הון, מזון ותיאבון: כך משכנעים אותנו לאכול מוצרים מעובדים

חשבתם שחיידקי הסלמונלה הם הנזק הכי גדול שתעשיית המזון גורמת לנו? לא תאמינו אילו מניפולציות מפעילים תאגידי הענק כדי לשכנע אותנו לצרוך מזון מעובד

הרבה יותר קל לבחור בחטיפים ובשתייה ממותקת בסוכר מאשר בפירות, ירקות או דגנים מלאים (צילום: Shutterstock)
הרבה יותר קל לבחור בחטיפים ובשתייה ממותקת בסוכר מאשר בפירות, ירקות או דגנים מלאים (צילום: Shutterstock)

קמפיין הטלוויזיה האמיץ של משרד הבריאות להפחתת צריכה של חטיפים מלוחים ושתייה ממותקת בסוכר, שעלה לפני כחודשיים, היה כל כך מוצלח, שיוצריו - כך נראה - נבהלו מההד שלו ומיהרו להוריד אותו.

 

גורמים שונים העלו השערות שהקמפיין נגנז בגלל לחצים שהפעילה תעשיית המזון. משרד הבריאות חוזר וטוען מנגד, שגניזת הקמפיין נבעה מתוך הבנה שיש צורך בשיתוף פעולה עם התעשייה כדי ליצור שינוי עמוק ורצוי. לשם כך הוקמה ועדה לאסדרה (רגולציה) של תזונה בריאה, שדיוניה עולים לערוץ היוטיוב של משרד הבריאות. במסגרת הוועדה, מוצגות חוות דעת של מומחים שונים מתחום התזונה והרפואה ונציגי התעשייה, במטרה לשתף פעולה ולהיטיב עם התזונה והבריאות שלנו. במשרד הבריאות הבינו שאם לא ינקטו צעדים משמעותיים לבלימת מגיפת ההשמנה בישראל, רמת התחלואה תגיע לממדים כאלה שהמדינה לא תוכל לממן את עלויות הטיפול בחולים.

 

איך שלא נסובב את זה - בשורה התחתונה תמיד מדובר בכסף. ותעשיית המזון מבינה דבר או שניים בדוחות רווח והפסד. נציגיה טוענים שהציבור חכם מספיק כדי להחליט בעצמו מה לאכול, שהציבור יודע להבדיל בין טוב לרע, שאף אחד לא מכריח אותנו לקנות מזונות לא בריאים ושהבחירה נתונה בידינו. האמת, כמו תמיד, הרבה יותר מורכבת. המציאות, כפי שנסביר בשורות הבאות, היא שבעצם אין לנו באמת בחירה חופשית.

 

השיטה:

לקעקע את אמינות המתנגדים

לאחרונה התארחה בארץ פרופ' מריון נסל בכנס "מערכות מזון בנות קיימא" שהתקיים באוניברסיטת תל־אביב. נסל היא פרופסורית לתזונה מאוניברסיטת ניו יורק ומחברת ספרים בנושא הפוליטיקה של המזון. בהרצאתה פירטה את שיטת ארבעת השלבים שנוקטת תעשיית המזון כדי למנוע ירידה בצריכת המוצרים שלה.

 

שלב ראשון: לתקוף את המדע 

תעשיית המזון מממנת מחקרים שתוצאותיהם יסייעו למכירות. לפני כשנה חשף ה"ניו־יורק טיימס" כי חברת קוקה קולה בארצות הברית מימנה חוקרים, אוניברסיטאות ואפילו את איגוד הדיאטנים האמריקאי, כדי להוכיח שצריכת סוכר אינה תורמת להופעת מחלת הסוכרת ואינה פוגעת בבריאות, כל עוד עוסקים בפעילות גופנית ו"שורפים" את הקלוריות המתוקות.

 

האמת היא שמחקרים אמינים ורציניים שאינם ממומנים על ידי גופים מסחריים קבעו נחרצות שסוכר פוגע משמעותית בבריאות וגורם לכבד שומני, למחלות לב וכמובן, לסוכרת.

 

שלב שני: לתקוף את המבקרים

כשמייקל בלומברג, ראש עיריית ניו־יורק לשעבר, יזם במהלך כהונתו חוק

ה"ניו־יורק טיימס" חשף כי חברת קוקה קולה בארצות הברית מימנה חוקרים, אוניברסיטאות ואפילו את איגוד הדיאטנים האמריקאי, במטרה להוכיח שצריכת סוכר אינה תורמת להופעת מחלת הסוכרת כל עוד עוסקים בפעילות גופנית

 

 להגבלת גודל כוסות המשקאות המתוקים שיוגשו בעיר, פרסמה נגדו תעשיית המשקאות מודעות שהגחיכו אותו, תחת הסלוגן: ניו־יורק זקוקה לראש עיר ולא לאומנת.

 

שלב שלישי: לקנות את הציבור

כשיוזמתו של בלומברג עמדה על הפרק, גייס ארגון המשקאות האמריקאי סטודנטים, שתמורת שכר נאה של 30 דולר לשעה החתימו תושבים על עצומות נגד הגבלת גודל הכוסות.

 

שלב רביעי: תביעות משפטיות

ארגון המשקאות האמריקאי בפילדלפיה צייץ לאחרונה כי הוא עומד לממש את זכותו החוקית ולפנות לבית המשפט כדי לעצור את החוק להטלת מס על משקאות ממותקים, שהתקבל לאחרונה בעיר.

 

כאמור, הטיעון הרווח של תעשיית המזון הוא שהשמנה או הרגלי תזונה הם עניין של בחירה חופשית, ובחברה דמוקרטית נושא הבחירה החופשית הוא ערך עליון. הבעיה היא שאנחנו לא מבצעים את הבחירות שלנו בחלל ריק. אנו מושפעים מהסביבה, ובסביבה שלנו קשה הרבה יותר לבחור מזונות בריאים כי הם פחות נגישים לנו.

 

בסופרמרקטים האמריקאים, למשל, לפי בדיקה של פרופ' נסל שפורסמה בספרה "מה לאכול" (הוצאת כנרת־זמורה־ביתן), רבע משטח המדפים במעברים המרכזיים בסופר מוקדש למזונות המכילים סוכר, לא כולל המקררים עם מעדני החלב, המקפיאים עם הגלידות והמדפים עם השתייה המתוקה. גם במקומות העבודה, במוסדות האקדמאיים ואפילו בצבא, קל הרבה יותר לבחור בחטיפים ובשתייה ממותקת בסוכר מאשר בפירות, ירקות או דגנים מלאים.

 

ההמלצות לתזונה בריאה פשוטות מאוד: לבחור במזונות שעברו עיבוד מינימלי ולאכול פחות מזונות מתועשים עשירים בסוכר, בשומן ובמלח, לשתות פחות שתייה מתוקה ויותר מים (צילום: Shutterstock)
    ההמלצות לתזונה בריאה פשוטות מאוד: לבחור במזונות שעברו עיבוד מינימלי ולאכול פחות מזונות מתועשים עשירים בסוכר, בשומן ובמלח, לשתות פחות שתייה מתוקה ויותר מים(צילום: Shutterstock)

     

    הטכניקה:

    לבלבל את הצרכנים

    ולא רק שהמזונות הבריאים פחות נגישים, אלא שאנחנו גם מוקפים במסרים שיווקיים שנועדו בעיקר לבלבל אותנו. כי כשאנחנו מבולבלים, יש סיכוי טוב שנקנה מזונות עתירים בסוכר, במלח ובשומן. האם תעשיית המזון באמת רוצה לגרום לנו לחלות? לא. אבל היא בהחלט רוצה לגרום לנו לקנות יותר מהמוצרים שלה.

     

    מה הפתרון? על ארגוני הבריאות לצאת בהמלצות ברורות וחדות. כשנותנים לציבור המלצה חד־משמעית, הוא מציית במהירות. עובדה: כשארגון הבריאות העולמי הצהיר באוקטובר 2015 שבשרים מעובדים עלולים לגרום לסרטן ומשרד הבריאות המליץ לצרוך אותם בתדירות של לא יותר מפעם בחודש, צנחה צריכת הבשר המעובד בארץ ב־30 אחוז והשוק לא התאושש מאז. ברחבי העולם וגם בארץ היו ניסיונות לערער את אמינותה של המלצה זו, אבל הניסיונות הללו לא צלחו.

     

    היעד:

    הכשלת מיסוי על שתייה מתוקה

    כשהניסיונות לערער את האמינות המדעית אינם מצליחים, פועלים בתעשיית

    פרופ' מריון נסל הסבירה בכנס שהתקיים לאחרונה בישראל, כי אין לנו באמת בחירה חופשית של המזון, כיוון שהמאכלים הבריאים פחות נגישים לנו. לדוגמה: רבע משטח המדפים במעברים המרכזיים בסופר מוקדש למזונות המכילים סוכר, לא כולל המקררים עם מעדני החלב והגלידות

    המזון לשכנוע ישיר של הצרכנים: בין השנים 2012 ל־2013 החליטו בשלוש ערים בארצות הברית לקיים הצבעה של התושבים על השאלה: האם להטיל מס על משקאות ממותקים? מס כזה נועד לסייע בהפחתת הצריכה של משקאות כאלה, המהווים את עיקר צריכת הסוכר בתזונה שלנו.

     

    הכסף שאמור היה להיגבות יועד למימון תוכניות הסברה ופעילות גופנית למניעת השמנה. במקסיקו, לדוגמה, מיסוי על שתייה מתוקה וחטיפים הפחית את צריכת השתייה המתוקה ב־17 אחוז בקרב אוכלוסיות מוחלשות בתוך שנה מאז הטלת המס.

     

    תוצאות ההצבעה: בכל אחת משלוש הערים הצביעו התושבים נגד המס. מחקר שפורסם בכתב העת Critical Public Health ואשר מנתח את הכוחות הפועלים על בריאות הציבור, בדק את הסיקור התקשורתי של נושא המס. החוקרים גילו כי חברות המשקאות התאחדו כדי להקים ארגון עתיר ממון בשם "ארגון המשקאות האמריקאי". הארגון פעל לשכנע את התושבים להצביע נגד המס בדרך מתוחכמת - הוא הקצה משאבים לחקר המאפיינים של כל עיר ואיתור נקודות התורפה של התושבים. בריצ'מונד שבקליפורניה, למודת העוינות הבין־גזעית, דחפה תעשיית המשקאות להקים קואליציה של תושבים אפרו־אמריקאים נגד המס, בנימוק שמדובר בתכסיס לדחוק את האוכלוסייה השחורה.

     

    באל־מונטה שבקליפורניה, שנאבקה עם מצב כלכלי קשה, הדגיש הקמפיין את העול הכלכלי שיצטרכו התושבים לשאת, ובטלורייד שבקולורדו הדגישו את הפגיעה באינדיווידואליות ובבחירה החופשית של התושבים. התושבים של שלוש הערים לא היו מודעים למניפולציות שהופעלו עליהם, ושמו בקלפי את הפתק לטובת תעשיית המשקאות, והחוק לא התקבל.

     

    הפתרון:

    לפתח מודעות צרכנית

    יוצאים לקניות? הצטיידו בספקנות. זכרו שתעשיית המזון מנסה לתמרן אותנו לקנות יותר, ולא בהכרח את מה שבריא לנו. ההמלצות לתזונה בריאה פשוטות מאוד: לבחור במזונות שעברו עיבוד מינימלי ולאכול פחות מזונות מתועשים עשירים בסוכר, בשומן ובמלח, לשתות פחות שתייה מתוקה ויותר מים. זכרו זאת בכל פעם שמנסים לשכנע אתכם אחרת.

     

      (צילום: איתן טל)
      (צילום: איתן טל)

       

       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד