אי אז בשנות ה־90 נפל דבר. לדבר קראו "הרואין שיק", והתוצאה הישירה שלו הייתה דוגמניות שלוקות ברזון שכמותו לא נראה בעבר ששטפו את המסלולים בעצמות בולטות ובעיגולים שחורים מתחת לעיניים. המידה המקובלת בתעשיית האופנה אז התכווצה כל כך, שהסופר־מודלס של סוף האייטיז וראשית הניינטיז, מנעמי קמפבל ועד קלאודיה שיפר, נראו פתאום בריאות עד שמנמנות.
למעשה זכורה לי באופן אישי סינדי קרופורד, שהתארחה פעם בפאנל כלשהו ב־MTV והצהירה שהדוגמניות החדשות יכולות בקלות להכניס שתי רגליים למכנס אחד שלה.
די הרבה שנים עברו מאז, וההרואין שיק סוג של ירד מגדולתו. ככלל, רוב דוגמניות המסלול עדיין נראות כמו ניצולות של אסון הומניטרי – מינוס הבטן הנפוחה – אבל הסלבס הגדולות, בין שהן דוגמניות ובין שהתפרסמו בזכות תכונה כלשהי נוסף על מראה חיצוני – נוטות להיראות כאילו אכלו בעשור האחרון. לא פחמימות, מובן מאליו שלא פחמימות, אבל אכלו משהו. העניין הוא שבעקבות אותן כמה שנים סופר־רזות, כל מודל נשי שאיננו במידה 34 קיבל תו תקן של "מעצים". רוצה לומר, אם את לא ממש ממש (אבל ממש) רעבה, את אישה חזקה, אפילו סוג של פמיניסטית. ככה נתקענו עם מודלים שאמורים לקדם גוף נשי הגיוני ואמיתי, אבל בפועל הם ג'יזל.
טרנד המחוכים של החורף הקרוב מוצא את מקומו בתוך המגמה המוזרה הזאת. המחוכים החדשים אמנם נלבשים דווקא מעל לבגדים, בגלל שכולנו כל כך טרנדיות ומתוחכמות, אבל התוצאה שלהם לא שונה באופן דרמטי מזו של מחוכי העבר.
מגדילות לעשות, כדרכן, בנות המשפחה המלכותית הקרדשיאנס, שמצטלמות עם מגוון של מחוכים ומחטבים מעל ומתחת לבגדים, לפני ואחרי הלידה, בתוך ומחוץ לבית – ועדיין מצליחות ליהנות מהילה כללית של נשים חזקות.
>> דיאטת הקסמים של הקרדשיאנס: מחוך לדיכוי תיאבון והצרת היקפים
אז אכן, בהינתן כמות הכסף שצברו בזכות יכולתן לפצח את הקוד התרבותי המדויק של זמננו, לא הייתי מתארת את הקרדשיאנס כחלשות דווקא. מצד שני, איך אפשר לייחס כוח לאישה שלא באמת יכולה לנשום? ואתן, קוראות יקרות: רוצות להצליח? להרוויח כסף? To Run the World? תתחילו בבגדים שאפשר לזוז בהם. בגדים שלא מענישים אתכן על כל אנחה ולא דוקרים אתכן בכל ישיבה. ואל תשכחו: המחוכים אולי כאן, אבל גם טרנד האוברסייז לא הולך לשום מקום.
מובילה טרנד, וחבל. קיילי מתהדקת:
ומה אתן חושבות על טרנד המחוכים?
עריכת סקר: ילנה ויינברג
