אל מלונות הבוטיק המתרבים לאורך שדרות רוטשילד בתל אביב מצטרף בימים אלה גם מלון "מלון 65", הממוקם במגדל העגול שבפינת השדרה ורחוב נחמני. את המבנה יוצא הדופן בנוף השדרה תכנן בסוף שנות ה-70 האדריכל מריאן גרינהאוז, כבניין המשרדים של בנק קונטיננטל. ב-2004 הבנק נסגר וחמש קומותיו הושכרו למשרדים שונים. את מקומו של הסניף שהיה בקומת הקרקע תפס קפה הלל, שלקוחותיו נהנו מתצפית אל השדרה מרחבת החוץ ההיקפית המרווחת.
בבנק קונטיננטל היו שטיחים מעניינים בשנות ה-80:
הגלגול החדש של הבניין החל עם השכרתו לרשת המלונות "אטלס", שקיבלה, לפני כשלוש שנים, היתר לשינוי ייעודו למלון ולהוספת ארבע קומות. על התכנון המחודש אחראים האדריכלים חיים דותן ומשה ורד. דותן תכנן את חזיתות החוץ, שהפכו להיות שקופות, בסגנון מסכי הזכוכית של המגדלים בהמשך השדרה. בקומת הגג מסתיימת חזית הזכוכית האנכית במעין גל, הפותח את מרפסת הגג כלפי השדרה.
71 חדרים ושלוש סוויטות
במלון 71 חדרים ושלוש סוויטות, ואת הפנים שלו עיצבו לאה מלר ואריק בן שמחון. מקורות ההשראה שלהם משלבים דימויים קולוניאליים מראשית המאה ה-20 עם חומריות מקומית. רחבת הכניסה מרוצפת באריחי טראצו בגווני אפור עם מסגרות שיש שחור, שממשיכים ברצף אל תוך המבואה (לובי), שם הם מסתיימים במפגש עם קיר שעליו טפט עם הדפס טרופי.
בלובי, שמוסתר חלקית מהרחוב באמצעות וילונות לבנים שקופים, מוגשות ארוחות הבוקר וארוחות קלות לאורחים. הבופה מוצג כמעדנייה, מאחורי ויטרינה עם ארונות תצוגה שחורים. הסועדים יכולים לשבת ברחבי הלובי על ספה מעוגלת עם משענת קש גבוהה ושחורה; על שתי ספות קטיפה ירוקות, או בכורסאות עור בגוונים חומים, שעיצב בן שמחון. שולחנות ההסבה השחורים עשויים משיש ועץ.
קומות החדרים חומות או לבנות
את קומות החדרים חילקו המעצבים לקומות חומות וקומות לבנות. בכל קומה לובי קומתי עגול שאליו יוצאים מהמעלית, ובהיקפו, כמו פרוסות עוגה הנחתכות ממרכזה, הכניסות לכל החדרים, ללא מסדרון מקשר. הלובי בכל קומה לבנה מואר בגוון ירקרק עדין, שמופיע גם בשטיח, קירות ותקרה, בשילוב פורניר אלון בהיר בכניסות לחדרים; ובכל קומה חומה הוא חשוך, צבוע בגוון כחול עמוק בשילוב פורניר אלון כהה.
בכל החדרים קיר זכוכית מעוגל, המתנשא מרצפה עד תקרה, שמבעדו נשקף נוף העיר. מאחר שאין תריסים מכסים את הזכוכית וילונות לבנים, שחוזרים לכל גובה הבניין.
בקומות הלבנות החדרים מוארים וקלילים, בזכות הצבע הבהיר ששולט ברצפה, בקירות ובווילונות. גם חדרי הרחצה צחורים. ואילו בחדרי הקומות החומות האווירה חשוכה וכבדה יותר בזכות פרקט כהה, תוספת של וילונות חומים ורהיטים עם נגיעות של כחול.
בנוסף לחדרים הסטנדרטיים, ששטחם הממוצע 26 מטרים רבועים, ישנן במלון שלוש סוויטות. לאחת מהן מרפסת גג צמודה ופתוחה לשמים, שבה יש אמבט Free Standing (ממוקם במרכז החדר).
לילה בחדר לזוג מתחיל, בתקופת ההשקה, ב-753 שקלים, ומגיע ל-881 שקלים לסוויטה עם המרפסת הצמודה. המחיר כולל ארוחת בוקר, ועל פי אתר המלון גם כיבוד ואינטרנט חופשיים.
מרפסת גג בלי הבר המתבקש
מיקומו של המלון בלב השדרה מזמין מפגש עם הקהל הרב החולף ומטייל במקום. לשם כך מתוכנן להיפתח בלובי בית קפה, ואם ייפתחו בעתיד הווילונות גם הרחוב יוכל לחוות את הפנים.
מרפסת גדולה, שהונמכה בחלקה כלפי הרחוב, מיועדת לתפקד כטרקלין חוץ בלתי פורמלי עבור אורחי המלון ועוברי אורח. יש בה מקומות ישיבה, צמחייה ושמשיות, אך הפער בין רמת העיצוב בפנים ובחוץ צורם. כך גם מרפסת הגג האטרקטיבית המשקיפה אל העיר: עיצובה מאכזב – כיסאות נוח צבעוניים ומיטות שיזוף – ולעת עתה ההנאה מהנוף האורבני תישאר נחלתם של אורחי המלון בלבד, שכן היא אינה פתוחה לציבור.
אדריכל חיים דותן אוהב זכוכית. רוצים לראות עד כמה? לחצו על התמונה:
