אדריכלות

    פעם היו כאן חיים: 25 שנה לא נמצא התקציב למרכז לזכר יהדות וילנה

    אדריכלית צילה זק זכתה בתחרות בינלאומית להקמת מרכז הנצחה לעברה המפואר של יהדות וילנה. אך גם לאחר חשיפת ממצאים ארכיאולוגיים מרתקים, הפרויקט תקוע

    הילה שמר

    |

    14.11.16 | 14:07

    חפירות ארכיאולוגיות במתחם בית הכנסת הגדול, בשכונה היהודית בווילנה בירת ליטא. השכונה נחרבה במלחמת העולם השנייה. ברקע משפחה מדיירי השכונה שבאה עם ילדיה לצפות בחפירות, ביוני 2016. לדברי אב המשפחה, גם עבור תושבי השכונה חשוב שהמרכז יקום (צילום: אדריכלית צילה זק)
    חפירות ארכיאולוגיות במתחם בית הכנסת הגדול, בשכונה היהודית בווילנה בירת ליטא. השכונה נחרבה במלחמת העולם השנייה. ברקע משפחה מדיירי השכונה שבאה עם ילדיה לצפות בחפירות, ביוני 2016. לדברי אב המשפחה, גם עבור תושבי השכונה חשוב שהמרכז יקום (צילום: אדריכלית צילה זק)
    פריטים שונים מבניין המקווה, שנמצאו באתר החפירות ביוני 2016, כולל משחקי ילדים (צילום: אדריכלית צילה זק)
    החפירות המדגמיות מתבצעות מאז 2011. ממצאים ראשונים נחשפו כבר בעומק 30 סנטימטרים באדמה. בסיום כל חפירה מכוסה האתר מחדש באדמה (צילום: אדריכלית צילה זק)
    פרטי קרמיקה וחימר מעוטרים שנמצאו בחפירות באתר בית הכנסת הגדול (צילום: אדריכלית צילה זק)
    אחד מהארכיאולוגים הליטאים מתעד את ממצאי חפירות שנערכו ביוני 2016, עם פירוט מדוקדק של שכבות הקרקע שבהם נמצאו (צילום: אדריכלית צילה זק)
    מימין: ציור של הרחוב היהודי המתעקל, עם הכניסה לחצר שבה חי הגאון מווילנה, ובהמשך חזית ספריית שטראשון. משמאל: מודל העץ של הרחוב היהודי, שישוחזר על תוואי הרחוב ההסטורי. כיום המקום הוא שטח פתוח, מעין פצע במרקם העיר העתיקה של וילנה (צילום: אדריכלית צילה זק)
    מודל העץ של הפרויקט. שער הכניסה ההסטורי לחצר בית הכנסת, יהיה הכניסה לאתר ההנצחה. למטה: סרטון מ-1939 על הקהילה היהודית בעיר, לרבות בית הכנסת (צילום: אדריכלית צילה זק)

    יותר מ-25 שנה חלפו מאז זכתה האדריכלית צילה זק בתחרות בינלאומית לתכנון מרכז לזכר יהדות וילנה ותרבות אשכנז, אך עד היום לא נמצא התקציב להקמתו בבירת ליטא, למרות העניין הרב שמעורר הפרויקט.

     

    מודל המתחם, שבוצע על ידי זק, הוצג בפגישת עבודה עם צוות התכנון של עיריית וילנה, ונשמר שם להמשך קידום הקמתו של המרכז (צילום: אדריכלית צילה זק)
      מודל המתחם, שבוצע על ידי זק, הוצג בפגישת עבודה עם צוות התכנון של עיריית וילנה, ונשמר שם להמשך קידום הקמתו של המרכז(צילום: אדריכלית צילה זק)

       

      ליטא, מדינה קטנה בת פחות משלושה מיליון תושבים, מוזכרת כיום בישראל בעיקר סביב משחקי הכדורסל של מכבי תל אביב (וכוכב העבר הליטאי שרונאס יאסיקביצ'יוס), אך בירתה, וילנה, הייתה במשך מאות שנים המרכז הרוחני, הפוליטי והתרבותי של יהדות מזרח אירופה כולה.

       

      2:40 הקהילה היהודית של וילנה ב-1939 - מבט על בית הכנסת, בית המדרש והגטו

       

       

       

      במאה ה-18 חי ופעל בה רבי אליהו בן שלמה זלמן, הגאון מווילנה (הגר"א), מגדולי הפוסקים והמקובלים, שהקדיש את כל חייו ללימוד ובלט בסמכותו הרבנית. היהודים ניהלו בעיר חיי מסחר ותרבות עשירים, הפעילו עשרות בתי כנסת, רשתות חינוך עם גני ילדים ובתי ספר, גימנסיה עברית, תיכון מקצועי, ספרייה חשובה של כתבי יד עתיקים, תיאטרון, תזמורת, עיתונים ומוסד למדעים. פעלו בה גם תנועות ומפלגות יהודיות, והעיר כונתה "ירושלים דליטא".

       

      ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו בווילנה כ-60 אלף יהודים - כמעט שליש מתושביה. המלחמה שמה קץ לחיים העשירים האלה. הקהילה היהודית נחרבה עד היסוד בידי הנאצים ועוזריהם המקומיים. עשרות אלפי יהודים נרצחו ביער פונאר, הסמוך לעיר, שהונצח בשיר הידוע ("שקט שקט בני נחרישה, כאן צומחים קברים...", בתרגומו של אברהם שלונסקי).

       

       

       

      היום חיים בעיר כ-800 יהודים בלבד, בהם בני משפחתה של האדריכלית זק. "התחרות להקמת המרכז", היא אומרת, "סימלה ערגה גדולה לחבר מחדש בין הליטאים בכלל והעיר וילנה בפרט לבין התרבות היהודית שהייתה, ולחזק את הקשר לישראל וליהדות העולם, ולכן החלטתי לגשת אליה".

       

      את התחרות יזמו כבר ב-1989 עיריית וילנה, משרד התיירות הליטאי וראשי הקהילה היהודית בעיר. זק זכתה בתחרות, בשיתוף הפסל היהודי-שוודי ווילי גורדון (1918-2003). הצעתם כללה שלושה אתרים פוטנציאליים במרכז העיר. "כשהתחלתי ללמוד על האתרים השונים", מספרת זק, "הבנתי שאחד מהם משמעותי במיוחד". זהו אתר הממוקם במרכז העיר העתיקה של וילנה, סביב "הרחוב היהודי" (Zydu), על מגרש בן כחמישה דונמים.

       

      חלק משולחן התפילה של בית הכנסת, מאמצע המאה ה-18, שמור ומוצג במוזיאון הסובלנות בעיר (צילום: אדריכלית צילה זק)
        חלק משולחן התפילה של בית הכנסת, מאמצע המאה ה-18, שמור ומוצג במוזיאון הסובלנות בעיר(צילום: אדריכלית צילה זק)

         

        המקום היה לב הקהילה היהודית. בית הכנסת הגדול והראשי בעיר נבנה כאן ב-1573, וכאן פעל בית המדרש של הגאון מווילנה. ב-1892 נפתחה לציבור ספריית שְׂטרָאשוּן, שהייתה הספרייה הגדולה ביותר לכתבי-עת יהודיים נכון לאותם ימים. בימי מלחמת העולם השנייה היה האזור לגטו היהודי, ובני הקהילה נכפו להתגורר בו עד שנרצחו, ובסיום המלחמה נותר ממנו תל חורבות.

         

        אחרי ניצחונו במלחמה, שיטח השלטון הסובייטי את האזור. בשנות ה-50 של המאה הקודמת נבנו כאן פארק וגן ילדים, שהיום משמש כבית ספר לילדי השכונה. כדי לאפשר את הקמת מרכז ההנצחה, תכננה העירייה להעתיק את בית הספר לאתר קרוב - כדי לא לעורר אנטגוניזם מצד הציבור - וגם הבטיחה לשפר את מתקניו.

         

        ממצאים ראשונים בעומק 30 סנטימטרים

         

        במסגרת המחקר שלה, העריכה זק שבעומק של כמה מטרים מתחת לאדמה יימצאו שרידים של בית הכנסת והמקווה הסמוך אליו. "הצעתי לבצע חפירות מקומיות", היא מספרת, "כדי להקים את המתחם לפי טביעת הרגל המקורית של בית הכנסת. ובמחשבה על מכחישי שואה", היא מוסיפה, "גם שיערתי שיהיה מאוד חזק אם יימצאו שרידים שיוכיחו את ההיסטוריה של המקום".

         

        זק קיוותה שיזוהה גם התוואי המקורי של הרחוב היהודי, שחצה את השכונה ממזרח למערב, והוסט כדי להתאים לתוכנית הפארק העכשווי. עיריית וילנה ומובילי הפרויקט קיבלו את המלצתה. מאז 2011 נערכות במקום חפירות מקדמיות, וכבר נמצאו בהן שרידים, גם בעומק של כ-30 סנטימטרים מתחת לפני הקרקע. נחשפה רצפת בית הכנסת, זוהה מיקומו של בסיס העמוד הראשי שהחזיק את תקרתו המשופעת ואת תוואי הקירות.

         

        בציור מימין: חזית ספריית שטראשון. משמאל: חלל בית הכנסת הגדול. בסיסו של אחד העמודים המרכזיים נמצא בחפירות ב-2011 (צילום: אדריכלית צילה זק)
          בציור מימין: חזית ספריית שטראשון. משמאל: חלל בית הכנסת הגדול. בסיסו של אחד העמודים המרכזיים נמצא בחפירות ב-2011(צילום: אדריכלית צילה זק)

           

          הסקר הארכיאולוגי נערך בשיתוף רשות העתיקות הישראלית, ארגון החפירות הליטאי וקבוצת ארכיאולוגים אמריקאית, שברשותה טכנולוגיה לזיהוי ממצאים תת-קרקעיים גם מבלי לפתוח את פני הקרקע. ביוני השנה השתתף בחפירות צוות בינלאומי, שכלל את ד"ר ג'ון זליגמן, ארכיאולוג מרשות העתיקות בישראל; שני אנשי צוות, המתעדים את הפרויקט לערוץ דוקומנטרי מבוסטון; פרופ'.הארי ג'ול מאוניברסיטת ויסקונסין; מרס דאובארס, ראש הצוות הליטאי של החפירות, וסטודנטים מתנדבים מארה"ב.

           

          צוות החפירות הבינלאומי באתר. יוני 2016 (צילום: אדריכלית צילה זק)
            צוות החפירות הבינלאומי באתר. יוני 2016(צילום: אדריכלית צילה זק)

             

            אתר החפירות ביוני 2016. ברקע משפחה מדיירי השכונה שבאה עם ילדיה לצפות בחפירות (צילום: אדריכלית צילה זק)
              אתר החפירות ביוני 2016. ברקע משפחה מדיירי השכונה שבאה עם ילדיה לצפות בחפירות(צילום: אדריכלית צילה זק)

               

              באחד הימים באה משפחה ליטאית, המתגוררת בשכונה, לצפות בחפירות. הילדים שיחקו לצדן והקימו ערימות חול שמזכירות את תלוליות העפר שנערמות באתר. בשיחה שניהלה זק עם אב המשפחה, הוא סיפר לה כי הם מכירים היטב את ההיסטוריה של האתר, וכי הם, כליטאים, חשים גאים בתרבות היהודית העשירה שפרחה במקום. הקמת המרכז טובה, כך אמר לה, גם לאנשי השכונה. "זה יהיה מקום חשוב", אמר, "והספרייה תוכל לשמש גם אותנו, כדי ללמוד וללמד על מה שהיה כאן".

               

              הממצאים הפיזיים מהחפירות מתועדים בקפידה, נרשמים בדוח מטעם רשות העתיקות המקומית ומועברים לאחסון, עד שיקום המרכז. החפירות מכוסות בכל פעם מחדש באדמה.

               

              אולם בית הכנסת יישאר ריק, כסמל למה שנכחד

               

              בהתאם לממצאים, שאישרו את מיקומו המדויק של בית הכנסת העתיק, מיקמה זק את תוכנית המרכז. היא חילקה את הפרויקט לשלבי הקמה, כך שבשלב הראשון יוכל להיבנות בשטח של כשני דונמים, כשטח היקף החזיתות המשוחזרות; ובהמשך, לאחר גיוס תקציב נוסף וחשיפת הסביבה הרחבה, ישתרע על פני כשישה דונמים.

               

              האדריכלות שהציעה זק למתחם משלבת חידוש של הישן, במראה ובחומריות, עם תוספות חדשות בעלות אופי שונה. החזית הדרום-מזרחית של בית הכנסת, הפונה לרחוב היהודי, תשוחזר ותבנה בחומרים מסורתיים - לבנים מטויחות, חלונות קשתיים ומסגרות עץ.

               

              תוכנית המתחם. בכחול - גג הזכוכית מעל ההיכל, שייבנה על קווי המתאר של בית הכנסת ההסטורי. בצהוב: מבנים שונים שבהם יקומו מוזיאון לזכר הגאון מווילנה ומורשתו ומרכז מידע ומחקר של התרבות היהודית  (תוכנית: אדריכלית צילה זק)
                תוכנית המתחם. בכחול - גג הזכוכית מעל ההיכל, שייבנה על קווי המתאר של בית הכנסת ההסטורי. בצהוב: מבנים שונים שבהם יקומו מוזיאון לזכר הגאון מווילנה ומורשתו ומרכז מידע ומחקר של התרבות היהודית (תוכנית: אדריכלית צילה זק)
                 

                 

                אולם בית הכנסת, שהכיל בימי השיא של הקהילה כ-6,000 מתפללים, לא ייבנה מחדש בסגנון הרנסנסי שאפיין אותו, אלא יישאר חשוף, כריק סמלי למה שהיה ואיננו. גם הרצפה וארבעת העמודים שתמכו בתקרה ישוחזרו, אך החזיתות הפנימיות והקומה עליונה יורכבו מנפחים של צורות פשוטות ונקיות, מחומרים עכשוויים כמו זכוכית ופלדה, שיבלטו מול הסגנונות ההיסטוריים המשוחזרים.

                 

                גם ספריית שטראשון, בקדמת הרחוב היהודי, תשוחזר חלקית כלפי היקף המתחם, עם תוספות זכוכית ופלדה כלפי חלקו הפנימי. בחללים הסגורים, החדשים והישנים, יפעל המרכז לזכר יהדות וילנה, שיכלול מכון מחקרי להיסטוריה היהודית, ספריית מוסיקה, אוסף ספרות יהודית, גלריה לתערוכות ומרכז מבקרים ומידע לתיירים.

                 

                במוזיאון הסובלנות. על הקיר אלמנטים שנשמרו מבית הכנסת הגדול, לפני שהוחרב. וגם דלתות ארון הקודש ולוח עם עשרת הדיברות (צילום: אדריכלית צילה זק)
                  במוזיאון הסובלנות. על הקיר אלמנטים שנשמרו מבית הכנסת הגדול, לפני שהוחרב. וגם דלתות ארון הקודש ולוח עם עשרת הדיברות(צילום: אדריכלית צילה זק)

                   

                  הרחוב היהודי, שיוחזר לתוואי המקורי שלו, יופעל כאזור מסחרי עם חנויות, בתי קפה ומסעדות. העצים שנמצאים כיום בפארק יועתקו צפונית למבנים, ויישתלו בגן הפסלים של המרכז. על תוואי המקווה ההיסטורי יוקם אלמנט מים גדול, שיתחום את גן הפסלים ממזרח. כחלק משיקום העיר בכלל ובניית המרכז, תצא לפועל גם תב"ע חדשה שעתידה להשיב את שכונת היהודים לחלוקת המגרשים ההיסטורית שלה.

                   

                  גם פרויקט של זאהה חדיד מחכה

                   

                  ואולם, כל זה נמצא עדיין רק על הנייר. התוכניות שזכו בתחרות מחכות במגירה. מנהיגים רבים מליטא ומישראל היו מעורבים בתהליכי התכנון של המרכז. ב-2013 ערך שמעון פרס ביקור נשיאותי בווילנה, וראש העירייה דאז, ארתורס זואוקס, הציג בפניו את תוכנית המרכז. פרס הביע את תמיכתו בפרויקט, והכריז כי "לירושלים יש שני בתים, האחד בישראל והשני בווילנה", אך סירב להצעתו של זואוקס להצטרף לוועדת היועצים הבינלאומיים שהורכבה לטובת הפרויקט, מכיוון שכנשיא נאסר עליו להשתתף בוועדות כאלה. עד היום, אין אף גורם ישראלי רשמי שמעורב באופן ישיר בפרויקט.

                   

                  זק, אגב, נמצאת בחברה טובה בחדר ההמתנה המקומי. גורל דומה חיכה למרכז תרבות ומוזיאון אחר בעיר, שתכננה ב-2007 האדריכלית זאהה חדיד. גם הכוכבת הבינלאומית לא הצליחה במשך כעשור לממש את הפרויקט שלה - מבנה אמורפי שמרחף מעל הקרקע.

                   

                  בינתיים, אולי מרכז מבקרים אינטראקטיבי

                   

                  זק, שפעלה שנים רבות בשוודיה, פועלת היום בישראל. לפני חודשים אחדים נפגשה עם גדימינס רוטקאוסקס, אדריכל העיר העתיקה של וילנה, שהציע להקים בינתיים מרכז מבקרים אינטראקטיבי, שבו יוקרנו סרטים קצרים על ההיסטוריה של המקום. המבקרים יוכלו להוריד למכשירים הדיגיטליים חומרים, ולסייר בשטח באופן עצמאי.

                   

                  ממצאים נוספים מהחפירות. עד שיוקם המרכז מתוכננת הקמתו של מרכז מבקרים אינטראקטיבי, שיאפשר לצפות בסרטים ובממצאים (צילום: אדריכלית צילה זק)
                    ממצאים נוספים מהחפירות. עד שיוקם המרכז מתוכננת הקמתו של מרכז מבקרים אינטראקטיבי, שיאפשר לצפות בסרטים ובממצאים(צילום: אדריכלית צילה זק)
                     

                     

                    כשתחל חשיפת החומרים הארכיאולוגיים, יוכלו המבקרים לסייר בין ההריסות, ולהיות עדים לחשיפת הממצאים בזמן אמת. זק מעריכה כי עלות הפרויקט נאמדת בכמה עשרות מיליוני דולרים, והיא עדיין מאמינה כי בשיתוף פעולה ישראלי-ליטאי ניתן יהיה להקים את המרכז ללא דיחוי נוסף.

                     

                     כך תוכנן ועוצב משפט אייכמן. לחצו על התצלום

                    כך תוכננה הזירה של משפט אייכמן. לחצו על התצלום (באדיבות ארכיון התצלומים, יד ושם)

                     

                     

                     
                    הצג:
                    כל התגובות לכתבה "פעם היו כאן חיים: 25 שנה לא נמצא התקציב למרכז לזכר יהדות וילנה"
                    אזהרה:
                    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד