הסטוקריות: אלפי חובבות היצירה שהתמכרו לרשת הזולה

תכירו את קבוצת הפייסבוק "מקס סטוק או לא להיות" שכוללת כ־80 אלף חברות שמכורות למחיר הזול של חומרי היצירה, אבל משאירות בקופה מאות שקלים

"כשמגיע משהו חדש. חברה יכולה להגיד 'הגיע עכשיו סטוק לראשון־לציון או לטבריה או לחדרה. תקפצי בבקשה ותקני לי', ואנחנו קונות"
"כשמגיע משהו חדש. חברה יכולה להגיד 'הגיע עכשיו סטוק לראשון־לציון או לטבריה או לחדרה. תקפצי בבקשה ותקני לי', ואנחנו קונות"
  (צילום: גיל נחושתן)

מיכל שחרור (43) מטבריה, מורה לערבית ואמא לשניים, עדיין לא מאמינה למזלה הטוב. במהלך שיטוט בסניף הקבוע של החנות מקס סטוק בטבריה היא נתקלה בחבילת קארדסטוק - דפים קשיחים ומודפסים שניתן לגזור מהם כרטיסי ברכה ולהכין מסגרות ושאר עבודות יד, ורכשה מיד את כל המלאי.

 

"היו שישה ליינים שונים", היא מסבירה, "השגתי רק חמישה וגם זה במזל. מאז אני יוצרת רק מהם. העליתי תמונות של יצירות מהם לקבוצה בפייסבוק ואנשים השתגעו, אבל זהו. אין להשיג יותר. מי שלא קנתה בזמן, פספסה".

 

 

אני לא מבינה, מה מיוחד בדפים האלה?

"אלו חבילות שעולות בממוצע 120-100 שקל, ובמקס סטוק הן עלו רק עשרה שקלים וחיסלו אותם. גם מי שלא ידע מה זה – קנה. בחיים לא חשבנו שמקס סטוק יוציא ליינים כאלו. אפילו יוצרות דגולות, גרפיקאיות מקצועיות שמבינות בזה, התפלאו שהיה את זה שם. עד היום שואלים בקבוצה אם ניתן להשיג את זה, אולי באיזה סניף בצפון או בדרום, אבל אין. לא קנית בזמן - הפסדת!".

 

עשרות קבוצות ישראליות שוקקות של יצירה ועבודת יד פועלות בפייסבוק (חפשו, למשל, את "מורות משקיעות", קבוצה סודית עם תנאי קבלה שיכולים להתחרות עם אלו של המוסד), אבל נדמה שקבוצת "מקס סטוק או לא להיות" עולה על כולן. בספטמבר מנתה הקבוצה כ־3,000 חברות, וכעת מתקיימים בה דיונים לוהטים של 80,000 מדביקות, גוזרות וצובעות.

 

ייחודה של הקבוצה אינו רק בתוצרים של חברותיה (יומנים מעוצבים, ציוד למטבח שזכה לשדרוג), אלא בעיקר בתחושת הקהילתיות ובתמיכה הנפשית שהיא מציעה למי ששוב פספסה את סולם העץ שהופיע באופן מוגבל במלאי. פוסטים כמו "הגיעו עכשיו לסניף ראשון־לציון. מי יכולה לעבור ולקנות לי?" מופיעים בה תדיר לצד התפעלות כללית בסגנון "בדרך חזרה מהצפון הצלחתי לשכנע את בעלי לעבור דרך ביג מקס קריית־חיים... אמרתי לעצמי, חייבת לראות על מה מדובר. בנות, מה זה הסניף המטורף הזה??? קיבלתי סחרחורת!".

 

מיכל שחרור. "לא קנית בזמן - הפסדת" (צילום: אלבום פרטי)
    מיכל שחרור. "לא קנית בזמן - הפסדת"(צילום: אלבום פרטי)

     

    כולם רצו את האננס

    מקס סטוק היא תופעה צרכנית ייחודית, בעיקר בגלל הבאזז הוויראלי שהיא מצליחה ליצור, עם מינימום השקעה בפרסום ויחסי ציבור. הרשת הוקמה ב־2004 על ידי אורי מקס, שסירב להתראיין לכתבה הזו. לפי אתר האינטרנט של הרשת היא מונה 41 סניפים ברחבי הארץ, ובהם פריטים, רובם מיובאים, במחירים זולים - כלי בית, ציוד משרדי, צעצועים וגם בגדים ואביזרי לבוש. גם חנויות "מקס 10" ו"מקס 20", שבהן נמכרים פריטים במחירי 10־20 שקלים, שייכות לאותה רשת.

     

    מייסדת הקבוצה "מקס סטוק או לא להיות" היא שני פולוויאן (33), סטודנטית להוראה מעפולה. "הייתי חברה בהמון קבוצות יצירה בפייסבוק", היא מספרת, "ושמתי לב שבכל הקבוצות העלו דברים שאפשר למצוא רק במקס, אז אמרתי לעצמי, למה לא לפתוח קבוצה שתהיה מוקדשת רק להם? נשתף, זה יהיה מקום ליצירה, בקטנה".

     

    שני פוליוויאן. "אני נהנית מזה והכל בהתנדבות" (צילום: גיל נחושתן)
      שני פוליוויאן. "אני נהנית מזה והכל בהתנדבות"(צילום: גיל נחושתן)

       

      את מקבלת תשלום מהחברה על ניהול הקבוצה? או לפחות הנחה קבועה?

      "כלום. אני נהנית מזה והכל בהתנדבות. זה הכיף שלי, להגיע, לצלם ולראות מה חדש".

       

      גם מיכל שחרור מדגישה את האחווה בין חברות הקבוצה. "יש לי חברה שמפעילה חברות במרכז או בצפון כשמגיע משהו חדש. היא יכולה להגיד 'הגיע עכשיו סטוק לראשון־לציון או לטבריה או לחדרה. תקפצי בבקשה ותקני לי', ואנחנו קונות. הכרתי בפייסבוק שתי בנות, אחת מבאר־שבע ואחת מקריית־אונו. הן גילו שבסניף בטבריה יש מדבקות של אותיות בשקל, וביקשו ממני לקנות ולשלוח להן. המשלוח אליהן עלה לי כפול ממה שהמוצר עלה, אבל לא היה לי אכפת וגם לא הסכמתי לקבל כסף בחזרה. אחת מהן, שהיא גם מעצבת תכשיטים, שלחה לי אחר כך מתנה קטנה וזה היה נחמד".

       

      רותי מלכה (42) מכפר־תבור, אמא לשניים, סטודנטית להוראת אמנות שמעבירה חוגים וסדנאות אמנות, נשמעת נחרצת כשהיא מדברת על "המקס".

       

      רותי מלכה. "זו התמכרות מטורפת, חד וחלק" (צילום: גיל נחושתן)
        רותי מלכה. "זו התמכרות מטורפת, חד וחלק"(צילום: גיל נחושתן)

         

        "זו התמכרות מטורפת, חד וחלק. היום הייתי שם וקניתי עוד חומרים ליצירה, מילאתי עגלה ורציתי עוד. זה היה מטורף מה שהלך שם. יוצא לי לבקר ברשת לפחות פעם בשבוע ואני מזגזגת בין עפולה, טבריה וקריית־חיים, כדי לוודא שאני לא מפספסת שום דבר. אני קונה כל עוד יש במלאי, כי לא תמיד מגיע עוד והמלאי נגמר מוקדם. ככה יש לי ראש שקט. המבחר פותח אותי לרעיונות ואני פשוט מסתובבת בחנויות וחושבת איך אני יכולה לקחת את הפריט הזה ולעשות ממנו משהו חדש ואחר".

         

        שירן כרסנתי (35) מחיפה, מהנדסת כבישים ואמא לשלושה, רגילה לכך שמישהי מפרסמת מוצר או רעיון לשימוש במוצר, ואז כולן מנסות להשיג אותו. "לא מזמן הייתה סדרה של כלי הגשה בצורת אננס. מרגע שתמונה שלהם עלתה לקבוצה התחילו לצוץ פוסטים על עדכוני מלאי שלהם בסניפים".

         

        שירן כרסנתי. "בדרך לסופר קופצת לראות מה חדש" (צילום: גיל נחושתן)
          שירן כרסנתי. "בדרך לסופר קופצת לראות מה חדש"(צילום: גיל נחושתן)

           

          "החנות נמצאת במרכז המסחרי ליד הבית שלי, כך שאני מכירה אותה מהיום שנפתחה ומאז שנולדו הילדים אני מבקרת בה הרבה יותר, ואפילו יותר מאז שהצטרפתי לקבוצה. החנות כל כך קרובה לבית, שמספיק שיורדים לעשות קניות בסופר ובאותה הזדמנות קופצים לראות מה חדש".

           

          • איזה פריט שיגע את כל חברות הקבוצה?
          • מהו הסכום המקסימלי שהוציאו בקנייה אחת?
          • וגם - רשימת טיפים לפני שיוצאים לסיבוב בחנויות

           

           בכתבה המלאה, גיליון "לאשה" החדש השבוע בדוכנים

           

           (צילום: זיו שדה)
            (צילום: זיו שדה)

             

             
            הצג:
            אזהרה:
            פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד