"רותי הסגולה" נלחמת בסרטן וטובי השפים והבשלנים מתגייסים לעזרתה

כשרותי רוזנבלום (59) גילתה שהיא חולה בסרטן, לא עלה בדעתה להסתיר את המחלה. להפך, היא מיד העלתה לפייסבוק סטטוס המתאר את מצבה.

"עד 8 בינואר 2016 ניהלתי את חיי באופטימיות הרגילה שלי", כתבה שם. "מספר בדיקות מעבדה – טלפון אחד – שינו את כל זה לצמיתות. האבחנה – חולת סרטן מח העצם, סוג נדיר של סרטן הדם... לאחר 24 שעות של בכי הבנתי שכדי לעבור את התקופה הקשה המצפה לי, יהיה עליי לעשות שינוי משמעותי בחשיבה ובתחושות שלי. החלטתי שמכאן ואילך החיים הם במה – ואני השחקנית הראשית".

בהמשך הפוסט תיארה את ההתגייסות המשפחתית למענה ("האחים והאחות שלי התלכדו כמו כשהיינו קטנים ובריון השכונה ארב לאחד מאיתנו... אבוי לבריון המנוול הזה שהתארח לו במח העצמות שלי").

אבל לא רק בני משפחתה התגייסו לעזור לה, אלא גם צמרת ענף האוכל הישראלי. שמה של רוזנבלום, המכונה "רותי הסגולה", אינו מוכר לציבור הרחב, אבל רוזנבלום היא אחת הנשים שעומדות מאחורי תוכניות אוכל רבות בטלוויזיה הישראלית.

עוד לפני שבערוץ 2 למדו לְצַלְחֵת ולהתפייט על חריימה, היא כבר הפיקה מאות תוכניות בישול, בעיקר עבור ערוץ האוכל. כשהתגלה שהיא זקוקה לתרופה שאינה כלולה בסל התרופות ועולה יותר מחצי מיליון שקל, נרתמו לעניין גם ישראל אהרוני, שי־לי ליפא, עומר מילר, חגית ביליה (מהבלוג "לייזה פאנלים"), שי אביבי, רות אוליבר ורבים אחרים.

לכל סיר יש מכסה

רוזנבלום, שמתגוררת כיום בתל־אביב, גדלה בירושלים. בשנות ה־70 עברה עם בעלה לשעבר ושתי בנותיהם לארצות־הברית. "קרוב ל־40 שנה גרתי בחוץ לארץ", היא מספרת. "הייתה לי דירה במנהטן ועסקתי בשחזור תאורה עתיקה, בין היתר לתעשיית הקולנוע. הייתי נוסעת בכל העולם, אוספת פריטים נדירים ומשחזרת אותם בהתאם לדרישות ההפקה. זאת הייתה עבודה מרתקת, אבל בדיעבד אני חושבת שדווקא בגלל זה חליתי בסרטן. עבדנו עם ברונזה, מתכת, צבע, ברזלים והרבה כימיקלים, ולא באמת הקפדנו על הבטיחות כי לא ידענו על הסכנות הטמונות בזה".

לפני שמונה שנים עזבה את החיים הטובים במנהטן וחזרה לישראל. "התגרשתי ורציתי להתחיל מחדש, לפתוח דף לבן ונקי", היא מסבירה. "כל החברים שלי חשבו שהשתגעתי ואמרו, 'בגילך אין מצב שתמצאי עבודה, צעירים לא מוצאים, איך את תסתדרי?' לא הקשבתי, האמנתי שכשאשוב הביתה הכל יסתדר. חזרתי עם שתי מזוודות ותוכניות גדולות לחיים. דרך חברים הגיעה אליי הצעה להצטרף לצוות של תוכנית הבישול של אהרוני. לא ידעתי שזה יהפוך את החיים לטעימים כל כך".

היה לך רקע בבישול?

"הרקע שלי בבישול בא מהמשפחה. אמא וסבתא תמיד בישלו המון – אוכל ספרדי, יווני, ירושלמי, אוכל שמח וצבעוני, ומהצד של אבא אפילו אוכל פרסי, כך שטעמים לא חסרו. כשגרתי בארצות־הברית בישלתי המון ואירחתי בחגים לארוחות גדולות, אבל לא חשבתי להפוך את הבישול למקצוע.

"אצל אהרוני התחלתי לעבוד כעוזרת הפקה קולינרית. לא הבאתי אישה בת 50, הבאתי את רותי וידעתי מה יש לי להציע. לא חשבתי שיש צעירים ממני וטובים ממני. לקראת סוף העונה, כשכבר הייתי צריכה לחשוב לאן פניי מועדות, הגיעו כמה בנות מערוץ האוכל, צפו בעבודה שלי ושאלו, 'מה את עושה אחרי שיסתיימו הצילומים?' לא היה לי מושג. הן הציעו לי לעבוד בערוץ האוכל, והפרויקט הראשון שקיבלתי היה הריאליטי 'קרב סכינים', שעליו עבדתי ללא הפסקה תשעה חודשים – זה באמת היה הבייבי שלי, בכל המובנים".

סגול מעודד

מחלתה התגלתה כמה חודשים אחרי שסיפרה לחבריה לעבודה, שהיא מתכננת להתחיל לעבוד פחות ולטייל יותר. "היו לי קצת חסכונות שתכננתי להשקיע בנופים יפים ובמדינות חדשות, אבל כידוע, אם אתה רוצה להצחיק את אלוהים, ספר לו על התוכניות שלך".

איך גילית שאת חולה?

"לפני כשנתיים התחלתי להרגיש עייפות קלה שלא אופיינית לי בכלל. עשו לי בדיקות וחשבו שיש לי אנמיה. אחר כך עשו עוד בדיקות וגילו שיש דימום בגוף, שמקורו לא ברור. כך הגעתי לרופאת גסטרו שהפנתה אותי להמטולוג. עדיין לא חשבתי שקרה לי משהו רציני. שלושה ימים אחר כך, כשהגעתי לפרופ' שפילברג בבית החולים אסותא והתבשרתי שיש לי סרטן, הסתובבתי אחורה לבדוק שאין עוד מישהו מאחוריי. לא האמנתי שהוא מדבר אליי".

איך הגבת?

"בפעם הראשונה נשברתי לגמרי. זה היה יותר מדי. ישבתי בבית ובכיתי ללא הפסקה. הייתי צריכה לעבור לטיפול 'קו שני', ואם גם הוא לא יעזור – ל'קו השלישי', התרופות היקרות".

מה המשמעות של הטיפולים האלה?

"שצריך הרבה סבלנות ואף אחד לא מבטיח כלום. אבל הפעם כבר רציתי להיות חכמה יותר, לא סמכתי על אף אחד, התחלתי לקרוא המון על המחלה שלי, בעיקר מחקרים מחו"ל, וגיליתי שבמדינות רבות משתמשים בתרופה שנקראת קיפרוליס. זו תרופה ביולוגית שעולה המון כסף, אבל בארץ היא מיועדת לטיפול של הקו השלישי בלבד – רק אז אפשר לקבל אותה מסובסדת דרך סל התרופות. הבעיה היא שאת האפקט המקסימלי שלה אפשר להשיג רק בשימוש במקביל של כל התרופות ביחד. וזה אומר לרכוש את התרופה, שמחירה המלא 80 אלף שקל לחודש, לטיפול של עשרה חודשים, כלומר, כמעט מיליון שקל.

"הרופא שלי אמר שהטיפול עם קיפרוליס לא רק מעלה את הסיכויים שלי, אלא נותן תקווה שאולי בכלל לא אצטרך את ההשתלה. אם הטיפול יצליח, המחלה תהפוך לכרונית ואפשר יהיה לחיות איתה. שיהיה ברור: אני כבר לא אבריא לגמרי. אבל אני יכולה לחיות, לקבל כדורים וליהנות מאיכות חיים סבירה ביותר. אין לדעת כמה זמן אחיה – שנה, שלוש שנים או עשור. הכל כאן הימור אחד גדול".

מאז שאובחנה מחלתה, רוזנבלום משתפת את העוקבים שלה בפייסבוק בהתמודדות שלה. ההחלטה להפוך את הסיפור האישי לפומבי לא הייתה קשה בשבילה – חשוב לה להראות שאין סיבה להתבייש בסרטן. "חשבתי על אנשים אחרים שקיבלו את הבשורה הזאת", היא מסבירה, "ראיתי אותם כשבאתי אז לאסותא והרגשתי את הפחד שלהם. הם מדברים בשקט 'שלא ישמעו', כאילו צריך להסתיר כאן איזה סוד. אבל לא עשינו שום דבר רע. לא אשמתנו שחלינו, לא לקחנו קוקאין עד שנשרף לנו המוח. ואז ישבתי עם המחשב וכתבתי הכל. לא בדקתי שגיאות כתיב אפילו, פשוט הוצאתי את זה החוצה. וכל העולם השתגע".

מה זאת אומרת?

"אנשים התחילו לכתוב לי, להתקשר, לשלוח אינספור הודעות. כי ה'יציאה מהארון' הזאת פתאום פתחה לאנשים את הנפש והם התחילו לדבר. הרגשתי שעשיתי משהו נכון.

"בתי אפרת פתחה בפייסבוק קבוצה בשם Operation Purple, שהייתה מיועדת לעדכונים שוטפים על מצבי והתקדמותי. עם הזמן זו הפכה לקבוצת תמיכה לכל דבר: כל יום אנשים מעלים בה תמונות, איחולים, כל מיני פריטים בסגול בשביל לעודד אותי. זה נותן כל כך הרבה כוח שקשה לתאר. כשגיליתי שאני זקוקה לכסף, כתבתי פוסט בקבוצה וקרה נס שמתרחש עד היום".

"הדבר הכי חשוב שהמחלה לימדה אותי הוא לקבל. תמיד אמרתי 'אני אסתדר' ופגעתי בהרבה אנשים שרצו לתמוך. מתברר שכשאתה מסרב לקבל עזרה זה מעליב מאוד. לפני כמה ימים נאלצתי לפנות לחברה בשביל שתעזור לי לחפוף שיער וזה היה כל כך פשוט, ופתאום ראיתי שזה לא נורא לבקש. היא הייתה כל כך מאושרת שיכלה לעזור לי במשהו".

את מאמינה שתנצחי?

"ככל שזה תלוי בי, אני אנצח. בעצם, אנחנו ננצח, כי זה כבר לא רק אני, זה כל אלה שמאמינים בי, בקרב נגד הסרטן. אני גם מאמינה שהתרופה תיכנס מתישהו לסל התרופות, אם לא בשבילי, אז בשביל כל אלה שזקוקים לזה. ואם יישאר כסף מכל התרומות בשבילי, זה יעבור הלאה, לאנשים שאין להם אחות כמו שיש לי וחברים שמקפיצים את כל העולם. ויש לי תוכניות לאחרי המחלה: ללכת לים, לעשות הליכות ארוכות, לטייל, לזוז.

"אני רוצה גם לעזור לכל האנשים שקשה להם להתמודד עם המחלה וכתוצאה מכך הם נכנסים לדיכאון ונסגרים. התברכתי בכך שיש לצדי אנשים מדהימים שדואגים לי ואני רוצה לדאוג לאלה שאין להם. מעבר לזה, אני רוצה פשוט לחיות את הרגע ואת החיים האלה שאני כל כך אוהבת. זה הכל".

ישראל אהרוני. "עבודה שדורשת הבנה עמוקה, וזו הגדולה של רותי"(צילום: רפי דלויה)

ישראל אהרוני:

"התוכנית שלי הייתה העבודה הראשונה של רותי בארץ, והפתיע אותי לראות כמה מהר היא השתלבה. כבר היינו צוות מגובש ורותי מיד נהייתה חלק מהחבורה. בתוך שנתיים היא גדלה מעוזרת הפקה למפיקת ערוץ האוכל. זו עבודה שדורשת הבנה עמוקה של תהליכים בעולם האוכל וחיבור בין הציר הטלוויזיוני לציר הקולינרי, וזו הגדולה של רותי. כדי לעזור לה מכרתי סדנת בישול פרטית בשווי 5,000 שקל".

שי-לי ליפא. "זו היתה אהבה ממבט ראשון"(צילום: שרית גופן)

שי־לי ליפא:

"נפגשתי עם רותי לראשונה לפני שש שנים, בצילומים לתוכנית 'מתכון בטוח' וזו הייתה אהבה ממבט ראשון. אחר כך היא הייתה המפיקה הקולינרית ב'הבית של שי־לי'. מדובר בבולדוזר רציני, אישה טובת לב שעוזרת לכולם". ליפא תמכור השבוע מרציפן בייצור עצמי בדוכן של ערוץ האוכל בנמל תל־אביב, ההכנסות ייתרמו לרותי.

מיקי שמו. "בלעדיה לא הייתי מצליח לעשות תוכנית כמו שצריך"(צילום: גילעד משיח)

מיקי שמו:

"בכל התוכניות שעשיתי רותי הגיעה ראשונה למטבח בשש בבוקר ודאגה שיהיה לי הכל מהכל. בלעדיה לא הייתי מצליח לעשות את התוכנית כמו שצריך. אני קורא לכולם, גם למי שלא מכיר אותה, לעזור לה, כי כל חייה היא נותנת לאחרים. אני אשתתף בדוכן של ערוץ האוכל בנמל תל־אביב ובחודש הבא אעביר סדנת אפייה שהכנסותיה יוקדשו לרותי" (פרטים יפורסמו בעמוד הפייסבוק של שמו).

אירועי ההתרמה:

• ערוץ האוכל פתח דוכן בשוק צפון ברמת־החייל בתל־אביב. ב־19.9 יהיה שם השף אבי ביטון, וב־20.9 שאול בן אדרת. שניהם ימכרו מנות דגל (כריך ציידים ומרק קובה סגול!) במחיר 30 שקל למנה, וההכנסות ייתרמו.
  

• גם בשוק הנמל בתל־אביב יפעל ב־22.9 דוכן התרמה של ערוץ האוכל, ובו יימכרו, בין היתר, ספרים של ארז קומרובסקי, בירות של קבוצת בן אדרת וסחוג זהבי.
  

• מסעדות מובילות, כמו "התרנגול הכחול" ו"מחניודה", יציעו בתפריט "מנה סגולה" – היא אמנם לא תהיה סגולה בהכרח, אבל הכנסותיה יועברו לשם קניית התרופה.
  

• רוי גרשון מהמותג "רוי שוקולד" יערוך סיורים במפעל־בוטיק השוקולד שלו, כולל טעימות שוקולדים והכנת פרלינים. 150 שקל לאדם, פרטים בעמוד הפייסבוק שלו, Roy Chocolate Gershon
  

• ב-30 בספטמבר, יומיים לפני ערב ראש השנה, תתקיים ב"סושיאל קלאב" בתל אביב מכירה של מנות חג שיבשלו שפים אביב משה, אחים קיצ'ס, אוראל קמחי, תומר צוק ואסף שנער, אביבית פריאל, רוברט קלוגר, קונדיטורית מיכל בוטון ורבים אחרים
  

• רשימת אירועים מעודכנת אפשר למצוא באתר www.purpleruthy.com
  

• לתרומות: הקרן לעזרה הדדית, בנק לאומי (10), סניף קצרין (732), חשבון 322322 לזכות רותי הסגולה
  

הריאיון המלא עם רותי, בגיליון "לאשה" החדש - השבוע בדוכנים

>>> חבבו את "לאשה" בפייסבוק

>>> חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG