הורים, תפסיקו להשתמש בפרסים ועונשים עם הילדים. זה לא עובד

בהשראת חודש הלימודים שיש לנו, לפני שיוצאים שוב לחופש - נפתח בשאלה אמריקאית: כאשר מעוניינים ללמד תושבים למחזר. מה השיטה הכי יעילה:

א. לתגמל כספית מי שממחזר יותר.

ב. להטיל קנסות על מי שלא ממחזר.

ג. להסביר לתושבים על חשיבות המחזור.

ד. זה בלוג על הורות. מה הקשר בין הורות לאשפה?

על פרסים ועונשים

סימנתם ד', נכון? ברור. עכשיו ברצינות: מחקרים שבוצעו על מנת ללמוד מהי הדרך הנכונה ביותר לגרום לכמה שיותר אנשים לשתף פעולה עם תכניות מחזור שונות, בדקו איזו קבוצת אנשים מחזרה הכי הרבה ובאיכות הטובה ביותר. רוב האנשים האמינו שפגיעה בכיס של התושבים תדרבן אותם ולכן הנהיגו מדיניות של קנסות. קובעי מדיניות אופטימיים יותר, בחרו לצ'פר את הממחזרים והציעו פיקדון עבור אריזות ממוחזרות (מי אמר 30 אגורות ולא קיבל?). מי שלא רצה להסתבך עם מערכת כלכלית של גביה ותשלומים, דאג להנחות את התושבים בצורה שאפשרה להם להבין בצורה ברורה ועמוקה מה משמעות המִחזור לחיים שלהם בהווה ובעתיד.

וההפתעה: הרשויות שלא קנסו ולא תיגמלו, זכו למִחזור הרב והאיכותי ביותר. טאדאאאם!

עכשיו הגענו לד'. מה הקשר באמת? כאשר מעוניינים לחנך ילד (או קבוצת אנשים), אפשר לבחור באחת משלוש אסטרטגיות: פרסים, עונשים או הסברים.

שתי הראשונות פשוטות ליישום ומוכרות: ביקשתי שתפנה את הצלחות מהשולחן. עשית את זה? קיבלת 5 שקלים (פרס). אמרתי לך לא להרביץ לאחיך. עשית את זה? אין טלוויזיה שבוע (עונש). או כל דרך אחרת בה הורים מתגמלים או מענישים את ילדיהם: ממתק, מתנה, לא לראות טלוויזיה, ללכת לחדר וכדומה. במילים אחרות: הדיאלוג בבית סובב סביב אספקת הנאה או מניעתה.

אז נכון, זה יכול לעבוד, בעיקר אם התגמול משתלם מאוד או העונש כואב מאודף אבל כמו שאנחנו יכולים ללמוד מתחום איכות הסביבה, זו לא בהכרח הדרך היעילה ביותר - בעיקר כאשר מסתכלים על הטווח הארוך. זו נקודה חשובה. אנחנו בונים מערכת יחסים עם הילדים. לא סתם מערכת יחסים, אלא מערכת יחסים לטווח ארוך.

יחסים לטווח ארוך

כאשר אנחנו פועלים בדרך מסוימת עם ילד בן 5, אנחנו צריכים לזכור שיגיע יום בו הוא יהיה בן 9 וקצת אחר כך, הוא יהיה בן 12 ואפילו, אם כל התכניות יתממשו (אמן) - הוא יהיה בן 16. אם אנחנו מבססים את החינוך על עונשים, כאמור, נוכל לזכות בהצלחה בטווח הקצר, אבל נייצר תסכול שיצטבר לשנים רבות קדימה. בשלב כלשהו, כאשר הכוח שלנו כהורים ייחלש, התסכול ינותב בחזרה אלינו ויפגע בצורה משמעותית בקשר שלנו עם הילדים, כי ילד שמקבל עונש, הוא ילד פגוע.

פגיעה יכולה להתבטא בכל מיני אופנים - הסתגרות, רצון להכאיב, מאמץ יתר, אבל קרוב לוודאי שהיא לא תתבטא בחיזוק מערכת היחסים או בבניית אמון. ואז, אנחנו מפספסים את המטרה שלנו ופוגעים בקשר שלנו איתם. בכל מקרה, במרבית הפעמים, עונשים לא באמת מונעים פעילות לא רצויה, לא רק במשפחה ויעידו על כך התלמידים שנשלחים שוב ושוב למנהל/ת והעומס הבלתי הגיוני במתקני הכליאה. אז אם זה גם לא יעיל וגם פוגע בקשר שלכם עם הילדים - המסקנה מתבקשת.

נקודה נוספת, חשובה לא פחות: איך אתם מתייחסים לחיים של הילדים שלכם? הרבה האנשים רואים בילדוּת תחנת מעבר, מעין שלב הכנה ל"חיים האמיתיים". התייחסות כזו גורמת לנו לייצר הרבה מבנים וארגונים שמכוונים לכיוון אחד - העתיד. נכון, חשוב לחשוב על העתיד. בדיוק לפני חמש שורות הסברתי את זה שאנחנו רוצים לחשוב קדימה, אבל יחד עם זאת - אנחנו צריכים לזכור שהילדות היא לא "הדרך ל...".

ילדות היה ההווה החשוב ויש לה משמעות בפני עצמה. ילדים הם אנשים שלמים ויש להם זכות לחוות חיים מלאים ואותנטיים ככל שניתן.

היא לא בדרך לשם מקום. אלו החיים שלה.

מה זה אומר?

חשבו על עצמכם. האם כאשר מישהו קרוב מבקש מכם משהו ואתם לא עושים מה שביקש, אתם מקבלים עונש? כנראה שלא. בעולם ה"אמיתי" של מערכות היחסים הקרובות אין עונשים. אם כך, אין סיבה שהילדים שלכם ייענשו. אל תייצרו מציאות מלאכותית.

מה כן קורה בחיים שלכם? לדברים שאתם עושים יש השלכות וההשלכות האלה הן בדרך כלל ישירות ורלוונטיות מאוד למה שעשיתם. עזרו לילדים לראות את ההשלכות למעשים שלהם. לא כדי שירגישו מאוימים או דואגים, אלא, ממש כמו במקרה של מחזור האשפה, כדי שיהיו מעורבים ואחראים. כבר הבנו שזה עובד טוב יותר.

אם ביקשתי מהילדים לפנות את השולחן והם לא עשו זאת, כנראה שאני אצטרך לעשות את זה בעצמי ואז לא יישאר לי זמן לשחק איתם או שלא נגיע לחוג בזמן. מצליחים לראות את החיבור? אתם צריכים לראות אותו מראש ולהסביר את זה לילדים. מהר מאוד תגלו שכאשר הילדים מבינים למה אתם מבקשים מהם לעשות דבר מסוים, הם ישתפו פעולה מתוך הבנה ורצון ולא מתוך איום. וזה, אחד הבסיסים החשובים למערכות יחסים טובות. במשפחה ובסביבה.

ומה אוכלים היום?

היום יש לנו פרס לכבוד שנת הלימודים והפרס הוא - השראה: תראו איך אוכל לבית הספר יכול להיראות.