אדריכלות

    סוד הגן הנעלם: 8 אדריכלי נוף בוחרים את האתר האהוב עליהם בישראל

    עץ ענק אחד במדשאת הקיבוץ, טיילת שקטה, גינה של בניין משותף ישן, גן זיכרון עירוני, בוסתן עתיק ועוד מקומות קסומים שאדריכלי הנוף המובילים ממליצים להכיר

    גיא נרדי

    |

    21.11.16 | 12:20

      (צילום: גיא נרדי)
      (צילום: Hanay, cc)
      (צילום: גיא נרדי)
      (צילום: גיא נרדי)
      (צילום: גיא נרדי  )
      (צילום: אלעד גרשגורן)
       (צילום: שחר צור)
    (צילום: שחר צור)
      (צילום: דנה קופל)

    אדריכלי נוף הם האנשים שמתכננים לנו את המרחב הציבורי - את הגינות הציבוריות, הפארקים והטיילות, את חצרות הבניינים הקטנים ומבני הציבור הגדולים, את הכניסות לקניונים ואת ספסלי המגדלים (עם ובלי זיקת ההנאה). ביקשנו מקבוצה של אדריכלי נוף בולטים בישראל לבחור את הגן האהוב עליהם בישראל, זה שהם קשורים אליו בעבותות צמחיות ורגשיות, זה שמעורר בהם השראה.

     

    הבחירות שלהם, וההסברים מאחוריהן, חושפים טפח מעולמם של המתכננים, כזה שפחות גלוי בעבודתם. רובם ככולם חיים בעיר, רובם ככולם כמהים לטבע. בימים אלה, של מאבק מתלהט על כמות ואיכות המרחב הציבורי לכל אזרח בישראל, תוך מגמה ברורה של גידול אוכלוסין ובנייה בשדות ובטבע - התמונות האלה מזכירות כי גן, פארק ובוסתן מגדירים מהי איכות חיים ומהם החיים כאן.

     

    ליאור וולף: גן הזיכרון, כפר סבא

     

    בעל המשרד הוותיק "דן צור-ליאור וולף", שאחראי, בין היתר, לתכנון רחוב שינקין המחודש בתל אביב, שכונת הגוש הגדול בצפון העיר, ועיצוב הנוף של תוכנית המתאר בהוד השרון.

     

    ליאור וולף בגן הזיכרון בכפר סבא: ''כל מאפייני התכנון של פעם'' (צילום: גיא נרדי)
      ליאור וולף בגן הזיכרון בכפר סבא: ''כל מאפייני התכנון של פעם''(צילום: גיא נרדי)

       

      "לגן הזיכרון בכפר סבא יש היסטוריה משמעותית, הווה ועתיד. כאן קברו את מתי מגורשי מושבות ארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה, וכאן נמצא גם בית העלמין הצבאי של העיר; בשונה מבתי קברות אחרים בארץ, שניהם פתוחים לגמרי לציבור. את הגן עצמו תכננו ב-1953 ליפא יהלום ודן צור, שאת משרדם אני ממשיך. זהו גן ותיק עם אופי פסטורלי, באמצע הרחוב הראשי של העיר וליד שכונת מגורים. יש כאן כל מאפייני התכנון של פעם: בריכה קטנה, משחקים עם הטופוגרפיה, שבילי עפר מהודק ושימוש באבן מקומית לריצוף קירות תמך וגידור בטכניקה של שכבות".

       

      ליאור לוינגר: הפטיו של מלון אמריקן קולוני, מזרח ירושלים

       

      המנהל של "סטודיו אורבנוף" זכה לאחרונה בתחרות לתכנון הפארק החופי בצפון מערב תל אביב. בין היתר, אחראי לעיצוב הנוף בתוכניות המתאר של באר שבע, אור יהודה, רמת השרון ובני ברק.

       

      הפטיו של מלון אמריקן קולוני במזרח ירושלים. ''בין הפיזי לפואטי'', אומר לוינגר (צילום: גיא נרדי)
        הפטיו של מלון אמריקן קולוני במזרח ירושלים. ''בין הפיזי לפואטי'', אומר לוינגר(צילום: גיא נרדי)

         

        "נחשפתי לגן באמריקן קולוני כשעבדתי אצל אדריכל הנוף הידוע לורנס הלפרין בסן פרנסיסקו. הוא דיבר עליו כאחד מהמקומות האהובים עליו. הגן הזה הוא בין הפיזי לפואטי. אני יכול להגיד שכל יום שבו אני קם לעבודה, אני בשאיפה לייצר את החוויה הזאת".

         

        יעל בר מאור: בוסתן כיאט, נחל שיח

         

        מנהלת משרד הנושא את שמה, אחראית בין היתר לפיתוח הנופי של חצרות בתי ספר בזכרון יעקב ובתל אביב-יפו, כפר הסטודנטים בשדרות ושיקום מחצבת שחורת.

         

        "כנערה שגדלה בכרמל טיילתי פעמים רבות בנחל שיח. בוסתן כיאט סיפק את הצ'ופר שבסוף המסלול: רימונים, תות עץ, או ענבים (לפי העונה) וגם מקום למנוחה לפני שעלינו בגרם המדרגות המרשים שמקשר בין הוואדי לבין שכונת כבביר שמעליו. כבר אז תהיתי מדוע המקום עזוב, אך לא טרחתי לברר זאת.

         

        יעל בר מאור: ''העירייה הזניחה'' (צילום: רמי בר מאור)
          יעל בר מאור: ''העירייה הזניחה''(צילום: רמי בר מאור)

           

          על אף יופיו של המקום והאהבה הרבה שרוחשים לו תושבי העיר, העירייה הזניחה את הבוסתן במשך עשרות שנים ולא דאגה לשימורו ולתחזוקתו. בשנים האחרונות התארגנה קבוצת מתנדבים, תחת השם 'הקואליציה למען בוסתן כיאט', שדואגת לטיפוח המקום".

           

          מרינא פרחומובסקי: טיילת חוף בת גלים, חיפה

           

          בוגרת הטכניון, עובדת במשרד אדריכלי הנוף מוריה-סקלי (המתכננים כעת את הורדת כיכר דיזנגוף בתל אביב).

           

          גלויה שקפאה בזמן. טיילת בת גלים (צילום: אלעד גרשגורן)
            גלויה שקפאה בזמן. טיילת בת גלים(צילום: אלעד גרשגורן)

             

            "הטיילת היא בעיני מקום מאד מרגש, מלא בקסם. ההליכה לאורך הטיילת, ואחר כך החוף, מלווה בגילויים של מבטים חדשים, רוויה שכבות של היסטוריה, חומר, מרקמים ורגעים קטנים. המורכבות האדריכלית וההרמוניה שבה הכל עובד יחד, היא בעיניי יוצאת דופן וקסומה. המקום נראה כמו גלויה שקפאה בזמן".

             

            >> ומכאן מגיעים לקזינו הנטוש של בת גלים

             

            רם אייזנברג: הגן של עתי יפה, נתיב הל''ה

             

            מלמד בטכניון ומנהל משרד הנושא את שמו, המתמחה בעיצוב סביבה. אחראי לתכנון גן קרית ספר בתל אביב, שדרות ההשכלה בעיר, וטיילת מואב בערד.

             

            ''פסגת אדריכלות הנוף'', אומר רם אייזנברג (למטה) על הגן של עתי יפה (צילום: גיא נרדי)
              ''פסגת אדריכלות הנוף'', אומר רם אייזנברג (למטה) על הגן של עתי יפה(צילום: גיא נרדי)

               (צילום: אמנון שביט)
                (צילום: אמנון שביט)

                 

                "כשהייתי פעוט גרו הוריי בבית קומתיים, בדיוק מתחת לגן של עתי, ובילדותי נהגנו ללכת לשם. מאז נשאר בי משהו מהקסם של בריכת הדגים עם המפלים ושערות השולמית. בגבעות מסביב לקיבוץ נתיב הל"ה היו הרבה מקומות יפים, אבל בגן של עתי היה משהו אחר. אותה איכות של טבע, אבל משופרת, ידידותית. נחרט בי הטוב של המקום, הנעימות שלו, האכפתיות שהוא מבטא. היום, זו האיכות שאני מחפש ליצור בגנים שלי: מקום שהוא גם עשוי, וגם מחזיק את הטוב של הטבע. השילוב ביניהם הוא, בעיניי, פסגת אדריכלות הנוף".

                 

                חוי לבנה: פארק אדית וולפסון (''עיר לבנה'') בתל אביב

                 

                בעלת משרד 1:1 עיצוב נוף, האחראי על תכנון הנוף בתוכנית המתאר של שכונה ג' בבאר שבע, תוכנית המתאר של שכונת ארמון הנציב בירושלים, והחווה החקלאית ברמת גן.

                 

                ''מרחב שבאופן אמיתי נתון לפרשנות של המשתמשים'', אומרת חוי לבנה על פארק אדית וולפסון בת''א
                  ''מרחב שבאופן אמיתי נתון לפרשנות של המשתמשים'', אומרת חוי לבנה על פארק אדית וולפסון בת''א

                   

                  עבודתו של דני קרוון. פארק אדית וולפסון (צילום: Talmoryair, cc)
                    עבודתו של דני קרוון. פארק אדית וולפסון(צילום: Talmoryair, cc)

                     

                    "חזרתי ופגשתי את הגן הזה כשנהייתי אמא. הוקסמתי והתרגשתי לפגוש מרחב שבאופן הכי אמיתי נתון לפרשנות של המשתמשים. אולי דני קרוון התכוון שזה יהיה פסל, אבל אפשר לראות שהמקום מאתגר וממציא את עצמו מחדש. יש פה דברים שאולי, עקב תקני הבטיחות המחמירים, נעלמו בינתיים מגני המשחק החדשים: הילדים גולשים במכתש, מטפסים על הפירמידה, מעיפים עפיפונים ומשתמשים בשיפועים לאימוני סקייטבורד".

                     

                    שחר צור: עץ הפיטולקה בדשא של עין השופט

                     

                    עבד במשרד ההולנדי הבולט West8. מאז שובו לישראל מלמד בטכניון, ובין היתר אחראי על הנוף בפרויקט קירוי נתיבי איילון בתל אביב.

                     

                    "ב-1937, המקום הזה היה אדמת טרשים. הרבה סלעים ומעט אדמה. לא גדל כאן כלום. רק אחרי שיצרו כאן יערות של צמחי חלוץ (עצים חזקים שאוחזים בקרקע ומפרים אותה) נהיו התנאים נוחים. מישהו הביא לכאן שתיל של עץ פיטולקה דו-ביתית, עץ שמוצאו מדרום אמריקה, והוא צמח לממדים אדירים. זה עץ שממוקם במרכז הדשא של הקיבוץ. קוטר הגזע הוא 2 מטר, ענפיו רחבים, והוא הופך את הדשא למקום".

                     

                    לא סתם עץ אדיר, אלא כזה שהופך את הדשא למקום, מסביר שחר צור (למטה) (צילום: יואש צור)
                      לא סתם עץ אדיר, אלא כזה שהופך את הדשא למקום, מסביר שחר צור (למטה)(צילום: יואש צור)

                       (צילום: עומרי אמסלם)
                        (צילום: עומרי אמסלם)

                         

                        רות מעוז: הגינה של שיכון פועלי קופ''ח, תל אביב

                         

                        שותפה במשרד ברוידא-מעוז, שתכנן בין היתר את פארק מדרון יפו, טיילת רדינג בצפון תל אביב, והטיילת החדשה בעין בוקק. שיכון פועלי קופת חולים נמצא ברחוב הר נבו, בצפון הישן של תל אביב.

                         

                        רות מעוז (מימין, עם שותפתה עליזה ברוידא). הכל התחיל בגינה ההיא (צילום: דב מעוז)
                          רות מעוז (מימין, עם שותפתה עליזה ברוידא). הכל התחיל בגינה ההיא(צילום: דב מעוז)

                          יש אינסוף גינות כאלה בבתים משותפים. ''החיים שלי פה עיצבו את דרכי'', אומרת אדריכלית הנוף רות מעוז (צילום: דנה קופל)
                            יש אינסוף גינות כאלה בבתים משותפים. ''החיים שלי פה עיצבו את דרכי'', אומרת אדריכלית הנוף רות מעוז(צילום: דנה קופל)

                             

                            "בילדותנו, אין לנו כלים לדעת מה ישפיע עלינו בבוא היום. יש בנים של רופאים או נהגי כבאיות שיודעים שזה מה שיעשו. לי זה לא קרה. אני חושבת שהחיים שלי פה עיצבו את דרכי. זה היה קואופרטיב של 200 משפחות, שגרו בבניין בן ארבע קומות סביב שתי חצרות. היינו כמו משפחה. החצרות היו מטופחות, ומי שדאג להן היו הדיירים ששתלו צמחי גזניה ועופרית הכף, ואפילו צמח משתרע שנקרא 'פרחי בוקר טוב'. פה למדתי לעשב בין הפרחים, לעדר בין השיחים, לראות מה פורח בקיץ, מה שמיר את העלים ומה לא. קיבלתי כאן הכשרה לחיים".

                             

                            ואיך הופכים את הגינון בעיר להרבה יותר מוצלח? הפתרון פשוט. לחצו על התצלום 

                            ואיך הופכים את הגינון בעיר להרבה יותר מוצלח? רעיונות פשוטים ומבריקים. לחצו על התמונה (צילום: אלכס הובר)
                            ואיך הופכים את הגינון בעיר להרבה יותר מוצלח? רעיונות פשוטים ומבריקים. לחצו על התמונה (צילום: אלכס הובר)

                             

                             

                             
                            הצג:
                            כל התגובות לכתבה "סוד הגן הנעלם: 8 אדריכלי נוף בוחרים את האתר האהוב עליהם בישראל"
                            אזהרה:
                            פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
                            ביגדיל