מול האורנים: החלום לחיות בבית שפונה אל היער סוף סוף התגשם

במעלה הרחוב, בכניסה לכפר האורנים, ניצב בית חדש שמתבדל משכניו מבחינה סגנונית, וגם מבחינת הגודל והפרופורציות – 130 מטרים רבועים שמתפרשים על פני קומה אחת. זוהי קובייה מודרניסטית לבנה, מונחת על בסיס מוגבה מבטון חשוף.

את השטח קנה בעל הבית לפני כ-25 שנה, עוד לפני שהוקם היישוב, שיושב בדיוק על הקו הירוק, חמש דקות ממודיעין. הבעלים שירת באזור כחייל, אהב את הגבעות הרכות והחורש הטבעי סביב, ולכן, כשקבוצה של יזמים קנתה שם קרקעות, בשנות ה-80, החייל שבגר רכש מהם דונם (בחלק שבתוך הקו הירוק). היום הוא בן 61, יזם וסקיפר שיוצא להפלגות עם ילדים פגועי מוחין, כמתנדב בעמותת אתגרים.

כמה שנים לאחר שרכש את המגרש התבקש לבחור את מיקומו ובחר בפינה מוגבהת מעט מפני הרחוב, שפונה אל היער. מאחר שנדרש לבנות עמד כאן מאז מבנה זמני ששימש צעירים שעשו שנת שירות ביישוב. כל השנים גר במרכז תל אביב, אבל תמיד ידע, הוא מספר, שיום אחד יעבור לגור בכפר האורנים. לפני כשנתיים וחצי החליט לעשות את השינוי ולבנות את ביתו החדש.

מבט מהרחוב(צילום: עמית גושר)

הוא פנה אל האדריכל ניר חרותי והם יצאו לדרך. בניגוד לרוב הבתים מסביב, שנבנו עבור משפחות, הבית הזה נועד לדייר יחיד, אך בתוכנית נלקחה בחשבון האפשרות להוספת קומה, אם ירצה למכור או להגדיל את הבית. האדריכל התבקש גם לתכנן גישה נוחה לכיסאות גלגלים, כדי שחניכיו בעמותה יוכלו לבוא ולבקר.

רמפה לילדים שבעל הבית מוציא להפלגות, במסגרת התנדבותו בעמותת אתגרים(צילום: עמית גושר)

"נקודת המוצא הייתה היער הסמוך", מסביר חרותי. "היה ברור שכל הפונקציות יפנו אליו". מכיוון שזהו הצד המערבי נדרשה התייחסות לקרני השמש, ותכנון ההצללות הפך לאלמנט מרכזי בתכנון.

כלפי הרחוב נראה הבית כקובייה סגורה הנטועה במרכז גינה ארץ ישראלית פורחת. מיד בכניסה ההרגשה משתנה: החלל המרכזי נפתח כולו, באמצעות חזית אחורית שקופה, אל יער אורנים וברושים, הנמצא בצדו השני של המגרש.

בסיס הבית, עשוי בטון חשוף שמראה את הסימנים שחרצו בו הקרשים, עולה מתוך הגינה ומסתיים במדרגה קטנה. מעליו ממשיכה החזית, מטויחת בלבן. סרגלי עץ אופקיים חוצים את החזית הלבנה ועוטפים את הפינה. הם מסתירים את חלונות הממ"ד וחדר הכביסה, ומצלים על פטיו פנימי.

סרגלי העץ בחזית מטשטשים את העובדה שכאן מוקמו חדר הכביסה והממ''ד(צילום: עמית גושר)

שביל של מדרגות רחבות מבטון מוחלק עולה לאורך החזית הקדמית אל הכניסה הראשית. במקביל אליו, רמפה ארוכה מבטון מסורק מאפשרת להתגלגל ישירות אל המרפסת האחורית. המדרגה האחרונה היא ישורת הכניסה, שממנה נגלה רמז ראשון לפטיו, דרך חרך אנכי בקיר.

בזכות הפטיו נדמה שהסלון נמצא בין שתי גינות(צילום: עמית גושר)

במבואה נגלה הפטיו כולו, שמוקף זכוכית ומכניס שפע של אור פנימה. מולו מוקם הסלון, עם קיר ויטרינה הפונה לחצר האחורית וליער שברקע. בשטח הפטיו אפשר יהיה לבנות בעתיד גרם מדרגות לקומה שנייה, אך כיום הוא מלבלב כגינה פנימית שממשיכה את זו שמקיפה את הבית. חיפוי סרגלי העץ בחלק זה הוא חשמלי ויכול להתרומם, כך שניתן לשלוט במידת החשיפה כלפי הרחוב ובסינון קרני השמש בשעות הבוקר.

מצדה השני של המבואה ארון דו כיווני מפורניר במבוק כהה, שחוצץ בין הכניסה למטבח. מצדו האחד הוא משמש כארון לתיקים ומעילים ומצדו השני כמזווה. המטבח תוכנן בצורת ר', וצלע נוספת, גם היא מבמבוק, משמשת כדלפק אכילה והפרדה מפינת האוכל. ארונות המטבח הנמוכים נצבעו בצהוב – הצבע היחיד שנוסף בעיצוב הפנים, שמתאפיין בצבעוניותם הטבעית של חומרי הבנייה.

צבעוניות הבית היא זו של החומרים מהם הוא בנוי, בתוספת הבהובים של צהוב(צילום: עמית גושר)

מעל משטח העבודה ושולחן האוכל פונים חלונות סרט צרים אל הגינה. אדני החלון, שעשויים מאבן ספרדית אפורה, עמוקים במיוחד ומשמשים גם כמדף. בתחתיתם מוטמעת תאורה נסתרת, שמאירה את משטח העבודה. שולחן האוכל נמצא בהמשך, על רקע קיר הוויטרינה השני. מעברה השני של הזכוכית, במרפסת, מוקמה פינת אוכל חיצונית.

בטון הוא החומר הדומיננטי כאן. הוא מופיע בבסיסו החשוף של הבית, ממשיך במדרגות הכניסה, הופך בפנים לרצפת בטון מוחלק וחוזר כקיר בטון חשוף, שחוצץ בין הסלון לאזור הפרטי של הבית. הקיר חודר מן החוץ דרך הפטיו, ממשיך לעבר הוויטרינה ומשמש כגב לסלון.

מבט מהמסדרון אל המרחב הציבורי. פינת האוכל משתקפת בקיר הזכוכית של הפטיו משמאל(צילום: עמית גושר)

פתח במרכזו מוביל אל החלק הפרטי: כאן, לאורך מסדרון קצר, ממוקמים חדר העבודה וחדר השינה, עם חדר רחצה צמוד. גם מחדרים אלו יש מבט ישיר אל החורש, באמצעות ויטרינות גדולות ויציאה אל הגינה האחורית. תריסים נאספים חיצוניים מאפשרים הצללה ומיסוך בהתאם לשעות היום. בחדר השינה הותקנו גם וילונות כהים, שמוסיפים אווירה אינטימית יותר לחדר והחשכה מלאה.

חדר רחצה עם אמבטיה גדולה עוצב בגוונים השולטים עם רצפת אריחים וחיפוי טיח פיגמנטי אפור. פורניר הבמבוק חוזר בארון הכיור, בגוון בהיר יותר. הצבע הצהוב מהבהב בתוך שתי הספריות שתוכננו בנישות לאורך המסדרון, ומקליל את הצבעוניות הבסיסית של הבית.

לחדר השינה קיר זכוכית ויציאה ישירה למרפסת האחורית. וילונות כהים שמוסיפים אינטימיות ומאפשרים החשכה מלאה(צילום: עמית גושר)

מבואה קטנה בסופו של המסדרון מקשרת בין הממ"ד לחדר הרחצה של האורחים. הממ"ד וחדר הכביסה תוכננו לאורך החזית הקדמית, למרות היותם חדרי שירות בעלי נראות פחות אסתטית. עובדה זו טושטשה לחלוטין באמצעות סרגלי העץ האופקיים, שמעלימים כל תזכורת לכך למי שמסתכל מבחוץ.

בניגוד לחזית הכניסה הישרה, החזית האחורית מחולקת: המרפסת והפרגולה משלימות את הצורה הריבועית הנקייה של המבנה, אך הקירות נסוגים פנימה ויוצרים חזית מדורגת, בהתאם לתכנון החדרים שמאחוריהם.

בעתיד (כשהתקציב יאפשר) הפרגולה תכוסה בסרגלי עץ זהים לאלה שבחזית, ותריסי הזזה מעץ יותקנו על המסגרת החיצונית שלה. אלמנטים אלה יסגרו את המבנה לקובייה שלמה, ויאפשרו רובד נוסף של מיסוך והצללה, הן למרפסת והן לחללי הפנים.

הגינה האחורית מקשרת בין היער לבית, וכאשר הוויטרינות פתוחות היא נראית כהמשך שלו: רצפת הבטון המוחלק ממשיכה החוצה למרפסת צרה (ברוחב של 2.20), שנפרשת לכל האורך, עד חדר השינה. דשא ממשיך מהבטון אל עבר היער ומסתיים בפס גינון היקפי ומעקה ברזל עדין.

מבט מהיער אל החזית האחורית(צילום: עמית גושר)

המגרש היה מוגבה ונתמך בחומת אבנים שמסמנת את גבולותיו, כך שאפשר לצפות אל היער מגבוה. זה גם איפשר לחפור מתחת לבית קומת חניה. גרם מדרגות מעוגל עולה מהחניה הישר אל המרפסת ובריכת נוי קטנה ומעוגלת נושקת אליו, ומחליפה בקטע זה את המעקה.

ומהמרפסת אל היער(צילום: עמית גושר)

"הגינה המקיפה את הבית הייתה חלק אינטגרלי מהתכנון", מסביר חרותי. "הצמחייה עוצבה לפי עקרון החומרים המבניים – פשטות אסתטית שמתאימה למקום, צמחייה ארץ ישראלית שקשורה לנוף המיוחד הזה".

תוכנית הבית(שרטוט: ניר חרותי)

• סטיילינג: עופרי פז
• קבלן גמר: עואד סולימאן
• פיקוח בנייה: יוסי שניידר, י.ש פרויקטים
• בטון מוחלק: אורן חבני
• אלומיניום: הרצל קידר
• צלונים: אורגון
• גינון: ילדים ירוקים
• ריהוט: טולמנ'ס
  

דירה מלוטשת בנחלת יצחק (לחצו על התמונה לכתבה המלאה והזיזו את הסמן למעבר בין ה''לפני'' ל''אחרי"): 

הדיירים ביקשו ''מראה מגזיני''. לחצו לכתבה המלאה (צילום: גדעון לוין)