בודפשט בירת הונגריה, "פריז של המזרח", היא עיר נוצצת, סוררת וקצת מחוספסת. ההיסטוריה שלה טבועה באבן וחקוקה במרחב העירוני. זו בירת תרבות ששזורים בה, זה לצד זה, ברוטליזם קומוניסטי וארט-נובו, ארמונות פאר ובתי קפה, מרחצאות מרפא ועוגות קרם, מבנים שגדולתם שומרה וחורבות שהפכו למתחמי בילוי.
הבירה ההונגרית הייתה לעיר אחת ב-1873. אז הפכו שלוש הערים על שפת הדנובה - בּוּדָה, פֶּשְט ובּוּדָה העתיקה - לבודפשט. בּוּדָה, ירוקה ויוקרתית בניחוח אימפריאליסטי של הון ואצולה, יושבת על רצועת הגבעות בגדת הנהר המערבית, וצופה מלמעלה בפֶּשְט התוססת, מעוז הבורגנות, על הגדה השטוחה שמנגד. המאה ה-20, ברובה, לא היטיבה עם בודפשט, אך נראה שכיום העיר מפצה את עצמה על השנים הקשות - שתי מלחמות עולם, מסך ברזל שירד ועלה ונסיון הפיכה שלא צלח - וחוזרת לימי תפארתה. חובבי אדריכלות ועיצוב לא ישתעממו בה לרגע.
נסיעה במטרו: מסע בזמן
דרך טובה לעשות מסע בזמן ולגלות את בודפשט שהייתה, היא בנסיעה במטרו. הרכבת התחתית של העיר מונה בסך הכל ארבעה קווים, אך לכל קו אופי ואסתטיקה משלו, בהתאם לתקופה שבה הוקם:
M1 פועל ברציפות מאז 1896, ומתהדר בתואר "הרכבת התחתית הראשונה ביבשת והשנייה בעולם", אחרי האנדרגראונד של לונדון.
הקו המקורי מנה 11 תחנות ועבר מתחת לשדרת אנדראשי, בין כיכר וורוסמרטי לגן החיות. עיצוב הקרונות הישנים והתחנות הוותיקות השתמר היטב, וב-2002 הוכרז הקו כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו (ארגון האו"ם לחינוך, מדע ותרבות). מומלץ לרדת לאחת מתחנות הקו, לרכוש כרטיס נסיעה ולדמיין שהשנה היא 1900, ואתם אצילים אוסטרו-הונגרים.
קווים M2 ו- M3 הוקמו בתקופת מסך הברזל ובסיוע סובייטי. M2 עבר שיפוץ מאסיבי לפני כמה שנים. אבל רגע לפני השיפוץ הבלתי נמנע של M3, אפשר עדיין לתפוס את הקרונות הסובייטים המקוריים שנוסעים לאורכו, וליהנות מהעיצוב הברוטלי-קומוניסטי של התחנות, עם ריהוט משנות ה-70 בצבעי יסוד דהויים וחיפויי אבן, בטון ועץ. הקו הרביעי, M4, נפתח ב-2014 בתום 40 שנות בנייה, והוא מסמל עידן חדש בבודפשט. התחנות מעוצבות ברוח ימינו עם הרבה בטון חשוף, חללים פתוחים ואור טבעי.
בניין הפרלמנט (Országház)
עם איחוד בודפשט ב-1873, הוחלט לבנות בה בניין פרלמנט, שיהלום את ריבונות הונגריה ויחגוג את הבירה החדשה. העיר הייתה אז בשיא של פריחה תרבותית וכלכלית ובעיצומה של תנופת בנייה עם השקתם של כיכר הגיבורים ורחוב אנדראשי במרכז העיר; קו הרכבת התחתית הראשון באירופה; בניין תחנת הרכבת ניוגאטי (Nyugati) וכמה גשרים מעל הדנובה.
בניין הפרלמנט, שנחשב לאחד הגדולים והיפים בעולם, הוקם בגדה המזרחית של הדנובה (בפשט), ונחנך ב- 1896, בתזמון מושלם עם חגיגות המילניום הקודם. האדריכל היהודי אמרה שטיינדל (Steindl) שאב בתכנונו השראה מבניין הפרלמנט הבריטי; והבניין, שנבנה בסגנון נאו-גותי עם נגיעות בארוק, נראה כמו מפגש בין ארמון חול לעוגת קצפת חגיגית. בעלי המלאכה והיצרנים שלקחו חלק בבניית הפרלמנט היו כולם הונגרים; חומרי הגלם לבנייה הובאו מרחבי המדינה, והעיטורים בבניין הם של הצמחייה הטיפוסית לאזור האגן הקרפטי.
כניסה לבניין אפשרית רק בסיורים מודרכים, שמתקיימים מדי יום (וכדי להימנע מעמידה בתור מומלץ לרכוש כרטיסים מראש).
הנעליים על גדת הדנובה
כ-200 מטרים דרומית מבניין הפרלמנט, על שפת הדנובה, נמצאת אנדרטת "הנעליים על הדנובה". היא מנציחה את מאות היהודים שנורו למוות והושלכו לדנובה ב-1944-45, על ידי אנשי צלב החץ (מפלגה פרו-נאצית, גזענית ואנטישמית שפעלה בהונגריה בתקופת מלחמת העולם השנייה).
האנדרטה, שנוצרה על ידי הפסלת גְּיוּלַה פַּאוּאֵר (Gyula Pauer) ובמאי הקולנוע קַאן טוֹגַּאי (Can Togay) כוללת 60 זוגות נעלי ברזל, הפזורים לאורך הרציף כשפניהם לדנובה, ובהן נעלי גברים, נשים וילדים, נעלי יום ונעלי ערב, נעלי עקב ומגפי עבודה כבדות, כל זוג עם אופי ייחודי לו.
המוזיאון לאומנות שימושית (Iparművészeti Múzeum)
בודפשט משובצת פנינים אדריכליות שנבנו ב"בל אפוק", תור הזהב באירופה, בשנים שבין סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. העיר מתהדרת באוסף מרשים של בניינים והיכלים שנבנו בסגנון הזצסיו (Szecesszió) – הארט-נובו ההונגרי, ששאב השראה ועשה שימוש במוטיבים דקורטיביים שנלקחו מאומנויות פולקלור הונגריות, מסורות טראנסילבניות וסגנונות שיובאו מהמזרח הרחוק.
המוזיאון לאומנות שימושית נחשב למבנה הבולט והמרשים ביותר בסגנון הזצסיו. ארמון אוריינטלי מחופה אריחי טרה קוטה צבעוניים ומעוטר במוטיבים הינדיים, איסלמיים ומוּגוּליים, שתכנן האדריכל אודון לכנר (Ödön Lechner), הידוע גם בכינוי "גאודי ההונגרי".
ארמון גרישם (Gresham Palota)
ארמון זה, שבנייתו נשלמה ב-1906, נבנה בסגנון ארט-נובו. הבניין, שהיה בבעלות חברת השקעות בריטית, שימש למשרדים ומגורים והתהדר בחידושים טכנולוגיים מסעירים במיוחד לתקופה - כמו מערכות מרכזיות לשאיבת אבק ולחימום. אחרי מחלמת העולם השנייה שימש המבנה כמחנה של הצבא האדום ולאחר מכן הולאם. הדירות המרווחות חולקו לדירות דחוקות, והבניין סבל משנים של הזנחה.
מאז 2004, בחמש שנים של שיפוצים מאסיביים, כל הפרטים המקוריים שוחזרו בקפידה, לרבות גרם המדרגות המפואר, מעלית הברזל, רצפת המוזאיקה, הוויטראז'ים ופרטי הברזל המסולסלים. הבניין הושב לגדולתו ונפתח מחדש, הפעם כמלון יוקרה. מומלץ לקפוץ פנימה ולהציץ על הלובי המפואר או להתיישב וליהנות מתה של אחר הצהריים, שמוגש בכלי פורצלן יוקרתיים במיוחד שלHerend .
מרחצאות גלרט (Gellért Baths)
בודפשט היא עיר של מעיינות תרמיים ומרחצאות מרפא, וביקור בה לא יהיה שלם בלי גיחה לאחת מהן. מרחצאות גלרט הן ככל הנראה היפות ביותר. המרחצאות, שמהוות חלק ממלון גלרט, הוא קומפלקס שנבנה בבּוּדָה בתחילת המאה ה-20, בסגנון הזצסיו (הארט-נובו ההונגרי), על אתר מרחצאות קודם מימי האימפריה העות'מנית. בזמן מלחמת העולם השנייה המבנה נפגע, ועל אף ששופץ בימי המשטר הקומוניסטי, העיצוב היה נטול שמחת חיים, ברוח השלטון.
ב-2008 הקומפלקס שופץ והושב לתפארתו המקורית, וכיום מבקרים יכולים לטייל בארמון וללכת לאיבוד במבוך הבריכות, שבהן זורמים מי מעיינות טבעיים. הבריכות התרמיות מעוטרות אריחי קרמיקה, מוזאיקה צבעונית, פסלי אבן וחלונות ויטראז', והאולם המרכזי עוצר נשימה עם קומת גלריה, עמודי שיש מעוטרים ותקרת זכוכית מרשימה. כדי להתמצא בין הבריכות המקורות וחיצוניות, הסאונות, הג'אקוזי, וחדרי העיסויים והטיפולים כדאי להצטייד במפה. האווירה נוצצת ומחיר הכניסה הוא בסביבות 70 שקלים לאדם.
בית קפה "ניו יורק" (New York Kávéház)
בודפשט היא המקום להזמין בו קפה עם קצפת לצד עוגת שכבות קרם עשירה. בעבור סופרים, משוררים ועיתונאים רבים בעיר, בתי הקפה היו בית שני ומקום לעבודה ויצירה. בימי "הבל אפוק" נהגו אנשי הרוח המובילים בעיר לפקוד את קפה "ניו יורק", שחגג באחרונה 120 שנה להיווסדו.
"בית הקפה היפה בעולם" שוכן בבניין בסגנון אקלקטי, מהיפים בעיר. ב-2006 הוא נפתח מחדש, אחרי שנים של הזנחה ולאחר שהושב לו ההדר המלכותי, שאפיין אותו בימי האימפריה האוסטרו- הונגרית על כל משטחי השיש, נברשות הקריסטל, התקרות המצוירות, גילופי העץ וציפויי הזהב המעטרים אותו. התפריט מציע קלאסיקות מהמטבח האוסטרו-הונגרי, כמו מרק גולאש, שניצל וינאי, כבד אווז ועוגות דובוש, אסטרהאזי וזאכר.
גם קפה "ז'רבו" (Café Gerbeaud) הוא בית קפה מפואר, שנדמה כי הזמן עמד בו מלכת. רצפת שיש, פנלים מעץ אקזוטי, ויטרינות ברונזה, נברשות ענק ותקרת רוקוקו. וגם עוגת הז'רבו, ששמה הולך לפניה, טובה מתמיד.
בית הקפה בחנות הספרים אלכסנדרה (Book Cafe)
חנות הספרים "אלכסנדרה" מאכלסת את שתי הקומות הראשונות בבניין שהיה בעבר חנות הכלבו הראשונה בבבודפשט, "פריז" (Párizsi Nagy Aruház). הבניין נבנה ב-1910, בסגנון ארט-נובו, במקום שבו פעל קודם לכן קזינו. אדריכל בית הכלבו הסב את אולם הריקודים הגרנדיוזי (Lotz Terem) של הקזינו לבית קפה, וזה פועל עד היום בחנות הספרים.
את הקירות והתקרות של "בוק קפה" (Book Cafe) מעטרים ציורי פרסקו; מהתקרה משתלשלות נברשות קריסטל ענקיות; ואת האוויר ממלאים צליליו של פסנתר כנף. בחודשי הקיץ (בין מאי לספטמבר) פועל על גג הבניין "בר 360" נוטף הסטייל, המציע תצפית פנורמית של 360 מעלות על העיר.
מלון ברודי (Brody house)
ברחוב צידי במרכז פֵּשְט נמצא מלון בוטיק קטן וייחודי – ברודי האוס. המלון שוכן בווילה עירונית, שנבנתה במאה ה-19 בסגנון נאו-קלאסי, ושבה לזהור אחרי שנים רבות של הזנחה. זוג יזמים שהתגורר בבניין ונהג לארח במקום סלון תרבותי, פתח בו ב-2009 את המלון, שמאכלס את שתי הקומות העליונות בבניין.
שיפוץ חדרי האירוח, חדרי הישיבה, הבר והגינה הם עבודה מתמשכת שנעשית בהדרגה וברגישות. כל אחד מ-11 חדרי האירוח נקרא על שם האמן או האוצר שעבודותיו מוצגות בו, וכל החללים במלון משלבים את העולם הישן עם החדש – תקרות גבוהות, קירות מתקלפים וחומרים ממוחזרים, לצד ריהוט יוקרתי ואומנות עכשווית.
ברים בבתים הרוסים וחורבות נטושות (Romkocsma)
דאונטאון פֵּשְט מנוקדת ב- Romkocsma – ברים ומקומות בילוי שהוקמו במבנים שננטשו במחצית הראשונה של המאה הקודמת ויועדו להריסה. בשנות ה-90 קהילות אמנים פלשו למבנים הנטושים והשתמשו בהם כמרכזים קהילתיים וזירות לביטוי ויצירה. עם הזמן, הסקוואטים הארעיים האלה, בניחוח מחתרתי, הפכו לאתרי בילוי פופולאריים.
Szimpla kert (שפירושו גן פשוט) הוא אחד מברי החורבה הראשונים בעיר, והוא עדיין שומר על אופיו המחוספס - חצר פנימית גדולה, ריהוט מחלקי מכונית, הקרנות סרטים, מיצגי אמנות, הופעות חיות ושוק איכרים המתקיים במקום מדי יום ראשון בבוקר. Anker’t הוא בר חורבה במבנה שבעבר שימש בית חרושת. החלל המרכזי מורכב מחצרות פנימיות, ובחדרים השונים אפשר למצוא אזורי צ'יל אאוט ורחבות ריקודים בעיצוב מינימליסטי ומוקפד. בימי ראשון מתקיים כאן שוק עתיקות. Instant נחשב לבר החורבה הגדול בעיר, והוא חולש על שני מבני מגורים שחוברו למבוך פסיכדלי עם פסלים תלויים ומייצגים סוריאליסטים. (עוד על ברי החורבה המומלצים בעיר אפשר לקרוא כאן).
בלבו של הרובע היהודי העתיק בעיר, השוקק חיים אחרי עשורים של הזנחה, חוברו חצרות פנימיות לרחוב מקורה, המחבר בין רחובות קיראלי (Király ) ודוב (Dob), והפכו ל"חצרות גוזדו" (Gozsdu udvar) – מתחם של חיי לילה, שבו ריכוז של ברים, מסעדות, מזללות ומועדוני קריוקי. מומלץ לעבור פה בשעות הערב, ולו רק כדי להתרשם מהעומס הוויזואלי, שאינו דומה לשום מקום אחר.
ממנטו פארק (Memento park)
פארק ממנטו הוא מעין דיסנילנד סוציאל-קומוניסטי, בשולי העיר, בית ליותר מ-40 מונומנטים שהיו פזורים ברחבי העיר בין 1989 ל-1945, ופונו עם נפילת המשטר הקומוניסטי.
בין פסלי הענק, בסגנון הריאליזם הסוציאליסטי של חיילים הירואים ופועלים חרוצים, אפשר למצוא גם את הפנים המוכרות של לנין, לצד העתק של מגפי הענק של סטאלין, השריד היחיד מנסיון ההפיכה בעיר ב-1956, שבמהלכו פסל הברונזה הענק בדמותו נוסר והופל על ברכיו.
ולסיום: סיורי אדריכלות
מרכז התרבות העצמאי Kek מציע סיורים אדריכליים ברחבי העיר, בתשלום, וגם שבעה מסלולים חופשיים להולכי רגל ורוכבי אופניים המעדיפים לטייל לבד. (יש להם גם בירה בוטיק אדריכלית, "חזקה כמו בטון, יסוד איתן שאפשר לבנות עליו", כלשונם). כל הפרטים באתר שלהם.
