אנשים

    אלטע-זאכן, הדור החדש: זוג המעצבים שהופך גרוטאות ליצירות

    קרן ודניאל סינגר עזבו קריירות מבטיחות במרכז ועברו לירוחם, לגור וליצור מפריטים שיצאו מכלל שימוש. את המיחדושים שלהם תוכלו לפגוש השבוע ביריד העמותות

    "אנחנו אוהבים שהבית שלנו הוא כמו סיפור אחד גדול. לכל פריט יש אופי וזיכרון שקשור אליו". קרן ודניאל סינגר (צילום: ישראל יוסף)
    "אנחנו אוהבים שהבית שלנו הוא כמו סיפור אחד גדול. לכל פריט יש אופי וזיכרון שקשור אליו". קרן ודניאל סינגר (צילום: ישראל יוסף)
    "הרגשנו שטוב לנו להיות כאן, האזור מעולה בשביל הסטודיו שלנו. מה גם שאני מאוד אוהבת את המדבר, את החום, החול והרגשת האינסוף" (צילום: ישראל יוסף)
    שעונים מקופסאות שימורים (צילום: ישראל יוסף)
    מעבירים סדנאות, ומעודדים כל משתתף להעניק את האופי שלו למוצר (צילום: ישראל יוסף)

    בשיתוף בנק הפועלים

     

    אין נסיעה או טיול שבסופם חוזרים קרן ודניאל סינגר הביתה, בלי לאמץ לפחות פריט נטוש אחד שנמצא באמצע הדרך. זה יכול להסתכם במשהו צנוע, כמו עציץ מיובש שדניאל מבקש להחזיר לחיים, אך לעיתים קרובות צמד המעצבים מוצא עצמו גורר דברים רציניים קצת יותר, כמו ספה, חלקי מכונת כביסה או ארגז רוח שבעליהם הקודמים הותירו ברחוב.

     

    "ככה זה עם דניאל", מחייכת קרן. "זה לא שאנחנו מסתובבים במטרה למצוא משהו, פשוט יש לו רדאר לדברים כאלה". "אני כבר לא מופתע ממה שאנשים מרשים לעצמם לזרוק," דניאל מוסיף ונוזף: "בחיים לא הייתי זורק משהו כמו ארגז רוח. כבר לא מייצרים דברים כאלה היום". ארגז הרוח, סוג של ארון-מקרר משנות החמישים, הפך בידיהם היצירתיות לשולחן סלון מסוגנן וייחודי. "מצד שני", מוסיפה קרן, "אם הם לא היו זורקים, לא היה לנו את שולחן הסלון או את הספה המגניבה שלנו".

     

    את הספה המגניבה מצאו בני הזוג בתל אביב, בזמן שיצאו למסעדה. "חיינו המון זמן עם ספה מכוערת ולא נוחה בעליל, פשוט כי לא הסכמנו לקנות אחרת, עד שמצאנו את זאת. היית צריכה לראות אותי עם שמלה יפה ועקבים, דוחפת את הספה יחד עם דניאל לתוך האוטו שלנו. ואז נסענו את כל הדרך הביתה ב-20 קמ"ש, שיפצנו אותה והפכנו אותה לפריט אהוב ומיוחד אצלנו בבית".

     

     

    הספה הנטושה וארגז הרוח שהפך לשולחן בבית סינגר (צילום: קרן ודניאל סינגר)
      הספה הנטושה וארגז הרוח שהפך לשולחן בבית סינגר(צילום: קרן ודניאל סינגר)

       

      המזוודה הפכה לשידת איפור

      קרן ודניאל לקחו בשנה האחרונה חלק במחזור הראשון של "טרמינל העיצוב בירוחם" – מיזם של עמותת "לצאת מהקופסא" שמטרתו סיוע למעצבים בהנעת העסק הצעיר שלהם ובניהולו הנכון. בתום תקופת המיזם, שנמשך שישה חודשים, החליט הזוג סינגר להישאר בירוחם, לבנות שם את ביתם ולבסס את העסק.

       

      "אנחנו אוהבים שהבית שלנו הוא כמו סיפור אחד גדול. לכל פריט יש אופי וזיכרון שקשור אליו. קערת הסלט למשל, היא חלק מסיפור הזוי בו מצאנו בקרן רחוב שש מכונות כביסה עזובות לנפשן. דניאל מיד פירק את התוף של אחת מהן כי כבר מזמן חשבנו לעשות משהו עם תוף של מכונת כביסה ואני לקחתי איתי את הזכוכית הקדמית, שנולדה מחדש כקערה".

       

      המזוודה שהפכה לשידת איפור (צילום: קרן ודניאל סינגר)
        המזוודה שהפכה לשידת איפור(צילום: קרן ודניאל סינגר)

         

        רעיון המיחדוש (שילוב המילים מיחזור וחידוש, ועל פי האקדמיה העברית: "מיחזור משבח"), קרוב לליבם של השניים. העיקרון במיחדוש הוא לקחת פריט שיצא מכלל שימוש, כגון שארית או אריזה ריקה ולמצוא לו שימוש חדש. בעוד שאנשים בדרך כלל ייראו בכיסא ישן משהו שיש לרפד מחדש ולצבוע אותו- קרן ודניאל כנראה יכינו ממנו שעון קיר מקורי.

         

         "הבנו שזה הכיוון במהלך הטיול הארוך שלנו, שנה אחרי החתונה", מספרים השניים. "גרנו בבית של אחי ואשתו בארה"ב ולקחנו על עצמנו את השיפוץ והעיצוב שלו. בהתחלה, הם חששו וביקשו לראות תוכניות וסקיצות, אבל לאט לאט הם הבינו שהבית בידיים טובות ופשוט נתנו לנו לעשות את כל העולה על רוחנו. חיפשנו שידה מתאימה לעיצוב הכללי של הבית, ולא משנה בכמה מקומות היינו - לא מצאנו משהו שסיפק אותנו. מה שכן, מצאנו מזוודה ישנה שהתאימה בול. לקחנו אותה ועשינו ממנה שידת איפור, עם מראה ואביזרים לכלי האיפור. קיבלנו תגובות אוהדות, בגלל שאנשים עוד לא ראו דברים כאלה והחלטנו שזה יהיה הקונספט של העשייה שלנו". המזוודה – suitcase, הפכה לא רק לשידת איפור, אלא גם לשם העסק שהקימו הסינגרים Suit-Case Workshop. "בנוסף לנקודת התחלה, גם הבנו שאנחנו נהנים מאוד לעבוד ביחד והתחלנו לחלום על עסק משותף".

         

        קריירה בעקבות תוכנית טלוויזיה

        לפני שנרקם החלום על עסק משותף, עבדו השניים במשרדים במרכז הארץ. קרן (34), שנולדה בחולון וגדלה בכפר סבא, התלבטה בין לימודי עיצוב לבין עולם הקולינריה. מה שהכריע את הכף היה תוכנית טלוויזיה שעסקה בעיצוב בתי מלון, בעקבותיה החליטה להירשם ללימודי עיצוב פנים ב-HIT (המכון הטכנולוגי בחולון). לקראת סיומם, כסוג של סגירת מעגל, התקבלה קרן

        "הקמת עסק היא דבר מלחיץ בכל מקום ולא רק בירוחם. לאט לאט, הדברים מגיעים גם לכאן. ואם הם לא מגיעים, אנחנו מגיעים אליהם"

        לעבודה במשרד שמתמחה בעיצוב בתי מלון. "העבודה במשרד המדהים הזה, פתחה בפני אפשרויות להשתתף בפרויקטים מלהיבים, כמו העבודה על מלון אלמא בזיכרון יעקב. זהו אחד הדברים המרגשים שזכיתי לעשות".

         

        דניאל (36) נולד בבוקרשט. משפחתו עלתה לארץ בשנת 1986 והשתקעה בכפר סבא. גם בחירתו בלימודי אדריכלות בטכניון לא הייתה מובנת מעליה, שכן בהתחלה רצה ללמוד מכונאות רכב. "מגיל קטן, אני זוכר את עצמי מתקן דברים. אם משהו היה מתקלקל, מיד הייתי מפרק אותו ומחבר אותו מחדש. בדרך כלל זה היה מתקן את זה. בסוף, הלכתי על אדריכלות מכיוון שזה מקצוע שמשלב המון תחומים שמושכים אותי, יש בו גם מן ההנדסה וגם יצירתיות".

         

         

        "חשוב להדגיש", מציינים השניים, "כי העבודה במשרדים במרכז הייתה מרתקת ומאוד נהנינו ממנה, אבל חיפשנו לחזור למקום של עשייה, לגעת בחומרים בידיים וליצור מוצר שהוא מהתחלה ועד הסוף שלנו. בתחילת דרכו של העסק, עוד ניסינו למצוא איזשהו פתרון בו נמשיך לעבוד כשכירים ולקיים את העסק בו זמנית. אבל קשה מאוד לקדם משהו, כשיש לך אילוצים אחרים. מה גם שהעסק התחיל לזלוג מהמרפסת לסלון. כל הבית היה מתמלא בנסורת ומאותת לנו שכדאי לחפש מקום אחר".

         

        שאריות מהמפעל

         

        המעבר לירוחם לא היה פתאומי. אחרי ההחלטה להשקיע בסטודיו המשותף שלהם, הם חיפשו מקומות מתאימים בצפון הארץ ובדרומה, השתתפו בסיורי התיישבות בנגב ושקלו ברצינות את המעבר לדרום. כאשר שמעו על פרויקט "טרמינל העיצוב" בירוחם, של עמותת לצאת מהקופסה, הם הבינו שזו ההזדמנות שלהם. במשך חצי שנה הם חיו ויצרו בחממת המעצבים ולקראת סופה גמרו אומר להמשיך לגור באזור.

         

        פריט בטכניקת המיחדוש (צילום: ישראל יוסף)
          פריט בטכניקת המיחדוש(צילום: ישראל יוסף)

           

          "בנוסף לכך שהרגשנו שטוב לנו להיות כאן, האזור עצמו הוא מעולה בשביל הסטודיו שלנו. מה גם שאני מאוד אוהבת את המדבר, את החום, את החול ואת הרגשת האינסוף", מתוודה קרן. "בסביבת אזור התעשייה, בו אנחנו פועלים, קיים מגוון מפעלים רחב. בגלל האופי של המקום הזה, שהוא קטן יחסית והאנשים פה מכירים אחד את השני, האנשים במפעלים שמחים לשתף איתנו פעולה. אנחנו מחפשים את השאריות של התוצרת שלהם והם נענים ברצון. יש כאן אווירה טובה ומזמינה", היא מסכמת.

           

          "הקמת עסק היא דבר מלחיץ בכל מקום ולא רק בירוחם. אנשים תוהים איך אנחנו מתמודדים עם המרחק, אבל כיום זה כבר פחות משמעותי. ניתן להגיע לכל נקודה בעולם באמצעות האינטרנט. אנשים גרים ויוצרים בכל מיני מקומות ולא רק במרכז. נכון, לעיתים אנחנו נאלצים לנטוש את הבית ואת הסטודיו שלנו ולנסוע להשתתף בתערוכות ובאירועים חשובים לנו או לחפש חומרי גלם וטכניקות שלא קיימים פה. אך השינוי מתרחש בהדרגה. כבר עכשיו אפשר להרגיש שהמצב משתפר. לאט לאט, הדברים מגיעים גם לכאן. ואם הם לא מגיעים, אנחנו מגיעים אליהם".

           

          "קיבלנו תגובות אוהדות והחלטנו שזה יהיה הקונספט של העשייה שלנו" (צילום: ישראל יוסף)
            "קיבלנו תגובות אוהדות והחלטנו שזה יהיה הקונספט של העשייה שלנו"(צילום: ישראל יוסף)

             

            בנוסף למוצרים ממוחדשים, אותם ניתן לרכוש אונליין, קרן ודניאל מעבירים סדנאות, בהן הם מלמדים טכניקה אך יחד עם זאת מעודדים כל משתתף להעניק את האופי שלו למוצר. דגש נוסף הוא על חוויית ההצלחה. חשוב להם שכולם ייהנו ויצאו עם מוצר מוגמר מוצלח. קיימת סדנה גם לילדים מגיל 7, במסגרתה הילדים לומדים ליצור צעצוע ומתמלאים גאווה גדולה נוכח התוצאה.

             

            מתנה עם משמעות

            עמותת "לצאת מהקופסא" הוקמה במטרה לקדם את תחום העיצוב בישראל ולהשתמש בו ככלי מניע לשינוי כלכלי, חברתי ותרבותי של החברה הישראלית. במגוון הפרויקטים שלה, העמותה מעניקה במה למעצבים צעירים ומאפשרת להם ליזום ולהתנסות, לצבור ידע וניסיון ובסופו של דבר לחולל שינוי חברתי. "טרמינל העיצוב ירוחם", הוא תוכנית חממה לפיתוח ושיווק מוצרים, המופעלת באמצעות העמותה. המעצבים שלוקחים חלק בתוכנית מפתחים מוצרים ייחודיים תוך כדי שיתוף פעולה עם בעלי המלאכה והמפעלים באזור.

             

            המוצרים של קרן ודניאל סינגר, שלקחו חלק במחזור הראשון של הטרמינל בירוחם, יימכרו ביריד העמותות של בנק הפועלים.

            רוצים לקנות מתנה עם משמעות? מאות מוצרים נפלאים, פרי יצירתם של חברי עמותות ברחבי הארץ, מחכים לכם ביריד העמותות בתל אביב, שיתקיים בבנק הפועלים, רחוב יהודה הלוי 63, בתאריך 23.9 בין השעות 09:00-15:00 ובתאריך 24.9 בין השעות 20:30-23:00. לפרויקט מתנה מכל הלב

             

             הכתבה מוגשת בשיתוף בנק הפועלים

            _________________________________________________________

             

            גם את חנה קישלוביץ תוכלו לפגוש ביריד העמותות, הקליקו לקרוא על סיפור ההישרדות המדהים של בני משפחתה:

             

            "קרה לנו נס נדיר" - ההישרדות המופלאה של חנה קישלוביץ ובני משפחתה (צילום: דנה קופל)

             

             

             
            הצג:
            כל התגובות לכתבה "אלטע-זאכן, הדור החדש: זוג המעצבים שהופך גרוטאות ליצירות "
            אזהרה:
            פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד