האחיות ניסני: "מקוות שספיר תיכנס לכלא, אנחנו מפחדות ממנה"

לפני שלושה חודשים נעצרה ספיר ניסני בחשד ששפכה על אמה שמן רותח והביאה למותה. אחיותיה, התאומות פליאה וקסם ניסני, מדברות לראשונה על הבית שבו גדלו

היומן שפליאה צילמה בתקווה שהאם מירי תתאושש
צילום : פליאה ניסני, עריכה: דפנה פלד
מהאלבום המשפחתי, מירי עם בנותיה (צילום: מתוך אלבום משפחתי)
מהאלבום המשפחתי, מירי עם בנותיה (צילום: מתוך אלבום משפחתי)
פליאה (מימין) וקסם ניסני. "אמא הייתה עמוד התווך שלנו, האמא הכי מגוננת בעולם, אמא לביאה" (צילום: אביגיל עוזי )
פליאה (מימין) וקסם ניסני. "אמא הייתה עמוד התווך שלנו, האמא הכי מגוננת בעולם, אמא לביאה" (צילום: אביגיל עוזי )

מרים (מירי) ניסני, אמן של פליאה וקסם, נפטרה ב־19 ביוני לאחר שהייתה מאושפזת חודשיים במצב אנוש ביחידה לטיפול נמרץ במרכז הרפואי תל־השומר. בגרימת מותה ברשלנות הואשמה בתה הבכורה ספיר ניסני (25), שעבדה כאשת תקשורת.

 

על פי כתב האישום, שמן רותח מסיר שהחזיקה ספיר בידה נשפך על אמן. ספיר טוענת כי מדובר בתאונה, אולם אחיותיה מאמינות גם עתה כי פגעה באם בזדון. "רק מי שנולד וגדל בבית שלנו מסוגל להבין את הטירוף שבו חיינו ושהוביל לתסריט האימה הזה".

 

מאז מתה אמן בחרו פליאה וקסם להסתגר מפני התקשורת, ולמעט פוסט מאשים נגד ספיר, שפרסמה פליאה בעמוד הפייסבוק שלה, גזרו על עצמן שתיקה. עתה, בריאיון ראשון מאז הובאה אמן למנוחות, הן מוכנות לשתף באימה ובחשש שליוו את חייהן.

 

האסון קרה יומיים לפני ליל הסדר האחרון. הראשונה שהגיעה לבית האם בכפר־סבא הייתה קסם. "פתחתי את הדלת, ודבר ראשון ראיתי המון שקיות זבל ליד הכניסה ובתוכן המצעים של אמא. בפנים, על הספה בסלון היו התיק והפלאפון שלה. ראיתי את ספיר בלחץ, עם פנים מבועתות. היא הופתעה מה אני עושה בשעה כזו בבית".

 

מה עשית?

"התעלמתי ממנה. הלכתי ישר לחדר של אמא וראיתי שהיא לא שם. כששמתי לב שאין מצעים על המיטה ועל המזרן יש כתם ענק ושחדר הארונות של אמא פתוח, נכנסתי ללחץ, כי אף פעם בחיים אמא לא הייתה משאירה את חדר הארונות פתוח. הבנתי שקרה משהו חמור מאוד".

 

פליאה: "ברבע לשבע בבוקר ספיר התקשרה אליי מהטלפון של קסם. אני וספיר לא מדברות כבר יותר מעשר שנים, אז הופתעתי. ספיר אמרה: 'פליאה, קרה משהו נורא לאמא, אני צריכה שתבואי מהר הביתה'. התחלתי לצרוח. חשבתי שאמא מתה. אחר כך טסתי לבית של אמא. נכנסתי הביתה בלי אוויר, הלכתי ישר לחדר של אמא, וראיתי נוזלים על המזרן בצד שבו אמא ישנה. ממש ראו על המזרן צורה של ראש וכתפיים, וספיר ישר אמרה 'זה לא דם'".

 

האחות הגדולה, ספיר ניסני (צילום: מתוך אלבום משפחתי)
    האחות הגדולה, ספיר ניסני(צילום: מתוך אלבום משפחתי)

     

    מה היא סיפרה בסופו של דבר?

    "ספיר סיפרה שבאחת בלילה רצתה להכין תבשיל, ולכן שמה הרבה שמן בסיר בישול. כשרצתה להוסיף לו תבלינים הלכה לחדר של אמא, כי המפתח לחדר הארונות, שבו אמא שמרה את התבלינים, היה מתחת לכרית שלה. בדיוק אז, לדבריה, האקס שלה התקשר, היא התבלבלה, הלכה עם הסיר לחדר החשוך, נתקלה באיי־רובוט, וכל הסיר נשפך על אמא. בשלב הזה האמנתי לה בלב שלם שזו הייתה תאונה".

     

    למה?

    "לא משנה עד כמה ידעתי שאני חיה בסביבה מטורפת ומי זו ספיר, רציתי להאמין שספיר לעולם לא תפגע באמא. לקח לי זמן להבין שטעיתי".

     

    מה אמרו הרופאים?

    פליאה: "פרופ' יוסי חייק, ראש המחלקה, ישב איתנו לשיחה. הוא אמר שאמא במצב אנוש, שהוא לא מבין איך היא לא מתה עד עכשיו, ואני ישבתי על הכיסא וביקשתי שיכה בי ברק, שמישהו יירה בי ואני אסיים את זה. אחרי חצי שעה הוא הכניס אותנו שוב ואמר שהמצב הרבה יותר קשה ממה שחשב. הוא הסביר שאמא נשמה את השמן לתוך הריאות וקנה הנשימה שלה שרוף".

     

    למה בית החולים לא הזעיק משטרה?

    "כי כשספיר הזעיקה אמבולנס היא סיפרה שקרתה תאונה, וכך אמא התקבלה לבית החולים".

     

    אז מי עדכן את המשטרה?

    "הטלפון הראשון למשטרה היה ממני".

     

    "ב־2 ביוני אמרו לנו שהמצב לא טוב ויש זיהום. אמא הוכנסה שוב לחדר ניתוח, הגעתי מיד, נעמדתי לידה ונגעתי בה בקצות אצבעות הרגליים. זו הייתה הפעם הראשונה שהעזתי לגעת בה. בכיתי למוות. באוזן ששרדה ולא נכוותה אמרתי לה: 'אני אוהבת אותך, אמא, בואי נעבור את הניתוח הזה, נצא מזה, תחזרי אלינו'".

     

    כמה ימים אחר כך חגגו לה בבית החולים יום הולדת 51. הבנות הביאו עוגה וסביבה היו כל בני משפחתה. "תיעדתי הכל בצילום בטלפון, כל יום צילמתי כי חשבתי שהיא תתעורר ואוכל להראות לה. ביום שאמא נפטרה מכשיר הטלפון שלי אבד, שלושה חודשים לאחר מכן הוא נמצא והיום התיעוד המצמרר הזה נמצא בידי".

     

    קסם: "כל הילדוּת שלנו הייתה סביב ספיר. אם לא קיבלה את היחס שדרשה, היא הייתה מרביצה ומשאירה חבלות. אני זוכרת שפעם נשארתי איתה לבד בבית. התווכחתי איתה על משהו, היא תקעה לי מזלג במצח. ספיר אמרה לי: 'אל תבכי, כולם עושים את זה', ואני לא בכיתי. מי שבכתה זו אמא שחזרה הביתה ולקחה אותי לבית חולים".

     

    פליאה: "ספיר הייתה ילדה קשה. מגיל צעיר היא נהגה בוונדליזם. היא נהגה לשקר ולהעלים דברים, לא הייתה ילדה רגילה. מגיל חמש אני לא זוכרת את עצמי בקשר איתה. במקרה אחד היא זרקה על אמא סבון ושברה לה את שתי השיניים הקדמיות, ואחר כך לקחה קלשון קטן שהיה תלוי לקישוט במטבח ודקרה אותה. קסם הזעיקה את המשטרה, שהפרידה ביניהן".

     

    אמן, הן מספרות, עבדה במשרות שונות כדי לפרנס אותן. "היא עבדה במקומון 'צומת השרון', הייתה מדריכה בצהרון, חילקה עיתונים, הייתה סייעת לילד סוכרתי ומלצרית באולם אירועים וגם העבירה חוגי העשרה. בהתחלה זה נבע מפחד שלא יהיה לנו מספיק כסף. אחר כך אמא בחרה להמשיך לעבוד קשה כי ידעה איזה טרור מחכה לה בבית".

     

    מה זה אומר?

    "כל היום היו שיחות טלפון עם ספיר, ואם אמא לא ענתה אז הגיעו שיחות לחברות שעובדות איתה, ואם לא אליהן אז למנהל שמעליה. ספיר יכלה להגיע עד המנכ"ל. אם אמא לא הייתה חוזרת הביתה בשעה שאמרה לה, היא הייתה הורסת לה דברים בחדר, לוקחת כסף, וכשאמא לא נתנה לה מה שהיא רוצה, ספיר הייתה רצה לחלון וצורחת: 'דוקרים אותי, הצילו, משטרה'. היא הייתה שורטת את עצמה בידיים ואומרת שאמא עשתה לה את זה, מתקשרת לחברים שלה כשאני לידה וצורחת: 'אמא, די' בשעה שאמא בכלל לא הייתה בבית. היו לילות שלמים שהיא הייתה נועלת אותנו ואת אמא בחוץ".

     

    ואיפה אמא שלכן הייתה בכל זה?

    פליאה: "לאמא לא הייתה יכולת להתמודד עם ספיר. היא חשבה שאולי ספיר מתנהגת כך בגלל הגירושים. אמא חשבה שזה גרם לה סבל, וכל הזמן היו לה נקיפות מצפון".

     

    אתן רוצות שספיר תיכנס לכלא?

    פליאה: "כל הזמן אמא עומדת לי מול העיניים ואומרת לי: 'שלא תעזי להכניס אותה לכלא', ומצד שני אני מבינה שאם אחרי כל כך הרבה שנים ספיר לא תקבל איזה זעזוע, היא תישאר לנצח כמו שהיא. הלוואי שהיה אפשר להכניס את ספיר למסגרת טיפולית שיקומית, כדי שהיא לא תשוב ותנסה לפגוע בנו, אבל זה לא יקרה. לכן אני מקווה שהיא תיכנס לכלא. לא רק כדי לשלם את החוב על מה שעשתה לאמא שלנו, אלא בעיקר כדי שלא תעשה עוד נזקים. אנחנו מפחדות ממנה".  

     

    "ספיר אינה אשמה"

    עו"ד גיא עין צבי מהסנגוריה הציבורית, המייצג את ספיר ניסני, מסר בתגובה לטענת פליאה וקסם בכתבה:

    "מצער אותנו לראות כיצד אחיותיה של ספיר שבות ועושות שימוש ציני באחרים על מנת לקדם אינטרסים אישיים שלהן. בניסיון הקודם, עשו שימוש ציני במשטרה כשהעלו טענות ביחס לאופן קרות האירוע. לאחר שטענות אלו נבדקו ביסודיות על ידי המשטרה ונשללו בתום החקירה הממושכת, והפרקליטות אימצה את גרסתה של ספיר ככתבה וכלשונה, האחיות אינן מרפות ומחפשות לפגוע בספיר בכל דרך אפשרית.

     

    "הדיבה שמפזרות האחיות אף עומדת בסתירה חריפה למול מילותיה האחרונות של אמה של ספיר, שחזרה ואמרה לאוזני ספיר והצוות הרפואי, שספיר איננה אשמה במה שקרה. עדויות הצוות הרפואי כאמור מצויות בחומר החקירה. עוד נזכיר כי ספיר היא זו שטיפלה באמה מיד לאחר התאונה והזעיקה בהיסטריה את צוותי ההצלה.

     

    "בכתבה זו מועלות וממוחזרות טענות שקריות שטענו האחיות בחקירות במשטרה, ובשל הרצון להימנע מפגיעה בהליך המשפטי לא נתייחס אליהן בפירוט. אשר לטענה שספיר סובלת מהפרעה נפשית, נציין כי בחומר החקירה שאספה המשטרה מצויים מספר אבחונים שערכו לספיר בעבר במסגרות מוכרות ומכובדות. מאותם אבחונים עולה בצורה חד־משמעית שספיר אינה סובלת מהפרעה נפשית. מהטעם של שמירה על פרטיותן של האחיות לא נפרט כיצד הן אובחנו, ונכון יהיה לקבל הפרטים מהן. רק נאמר שעל פי התיעוד הרפואי שבידינו, ספיר הינה הגורם השפוי יותר במשפחה.

     

    "ספיר כואבת בכל לבה את אובדן אמה ומנסה לאסוף את עצמה מהשבר הגדול. ספיר מצויה כעת בהישרדות קיומית, מחוסרת כל תמיכה. חבל שבמקום שתוכל לרכז את כוחותיה בהישרדות ובאבל על אמה, היא נאלצה להתמודד עם חשדות מופרכים שהשמיעו כלפיה אחיותיה, וגם לאחר שאלו הופרכו בחקירה המשטרתית, היא נאלצת להמשיך להתייחס לטענות המגוחכות המועלות בכתבה זו ובכתבות אחרות בסגנון דומה". 

     

    הסיפור המלא והריאיון הבלעדי עם פליאה וקסם, בגיליון החג של "לאשה" - השבוע בדוכנים

     

      (צילום: יניב אדרי)
      (צילום: יניב אדרי)

       

       

       

       

       

       

       

       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד