ביום שלישי הקרוב יתמודד בוגר שנקר הטרי עמיר מרק, זוכה פרס פיני לייטרסדורף לשנת 2016, בתחרות H&M Design Awards 2017 המתקיימת בלונדון. בחבר השופטים שיקבע האם מרק ייבחר מתוך 16 הפיינליסטים לעלות לתחרות הגמר למחרת, יושבים בין היתר אן סופי יוהנסון, המעצבת הקריאטיבית של החברה, עורך האתר ביזנס אוף פאשן אימרן אמד, ויסמין סיוויל, מנהלת תחום האופנה באתר האונליין המחודש Style.com. בשנה שעברה שפטו בתחרות, בין היתר, צלם האופנה המשפיע ניק נייט, הבלוגרית קיארה פראני, השחקנית קייט בוסוורת' ומעצב האופנה אוליבייה רוסטאן, המנהל הקריאטיבי של בית האופנה בלמן.
הזוכה בפרס הראשון צפוי לשלשל לכיסו 50 אלף יורו, ולקבל ליווי לשנה של מנטור מתאגיד H&M במטה החברה בשבדיה, כמו גם השקת קולקציית קפסולה, שהיא פיתוח פרויקט הגמר שלו, אשר תימכר בסניפים נבחרים של החברה. התחרות פתוחה לבוגרי תואר ראשון ו/או שני באופנה עם קולקציית גמר, ויכולים לגשת אליה רק בוגרים מבתי ספר לאופנה שאושרו על ידי H&M.
עדכון 17.11.16: מרק אכן הצליח להעפיל לשלב הגמר שהתקיים אמש (רביעי), אולם לא ניצח את הזוכה המאושר, בוגר סנט מרטינ'ס ריצ'רד קווין.
עוד בערוץ האופנה
- עקבו אחרינו באינסטגרם
- מי היא אושיית האופנה שמתאמת הריונות עם גל גדות?
- איך לאמץ את הטרנד הרומנטי לחורף?
- נסיכת האינדי החדשה: הכירו את סשה ליין
מרק הוא הנציג הישראלי הראשון בחמש שנות קיומה של התחרות, שנפתחה השנה לראשונה לבוגרים של המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר. מסך הברזל הורם בעקבות ביקורה בישראל של מריה אולופסגאד ייגוס, מעצבת אופנה ב-H&M, שפועלת לגיוס מעצבים וכישרונות חדשים לחברה. ביולי האחרון הגיעה ייגוס לביקורות הגמר של המחלקה בשנקר, שם סימנה מספר בוגרים מבטיחים שהוזמנו לראיונות עבודה במטה החברה בשבדיה. בימים אלו צפוי להתחיל את תפקידו בחברה הבוגר רועי דרהי, שהציג את הפרויקט המקורי ומלא ההומור "גמדי גינה". דרהי יתמקם כמעצב מתחיל במחלקת הדנים של קו הנוער בחברה. ל-Xnet נודע כי גם בוגרת שנקר ליאת גרינברג נמצאת בימים אלו בשלב מתקדם בראיונות לעבודה בחברה.
מתוקף עבודתה כמגייסת כישרונות לחברה, מבלה ייגוס זמן ניכר מעבודתה בנסיעות בעולם. רק העונה היא נכחה בשמונה תצוגות בוגרים בגרמניה, בריטניה, שבדיה, פינלנד וישראל. ההתרשמות החיובית של ייגוס מבתי הספר מסייעת להם גם להיכנס לתחרות האקסקלוסיבית של החברה, שבדומה למותגים בולטים כמו לואי ויטון, דיזל ומנגו בעבר, משתמשת בפלטפורמה המסחרית הרחבה והחזקה שלה לקידום מעצבים צעירים.
"חשוב לנו לתמוך במעצבים בתחילת דרכם", אומרת ייגוס. "תפקידה של התחרות הוא לחשוף כישרונות חדשים מבתי ספר עם תוכניות לימודים טובות". הזוכים, לדבריה, לרוב עוזבים את חממת החברה בתום שנת המנטורים שלהם, ופונים לפתיחת עסק עצמאי, כמו במקרה של המעצבת הדרום קוראינית מינג'ו קים (הזוכה לשנת 2013), או של האנה ג'ינקינס, הזוכה של השנה החולפת.
בשיחה עם ייגוס, שהתקיימה בבית קפה במרכז תל אביב בביקורה הצפוף בישראל, היא שומרת על דיפלומטיות, בוררת את מילותיה בפינצטה ומדברת בטון שקט במיוחד. לדבריה, הכניסה של שנקר לתחרות התאפשרה רק לאחר שהחברה בדקה את בית הספר ואת תוכנית הלימוד שלו.
האם הדירוג הגבוה של שנקר ברשימה שפורסמה באתר ביזנס אוף פאשן בשנתיים האחרונות השפיעה על כניסתו? "אנחנו מודעים לדירוגים האחרונים של שנקר, אבל אנחנו לא מגייסים עובדים על פי הדירוג של בית הספר", היא משיבה. "אנחנו מגייסים כישרונות בינלאומיים לפי פרופיל הגיוס שלנו והמיומנויות המבוקשות. חשוב לנו שהמעצב יהיה שחקן צוות ושידע לקחת יוזמה. אצל רועי דרהי זיהינו רמה גבוהה של חזון אופנה עכשווי, יצירתי ומלא הומור".
ייגוס מספרת כי התרשמה מאוד מתהליכי המחקר האיכותיים של הסטודנטים בשנקר. עם זאת, ניכר כי הידע שלה על תעשיית האופנה המקומית מצומצם מאוד, וספק אם היא מודעת לקיומן של שתי מחלקות נוספות לאופנה בישראל, ב-ויצו חיפה ובבצלאל. בשיחה איתה היא נדהמת לשמוע על שיטת הקונסיגנציה הפועלת בישראל ("זה לא מאפשר למעצב לצמוח ולהתנהל כלכלית"), על קיומו של שבוע אופנה בצורה לא מסודרת רק פעם בשנה - שנה וחצי ("אי אפשר לבנות שבוע אופנה ככה. האם התקשורת מנסה לעשות משהו בנושא?"), ועל הקושי לייצר בישראל קולקציות קטנות. ככה זה כשמגיעים למזרח התיכון הבוער מסקנדינביה הפסטורלית והקרירה.
ועדיין, לייגוס יש מסר חשוב לבוגרי מחלקות האופנה בעולם ובישראל בפרט, בכל הנוגע להתפתחותם האמנותית והעסקית. "התמחות בחברת אופנה, ולא משנה באיזה מותג, היא שלב חשוב בהתפתחותו של מעצב צעיר. ככה לומדים להכיר את הביזנס", היא קובעת. "כל סטודנט לאופנה צריך שיהיה לו ארגז של כלי חשיבה: מי ילבש את הבגדים שלי? מה המחיר שאני רוצה לדרוש? היכן אני רוצה למכור? לכן אני ממליצה לכל בוגר ללכת ולהתמחות בחברת אופנה, או במספר חברות בסגנונות ותחומים שונים, כדי להתמקצע".
התהליך שמתארת ייגוס שונה מאופי ההתפתחות של מעצב אופנה בישראל. בוגרים רבים של המחלקות לאופנה רצים לפתוח עסק עצמאי עם תום לימודיהם, לרוב ללא היכרות עם אופיו של השוק המקומי. חוסר הניסיון, יכולות הניהול המוגבלות, הליך הייצור הבלתי אפשרי ושיטת הקונסיגנציה, מובילים את חלקם לחובות גדולים ולבסוף, לסגירת העסק.
"מי שרוצה להיות מעצב אופנה חייב להבין כיצד התעשייה עובדת", אומרת ייגוס לסיכום, "כי בסוף תהליך העיצוב יש לקוח. רק כשיוצאים לעולם האמיתי מחממת בית הספר, מגלים כמה אופנה היא תעשייה קשה".
ואיך נראה שיתוף הפעולה של מיכל חלבין הישראלית עם Dior?