מגדל, צדק: המעצב נעם רוזנברג
מפסל את דרכו לפנטהאוז בתל אביב

כבר במהלך לימודיו במחלקה לצורפות ואביזרי אופנה ב"בצלאל", זכתה עבודתו של נעם רוזנברג (43) להערכה רבה, אולם לאחר שסיים בהצטיינות את התואר הוא העדיף שלא לשים את האמנות במרכז חייו. "יש קליקה של אמנים מיוסרים שצריכים לחיות את זה כל היום. מעטים פורצים ומצליחים בתחום, ויש הרבה שנעלמים בדרך. אני העדפתי שיהיה לי משהו יציב בחיים, ושהאמנות תהיה בלי האלמנט של הלחץ - רק ליצירה ולכיף".

היום, שלישי, 22 בנובמבר, נפתחת תערוכת הפיסול של רוזנברג, "קומות", באכסדרת בית האופרה במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, ויוצגו בה פסלי בניינים שיצר רוזנברג בהשראת תל אביב והמבנים שבה, כמו מגדלי עזריאלי, מגדל שלום ובית האונייה. "אני מנסה להעביר באמצעות הפסלים חוויה אורבנית של איך שאני רואה את תל אביב. ההשראה שלי מהעיר מגיעה מהבאוהאוס והשילוב שלו עם כל התוספות והשינויים, כמו סגירת מרפסות וניצול חדר הכביסה על הגג לדירה נוספת".

"הפרספקטיבה שנוצרת כשמצלמים בניין מלמטה יוצרת עיוות של הבניין"(צילום: צביקה טישלר)

דנה אינטרנשיונל גנבה את ההצגה

את פסל הבניין הראשון שלו יצר רוזנברג לפני כארבע שנים. "הצורות זרמו ממני, לא שרטטתי קודם איך המבנה יראה", הוא אומר. "לפני כשנה הראיתי את הפסלים לאוצר תערוכת "קומות", אודי רוזנווין, וקבענו את תאריך הפתיחה של התערוכה".

רוזנברג התחיל לפסל בקרמיקה לפני כ-12 שנה. "בזמן הלימודים עבדתי בעיקר עם מתכת. אהבתי את העבודה איתה, אבל המתכת קשה לעיצוב ונדרש תהליך ארוך כדי להגיע איתה לתוצאות. גם קנה המידה של העבודות קטן יותר ורציתי ליצור יותר ממיניאטורות".

עם הזמרת השבדית שרלוט נילסן והפסלון בעיצובו(צילום: ברכה כהן)

במהלך לימודיו בבצלאל, הוא גם עיצב מכסף את הפסלון שניתן למבצע הזוכה בתחרות האירוויזיון שנערכה בירושלים בשנת 1999, שנה לאחר זכייתה ההיסטורית של דנה אינטרנשיונל עם השיר "דיווה". "את הפסלון למלחין ולכותב עיצב יעקב אגם, ונערכה תחרות לעיצוב הפרס לזמר המבצע. אני הגשתי את הצעה שזכתה. יצקתי שני קילו של כסף טהור בצורת מיקרופון שר. ראיינו אותי לגיא פינס והיו לי חמש עשרה דקות של תהילה", רוזנברג מספר בחיוך.

את ההצגה גנבה לבסוף דנה אינטרנשיונל, שצילום שלה נופלת עם הפסלון הכבד של אגם הפך לאחד מרגעי השיא הבלתי נשכחים בתולדות תחרות האירוויזיון.

מאז החל ליצור בקרמיקה, עבודות הפיסול של רוזנברג הוצגו במספר תערוכות. לתערוכה "אדומים" שהוצגה ב-2010 ולתערוכה underwater שהוצגה שנתיים לאחר מכן, הוא יצר פסלים בהשראת צמחי פרא, אך בשנים האחרונות מרבית עבודותיו עוסקות בנוף האורבני. "אני מחשיב את עצמי לאמן רב תחומי. אני מצייר, מפסל וגם עוסק בגרפיקה", רוזנברג אומר.

מודליסטית עירום מול ילד בכיתה ז' עם כיפה

רוזנברג נולד בבני ברק ועבר עם משפחתו לתל אביב כשהיה בן שלוש. "הייתי דתי ציוני, עם כיפה סרוגה. לאבא שלי הייתה חנות רהיטים ברחוב בן יהודה בתל אביב, ואנחנו גרנו בפרברי העיר. אני זוכר שתמיד כשהייתי מגיע לחנות אהבתי לחוש את המרכז התוסס של העיר. עכשיו אני גר ב'גלות' ברמת גן, עקב יוקר המחייה, אבל השאיפה היא לחזור לגור בתל אביב".

גר ב'גלות' ברמת גן, עקב יוקר המחייה, אבל שואף לחזור לת"א(צילום: צביקה טישלר)

בנוסף לאהבתו לתל אביב, רוזנברג הראה גם כשרון ואהבה לאמנות כבר מגיל צעיר. "תמיד אהבתי לצייר והמורות לציור היו מחמיאות להורים שלי, אבל רק בכיתה ז' הלכתי לחוג ציור. כל יום למדתי גם לימודי גמרא ותורה, וחזרתי הביתה בשעה מאוחרת, אז רשמו אותי לחוג הציור של המבוגרים בשעות הערב. לאחד השיעורים הביאו מודליסטית עירום, ואני הייתי ילד בכיתה ז' עם כיפה. אני זוכר את המבוכה שלי ושל הסובבים אותי". בצבא שירת בגרעין נח"ל דתי, בקיבוץ מעלה גלבוע. "אחרי הצבא הורדתי את הכיפה וההורים כיבדו מאוד את ההחלטה שלי", אומר רוזנברג.

"אבא שלי פסלן וציירן"

לאחר סיום התואר עבד רוזנברג בעיצוב אביזרי במה באופרה הישראלית. "זו הייתה עבודה מרתקת שמאוד אהבתי, עבודה ידנית עם חומר ממש. אחרי שנתיים, בשל בעיות תקציב, הפסיקו להביא הפקות חדשות לאופרה, והיה צריך רק לתקן אביזרים ולא ליצור חדשים, וזה כבר לא עניין אותי". באותה תקופה הוא החליט לעשות הסבה מקצועית וללמוד גרפיקה. "התחלתי לעבוד בתור מעצב גרפי בחברה קטנה, ואחר כך ב-ynet וב-xnet. העיצוב הגרפי זה הקריירה שלי, אבל תמיד בוער בי להרגיש חומר בידיים. אני צריך לפעמים מנוחה מהעכבר של המחשב, זה בשביל הנשמה". (גילוי נאות: רוזנברג עובד בקבוצת המגזינים של "ידיעות אחרונות".)

צמחי הפרא של רוזנברג(צילום: צביקה טישלר)

רוזנברג מעדיף להשאיר את האמנות כעיסוק משני, בייחוד לאחר הולדת בנו אורי, בן הארבע וחצי, אותו הוא מגדל בהורות משותפת עם אמו. "אחרי שהוא נולד עברתי לגור ברמת גן. תכננו מראש שנגור בקירבת מקום ואורי יגדל בשני הבתים", מספר רוזנברג. "אורי מאוד מתעניין בתערוכה ובפסלים. הוא מספר לאנשים שאבא שלו פסלן וציירן".

מה משמעות פסלי הבניינים מבחינתך?

"בדיעבד אני רואה שיש בהם כל מיני משמעויות שלא חשבתי עליהן בתחילת תהליך היצירה. נתתי להם את הפרספקטיבה שנוצרת כשמצלמים בניין מלמטה, וזה יוצר עיוות של הבניין. הקומה הראשונה קטנה והקומה העליונה גדולה מאוד. כך גם בדירות הגבוהות ובקומת הפנטהאוז יגורו אנשים יותר עשירים, שמכבידים וחוסמים את האור לאנשים העניים יותר שגרים למטה".

התערוכה "קומות"

פתיחה: היום, 22.11.16, שעה 20:00 

בית האופרה, המשכן לאומנויות הבמה

שאול המלך 19, תל אביב

22.11-24.12.2016

______________________________________________________

מי עוד צייר נשים בעירום כנער והיום הוא אמן איירבראש? הקליקו על התמונה:

להיכנס לציורים שלו ולהתחיל לעוף. הקליקו על התמונה (צילום: קובי בכר)