משפחה

    האחר הוא באמת אני: המיזם המרגש של המורה מאיסה (29) מעוספייה

    "אנחנו כל הזמן מדברים בסיסמאות של 'האחר הוא האני', אבל ילדים לא באמת פוגשים ילדים עם צרכים מיוחדים". במיזם שהקימה היא מנסה לשבור סטיגמות ולשנות תפיסות

    סיגל קפלן

    |

    03.11.16 | 09:51

    הסרט: מה עם איאן?
    צילום ובימוי: ראגב אבו רוכן, מוראד עבוד
    מאחורי הקלעים של הסרט "מה עם איאן?" (צילום: מאיסה אלשייך חלבי)
    מאחורי הקלעים של הסרט "מה עם איאן?" (צילום: מאיסה אלשייך חלבי)
    פעילות בפרויקט. "נוכחתי לראות שיש הרבה סטיגמות, אז החלטתי לפעול" (צילום: מאיסה אלשייך חלבי)

    "פעם ראיתי אצלנו בכפר ילדים שזורקים אבנים על איש עם צרכים מיוחדים וזה הכעיס אותי מאוד" מספרת ירין מקלדה בת ה-15, תלמידת כיתה י' בבי"ס עתיד בדליית אל כרמל. "נגעלתי מזה. היחס של אנשים אליהם הוא לא יחס שווה. הם מרחמים עליהם או מזלזלים בהם ולכן החלטתי להצטרף למיזם 'נוער מוביל דרך'. דרכו יצא לי להתקרב להרבה ילדים עם צרכים מיוחדים וגיליתי שיש להם חלומות בדיוק כמו לנו, רק שהחלום שלהם הוא שיתייחסו אליהם כאל שווים בחברה. פגשתי במיזם נערים ונערות שלמרות הקושי שלהם הם הרבה יותר מוכשרים ממני בתחומים מסויימים. למשל, בשירה או בציור".

     

    עוד כתבות בערוץ המשפחה:

     

    מהו מיזם נוער מוביל דרך?

    מיזם העוסק בשינוי תפיסות חברתיות כלפי אנשים בעלי צרכים מיוחדים בחברה הערבית והדרוזית, אשר יזמה ומובילה מאיסה אלשייך חלבי, בת 29 מעוספייה, אמא לשניים, מורה לחינוך מיוחד, רכזת תקשוב, מדריכת הכלה ובימים אלו גם "פרח ניהול".

     

    איך זה התחיל?

    אלשייך חלבי מספרת: "זה היה בחודש נובמבר 2014. יצאתי עם כיתה של כ-15 תלמידים שלנו להעביר לתלמידים בבית ספר בחיפה עם אוטיזם בתפקוד נמוך, יום ספורט במסגרת "יום נתינה". כמובן שהכנו את התלמידים שלנו לפני ולמרות זאת המפגש היה קשה מאוד והשפיע עליהם רגשית. כשחזרנו, הייתי צריכה לעבד איתם את החוויה.

     

    "בשיחה איתם אחת התלמידות שאלה: 'אין לנו ילדים כאלה כאן ואם יש לנו אז איפה אנחנו מחביאים אותם?' ילד אחר הוסיף: 'אם יהיה לי ילד כזה, איך אתמודד עם זה?'. השיח שהיה שם בתוך החדר הוא שיח שלא פוגשים אצלנו בחברה וזה רק אישר לי שצריך לפעול. אמרתי למנהל שאני חייבת לעשות משהו עם הילדים. נכון שתמיד אנחנו אומרים משפטים בסגנון 'האחר הוא אני', אבל זה נשמע כמו סיסמה ולא באמת עושים עם זה משהו לעומק".

     

    אלשייך חלבי החליטה להשתמש במדיה העומדת לרשותה כמורה לתקשוב ויחד עם הילדים הפיקה מעין סרטון פרסומת בכיכוב הילדים שנקרא "מנצחים את הסטיגמות". הסרטון (שתוכלו לראות כאן למטה) עורר דיון בכפר. "אמרו לנו, 'כל הכבוד על התעוזה'. אני לא רואה בזה תעוזה", היא מוחה. "אלא מיזם שצמח מתוך צורך של התלמידים לשילוב והכלת אנשים בעלי צרכים מיוחדים בחברה. היה שם עוד משהו - העברת התחושה שבכוחו של הנוער להוביל שינוי חברתי-ערכי".

     

    ההתמודדות עם הנושא לא זרה לה. כבר עשר שנים היא במערכת החינוך ובשלוש השנים האחרונות הובילה כיתת PDD ראשונה מסוגה במגזר הדרוזי, שתלמידיה משתלבים בבית ספר רגיל. "בחברה שלנו יש סוג של וטו", היא אומרת. "פגשתי את ההתמודדות של ההורים והמורים עם הילדים ונוכחתי לראות שיש הרבה סטיגמות, אז החלטתי לפעול. בשנה הראשונה המטרה היתה להוריד את אותן סטיגמות ולעזור לילדים להשתלב חברתית".

     

     

    איך זה עובד?

    "התחלנו עם קבוצת תלמידים מכיתה ט' - הרכב ילדים הטרוגני, ששילב ילדים בסיכון, ילדים מכיתה מואצת ואת ילדי ה-PDD. בסך הכל היו 24 ילדים. מכיוון שמדובר בקבוצה תהליכית אי אפשר לעבוד עם יותר תלמידים בו זמנית.

     

    "בהתחלה נפגשנו למשך שעה בשבוע בזמן הלימודים וכשזה לא הספיק, נפגשנו גם אחר הצהרים. התלמידים למדו את הנושא, חקרו אותו גלובאלית, העלו דילמות. למשל, ילדה שמספרת על מקרה בו ראתה איש עם צרכים מיוחדים עומד בתחנת אוטובוס כשכמה ילדים זורקים עליו אבנים והיא לא יודעת מה לעשות או הפצת צילום רימקס בווטס-אפ של נער עם צרכים מיוחדים. הסיטואציות הניבו דיונים והצעות אופרטיביות לפיתרון, כמו ללכת להורים של אותו ילד וביחד איתם לפנות למשטרה. הדגש הוא על אקטיביות. לא להתעלם, לא להיות אדיש, לפעול בזמן אמת, מתוך הבנה שאם אתה רוצה לשנות - אתה צריך להעלות את הקול שלא נשמע.

     

    "בשנה השניה נתמכנו על ידי הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות והכנתי תוכנית פדגוגית. בכל מפגש הקרנו סרטונים שעוררו שיח. השתמשנו במדיה והילדים נפגשו עם אנשים פורצי דרך ומעוררי השראה - אם זה באמצעות שיחות סקייפ כיתתיות, כמו, עדי אלטשולר, מייסדת "כנפיים של קרמבו"; חגית רון רבינוביץ, אמא לילד אוטיסט בתפקוד נמוך, יוצרת הסרט הדוקומנטרי "זה אח שלי" ואם זה במפגש פנים אל פנים, כמו עם אורן הלמן - סמנכ"ל בחברת החשמל, מייסד עמותת "סיכוי שווה", המשלבת אנשים בעלי מוגבלויות בתחום העבודה או העיתונאי ואיש התקשורת כנאן עסאקלה.

     

    "בנוסף, צילמנו סרט עלילתי קצר עם מפיק ובמאי בשפה הערבית, שצולם בבית הספר. הסרט "מה עם איאן", שגרף מעל 10,000 צפיות בפייסבוק, מתאר התמודדות של נער בעל צרכים מיוחדים בתוך חברת ילדים רגילים. הרמנו יחד שני כנסים בנושא, כשהילדים אמונים על התכנון, הגדרת המטרות והזמנת הקהילה. בכנסים הקרנו את הסרט. מכיוון שזה היה בערבית היה לזה הד יותר גדול בחברה וגם המורים התחילו להקרין את זה בכיתות. שוחחנו באמצעות הסקייפ עם כיתות שראו את זה. למשל, ילדים בכיתה א' ששאלו שאלות בין השאר על חניית נכים. אמרנו להם שאסור לאנשים שאינם נכים לחנות בה והסברנו למה, אז אחד הילדים התעקש ושאל 'ואם אנחנו מסתובבים הרבה ולא מוצאים חניה' - כל השאלות האלו לגיטימיות ויוצרות שיח אחר מבוסס ערכים".

     

    פעילות נוספת היתה התנדבות של התלמידים בתוך הקהילה בעמותת נד"א (נכי דלית אל כרמל). התלמידים שוחחו איתם על ההתמודדויות שלהם בכפר ולמדו על הקשיים שלהם. הם העבירו להם סדנאות, ערכו מפגשים וביררו אם הם צריכים עזרה. למשל, בחג הקורבן המצריך הכנות שונות. המפגשים של התלמידים איתם והשיחות האישיות בהם חוו אותם מקרוב, הקשיבו, היו אמפתיים וגם צחקו איתם, נתנו להם וגם לי המון כוחות".

     

     

    מאחורי הקלעים של הסרט "מה עם איאן?" (צילום: מאיסה אלשייך חלבי)
      מאחורי הקלעים של הסרט "מה עם איאן?"(צילום: מאיסה אלשייך חלבי)

       

      איך הפעילות משפיעה על התלמידים?

      "זה היה מדהים לראות על הילדים את השינוי - מתחילת השנה לסופה. יש לי שתי קבוצות, שאחת מהן היא קבוצה המשלבת ילדים בעלי צרכים מיוחדים וילדים רגילים. אני רואה איך הילדים הרגילים מגיבים לילדי ה-PDD בקבוצה. הם התחילו לחנוך אותם, לקחת עליהם אחריות ולשוחח עם הסביבה על הפרויקט. יש משהו משותף לכולם, משהו משמעותי של - 'אני יכול לתרום. יכול לצאת ממני משהו טוב'.

       

      מדד אחר הם שאלונים אנונימיים שאנחנו מעבירים לילדים. 100% מהם אמרו שהם רואים שינוי בהתנהגות כלפי ילדים עם צרכים מיוחדים, 100% אמרו שהמיזם חשוב לחברה, 88% אמרו שהם יכולים לגייס בני נוער נוספים ו-99% אמרו שהם יכולים להוביל שינוי חברתי בנושא.

       

      ההשפעה היא הדדית. השנה למשל נתקלנו בקושי כלכלי. התמיכה של הקרן הופסקה. זה היה רגע מייאש, אבל הילדים הרימו אותי. יש סינרגיה, המקום של יחד, כולנו מובילים את הפרוייקט. גייסתי מתנדבים ותורמים וקיבלתי תרומות. הילדים מביאים אותי לעוד פסגות וממלאים אותי.

       

      לאחרונה זכתה אלשייך חלבי בפרס רקאנטי על המיזם שמקנה הכרה על הפעילות הרחבה ופורצת הדרך שלה בחברה הדרוזית והערבית ואם זה לא מספיק, היא גם מנהלת עמוד פייסבוק בשפות עברית וערבית, שנקרא "מורים חולמים", המונה 12,812 אנשי חינוך ומשמש כמרחב לחלוק ולשתף חדשנות, יוזמות, שותפויות - שיצעידו חלומות חינוכיים קדימה. "להיות מורה יזם זה לא פשוט, משום שאתה מורה רגיל שמתכנן פרוייקט פורץ גבולות בתוך מערכת מוגבלת", היא מודה.

       

      עם זאת, היא ממש לא נחה. בית הספר התיכון בו לימדה נסגר השנה והיא החלה ללמד בבית ספר יסודי ושוקדת על התאמת המיזם לגילאים הצעירים יותר. "אנחנו בודקים איך ומתי להתחיל לפעול. קיבלתי תמיכה גם מוועד ההורים וגם מראש המועצה, שרוצים שהמיזם ייפתח בעוד הרבה מקומות. מכיוון שקשה לי לפרוס את זה לכל כך הרבה מקומות, אנחנו נעבוד בשנה הבאה בשיטת המניפה, בה תלמיד ותיק יחנוך מספר ילדים".

       

      אחד הרגעים המרגשים בו הבינה שהשפעת המיזם פורצת גבולות ומחסומים, היה עדות של אם ששיתפה אותה במקרה אישי שהיה עם בתה. הילדה מעט שמנה ודחויה חברתית, נתקלה בסטיקר של המיזם "כולנו שווים" ובסרטון שמסריו השפיעו עליה והקישו על עולמה. כמי שמרגישה בשולי החברה, החליטה לפעול. בעזרת המורה היא הקרינה את הסרט בכיתה ועוררה דיון על להיות שונה ועל הצורך להרגיש שווה, דיון שעורר מודעות והעצים אותה מול בני גילה. "כל אחד לוקח את זה לעולמו", היא אומרת בהתרגשות. "יצאנו לדרך מבלי לדעת לאיזו פסגה נגיע".

       

      ואם תשאלו אותה על איזו פסגה היא חולמת? "החלום שלי הוא שאמצא גוף שיתמוך במיזם, כדי שיוכל להמשיך לפעול ולהתבסס; למסד אותו כחלק מתוכנית הלימודים וליצור קבוצה גדולה בישראל של 'נוער מוביל דרך'. אחרי הכל, האחר זה כל אחד מאיתנו".

       

      ---------------------------------------------------------------------------

        

      קראו גם: יעל מרגשת את הרשת עם סיפורה (לחצו על התמונה):

       

      אמא לשלושה: "לעולם לא אשכח את התינוקת שאיבדתי בחודש שביעי" (צילום: אלבום פרטי)

       

       

       
      הצג:
      כל התגובות לכתבה "האחר הוא באמת אני: המיזם המרגש של המורה מאיסה (29) מעוספייה"
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      ביגדיל121117