הזוכה בתחרות ''חביב הקהל'' של Xnet בשבוע האיור 2016: צחי פרבר

האיור הזוכה, שהוצג בתערוכת ''נמרים בתל אביב'', מוקדש לרב ד''ר מרדכי שורנשטיין שהקים את גן החיות הראשון בעיר. פרבר יזכה בפרס כספי מטעם גלריה 5070

איתי כ''ץ

|

26.09.16 | 13:35

במקום הראשון: צחי פרבר; במקום השני: חביבה סיגלסון; במקום השלישי: לנה גוברמן
במקום הראשון: צחי פרבר; במקום השני: חביבה סיגלסון; במקום השלישי: לנה גוברמן

הזוכה בפרס "חביב הקהל" בשבוע האיור 2016 הוא צחי פרבר - כך קבעו אלפי גולשים בערוץ העיצוב של Xnet. התחרות, שנערכה לאורך שבוע האיור בהשתתפות קוראי האתר, נערכה בשיתוף גלריה 5070, שתעניק לזוכה פרס בגובה 5,070 שקלים.

 

במקום השני בתחרות זכתה חביבה סיגלסון, ולמקום השלישי הגיעה לנה גוברמן.

 

דף התחרות, המתקיימת לראשונה בשיתוף Xnet
    דף התחרות, המתקיימת לראשונה בשיתוף Xnet

     

    צחי פַרבֶּר (יליד 1963) הוא מאייר, קריקטוריסט, אמן קומיקס ישראלי ומרצה במחלקה לאמנויות המסך ובמחלקה להיסטוריה ותיאוריה ב'בצלאל'. בוגר המחלקה לעיצוב גרפי (תקשורת חזותית היום) ב'בצלאל', ופרויקט הגמר שלו - שעסק באיורים גרוטסקיים של דמויות פוליטיות - היה בסיס לעונה הראשונה של "החרצופים" בערוץ 2. מרצה ותיק במחלקה לאמנויות המסך ב'בצלאל', ובשנים האחרונות גם במחלקה להיסטוריה ותיאוריה באקדמיה זו. בשנים האחרונות הוא עובד על נובלה גרפית המבוססת על יומנו של סבו המנוח.

     

    צחי פרבר, זוכה ''חביב הקהל'' בשבוע האיור 2016
      צחי פרבר, זוכה ''חביב הקהל'' בשבוע האיור 2016

       

      כך הוא מתאר את האיור הזוכה:

       

      "במסגרת שבוע האיור, אצרו ליזה לוריא ואבישי לוי תערוכה בשם 'נמרים בתל אביב', המשלבת כרזות עכשוויות וישנות,  ושבאה בין היתר להעלות את זכרו המבורך של הרב דוקטור מרדכי שורנשטיין המנוח, אדם תימהוני וטוב לב שדיבר בשפת החיות והקים לפני כ-80 שנה את גן החיות הראשון בתל אביב. תחילה היה ממוקם הגן בחנות קטנה ברחוב שינקין 15, לה קרא הדוקטור בשם 'גן חיות', לאחר מכן בבית פרטי ברחוב הירקון 63, ולבסוף, לאחר שהפריעו האריות שהגיעו ממצרים, הדובים שהגיעו מהודו והנמרים שהגיעו מהשד יודע היכן, את מנוחת השכנים, עבר הגן למשכנו המוכר והידוע ברחוב אבן גבירול, מקום בו נמצא מתחם 'גן העיר' כיום.

       

      להנאתכם: איורים נוספים של צחי פרבר (איור: צחי פרבר)
        להנאתכם: איורים נוספים של צחי פרבר(איור: צחי פרבר)

         

        "שורנשטיין מסר את כל החיות שברשותו דרך 'אגודת חובבי החיות' לרשות העירייה, בתמורה להעברתם למתחם החדש דאז, לכלכלתם ולמשרת מנהל גן החיות שתוכל להבטיח לו הכנסה צנועה לעת זקנה. לאחר ששכרו הולן על ידי העירייה, הוא נותר לעת זקנתו ללא מקור הכנסה ונתפס כשלקח לעיני כל שלוש לירות מהפדיון היומי של גן החיות אותו הקים במו ידיו, על חשבון שכרו. הוא הועמד לדין באשמת גנבה ונאסרה עליו דריסת רגל בגן. סופו שהתחייב לא לעסוק במסחר חיות וציפורים בתל אביב ובתמורה יקבל קצבה חופשית צנועה וכניסה חופשית לגן בכדי לבקר את חיותיו האהובות. במשפט הובטח לו שאם התנהגותו תניח את הדעת, יונצח שמו בשלט קטן על שער גן החיות. סופו שעבר ל'גן הציפורים' בירושלים, אחר כך לנתניה וגם שם ניסה בגילו המתקדם להקים פינת חי, שם גם נפטר.

         

        "זיכרונם של הפקידי העירייה המתחלפים הוא ארוך, ומאז ועד היום מתעלמת עיריית תל אביב לחלוטין מדוקטור שורנשטיין הטוב ומפועלו. היא לא הוקירה אותו ולא הנציחה אותו מעולם. גם בשנת המאה לעיר החליטה מנהלת החגיגות שלא לעסוק בשורנשטיין ובגן החיות. כיום ניצב בשולי גן העיר הפסל של מרדכי שורנשטיין, הזיכרון היחיד לאיש ולפועלו, שנתרם באופן פרטי על ידי משפחת מרכוס, בניה של הפסלת קטה מרכוס, שפיסלה את שורנשטיין מספר שנים לפני מותו. בפסל קטן המידות היושב על בסיס גבוה, נראה הדוקטור כשהוא יושב, ראשו חפוי, ועיניו עצובות.

         

        "כשרציתי לצייר את דוקטור שורנטשיין הטוב, האיש שדיבר אל החיות, נזכרתי בדוקטור אחר, דמיוני הפעם, שקדם לו בעשרים שנה. דוקטור ג'ון דוליטל הוא הדמות המרכזית בסדרת ספרים שכתב הסופר והמאייר האנגלי יו לופטינג. דוקטור דוליטל הוא רופא הנזנח על ידי לקוחותיו האנושיים בעקבות מנהגו לאסוף בעלי חיים חולים למרפאתו ולטפל בהם. הוא מגלה כי הוא בעל כישרון מיוחד לטיפול בבעלי חיים, ואף מצליח ללמוד את שפתם ולדבר איתם. במסגרת הרפתקאותיו הוא נתקל לעתים קרובות בבעלי חיים כלואים, ומוציא את פרוטותיו האחרונות בכדי לרכוש אותם מבעליהם ולשחררם, או על הקמת מקומות מרגוע ומחסה לבעלי חיים מזדקנים (למשל לסוסי כרכרה).

         

        קיפוד על נייר. איור נוסף של פרבר (איור: צחי פרבר)
          קיפוד על נייר. איור נוסף של פרבר(איור: צחי פרבר)

           

          "דוליטל בז לחלוטין לכסף וטוען בכל הזדמנות כי "הכסף הוא מטרד בלבד". הספר הראשון בסדרה, עלילות דוליטל הרופא, נכתב כמכתבים מאוירים על ידי לופטינג לילדיו בעת ששירת כקצין בחפירות בצרפת ובפלנדריה בזמן מלחמת העולם הראשונה. מאוחר יותר, אמר לופטינג כי שלח את המכתבים לילדיו בעת שהחדשות מהחזית היו נוראות מדי או נהפוך הוא, משעממות מדי, וכי המקור לסיפור נולד מכך שהתרשם מהתנהגות הסוסים והפרדים תחת האש בחזית וכך חשב על דמותו של רופא דמיוני שיטפל בחיות (בניגוד לחוסר הטיפול המוחלט ממנו סבלו בהמות פצועות בשדה הקרב). בדמותו של ג'ון דוליטל מגולמות דמות הגיבור והאנטי גיבור. מצד אחד הוא עמל קשות להציל ולרפא בני אנוש ובעלי חיים ומצד שני הוא טיפוס אקסצנטרי אשר אינו מוצא עניין רב בתחומים אחרים ואף בעל נטייה להסתבכויות מיותרות. גם איוריו של לופטינג מציירים אותו כטיפוס עגלגל הרחוק מדימוי הגיבור הנאה והספורטיבי. שמו - Dolittle (להבדיל מהאיות הרגיל לשם: Doolittle), "עשה מעט", מציין אולי את משנתו, לענות לצורכי הפרט והציבור מתוך צניעות ולא להתיימר לפתור את בעיות העולם כולו.

           

          "תחילה לקחתי את הדמות שצייר לופטינג והוספתי לה את סימני ההיכר של דוקטור שורנשטיין עצמו, כובע קסקט וזקן. אבל לאחר מכן הבנתי כי עלי להתרכז במהות, במה שמעבירה הדמות עצמה, ולא בסממנים החיצוניים, ולכן מחקתי את הקסקט ואת הזקן והוספתי במקומם פיל קטן".

           

           
          הצג:
          אזהרה:
          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד