הפריוס הוצגה ביפן ב-1997 כ"רכב ההיברידי השימושי הראשון ביצור המוני", עד אמצע 2016 עלו לכבישים ברחבי העולם כ-3.8 מיליון יחידות ממנה (לא כולל דגמים נגזרים, כמו המיניוואן המוצלח "פריוס פלוס") והיא נחשבת לאייקון של ממש בקרב שוחרי תחבורה ירוקה במדינות שונות, בעיקר בארצות הברית.
מה הפך דווקא את הפריוס לרכב ההיברידי הפופולרי ביותר?
גם הראשוניות שלה בשוק, גם השימושיות (זהו רכב משפחתי, כמעט בלי פשרות בנושאי מקום לנוסעים וביצועים), גם האמינות (המצבר ההיברידי מחזיק מעמד שנים רבות), גם החסכוניות, ואפילו המחיר (שאצלנו בישראל נהנה ממיסוי מופחת).
הדור הרביעי של הפריוס, שהגיע לישראל בראשית שנת 2016, שופר בכל תחום כמעט. העיצוב החיצוני עדיין מזוהה מאוד ומצועצע למדי, עיצוב הפנים היי-טקי במודגש, פלסטיקי מאוד, אבל שימושי למפתיע, עם נוחות רבה לנוסעים, גם בנסיעה. תא המטען קטן מעט, גם בגלל הגלגל הרזרבי המותקן תחתיו, והביצועים בסדר גמור. כלומר – לא ספורטיביים, אבל מספקים, והמנוע החשמלי מוסיף כוח (מומנט) כשצריך, בתאוצה.
צריכת הדלק (שזה העניין המרכזי לשמו התכנסנו) עומדת על 19-18 ק"מ לליטר (אמיתי, לא נתוני מעבדה), טוב בהרבה ממשפחתיות רגילות, אם כי יש דגמי דיזל חסכוניים שמשיגים נתונים דומים, בלי התחכום (והמחיר) של הטכנולוגיה ההיברידית.
היכן היא מאכזבת?
באבזור בטיחות מתקדם (התראות מפני תאונה או סטייה מנתיב ובלימה אוטומטית), שממש חסר כאן.
אז למי הפריוס כדאית?
למי שרוצה להרגיש ירוק או לשדר תדמית כזאת. תכלס, זה יעלה לו בכ-20 אלף שקל יותר ממשפחתית רגילה, וכדי "להרוויח" את ההפרש בעזרת צריכת הדלק המופחתת, הוא ייאלץ לנסוע בה הרבה קילומטרים מדי שנה.
מחיר: 152 אלף שקל.
נמסרו מתחילת 2016 ועד סוף ספטמבר: 1,116 יחידות.
פלוס: חסכונית, שימושית, ירוקה.
מינוס: יקרה ממשפחתית רגילה.שורה תחתונה: מכונית עם מסר.
