מתמטיקה ומדעים: המקצועות שעושים את המדינה
לפני הכל, האנושק מציע תפיסה שאולי נראית ברורה מאליה לרבים: צמיחתה הכלכלית של מדינה מתבססת ברובה על היכולות הקוגניטיביות והטכנולוגיות, כמו גם המיומנויות של אוכלוסיית המדינה. כשהוא חקר לעומק תפיסה זו, האנושק מצא כי מיומנויות בתחומי המתמטיקה והמדעים, הם המנבאים והמסבירים בצורה הטובה ביותר את הפער בצמיחה כלכלית בין מדינות שונות ולכן הוא התמקד במדידת הרווחים וההפסדים הכלכליים למדינה, שנגרמים כתוצאה מעבודתם של מורים למדעים ומתמטיקה.
האנושק מסביר שבמצב נורמטיבי, איכות המורים היא הגורם המשפיע ביותר על היכולות, הידע והמיומנויות של האוכלוסייה. מורים איכותיים "מייצרים" הרבה יותר תלמידים בעלי יכולות גבוהות, ידע רב ושליטה טובה במיומנויות הנדרשות, מאשר מורים שאיכותם הינה נמוכה מהממוצע.
כך למשל, הפער מודגם היטב כאשר משווים בין התפתחותם של תלמידים מאותו רקע דמוגרפי, סוציואקונומי והישגי, שלמדו אצל מורה שאיכותו הינה מעל לממוצע, למול מורה שאיכותו הינה מתחת לממוצע. תוך 3 שנים, תלמידים שהיו ממוצעים ולמדו עם מורה איכותי - הגיעו לעשירון העליון (העשירי) של התלמידים. לעומתם – תלמידים ממוצעים, שלמדו עם מורה לא איכותי – הגיעו לעשירון הרביעי. ההבדל הינו של 53 נקודות אחוזונים תוך 3 שנים.
רווחים של מורים
לא נלאה אתכם בחישובים המסובכים. לשם כך ניתן לקרוא את מאמריו המנומקים היטב של האנושק, עליהם מתבססת הכתבה (כאן או כאן למשל). בשורה התחתונה, מורה שאיכותו/ה הינה מעל הממוצע מכניס/ה לקופת המדינה בין 220,000$ ל-400,000$ בכל שנת לימודים. מורה שהינו קצת מעל לממוצע, יתרום לקופת המדינה את הסכום ה"צנוע" של 220,000$ - קרוב למיליון שקלים, בכל שנה. מורה שאיכותו הינה הרבה מעל לממוצע – יכניס למדינה כמעט כפליים - כמעט שני מיליון שקלים בכל שנה.
יתרה מזאת, האנושק מציין כי הערך הכלכלי של מורה גדל ככל שמספר התלמידים בכיתתו גדל. בכיתה בה לומדים 35 תלמידים, למשל, הערך יהיה גבוה משמעותית יותר מהנ"ל.
המספרים הללו נשמעים אולי מטורפים, אבל הם למעשה ההערכה המינימלית של האנושק בדבר הרווחים שמורה איכותי יוצר. הוא מסביר שעליה בהישגיו של כל תלמיד בסטיית תקן אחת יחסית לבני גילו, מביאה לעלייה של 10-15% בשכר העתידי שלו. אם מחשבים את ההשפעה של מורה אחד, בשנה אחת – זו כמובן לא מסבירה את כל העלייה בשכר, אפילו לא את רובה (הרי יש עוד מורים ועוד שנים, וקיימים גם גורמים נוספים שהנם בעלי השפעה, כמו המוטיבציה של התלמיד ויכולותיו). אבל, כאשר מחשבים את תוספת השכר בכל השנים לאורך חייו של האדם וכן את העובדה שבכיתה יש לפחות 20 תלמידים (ובישראל הרבה יותר) – רואים שהרווח שמורה איכותי יוצר למדינה הינו עצום.
לכל מטבע יש שני צדדים וכאן מגיע הצד הקשה לשמיעה – מורה שאיכותו הנה פחותה מהממוצע ומורים חלשים במיוחד – גורמים להפסד עתידי של רווחים למדינה בדיוק באותה המידה: מורה קצת פחות טוב מהממוצע יגרום להפסד של כמעט מיליון שקלים בשנת עבודה ומורה חלש מאוד יכול להגיע להפסד כפול מזה. וגם כאן – ככל שהכיתה גדלה – כך ההפסד גדל משמעותית יותר.
ההשפעה הזו כל כך גדולה על כלכלתן של מדינות, שהאנושק מסביר במאמריו כי החלפתם של 10% המורים החלשים ביותר תגרום לצמיחה של אחוז שלם בתוצר הגולמי הלאומי.
האנושק מבהיר שבעוד שרובנו יכולים להבדיל ללא כל בעיה בין מורה איכותי למורה חלש, רק מעטים מבינים איזו השפעה אדירה יש לכל אחד מהם. השקעה באיכות המורים היא השקעה שיכולה להניב לכל מדינה ובמיוחד למדינת ישראל הנסמכת על המשאב האנושי - שגשוג כלכלי אדיר, בעוד שחוסר השקעה במשאב זה יכול לגרום למיתון כלכלי בעתידה.
האנושק מדגיש ששום רפורמה אחרת עד היום לא הגיעה ולו לקרסוליה של השקעה באיכות המורים – לא הקטנת הכיתות, לא הוספת שעות תגבור או השקעה בטכנולוגיה ישפרו את הלמידה באותה המידה. השקעה במורים היא ההשקעה החינוכית הרווחית ביותר שמדינה יכולה לעשות, למען עתידה.
אז מה צריכה המדינה לעשות, לפי האנושק?
1. שיפור משמעותי של הגיוס והמיון בכניסה למקצוע: חייבים לדאוג שמורים חלשים לא יגיעו בכלל לבתי הספר ע"י העלאת רף הכניסה ללימודי הוראה מלכתחילה.
2. השקעה ושיפור של הכשרת המורים: על משרד החינוך לדאוג לכך שההכשרה שכל המורים מקבלים תכין אותם להיות מורים איכותיים.
3. יצירת מערכת הערכה למורים ותגמולם בהתאם: במקום לדרג את שכר המורים לפי ותק, יש לשלם להם לפי איכות ההוראה. זאת מכיוון שותק וניסיון אינם מעידים בהכרח על איכות ההוראה (לקריאה נוספת ). מורים איכותיים במיוחד צריכים להשתכר באופן שמעיד על תרומתם העצומה לכלכלת המדינה ולאיכות העבודה שלהם.
מורים, ההשקעה שלכם משתלמת
מדינת ישראל נמצאת כיום בצומת דרכים שמאפשר את יישומן של כל הנ"ל: אוכלוסיית המורים למתמטיקה, פיזיקה וכימיה בישראל הולכת להשתנות בצורה משמעותית בשנים הקרובות. כך לדוגמא, 70% מהמורים לכימיה מתקרבים לגיל הפרישה. זו ההזדמנות של מדינת ישראל לגייס לתחומים חשובים אלו, שנמצאו כקשורים באופן הדוק לכלכלה העתידית של המדינה, מועמדים איכותיים להוראה, להכשיר אותם היטב, וכבר בשנים הקרובות – ליצור מערכת הערכה ותגמול למורים.
אומנם האתגר גדול, שכן זוהי השקעה שהינה פחות בולטת בעיני הציבור וקשה לנפנף בה אל מול קהל הבוחרים (בניגוד להוספת שעות לימוד, הקטנת הכיתות וכדומה). זאת ועוד, את הפירות האמיתיים של השקעה במורים, המדינה תוכל לקטוף בעוד כמה עשורים, אך הרווח לכלכלה ולמדינה יהיה עצום ולכן מכתיבי המדיניות חייבים לחשוב קדימה – על עתידה של מדינת ישראל.
ההשקעה אינה צריכה להיות ברפורמות שאינן פועלות או בצעדים שנראים טוב, אלא במדדים שמוכחים כיעילים, כאשר המדד שהוכח מעבר לכל ספק כיעיל בהעלאת רמת החינוך - הינו איכות המורים.
הבחירה היא פשוטה: בחירה בשיפור איכות ההוראה תניב בעתיד צמיחה כלכלית. בחירה שלא להשקיע במורים, ככל הנראה תגרום לכך שישראל של מחר תסבול מההחלטות השגויות של היום.
ולמורים שעושים לילות כימים - זכרו שההשקעה היום-יומית שלכם היא אחת ההשקעות המניבות לעתיד של כולנו.
- אור ב. שמש, עורכת מגזין הגיע זמן חינוך
ופורטל בטיפולנט לשירותים פסיכולוגים. M.A. בפסיכולוגיה קלינית.
