בספרי הלימוד אין שאלה כזאת, אבל היא רלוונטית: רוכב אופניים יוצא מיפו לכיוון מזרח. האם יצליח להגיע בבטחה לפארק אריאל שרון? בסך הכל כעשרה קילומטרים (בקו אווירי) מפרידים בין שתי הנקודות, והדרך נראית בלתי אפשרית. אבל יש תקווה. בימים אלה, אחרי יותר מעשר שנות עבודה, אושרה תוכנית לפיתוח השלב הראשון של ציר חדש, הציר הדרומי של מטרופולין תל אביב, שיאפשר לא רק רכיבה על אופניים, אלא גם הליכה ברגל מת"א-יפו, בת-ים וחולון ישר אל פארק שרון, שהיה פעם מזבלה ואמור להיות הריאה הירוקה של גוש דן.
הציר החדש יכול להיות עורק חשוב ברשת ירוקה, חלופית למכוניות, שתאפשר תנועה בטוחה באחד האזורים היותר סואנים, מקוטעים ולא נעימים בגוש דן.
רעיון הרשת הירוקה נהגה במחלקה האסטרטגית במנהל ההנדסה של עיריית ת"א-יפו, לפני יותר מעשר שנים, על ידי תמי גבריאלי ודניאל בראון. חזונם היה "עידוד תנועה לא ממונעת, תוך שיקום וטיפוח החלל העירוני, כרצף של סביבות המעודדות אינטראקציה בין אנשים, ותורמות לעידוד הפעילות העירונית הקשורה להליכה ברגל, רכיבה על אופניים ושימוש בשטחים הפתוחים".
מאחורי המילים האלה מסתתר רעיון חשוב: רצף יכול להוות תחליף חלקי לנפח. במילים פשוטות: בהיעדר כמות מספקת של שטחים ירוקים - גנים או פארקים - בדרום תל אביב, המרחב הציבורי הרציף יהווה סוג של פיצוי.
תוכנית הצירים הירוקים
תוכנית המתאר המחוזית (תמ"מ 5), שאושרה לפני כשנתיים, מציעה שלושה צירים ירוקים מטרופוליניים, שייחצו את מחוז תל אביב מכיוון מזרח למערב: הציר הצפוני, שנקרא גם "רצועת הנופש", עובר מדרום לכביש 5, והוא עדיין לא מפותח; הציר המרכזי, המקביל לנחל הירקון, כולל את פארק גני יהושע; והציר הדרומי - שיעבור משכונת ג'בלייה ביפו, היא גבעת עליה, דרך צומת תל גיבורים וצומת חולון עד לפארק שרון.
חשיבותם של הצירים הירוקים הללו רבה, משום שהם אמורים להיות מעין פארקים ליניאריים (אורכיים), ברוחב של מינימום 100 מטרים, ולהוות את עמודי השדרה של המרחב הציבורי במטרופולין, כאלה שמאפשרים קשר בין חלקיו גם בלי רכב.
השלביות של השבילים
אישורה של התוכנית לפיתוח השלב הראשון בציר הדרומי, בין חוף גבעת עליה לציר שלבים/יגאל ידין, מהווה – לדברי מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב יפו, האחראית מטעם העיריה על קידום הפרויקט – "מהלך סביבתי וחברתי לחיזוק דרום העיר ולחיבורה של העיר לערים מדרום וממזרח לה".
מחקרים שנערכו בבריטניה מלמדים, לדבריה, כי ההחזר בהשקעה חברתית באופניים, ובפיתוח דרכים להגברת הרכיבה עליהם, הוא ביחס של 20:1 בהוצאות בריאות ותועלות חברתיות אחרות. "תשתיות התחבורה ביפו אינן מיטביות", אומרת להבי, "ואופניים הם כלי התניידות זול, יעיל וזמין, שיכול להוות אלטרנטיבה".
למרות ההכרה בחשיבותה של הרכיבה ובחשיבותו של הציר, לפיתוח שלב א' שלו אושר, לעת עתה, סכום של 10 מיליון שקלים, ואין שום וודאות לגבי תקצוב החלקים הבאים שלו – או לוח זמנים לביצוע. "אנחנו מבצעים שבילים בכל העיר בשלבים ובמהלך הזמן משלימים את החיבורים", אומרת להבי, "זה חלק מהאסטרטגיה שיצרה את השבילים, ובסופו של יום תייצר את הרשת הכוללת".
נתיב מקוטע ומלא בחסמים
תיאור תוואי הציר החדש הוא לא רק טכני, אלא מפרט חזון אורבני יוצא דופן בקנה המידה המקובל במדינת ישראל: מחוף גבעת עליה ביפו יסלל מסלול מיוחד לרכיבה באופניים, שיעבור ליד מרכז פרס לשלום, דרך רחוב בעש"ט מזרחה, ליד בית הביל"ויים מדרום לשכונת נווה עופר, מעל נתיבי איילון דרום, ומשם יתחבר לאזור מגרשי הספורט של הפועל תל אביב (וולפסון), תחום משרד הרישוי והמרכז הלוגיסטי של עיריית ת"א-יפו, ליד צומת חולון. שני המתחמים יוקפו ב"קריטריום" – מסלול בצורת לולאה, שנועד לתחרויות אופניים וריצה, והשביל ימשיך – ייחצה את רחוב תל גיבורים לכיוון מזרח, יעקוף את תחום בית הקברות המוסלמי טאסו מול שכונת נווה עופר, משם לדרך בן צבי, יחצה את כביש 20, יעבור לצד כביש 44 (תוואי הדרך הישנה מיפו לירושלים), יטפס על הגשר שליד מקווה ישראל, ומשם, דרך השדות, יפנה לכיוון הר חיריה, הוא פארק שרון.
אבל סיור לאורך התוואי המתוכנן מגלה שהוא מקוטע ורצוף בחסמים. בעוד שציר "רצועת הנופש" הצפוני ו"הציר המרכזי" (המקביל לירקון) עוברים בשטחים פתוחים, פנויים למדי וירוקים, הציר הדרומי נאלץ להתמודד עם מעבר בסביבה בנויה, והוא כולל חצייה של כבישים ראשיים ורחובות הומים: רחוב יפת, שדרות ירושלים, ציר שלבים, רחוב תל גיבורים, כביש 20 (איילון דרום) וכביש 44. השטחים הירוקים הממוקמים היום לאורכו הם גנים שכונתיים מסוגרים, שאין להם זיקה מיוחדת לרחוב הקיים, או לציר עתידי. כך שמתבקש לשאול איזה איכות ניתן להקנות לרצף כה משובש?
קונספט המחרוזת של אייזנברג
אדריכל התוכנית, רם אייזנברג, מי שתכנן את פארק קריית ספר בלב העיר ואת שדרות ההשכלה בשכונת ביצרון, אומר שכשהתחילו להגות את התוכנית, בשנת 2002, היה ספק גדול האם ניתן בכלל לממש את החזון של תמ"מ 5. מה שאמור היה להיות רצועה ירוקה התמלא בתשתיות – כבישים ומגרשי ספורט – שהשאירו "שטחים שאריתיים", שקשה לחבר ביניהם.
לדבריו, האתגר היה לייצר רצף והמשכיות עבור הולכי הרגל ורוכבי האופניים, ולכן גיבשה התוכנית קונספט של מחרוזת, הכוללת סוגים שונים של מרחבים: שצ"פים (שטחים ציבוריים פתוחים), מתקני ספורט (מרחבים ויזואליים), שטחים שאירתיים, שטחים פרטיים "מארחים" ומעברים. בעיניו, בסיטואציה של מחסור וצפיפות שרק יגדלו, רצף של פעילויות היא אופציה שאסור לוותר עליה.
במצגת התוכנית הוא מונה שלושה עקרונות תכנון: "א: יצירת מעבר בין הים לפארק אריאל שרון. ב: הפיכת אזורים שוליים, מוזנחים ולא מנוצלים לטובת המרחב הציבורי. וג: הוספת פעילויות ספורט ופנאי".
בעיניו, הציר הירוק הוא לא רק מעבר מיפו לפארק שרון, אלא גם ציר מקשר למרכז הספורט של נווה גולן, פארק דווידוף, מרכז הספורט של נווה עופר, ומגרשי הפועל ומכבי. זהו מרחב שמאפשר גישה לטבע וספורט, ו"לא עוד שצ"פ של דשא ועצים".
לציר הירוק החדש חשיבות רבה גם מבחינת הנגשת ערכי טבע חשובים ונדירים במרחב העירוני, שאינם מוכרים כל כך לציבור הרחב. חלקם מופיע בסקר הטבע העירוני, שערכה עיריית ת"א-יפו, במסגרת תוכנית המתאר. בין האתרים האלה נמנים טבלאות הגידוד (מסלעות טבעיות שטוחות בקו המים) בחוף גבעת עליה, פארק החורשות ליד שכונת קרית שלום, השיקמים הוותיקות ליד בית קאסר באבו כביר, בריכת החורף ליד מגרש משרד הרישוי וצומת חולון, שטחי בית הספר החקלאי מקווה ישראל, וכמובן אפיק נחל איילון.
המחאה של שפי פז
"פארקים זה יופי, אין לי התנגדות לפארקים", אומרת שפי פז, המנהיגה הקולנית של מחאת תושבי דרום העיר נגד מבקשי המקלט, "אבל הם לא משרתים אותנו, אז שתיחנק עיריית תל אביב עם הפארקים שהיא בונה עבור המסתננים וילדיהם. עכשיו יהיה להם עוד מקום לערוך חתונות ולהדליק מנגלים ולקיים טקסי אבלות. עיריית תל אביב פועלת במלוא המרץ לזרוק אותנו מהשכונות, ולהפוך אותן לרובע עבדים שחורים, אז באמת יפה מאוד מצידה שהיא משקיעה כל כך הרבה בריאות ירוקות בשביל העבדים שלה".
גם אם הסגנון של פז בוטה וקיצוני, אי אפשר להימנע מהמחשבה שקל יותר לייצר תוכניות לפיתוח נופי, גם אם יש בהן חזון גדול, מאשר להתמודד עם הבעיות החברתיות הרבות בדרום העיר וביפו. בשבועות האחרונים עשרות ניידות משטרה מפוזרות ברחוב יפת ושדרות ירושלים, למטרות התראה. ברחוב ציונה תג'ר יש הפגנה יומית של ערביי יפו נגד הקמתה של ישיבת "שירת משה", בלבו של אזור מגורים ערבי. בסביבת השכונות נווה שאנן, שפירא והתקווה גוברת השנאה למהגרי העבודה, ולאורך שדרות הר ציון משוטטים בכל שעות היום זונות ומסוממים. אבל בעוד כמה שנים הם יוכלו לרכוב על אופניים עד חיריה.
ובינתיים, בצפון תל אביב - כך ייראה פארק החוף בין גלילות לשדה דב. לחצו על התמונה לכתבה המלאה:
