צילום: שי יחזקאל

הפסיכולוג שיהפנט אתכם: "הממסד הרפואי רוצה את הכסף שלנו וזהו"

ד"ר תומר סברון, מהפנט מוסמך ונכה, הפסיק להקשיב לרופאים ומאמין שעוד יצליח ללכת. "כל מה שאתם רוצים תוכלו להשיג – אם רק תצליחו לדמיין את זה"

"קיבלתי החלטה להתרפא בצורה הכי טבעית והפסקתי לקחת תרופות בלי שאיש ידע מכך". תומר סברון (צילום: יונתן בלום)
"קיבלתי החלטה להתרפא בצורה הכי טבעית והפסקתי לקחת תרופות בלי שאיש ידע מכך". תומר סברון (צילום: יונתן בלום)
רוכב 30 ק"מ, פעמיים בשבוע, ואף הקיף את הכנרת כמה פעמים, "אבל מעולם לא באופן תחרותי, כי זו לא המטרה"  (צילום: יונתן בלום)
רוכב 30 ק"מ, פעמיים בשבוע, ואף הקיף את הכנרת כמה פעמים, "אבל מעולם לא באופן תחרותי, כי זו לא המטרה" (צילום: יונתן בלום)

"אני מדמיין את עצמי הולך. הולך על חוף הים, מרגיש את החול ברגליים שלי. לא הרגשתי את זה יותר מ־30 שנה, אבל אני מסוגל לדמיין את התחושה. ומכיוון שאני מסוגל, אני מאמין שזה יקרה - אני אחזור ללכת. אני לא יודע אם זה יהיה היום או בעוד עשר שנים, זה גם לא בראש סדר העדיפויות שלי, אבל זו ידיעה פנימית. ככל שאני מדמיין את זה, אני יודע שאני מקרב את היום הזה".

 

מורכב לשמוע את הדברים האלה מפיו של ד"ר תומר סברון. יש לו דוקטורט בנוירוביולוגיה והוא פסיכולוג קליני, כך שאת המילים "פגיעה קשה בחוט השדרה" הוא מבין היטב. אבל יש באמירה שלו גם משהו טבעי מאוד. כי כשמדברים עם סברון, שוכחים שהוא נכה. פלג גופו העליון מתנועע בלי הרף, שפת גופו חיונית, שטף דיבורו סוחף. "אנשים שוכחים מכיסא הגלגלים ברגע שהם נמצאים איתי קצת זמן", הוא אומר בחיוך. "אני לא מרגיש נכה, ואני מעביר את התחושה הזאת הלאה".

 

"יש אנשים שמגיעים במשבר קשה, משהו שפירק אותם ואז צריך להרים אותם בחזרה לתפקוד. אני מנסה להסביר להם שמשבר כזה הוא למעשה מתנה. אני לוקח את המכלול של הגוף והנפש והאנרגיה ונותן למטופלים ידע וכלים לעזור לעצמם"
דוגמה לקבוצה כזאת של אנשים אני מוצאת בביתו של תומר ביהוד, שם הוא מארח סדנת "היפנוזה עצמית" מרוכזת בת ארבע שעות. המשתתפים, מתחומי הרפואה המשלימה וגם סתם סקרנים, רוצים לדעת כיצד להשפיע על התודעה כדי לשנות מצב פיזי או נפשי. תומר טוען שזה לגמרי אפשרי, וכהוכחה מציג מגוון מחקרים על אפקט פלצבו (אנשים מקבוצת ביקורת במחקר תרופתי הצליחו להתגבר על מחלות ועל דיכאונות גם כשלא קיבלו את התרופה, רק בזכות האמונה שזה ירפא אותם). מכאן הוא ממשיך לספר על גלי המוח ועל המצבים התודעתיים השונים שבהם אנו נמצאים במהלך חיינו. בשנות הילדות מוחנו פועל בעיקר על גלי אלפא - מה שהופך אותו, לדברי תומר, למוח היפנוטי קל יותר להשפעה. אם נרצה לשנות אמונות וקיבעונות שהשתרשו בנו בגיל צעיר, נצטרך להשתמש במוח גם כיום, "לשתול" בו את האמירות הרצויות.

 

לקראת סוף הסדנה פוצחים בתרגול. תומר עוזר לנו להיכנס לטראנס היפנוטי, כלומר להעביר את גלי המוח שלנו למצב אלפא. זו תחושה כמו לפני השינה, רגע לפני איבוד השליטה. התוצאה היא מעין ערבוב בין ערות לתרדמה, וזה בדיוק הזמן, לדברי תומר, להגיד לעצמי מה אני רוצה שיקרה בחיי.  בספרו "להתעורר! מדריך רוחני מעשי" תומר מספר על הדרך שהביאה אותו לכאן, וחוזר וטוען כי "ריפוי עצמי" הוא לא סתם סיסמה רוחניקית אלא שתי מילים שבכוחן לשנות חיים.

 

להעביר את זה הלאה

"את יכולה לשכנע את עצמך במה שאת רוצה - ברמת השינוי בטעם המאכל שאת אוכלת או במשיכה לבני זוג", הוא אומר כשאנחנו נפגשים כעבור יומיים. "אני, למשל, חוויתי לאחרונה שינוי בשעת הקימה שלי. אחרי תקופה שלא הצלחתי לקום מוקדם, התחלתי לעבוד על זה. ראיתי את עצמי קם בחמש וחצי, דמיינתי איך השעון מצלצל ואני מזנק מהמיטה מלא מרץ ומוטיבציה ושמחה. מכיוון שראיתי את זה קורה - זה קרה. כשמתרגלים היפנוזה עצמית בצורה נכונה דברים כאלה קורים בלי מאמץ".

 

בעבודה היומיומית שלו עם מטופלים סברון מהפנט וגם מלמד את מטופליו כיצד להשתמש בכלי ההיפנוזה העצמית ולא להיות תלויים בגורם מבחוץ. "כל היפנוזה היא בעצם היפנוזה עצמית", הוא אומר, "אני לא יכול להפנט מישהו שלא רוצה בכך ובכל רגע נתון את יכולה לפקוח עיניים ולצאת מהמצב ההיפנוטי. הטראנס ההיפנוטי הוא מצב טבעי שרובנו מתנסים בו במהלך היום בלי לדעת את זה. היפנוזה זו בסך הכל הרפיה, בדומה למדיטציה, אבל עם אלמנט של אקטיביות".

 

על מה מטופלים שלך רוצים לעבוד?

"יש אנשים שמגיעים במשבר קשה, משהו שפירק אותם ואז צריך להרים אותם בחזרה לתפקוד. אני מנסה להסביר להם שמשבר כזה הוא למעשה מתנה. יש אנשים שרוצים לעבוד על נושא ספציפי, כמו למשל אכילה והשמנה, ואז הם צריכים לדמיין את עצמם רזים וזה לא קל. למרות שאני פסיכולוג קליני, זה לא טיפול פסיכולוגי רגיל שבו חופרים בעבר, כי העבר רק מגביל בעיניי. מצד שני זה גם לא טיפול ביהביוריסטי טיפוסי, מה שנקרא CBT, טיפול שבו יש מטלות התנהגותיות על המטופל. אני לוקח את המכלול של הגוף והנפש והאנרגיה ונותן למטופלים ידע וכלים לעזור לעצמם".

 

יש הרבה תורות רוחניות שמדברות על חשיבה חיובית, תודעה שיוצרת מציאות. במה העבודה איתך שונה?

"תראי, כל מה שקשור לחשיבה חיובית מחובר לזה כמובן, אבל לא מספיק להאמין, צריך גם לעשות. ספר כמו 'הסוד' הוא ספר חשוב אבל פשטני, כי הוא מוביל לחשיבה חיובית ברמה חיצונית וההשפעה תהיה נמוכה. אני מגיע לרבדים עמוקים יותר. אני רואה בזה שליחות, להעביר את הידע שלי הלאה".

 

כמו נסיעה במכונית מקרטעת

סברון נולד לפני 54 שנה למשפחה שנדדה עם אביו, איש חיל האוויר, בין בסיסים ברחבי הארץ. הוא היה ילד מופנם וביישן שאהב את המרחבים הירוקים וחלם להיות צלם טבע. השאיפות התהפכו, יחד עם ג'יפ, בתאונה שאירעה כשהיה קצין מודיעין בחיל השריון. החוליה השישית בצווארו נפגעה. "כל מה שמתחת לחזה פגוע", הוא מסביר. "זה לא שיתוק גמור אלא ספסטיות. יש אפילו מצבים של תחושת יתר, משהו שנפוץ בפגיעות עצביות. במשך שנים רבות סבלתי מתחושות של חום וקור, וכל מגע קטן יכול להיחוות ככאב. זה מאוד מתסכל כי אין לזה טיפול, זה מצב שהוא פשוט קבוע".

 

"אני לא מרגיש נכה, ואני מעביר את התחושה הזאת הלאה". תומר סברון (צילום: יונתן בלום)
    "אני לא מרגיש נכה, ואני מעביר את התחושה הזאת הלאה". תומר סברון(צילום: יונתן בלום)

     

    שמונה חודשים הוא שהה במחלקת השיקום של תל השומר. בהדרגה החל להפנים שהוא עומד לצאת משם על כיסא גלגלים אך סירב להישאב למרירות. "הייתי נחוש לא לשקוע. ברור שלפעמים יש כאב וסבל עצומים. אתה רוצה למות, לעזוב את הגוף הזה כבר. אבל גיליתי בעצמי כוח מאוד גדול. החלטתי שאני אהיה עצמאי, שאני לא אחיה חיים של נכה".

     

    הוא גם לא יצא מהשיקום לבד. מי שהייתה הפיזיותרפיסטית שלו, הפכה לאשתו (כיום גרושתו). "נולדו לנו ארבעה ילדים. היום כולם גדולים, ויש לי שלוש נכדות. הילדים שלי הם אחד הדברים שנתנו לי כוח בחיים בתקופות הקשות. עצם קיומם, והאהבה שלהם, זה מה שהפך אותי לאדם שאני היום", הוא אומר בעיניים נוצצות.

     

    קשה להקים משפחה בצל המוגבלות?

    "תמיד הרגשתי כמו כל אבא. עשיתי הכל בבית חוץ מלקלח אותם כי היה לי קשה עם הכיסא. אבל את כל השאר עשיתי - האכלתי, בישלתי, החלפתי חיתולים".

     

    "הראייה של הפסיכולוגים היום צרה מאוד, וגם הטיפול צר. כשאני מסתכל על הטיפולים שלי בשנים האחרונות, עם הכלים החדשים, מדובר בהבדל של יום ולילה ממה שהיה פעם. זה כמו לטוס במטוס לעומת נסיעה במכונית מקרטעת"
    סברון פצח במסלול אקדמי. בתחילה בלימודי ביולוגיה בעקבות אהבתו לטבע, ומאוחר יותר בהתמקדות בחקר המוח. הוא עשה דוקטורט בנוירוביולוגיה במכון ויצמן, אבל משהו לא היה נכון עבורו. "הרגשתי חוסר משמעות בחיים שלי", הוא מסכם היום. "בשלב מסוים עבדתי בחברת סטארט־אפ ביוטכנולוגית ושקעתי בדיכאון עמוק. הייתי זקוק לשינוי, למגע עם אנשים. אז הלכתי עם הלב שלי והתחלתי ללמוד פסיכולוגיה. מהרגע הראשון הרגשתי שהגעתי הביתה".

     

    הוא התחיל לטפל באנשים, אך עם הזמן גילה כי גם כאן יש לו רצון לחולל מהפכה, ופנה ללימודי היפנוזה - מסלול שפתוח בישראל רק לרופאים ופסיכולוגים קליניים. "רק מיעוט של פסיכולוגים משתמשים בכלי הזה. מרביתם לא יודעים מה זה ולא שוקלים אפילו היפנוזה. לצערי, הראייה של הפסיכולוגים היום צרה מאוד, וגם הטיפול צר. מדברים הרבה על העבר, ובעיניי אין בכך שום תועלת. אני מעדיף להתעסק בכאן ובעכשיו. כשאני מסתכל על הטיפולים שלי בשנים האחרונות, עם הכלים החדשים, מדובר בהבדל של יום ולילה ממה שהיה פעם. זה כמו לטוס במטוס לעומת נסיעה במכונית מקרטעת".

     

    להיפנוזה יש תדמית בעייתית, לא?

    "אולי, אנשים חושבים על היפנוזה למטרות בידור אבל זה רחוק מכך. בארץ, בכל מקרה, היפנוזה למטרות בידור אינה חוקית כלל. מדובר כאן במטרה טיפולית וזה שונה לגמרי. זה לא קשור להצגות".

     

    שקר הרפואה

    כשפנה למסלול הרוחני בעט סברון בלא מעט ממסדים מכובדים, ביניהם גם העולם האקדמי ועולם הרפואה הקונבנציונלית. במקביל לרכישת תארים וכבוד, החל גופו להיתקל בעוד ועוד קשיים, עד שלפני כחמש שנים החליט להפסיק להקשיב לרופאים. "עוד כשנפצעתי ואושפזתי בבית החולים קיבלתי החלטה להתרפא בצורה הכי טבעית והפסקתי לקחת תרופות בלי שאיש ידע מכך. לפני כחמש שנים הייתה תקופה שסבלתי מאוד, בעיקר ממערכת העיכול שנפגעה בפציעה ולא השתקמה מאז. גם הרגליים סבלו. הייתי נופל מכיסא הגלגלים כי לא הצלחתי לשלוט בהן. לא הייתה לי ישועה מהרופאים, אז החלטתי לרפא את עצמי בעזרת צום. הצטרפתי לסדנת צום של מיצי ירקות מדוללים בת שבוע. המטרה היא שהגוף לא יקבל קלוריות וייכנס לניקוי עמוק. ככה מערכת העיכול נחה ומשתקמת".

     

    לא משתגעים מזה?

    "בכלל לא, ביום השלישי נעלמת תחושת הרעב ומשתרר שקט שהולך ומעמיק. זה עשה לי דברים מדהימים בגוף, והבעיות שהיו לי פשוט נעלמו. מאז בכל שלושה חודשים אני עושה צום במשך שבוע, רק שותה מים. לפעמים זה מעייף אבל האנרגיה בגדול הולכת ומתחזקת".

     

    "הגעתי למסקנה שהממסד הרפואי רוצה את הכסף שלנו וזהו. בארצות הברית חברות התרופות יושבות בוועדה שמחליטה על תוכנית הלימודים בבתי הספר לרפואה. בעצם כל עולם הרפואה הוא שלוחה של החברות האלה"
    כשהוא כן אוכל, זו תזונה טבעונית ללא מזונות מעובדים. במקביל לשינוי התזונתי החל סברון לקרוא ולהתעניין יותר בטקסטים רוחניים, כשהוא זונח הרבה מהערכים שעיצבו אותו, ורואה יותר אינטרסים בתוך מה שפעם היה בעיניו אמת טהורה. הממסד הרפואי, לדבריו, הוא שקר שכולנו חייבים לפרק כדי לחיות חיים טובים יותר.

     

    "בעיניי הרפואה היחידה הלגיטימית היא רפואת חירום, כשיש תאונה או מקרה קיצוני. ויש גם אנטיביוטיקה שעוזרת במקרים מיוחדים, אבל צריך לזכור שהרבה חיידקים היום עמידים לאנטיביוטיקה. כל שאר התרופות - המטרה שלהן ליצור רווחי עתק לחברות והן רק מנציחות את המצב הקיים. תרופות לסוכרת מנציחות סוכרת, תרופות ללחץ דם מטפלות בתסמין אבל יוצרות מצב כרוני שבו תזדקק לקחת אותן כל החיים. אותו הדבר נכון גם לגבי תרופות נגד כולסטרול. הן לא מרפאות כלום. רופאים לא אוהבים את מה שאני אומר".

     

    סביר להניח שאדם שהחלים מסרטן בעזרת כימותרפיה או הקרנות לא יסכים איתך.

    "אני חושב שסרטן זו מחלה שהיא קריאת התעוררות אולטימטיבית, כי אם לא תעשה שינוי - אתה תמות. הבעיה היא שבמקום לעשות את השינויים שהם צריכים, אנשים מזיקים לעצמם עם הקרנות וכימותרפיה, ומזה הם מתים בסוף, לא מהסרטן. זה אבסורד בעיניי".

     

    למה לא לשלב בין תורות רוחניות לרפואת המערב? למה הפתרון חייב להיות קיצוני כל כך?

    "זה קיצוני בשבילך, אבל אני חקרתי את זה על הגוף שלי לעומק ולרוחב, והגעתי למסקנה שהממסד הרפואי רוצה את הכסף שלנו וזהו. בארצות הברית חברות התרופות יושבות בוועדה שמחליטה על תוכנית הלימודים בבתי הספר לרפואה. בעצם כל עולם הרפואה הוא שלוחה של החברות האלה".

     

    אתה איש מדע. אין לך אמון בניסויים מבוקרים, במאמרים שמתפרסמים בכתבי עת מדעיים?

    "כן ולא. רוב הניסויים והמחקרים ממומנים על ידי חברות התרופות, וכשהן לא אוהבות את התוצאות הן גונזות את המחקר. צריך להבין שאפשר לקחת מחקר ולקבל אילו תוצאות שרוצים. הסטטיסטיקה היא כלי שמאפשר לשחק עם התוצאות בשביל לקבל מה שרוצים. אני מחפש מחקרים עצמאיים, כאלה שאין בהם חשש לאינטרסים כלכליים".

     

    ספרו של ד"ר סברון "להתעורר! מדריך רוחני-מעשי" (צילום: יונתן בלום)
      ספרו של ד"ר סברון "להתעורר! מדריך רוחני-מעשי"(צילום: יונתן בלום)

       

      כשהוא לא מטפל או עורך סדנאות, הוא מרצה במסגרות רוחניות שונות, כותב בלוג ומקפיד גם על חיי פנאי פעילים. הוא מתרגל יוגה על מזרן בבית, ורוכב על אופני ידיים 30 ק"מ פעמיים בשבוע, ואף הקיף את הכנרת כמה פעמים, "אבל מעולם לא באופן תחרותי, כי זו לא המטרה", הוא אומר בחיוך.

       

      החיים שלך נקטעו בגיל 21. זה לא מספיק אתגר? צריך עוד אתגרים?

      "אין ספק שקיבלתי מכה משמעותית. אבל עם ההתפתחות הרוחנית שלי הבנתי שזו בעצם המתנה הגדולה של חיי. לקח זמן לראות את זה. בכל העשור הראשון לפציעה ראיתי את זה כנאחס אחד גדול, מעולם לא חשבתי 'איזה כיף לי שנפצעתי'. אבל היום אני יודע שדרך הגוף שלי למדתי והתפתחתי. אני בעצם חייב לו הרבה".

       

       

       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד