה יותר מהמוצר לצד תחושה של בעלות על משהו מיוחד יותר, המוני פחות.
התרומה של אאודי לקטגוריית המשפחתיות-פרימיום היא ה-A4, שמתחרה על תשומת הלב מול ב.מ.וו מסדרה 3, מרצדס מסדרה C, וולוו S60 או לקסוס IS300.
בניגוד להן, העיצוב החיצוני שלה שמרני לגמרי: אלגנטי, מאופק, בלי שום סממן צעקני או כזה שמסובב ראשים. מי שנוהג ב-A4, לא עושה את זה בשביל הרושם, אלא כדי להרגיש טוב עם עצמו.
איכות הסביבה בחלל הנוסעים ובסביבת הנהג מצוינת: הפלסטיקה ברמה מעולה, הנדסת האנוש מעוררת קנאה, לוח המחוונים חף מבלגן ומאורגן למופת, והאבזור מצוין – למעט היעדר מערכת בלימה אוטומטית (ואף התרעה מתאונה חזיתית), שאינה כלולה במחיר הבסיסי, והתקנה מקומית ומעט מוזרה של מערכת WAZE, שלא ממש מתאימה לקונספט הכללי.
הביצועים טובים מאוד. נהגנו בגרסה ה"זולה" (Design Sport), המצוידת במנוע TFSI 1.4 עם 150 כ"ס ומומנט של 25.5 קג"מ, וזה מספיק בהחלט. נכון, היא לא מרגשת ומזרימת אדרנלין כמו מכונית ספורטיבית, אבל מ-0 ל-100 היא תגיע בכ-8.6 שניות, אחיזת הכביש מצוינת גם כשדוחקים בה, וצריכת הדלק מפתיעה: 13-12 ק"מ לליטר.
מי שממש מתעקש, יכול כמובן לבחור במנועים חזקים הרבה יותר, עד 252 כ"ס, ואף בגרסה עם הנעה לכל ארבעת הגלגלים (אבל אז המחיר מזנק בהתאם).
ומה שמעניין בסיפור, זה שה-A4 מתגלה כלא יקרה מאוד מאחיותיה לבית פולקסווגן - הפאסאט והסופרב. עם קצת יכולת מיקוח, יש סיכוי שתשיגו אותה במחיר נוח עוד יותר מהנקוב במחירון, ותוכלו לנהוג במכונית המונית פחות אבל מיוחדת יותר.
מחיר: החל מ-236 אלף שקל.
נמסרו מתחילת 2016 ועד סוף ספטמבר: 439 יחידות.
פלוס: עיצוב, איכות ייצור והרכבה, ביצועים.
מינוס: אבזור בטיחות בגרסאות הבסיס.
שורה תחתונה: השינוי מתחיל מבפנים.
