לו הייתי רוטשילד: כל עיר רוצה שדרה מצליחה, אפילו בני ברק וחדרה

חיפה, חולון, חדרה וערים נוספות מתקנאות בסיפור ההצלחה התל אביבי. מוטב מאוחר, אבל האם זה מתאים לכל רחוב ומדוע דווקא השדרה הכי ותיקה נאבקת על עתידה

גיא נרדי

|

15.10.16 | 19:52

מישהו עוד זוכר שעד שנות ה-90, שדרות רוטשילד היו מגרש חניה מפוקפק ומאובק ולא שם קוד לחיים הטובים? (צילום: דור נבו)
מישהו עוד זוכר שעד שנות ה-90, שדרות רוטשילד היו מגרש חניה מפוקפק ומאובק ולא שם קוד לחיים הטובים? (צילום: דור נבו)
בשכונת המגדלים המוקמת בלב חולון החליטו להקים שדרה. לא בין כבישים כמו רוטשילד, אלא בין מגדלים (צילום: יאיר שגיא)
בשכונת המגדלים המוקמת בלב חולון החליטו להקים שדרה. לא בין כבישים כמו רוטשילד, אלא בין מגדלים (צילום: יאיר שגיא)
הדמיית הפרויקט מתארת את השאיפה לשדרה מטופחת ובטוחה להולכי רגל (הדמיה: באדיבות עיריית חולון)
הדמיית הפרויקט מתארת את השאיפה לשדרה מטופחת ובטוחה להולכי רגל (הדמיה: באדיבות עיריית חולון)
בשדרות הנדיב בחיפה, היה זה איום להפוך אותן למגרש חניה שהאיץ את השימור. המדרכות לצד הבתים בוטלו לטובת הליכה בשדרה עצמה (צילום: דוד אלחנתי אדריכלות נוף)
בשדרות הנדיב בחיפה, היה זה איום להפוך אותן למגרש חניה שהאיץ את השימור. המדרכות לצד הבתים בוטלו לטובת הליכה בשדרה עצמה (צילום: דוד אלחנתי אדריכלות נוף)
לפני ואחרי בשדרות הנדיב בחיפה. להפוך רחוב למקום שנעים להלך בו (צילום: דוד אלחנתי אדריכלות נוף)
לפני ואחרי בשדרות הנדיב בחיפה. להפוך רחוב למקום שנעים להלך בו (צילום: דוד אלחנתי אדריכלות נוף)
קטע של רחוב הרצל בחדרה הפך לשדרה. המתקנים נצבעו בצהוב כדי למשוך את העין ותשומת הלב, ולהביא את הציבור החדרתי לשדרה (צילום: אב אדריכלות נוף)
קטע של רחוב הרצל בחדרה הפך לשדרה. המתקנים נצבעו בצהוב כדי למשוך את העין ותשומת הלב, ולהביא את הציבור החדרתי לשדרה (צילום: אב אדריכלות נוף)
אופנה חולפת? דווקא השדרה הוותיקה מכולן, שדרות ירושלים ביפו, נלחמת על עתידה מול תוכניות הרכבת הקלה (צילום: יאיר שגיא)
אופנה חולפת? דווקא השדרה הוותיקה מכולן, שדרות ירושלים ביפו, נלחמת על עתידה מול תוכניות הרכבת הקלה (צילום: יאיר שגיא)

"בוקר אור בשדרה, ילדים מזמרים,

אמירים כארמון וארמון בחולות -

גם אנחנו פעם שרנו אותם השירים

ליד אותם ספסלים, באותן השדרות -

והבוקר צעיר ובשום האוויר

ועצים כמו אז באותו לחן שיר:

 

השדרה, השדרה,

שכולנו הולכים לאורכה,

השדרה באביב ובקיץ, בסתיו

שהולכים בה הנער, הגבר, השב,

השדרה הרחבה, השדרה האחת,

השדרה הנמשכת לעד..."

 

(מתוך השיר "השדרה" מאת יחיאל מוהר, שהלחין משה וילנסקי)

 

אף אחד כבר בטח לא זוכר, אבל עד סוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, שדרות רוטשילד בתל אביב היו חשוכות, מאובקות ולא מרוצפות, ומכוניות חנו בין העצים. מאז ההתחדשות שלה בקדנציה הראשונה של רון חולדאי כראש עירייה, השדרה הפכה לשדרה של המדינה: היא שוקקת חיים כמעט בכל שעות היממה, המבנים הוותיקים על גדותיה - אלה שעדיין לא הפכו למגדלים או למלונות בוטיק - משוקמים בזה אחר זה ומגיעים למחירי נדל"ן מטאוריים שלא היו מביישים אף עיר גדולה בעולם, ותיירים מקומיים וזרים נהנים לשוטט בין כיכר "הבימה" לנוה צדק וחוזר חלילה.

 

אין ספק, שדרות רוטשילד הפכו למושג נחשק. אפילו בקיבוץ חפציבה שבמורדות הגלבוע קראו לשכונת הרחבה "שדרות רוטשילד בעמק". כל כך נחשקת השדרה, עד שבתוכניות המתאר המתגבשות כיום בערים שונות בישראל, "שדרה" היא פריט כמעט הכרחי. כולם רוצים אותה כשלד עירוני ירוק ומיוחל. כולם רוצים כביש שהוא גם גן ירוק, שהוא גם ציר תנועה לא ממונעת, ושבדפנותיו יהיו חיי רחוב.

 

איכות החיים מתורגמת לזינוק נדל''ני. שדרות רוטשילד, ת''א (צילום: דור נבו)
    איכות החיים מתורגמת לזינוק נדל''ני. שדרות רוטשילד, ת''א(צילום: דור נבו)

     

    עלייתן וירידתן

     

    השדרה היא לא פטנט תל אביבי בלעדי. כבר בשנות ה-30 של המאה הקודמת הפכו השדרות לדגם מוביל בתכנונם של יישובים עירוניים ושל שכונות חדשות. כך בבת ים (שדרות העצמאות), בהרצליה (שדרות ח"ן), בקרית מוצקין (שדרות ההסתדרות ) ובנהריה (שדרות הגעתון). אחרי הקמת המדינה זה נעצר: למרות הקמתם האינטנסיבית של יישובים ושכונות, כמעט ולא שורטטו שדרות חדשות. בו בזמן, אפשר למצוא רחובות שמתהדרים בשם המהודר שלא בצדק: שדרות מוריה בחיפה או שדרות רגר בבאר שבע אינן שדרה.

     

    שדרות הגעתון בנהריה. השדרה אינה פטנט תל אביבי בלעדי (צילום: דרור אבי, cc)
      שדרות הגעתון בנהריה. השדרה אינה פטנט תל אביבי בלעדי(צילום: דרור אבי, cc)

       

      יש הטוענים שהיעלמות השדרות קשורה לתפישה המודרניסטית, שביקשה לפרק את העיר ל"יחידות שכנות" נפרדות (מגורים, תעסוקה, מלונאות וכך הלאה באזורים נפרדים בעיר) המקיימות את עצמן ומופרדות זו מזו. השדרה, שהייתה גורם מאחה בעיר, נתפשה כמיותרת ואת מקומה תפס פס הירק על אי התנועה.

       

      בשנים האחרונות, כחלק מ"גילוי" הצורך בהצללה ועידוד ההליכה ברגל, יש תחייה מחודשת של ההערכה המוענקת לשדרה כחלק ממערך המרחב הציבורי בעיר. בתל אביב-יפו הושקעה חשיבה בחיבור השדרות המרכזיות – רוטשילד, ח"ן ובן גוריון – כציר נוח להליכה ולרכיבה באופניים. לצורך העניין נעשתה התערבות כירורגית רדיקלית במבנה האייקוני של גן יעקב, שהפך לפתע מגן מופנם ומסתורי למסדרון שעיר שלמה חוצה אותו, יחד עם מבנה קיוסק בשדרות ח"ן שפורק, ונטיעת שדרה במקום אי תנועה ותיק ברחוב מלכי ישראל ובשדרות בן גוריון.

       

      חולון: מגדלים בשדרה

       

      תוכנית המתאר לשכונת "מגדלים בשדרה" בחולון, מבית היוצר של משרד האדריכלים מן-שנער, מייצרת ציר בין הרחובות גולדה מאיר וההסתדרות, והופכת אותו ללב הקווי (ליניארי) של השכונה החדשה שצומחת בלב העיר. בשונה משדרות עירוניות אחרות שממוקמות בין שני כבישים, כאן מדובר במגדלי מגורים בגובה 19 קומות, שקומות הקרקע שלהם אינן פתוחות אלא פונות לשביל מגונן.

       

      כאן תהיה שדרה, בין המגדלים הנבנים במרכז חולון (צילום: יאיר שגיא)
        כאן תהיה שדרה, בין המגדלים הנבנים במרכז חולון(צילום: יאיר שגיא)

        וכך זה אמור להיראות בעתיד (הדמיה: באדיבות עיריית חולון)
          וכך זה אמור להיראות בעתיד(הדמיה: באדיבות עיריית חולון)

           

          עיון בפרסומים של מכירת הדירות מבהיר, כי התכנון של האדריכל הצרפתי ז’אן פול ויגייה (Jean-Paul Viguier et Associés) נועד לייצר "שדרה מטופחת, ידידותית ובטוחה לילדים ולכל המשפחה, ללא צורך בחציית כבישים". על פניו ברור שיש כאן ניסיון לייצר מתחם אחר, חלופה למציאות המקומית.

           

          חיפה: יצא מתוק מעז

           

          מה שמייחד את שדרות הנדיב בחיפה, הוא החיבור שהן עושות בין "ציר מוריה" - הרחוב הראשי על קו פרשת המים בכרמל – לבין הוואדי המוביל לים. לדברי אדריכלית הנוף ד"ר זיוה קולודני, שבעבר עבדה במחלקה לתכנון ארוך טווח של עיריית חיפה, המוטיבציה לשיקום השדרה הוותיקה היה האיום בהפיכתה למגרש חניה. תושבי השדרה נזעקו, והשדרה הוכרזה כאתר לשימור.

           

          לפני הפרויקט. המחסור בחניה עמד להפוך את שדרות הנדיב למגרש חניה (צילום: דוד אלחנתי אדריכלות נוף)
            לפני הפרויקט. המחסור בחניה עמד להפוך את שדרות הנדיב למגרש חניה(צילום: דוד אלחנתי אדריכלות נוף)

            המדרכות צומצמו למינימום (צילום: דוד אלחנתי אדריכלות נוף)
              המדרכות צומצמו למינימום(צילום: דוד אלחנתי אדריכלות נוף)

              והשדרה מלבלבת (צילום: דוד אלחנתי אדריכלות נוף)
                והשדרה מלבלבת(צילום: דוד אלחנתי אדריכלות נוף)

                 

                אדריכל הנוף דוד אלחנתי, שתכנן את הפרויקט, פתח בסקר היסטורי והמשיך בתהליך שיתוף ציבור שנערך בשדרה עצמה, ובו הביעו התושבים את מאוויהם וחששותיהם. הרעיון הרדיקלי שהפרויקט בישר היה ביטול המדרכות לצד הבתים, והעברת ציר ההליכה מהרחוב לשדרה עצמה. כך התאפשר להרחיב מעט את הכביש, לייצר חניות וגם להבטיח היגיון בהשקעה הכספית בפרויקט.

                 

                חדרה: קטן אך משמעותי

                 

                דוגמה מעניינת ליוזמת שיקום של שדרה ותיקה נמצאת בשדרות הרצל בחדרה. למעשה, מדובר בקטע קטן שמתגאה בעשרות עצי פיקוס בוגרים. קטע השדרה הוזנח מאוד במרוצת השנים, ואדריכלית הנוף אורנה בן ציוני ("אב" אדריכלי נוף) מספרת שהמשרד החליט לעשות "טוויסט" בעלילה. החלק המרכזי של הקטע המשופץ הוסב ל-160 מטר של מסלול פעילות, הכולל פסלים שהם נדנדות או מקומות ישיבה, מתקני משחק, מתקני שיווי משקל ועוד. הגוון הצהוב של המתקנים נועד להבליט את ההתרחשות החדשה ולהרחיב את קהל המשתמשים.

                 

                שדרות הרצל בחדרה. כך נראו פעם שדרות רוטשילד בת''א (צילום: אב אדריכלות נוף)
                  שדרות הרצל בחדרה. כך נראו פעם שדרות רוטשילד בת''א(צילום: אב אדריכלות נוף)

                   

                  יפו: פאר תחת איום

                   

                  שדרות ירושלים ביפו הוקמו ב-1915 כ"בולווארד" בהוראת ג'מאל פחה, שליט מחוז דמשק של האימפריה העותמאנית. קצה השדרה לא היה בנוי ולכן היא הובילה לשומקום, אך היה כאן רצון לפתח ציר שלאורכו תתפתח יפו שמחוץ לחומות, תוך שאיפה לציר ייצוגי של העיר המודרנית ביותר בארץ באותה עת.

                   

                  האם השדרה המפוארת תיכחד? שדרות ירושלים עומדת בפני איום הרכבת הקלה (צילום: יאיר שגיא)
                    האם השדרה המפוארת תיכחד? שדרות ירושלים עומדת בפני איום הרכבת הקלה(צילום: יאיר שגיא)

                     

                    אם בשנים הראשונות לקום המדינה, כשביפו עוד גרו עולים מבולגריה, הייתה לשדרה עדנה, בעשרות השנים האחרונות היא מוזנחת ביותר וקורצת בעיקר להומלסים על בסיס קבוע ולרוכבי אופניים על בסיס נחפז וחולף. קו הרכבת הקלה אמור לעבור לאורך שדרות ירושלים, והמהפך מעורר דיון ער בנוגע לפיתוח העתידי. ורד נבון, תושבת יפו הפעילה לשימור עברה המפואר של השדרה, חוששת מ"קטיעת הרצף האדריכלי, התרבותי והחברתי". האדריכל הוותיק שמוליק גרואג מודאג מכך שמעבר הרכבת הקלה יחסל את השדרה כציר מעבר היסטורי. לדבריו, יש כאן "הזדמנות מצוינת לייצר הבניה מחודשת של הזיכרון הישראלי שיכלול בתוכו גם את המורשת הפלסטינית".

                     

                    כל מקום צריך שדרה?

                     

                    בבני ברק הצפופה ונטולת השטחים הירוקים, סימנו עורכי תוכנית המתאר את ציר הרחובות בירנבוים-כהנמן-חזנוביץ' כשדרה. תוכנית המתאר של כפר סבא קובעת שדרך בן יהודה - היום סתם כביש רחב בקצה הצפוני של העיר – תהיה שדרה שתתווך בין העיר הוותיקה לבין האזור החדש שיוקם מצפון. עורכי תוכנית המתאר של חולון, משרד האדריכלים קולקר-קולקר-אפשטיין, יצרו "שלד עירוני ירוק" המבוסס על מערך של רחובות שיתפקדו כשדרות ראשיות ומשניות. לדבריהם, "שדרות העיר משמשות כחוט השני העובר בין האזורים השונים והשכונות השונות ומחבר אותם לכדי עיר אחת". גם בתוכנית המתאר של פרדיס הוצעה שדרה רחבה, במקום שבו עובר היום כביש 4. הכביש הראשי אמור לזוז מערבה. ספק אם התוכנית הזו תקרה, בסופו של דבר, יש לומר.


                    התוכנית לשלד של שדרות בחולון (שרטוט: באדיבות עיריית חולון)
                      התוכנית לשלד של שדרות בחולון(שרטוט: באדיבות עיריית חולון)

                       

                      אדריכלית הנוף חוי ליבנה מסתייגת מהשימוש העודף בשדרה, כפתרון אופנתי גורף, וחושבת שמדובר ב"מכבסת מלים" שנכנסה ל"צ'ק ליסט" של המתכננים כיום. "יש מקומות שזה מתאים ויש מקומות שזה לא מתאים", היא אומרת. ד"ר יודן רופא, חוקר במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון, שהשתתף בכתיבת ספר על השדרות, אומר שממה שראה בתוכניות המשורטטות, "לקחו את הרעיון של השדרה והגזימו אותו". הוא מציין, כי מחקרים הראו ששדרה טובה היא רחוב שיש בו 60% הקצאה למדרכה ונתיב אופניים, והכביש מסתפק בשארית. אם הופכים רחובות עם שלושה נתיבים לכל כיוון, שביל אופניים ותווך ירוק ל"שדרה" - מקבלים רחובות ברוחב של 50 מטר.

                       

                      רופא סבור, שבמרבית הערים לא יהיו מספיק הולכי רגל כדי למלא חיים בשדרות אדירות כאלה. התסריט הרע: שדרות לא מיוערות שיהפכו למרחבי ענק מוכי שמש וחצי נטושים.

                       

                      איך הפך פארק חדש וממוסחר בחולון לסיפור הצלחה? לחצו על התצלום

                      איך הפך פארק חדש בחולון לסיפור הצלחה? (צילום: דור נבו)
                      איך הפך פארק חדש בחולון לסיפור הצלחה? (צילום: דור נבו)

                       

                       

                       
                      הצג:
                      אזהרה:
                      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד