אדריכלות

    טורנדו בלובי: התחרות בין
    המגדלים החדשים מגיעה לשיאים

    במגדל משרדים ברמת גן מסתחרר טורנדו ענק לגובה של 4 קומות, ובמגדלים שנבנים בארלוזורוב ולסין עובדים על אפקט WOW אלגנטי. מי מרוויח - הרחוב, הדיירים או היזם?

    אביטל ברוידא

    |

    04.10.16 | 01:51

    טורנדו של מדרגות, בתכנון עודד חלף. צילום: איתי סיקולסקי
    הלובי של מגדל המשרדים ''אמות אטריום'' ברמת גן, בתכנון עודד חלף. טורנדו ענק, עשוי מוטות עץ עגולים מכופפים, מסתיר גרם מדרגות (צילום: איתי סיקולסקי)
    הלובי של מגדל המשרדים ''אמות אטריום'' ברמת גן, בתכנון עודד חלף. טורנדו ענק, עשוי מוטות עץ עגולים מכופפים, מסתיר גרם מדרגות (צילום: איתי סיקולסקי)
    הרצפה, הקירות ווילונות המיסוך משלימים את האווירה הדרמטית. לטענת חלף, 80% מהמשרדים במגדל הושכרו תוך שלושה חודשים (צילום: איתי סיקולסקי)
    הדמיה של הלובי במגדל ''ארלוזורוב 17'' שבמתחם דן לשעבר בתל אביב, בתכנון פיצו קדם אדריכלים. משטחים מקופלים ו''ספרייה תל אביבית''. לדברי קדם, הלובי משרת ''את הציבור והמרחב העירוני כמו גם את היזם והאדריכל, שרוצים להראות את הבניין'' (הדמיה: סטודיו בונסאי)
    הלובי בארלוזורוב 17. ''הבולטות מושגת באמצעות איפוק'', אומר קדם, שטוען שהדיאלוג עם היזם הוא אינו שיווקי, אלא אדריכלי (הדמיה: סטודיו בונסאי)
    הדמיה של הלובי במגדל C6, שמתכנן קדם במתחם יצחק שדה החדש, בשיתוף אירנה גולדברג וסיגל ברנוביץ’. יזמי הנדל"ן הבינו שכדי להתבלט ולהתבדל – בידול שמשמעותו היא בסופו של דבר גם שיווקית וכלכלית – צריך לשדרג את מעטפת הבניין (הדמיה: סטודיו בונסאי)
    הלובי של מגדל ''רוטשילד 1'', שעיצבה אורלי שרם. האדריכל אבנר ישר, שתיכנן את המגדל, מסביר שלמבואה תפקיד חשוב מבחינה עירונית. בפועל, אלה מקומות שוממים כמעט (צילום: עמית גרון)
    רוטשילד 22. השקיפות אמורה לרכך את המפגש עם הרחוב ולייצר קשר בין חוץ לפנים
    הלובי המחודש של מגדל בזל הוותיק. לדברי האדריכליות, רונה לוין ורותי פקר, העיצוב המאופק התאפשר בין היתר משום שהן עבדו מול הדיירים, ולא מול יזם (צילום: עמית גרון)

    כאשר עולים מהחניון למבואה של מגדל "אמות אטריום" ברמת גן, הפה נפער מול המראה הדרמטי שנגלה עם פתיחת הדלתות של המעלית. טורנדו ענק, עשוי מוטות עץ עגולים ומכופפים, מסתחרר מעלה לגובה של ארבע קומות. לא מיד רואים היכן הוא נגמר; לאחר הרושם הראשוני מבינים שזהו למעשה גרם מדרגות, שחובק גם את דלפק הכניסה. הרקע כולו עוצב בהתאם: קירות זכוכית שעליהם הדפסים של סלעי כורכר, וילונות מיסוך בחלוקות לא אחידות, רצפת גרניט שחורה בחיתוכים דמויי גלים ומנורות ארוכות שתלויות מהתקרה הגבוהה – כולם תורמים לאווירה הסוערת שמלווה את הבאים כל הדרך אל הקפה הראשון במשרד.

     

    תחושת סחרור כל הדרך אל הקפה הראשון במשרד (צילום: איתי סיקולסקי)
      תחושת סחרור כל הדרך אל הקפה הראשון במשרד(צילום: איתי סיקולסקי)

       

      כך זה נראה ממעלה המדרגות (צילום: איתי סיקולסקי)
        כך זה נראה ממעלה המדרגות(צילום: איתי סיקולסקי)

         

        האובייקט הספירלי, שאותו עיצב האדריכל עודד חלף, הוא מקרה קיצוני במיוחד של אפקט ה-WOW במגדלים. לא רק שהמגדלים המתרבים מציגים ומייצגים את האדריכלות הישראלית העכשווית – הם מתהדרים בלובאים (מבואות) מרשימים יותר ויותר, שמתפרשים על פני מאות מטרים רבועים ומתנשאים לגובה של ארבע או חמש קומות. מהצד נראה שיש כאן תחרות ראווה – למי יש גדול יותר ומפואר יותר?

         

        "התחרות בין חברות ויזמים היא מבורכת", אומר חלף, "התחום מתפתח ונוצר ביטוי לדברים שפעם נתנו להם פחות חשיבות. זה חלק מתרבות שלמה שמתפתחת, והילד המצטיין קובע את רמת הכיתה".

         

        יזמי הנדל"ן הבינו שכדי להתבלט ולהתבדל – בידול שמשמעותו היא בסופו של דבר גם שיווקית וכלכלית – צריך לשדרג את מעטפת הבניין ואת שטחיו הציבוריים: לובי, ספא, בריכה ומבואות קומתיות. לטענת חלף, עיצוב המבואה של מגדל אטריום האיץ את השכרת המשרדים: 80% מתוך 56 אלף מטרים רבועים הושכרו בתוך שלושה חודשים, בממוצע של 130 שקל למ"ר.

         

        גם בירושלים: פרויקט הרב קוק, בתכנון הוק אדריכלים (צילום: איתי סיקולסקי)
          גם בירושלים: פרויקט הרב קוק, בתכנון הוק אדריכלים(צילום: איתי סיקולסקי)

           

          מגדל בפארק צמרת, בעיצוב בוקי צוקר (צילום: יואב חורש)
            מגדל בפארק צמרת, בעיצוב בוקי צוקר(צילום: יואב חורש)

             

            ''זוג הנברשות הגדולות בישראל'', נמסר מיחסי הציבור (צילום: יואב חורש)
              ''זוג הנברשות הגדולות בישראל'', נמסר מיחסי הציבור(צילום: יואב חורש)

               

              האדריכל אבנר ישר, שמשרדו חתום על מגדלים רבים בתל אביב ומחוץ לה, מסכים שיש כאן אלמנט כלכלי: "במגדלי העשירים חומרי הגמר המפוארים הם חלק מהמערך השיווקי של הפרויקט, שרוצה לשדר יוקרה וייחוד. במגדלים פחות מפוארים, הטיפול מבחינת חומרים וההשקעה הוא אחר. אך הקריטריונים לתכנון לובי והמחשבה על המפגש בין המגדל עם הקרקע קיימים גם במגדל יוקרתי וגם במגדל רגיל".

                

              במה זה מתבטא? ישר סבור שללובי יש תפקיד חשוב מבחינה עירונית. "זהו המקום שבו המגדל פוגש את הרחוב", הוא אומר. מראה המבואה משפיע על האופן שבו הולכי רגל חווים את המגדל, והגובה, האווריריות והשקיפות שמקובלים היום בתכנון הלובי אמורים לרכך ולהקליל את המפגש, לייצר קשר בין חוץ לפנים ומעבר הדרגתי בין מרחב ציבורי לפרטי. האם יש למלים האלה משמעות במציאות, שבה מגדלי העשירים הנוצצים מתנכרים להולכי הרגל, שיכולים רק להביט בלובי הריק שלהם בלי שום הזמנה להיכנס פנימה - זו כבר שאלה אחרת.

               

              הלובי של מגדל W בפארק צמרת, בתכנון ישר אדריכלים (צילום: עמית גרון)
                הלובי של מגדל W בפארק צמרת, בתכנון ישר אדריכלים(צילום: עמית גרון)

                 

                מיהו אלוהי הקתדרלה הזו?

                המגדלים הראשונים שנבנו בישראל כבר אינם נחשבים היום למגדלים – הם בני כ-20 קומות בלבד, וגם מבחינה אדריכלית חלו עליהם חוקי תכנון אחרים. אסור היה לבנות קומת קרקע גבוהה ועל מנת להדגיש את הלובי הבליטו אותו לעיתים כלפי חוץ. הכניסה למגדלי דוד המלך בתל אביב, שאותם תיכנן בשנות ה-70 אביו של ישר, האדריכל יצחק ישר (יחד עם אורי זרובבל) – נותנת תחושה של חזרה הביתה מה"רעש האורבני" שבחוץ, אל חלל נעים ומאופק.

                 

                הכניסה למגדלי דוד המלך, שתיכנן בשנות ה-70 של המאה הקודמת יצחק ישר. הגובה היה סטנדרטי (צילום: שאול גולן)
                  הכניסה למגדלי דוד המלך, שתיכנן בשנות ה-70 של המאה הקודמת יצחק ישר. הגובה היה סטנדרטי(צילום: שאול גולן)

                   

                  ומבפנים. ישר הבן לא רואה יתרון בלובי ''סגור ומתכנס'' (צילום: שאול גולן)
                    ומבפנים. ישר הבן לא רואה יתרון בלובי ''סגור ומתכנס''(צילום: שאול גולן)

                     

                    לעומתם, גודלם של הלובאים החדשים יוצר, לדברי ישר הבן, "חלל של קתדרלה". ההרגשה, בהתאם, היא של גימוד ויראה, אך הוא אינו רואה יתרון בקנה המידה האנושי שהיה נהוג בעבר. לטענתו, "בשנות ה-70 התכנון של הלובי לא פתח אותו לרחוב, הוא היה מוגבה ומנותק ממנו, סגור ומתכנס". לעומת זאת, הוא מסביר, היום "קומות הלובי עשויות זכוכית ומשדרות שקיפות ופתיחות כלפי הסביבה. בפנים מנסים ליצור חללים מאוד מרשימים ומוארים, שהם המפגש הראשוני עם המגדל".

                     

                    בפועל, השקיפות הופכת לא פעם לבועות של זכוכית בתוך המרחב העירוני, מנותקות מהמתרחש בו. ב"אמות אטריום" הבועה הזו אפילו לא שקופה: וילונות גלילה יורדים על החלונות הגדולים ומסתירים את הסביבה. חלף מסביר שביקש לטשטש "כי מדובר במבנים שאינם תורמים לחוויה".

                     

                    כך ייראה הלובי של ארלוזורוב 17. ''אנחנו לא מאמינים בלצעוק'', אומר פיצו קדם (הדמיה: סטודיו בונסאי)
                      כך ייראה הלובי של ארלוזורוב 17. ''אנחנו לא מאמינים בלצעוק'', אומר פיצו קדם(הדמיה: סטודיו בונסאי)

                       

                      "הקונטקסט של הבניין, המופע שלו כלפי חוץ והמפגש עם הרחוב מאוד חשובים", מסביר גם האדריכל פיצו קדם, שמשרדו מתכנן בימים אלה כמה ממבואות המגדלים המפוארים שנבנים, כמו "ארלוזורוב 17" במתחם דן לשעבר, ומגדל לסין ברחוב ויצמן. "הדיאלוג בין הבניין לסביבה משרת את שני הצדדים – את הציבור והמרחב העירוני כמו גם את היזם והאדריכל, שרוצים להראות את הבניין".

                       

                      לעתים נראה שהמוחצנות דווקא מבטלת כל דיאלוג עם הסביבה.

                      "אנחנו לא מאמינים בלצעוק ולעשות שריר. דווקא ההפוך על הפוך עשה את העבודה הרבה יותר טוב. הבולטות מושגת באמצעות איפוק".

                       

                      בריכות פנימיות בלובי של מגדל לסין, בתכנון פיצו קדם אדריכלים,אירנה גולדברג וסיגל ברנוביץ' (הדמיה: סטודיו בונסאי)
                        בריכות פנימיות בלובי של מגדל לסין, בתכנון פיצו קדם אדריכלים,אירנה גולדברג וסיגל ברנוביץ'(הדמיה: סטודיו בונסאי)

                         

                        אך עד כמה האדריכל חופשי לעצב באיפוק, ועד כמה הוא כלי שרת בידיו של היזם? את מגדל רמז בתל אביב בנתה קבוצת רכישה ולא יזם, מה שביטל את הצורך לשווק את הפרויקט. אולי לכן אין בלובי שלו, שגם הוא תוכנן במשרדו של קדם, חוויה אינטנסיבית – גובהו 3.80 מטרים בלבד, עם חלל כפול רק בחלק שפונה כלפי מטה, אל חדר הכושר והבריכה.

                         

                        מגדל רמז בתל אביב. הלובי צנוע יחסית - רק 3.8 מטרים גובהו (צילום: עמית גרון)
                          מגדל רמז בתל אביב. הלובי צנוע יחסית - רק 3.8 מטרים גובהו(צילום: עמית גרון)

                           

                          רמז. גובה כפול רק בחלק שפונה אל הספא שלמטה (צילום: עמית גרון)
                            רמז. גובה כפול רק בחלק שפונה אל הספא שלמטה(צילום: עמית גרון)

                             

                            מגדל המגורים הוותיק ברחוב בזל הוא דוגמה נוספת למקרה שבו הדיירים הם הלקוח. האדריכליות רונה לוין ורותי פקר, שעיצבו אותו מחדש, ביקשו להשיג מראה "אלגנטי ומאופק ולא נוצץ וטרנדי, בהתאם לדיירים, תושבים ותיקים של תל אביב". אך אפילו כאן, הן מספרות, הן נצרכו לשכנע "שהמרהיב יכול לבוא באיפוק ולא במוחצנות". להבדיל ממפגני הראווה במגדלים עכשוויים, כאן יש איפוק: חומריות מצומצמת (טראצו, ברזל ופורניר אלון בהיר), וקירות לבנים שמאפשרים לשלב אמנות מתאימה.

                             

                            הלובי המחודש של מגדל בזל. חומריות מצומצמת - טראצו, ברזל ופורניר אלון בהיר, וקירות שמשאירים מקום לתליית אמנות (צילום: עמית גרון)
                              הלובי המחודש של מגדל בזל. חומריות מצומצמת - טראצו, ברזל ופורניר אלון בהיר, וקירות שמשאירים מקום לתליית אמנות(צילום: עמית גרון)

                               

                              האדריכליות רונה לוין ורותי פקר שיכנעו שהמרהיב לא חייב להיות נוצץ (צילום: עמית גרון)
                                האדריכליות רונה לוין ורותי פקר שיכנעו שהמרהיב לא חייב להיות נוצץ(צילום: עמית גרון)

                                  

                                וכשיש יזם?

                                לוין-פקר אומרות שלעתים יש דרישה לראוותנות, "אך בתור אדריכליות אנחנו מציגות את האני מאמין שלנו ולאחר דיאלוג הם הולכים איתנו". גם קדם טוען שהדיאלוג עם היזם אינו שיווקי: "זהו דיאלוג אדריכלי. היזמים רוצים ליצור ערך מוסף, בידול, מוצר שמזוהה איתם. בשטחים הציבוריים שאנחנו מעצבים הדיון תמיד מתחיל במהות של החלל, שאותו אנחנו נשקף בכלים עיצוביים".

                                 

                                מהי "מהות של חלל"? קדם נותן כדוגמה את מגדל C6 שתבנה ''אקרו נדל''ן" במתחם יצחק שדה: "אנחנו השתווינו עם הקונספט של היזם, “Work of art”, ותיכננו לובי שלא יהיה רק יפה לתלות בו יצירות אמנות, אלה שהוא בעצמו יהיה איזושהיא יצירת אמנות".

                                 

                                הדמיה של מגדל במתחם יצחק שדה החדש. ''השתווינו עם הקונספט של היזם'', אומר קדם, שמתכנן את הלובי בשיתוף אירנה גולדברג וסיגל ברנוביץ’ (הדמיה: סטודיו בונסאי)
                                  הדמיה של מגדל במתחם יצחק שדה החדש. ''השתווינו עם הקונספט של היזם'', אומר קדם, שמתכנן את הלובי בשיתוף אירנה גולדברג וסיגל ברנוביץ’(הדמיה: סטודיו בונסאי)

                                   

                                  היזמים היום, הוא מוסיף, "חיים את הדופק של השוק ומבינים את דרישות הקהל. הם הבינו שאי אפשר להסתפק בסממני עושר". לכן הוא מאמין שהמגמה מתהפכת: "אסתטיקה ואיכות הפכו להיות יותר חשובים מ'שופוני'. אבל אנחנו צעירים, וזה תהליך שלוקח זמן ומחלחל לאט".

                                   

                                  במתחם יצחק שדה החדש יקומו 14 מגדלים. לחצו על התמונה לכתבה המלאה: 

                                  איך ייראה מתחם יצחק שדה? לחצו לכתבה המלאה (הדמיה: STUDIO84)

                                   

                                   
                                  הצג:
                                  כל התגובות לכתבה "טורנדו בלובי: התחרות בין המגדלים החדשים מגיעה לשיאים"
                                  אזהרה:
                                  פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד