נתחיל בצפירת הרגעה: הצילומים הם לא בעירום מלא, כך שבני משפחתה של מיכל עידן בבני ברק יכולים לנשום לרווחה. ובכל זאת, פלייבוי. ובכל זאת, נערה חסודה ממשפחה דתית בארץ הקודש. זה לא קורה כל יום.
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
איך הגיבו בבית?
"ההורים שלי מעדיפים לא לראות הרבה את התמונות שלי. לא מדברים על זה הרבה בבית. הם יודעים שזו העבודה שלי, ושאם אין להם משהו טוב לומר, עדיף לא להגיב. אבל אמא שלי דווקא פירגנה לי על פלייבוי".
היית מסכימה גם לצילומים בעירום מלא?
"לא. אני לא עושה עירום. לא עושה טופלס בכלל. בפלייבוי שינו קונספט. היום זה משהו יותר מרומז ופחות זול".
השראה לעורכים ולקוראים
עידן צודקת. במארס האחרון השיק מגזין הגברים האמריקאי הוותיק גרסה חדשה ומעודנת, ולראשונה בתולדותיו זנח את צילומי העירום שזוהו עימו במשך שנים. מנהלי פלייבוי הבינו שבעידן שבו כל אדם יכול להתחבר לאינטרנט ולראות תמונות עירום, עדיף להתמקד בתמונות פחות נועזות אבל פרובוקטיביות, מהסוג שאפשר לראות בלא מעט חשבונות אינסטגרם וסנאפצ'ט. התמונות הללו מתפרסמות הן במגזין המודפס, שממשיך לראות אור אחת לחודש, והן בפלטפורמות הדיגיטליות של המותג – שבהן מתארחת עכשיו מיכל עידן.
היא בת 22, בעלת מראה של נסיכת דיסני, והיא הישראלית הראשונה שהצטלמה למדור "המוזות של פלייבוי", שבו מועלות מדי שבוע תמונות פתייניות של דוגמניות שכנראה מעניקות השראה לעורכי המגזין ולקוראיו. שניים מתצלומיה של עידן הועלו גם לעמוד האינסטגרם של פלייבוי, שיש לו יותר מחמישה מיליון
עוקבים, וכל אחת מהן צברה אלפי לייקים. זהו הישג בהחלט לא רע למי שהגיעה ללוס אנג'לס רק לפני חודשיים; זהו הישג לא פחות ממדהים עבור מי שבאה ממקום שתושביו צורכים תרבות שונה לגמרי מזו שמספק המותג פלייבוי על זרועותיו השונות - עידן נולדה וגדלה בבני ברק למשפחה דתית; אביה רצף, אמה מעבירה סדנאות אפייה, והיא השביעית מבין 11 ילדיהם.
"גדלתי בעיר אחרת לגמרי, עיר דוסית", היא אומרת בראיון מלוס אנג'לס שמתבצע באמצעות הסקייפ. "שומרים שבת, מתפללים, מברכים, הולכים לתיכון דתי-לאומי של אורט שיש בו רק בנות. הייתי גם בבני עקיבא, אבל עזבתי אחרי שלוש שנים, בכיתה ו'. לאחרונה נולד לי האחיין ה-12, וכמות האחיינים עקפה את כמות האחים".
ולמרות הרקע הדתי התחלת לדגמן בגיל מאוד צעיר.
"כן, בגיל 12. יש לי אחות, שהיום היא כבר נשואה עם ילדים, ובעבר היא דגמנה מעט, אז הלכתי אחריה. בהתחלה לא עשיתי יותר מדי. בגיל 15 כבר עבדתי יותר - בעיקר הפקות איפור, שיער ושמלות כלה. משם זה התפתח, ובגיל 17 התחלתי לדגמן גם הלבשה תחתונה ובגדי ים. למשפחה זה נראה בהתחלה כמו תחביב שיעבור, אבל זה לא עבר, והם פשוט התרגלו לכך שזה המקצוע שלי".
התרגלו וגם תמכו?
"לאחים שלי אין בעיה עם זה. ההורים היו פחות בעד. לאבא שלי לא קל עם זה, והיו כמה פעמים שהוא אמר לי: 'אולי תפסיקי?' בשלב מסוים הוא הבין שזה לא יקרה, אז הוא שיחרר".
צפו בה מדגמנת בגדי ים בארץ:
לפני שנתיים השתחררה משירות לאומי של שנה במשטרה, ומאז התחילה לעבוד בדוגמנות באופן יותר אינטנסיבי. היא החליפה בארץ שלוש סוכנויות, ולפני חודשיים טסה לארצות הברית. תחילה שהתה בצילומים בטקסס, ומשם עברה ללוס אנג'לס. "תוכננו לי עשרה ימים של פגישות, ופשוט החלטתי להישאר", היא אומרת. "זה לא היה כזה פשוט, כי הגעתי רק עם מזוודה, לפטופ ומעט כסף, ולא הכנתי את המשפחה שלי כמו שצריך. כרגע אני גרה אצל ידיד שלי, מחפשת סוכנויות מקומיות ומנסה להוציא ויזת אמן".
בחודשיים האלה הספיקה להצטלם הרבה. "צלמים פונים אליי דרך חשבון האינסטגרם שלי. בין השאר, פנה אליי צלם בשם דונארי ברקסטון; עשינו יחד בערך 100 תמונות שאפשר להשתמש בהן, ושלחנו אותן לכמה מגזינים בלוס אנג'לס, שאחד מהם היה פלייבוי. האנשים שלהם חזרו אלינו, אמרו שהם רוצים בלעדיות והגישו הצעה טובה שהחלטנו לקבל. בינתיים הם העלו את התמונות רק באתר, אבל הם רשאים להשתמש בהן גם למגזין המודפס, אם ירצו".
אוהבת להוציא אגרסיות
בארץ יש לה חבר - יואב, סטודנט למדעי המחשב. "היה קשה לטוס בלעדיו", היא אומרת, "ובכל זאת החלטתי שכרגע נכון שאהיה כאן". כשיואב מתגעגע, הוא יכול להיכנס לחשבונות של זוגתו באינסטגרם, בפייסבוק או בטוויטר ולהתבונן בתמונות שלה, שברבות מהן היא מצולמת עם כלי נשק, משקולות ואופנועים. "התמונות עם הנשק הן מהפקה שעשיתי בטקסס לחברת נשק", היא מסבירה. "זו הייתה הפעם הראשונה שיריתי: הרי לא הייתי בצבא, אלא בשנת שירות. משקולות וספורט זה תחביב שלי. אני אוהבת להוציא אגרסיות ומתאמנת כל יום, בין היתר עם משקולות. אופנועים הם גם תחביב, אבל עוד אין לי רישיון פה".
איך החיים באל-איי?
"הכל שונה כאן. האמריקאים שונים לגמרי מהישראלים, לטוב ולרע. הכל פה יותר פתוח, החיים לא מושתתים על ערכי דת, אנשים מתלבשים חושפני, ויש המון מסיבות, אלכוהול וסמים. סמים קלים נחשבים כאן לדבר נפוץ ובסדר עם כולם. אני לא נוגעת, אבל אפשר לספור על אצבעות יד אחת את האנשים שאני מכירה כאן ושלא נוגעים.
"בארץ התעשייה מאוד קטנה: יש בערך שלוש סוכנויות גדולות, ובגיל עשר אתה כבר מכיר את כל האנשים. תמיד הרגשתי שיש רק כמה עשרות אנשים בתחום הזה שעובדים באופן רצוף ולא מתחלפים במשך שנים. אם את לא בת-של או חברה-של, זה קשה. כאן יש הרבה יותר תחרות, ומצד שני ההרגשה היא שיש הרבה יותר דלתות שאפשר לפתוח. בארץ הציעו לי המון-המון ריאליטי, אבל החלטתי לנסות את מזלי כאן: לא להיות פליטת ריאליטי, אלא להתמקד בדוגמנות, כי זה מה שאני אוהבת".
חלומות לעתיד?
"להמשיך למנף את הדוגמנות, ומשם לעסקים משלי. נדל"ן מאוד מעניין אותי, אבל עכשיו אני בדוגמנות פול טיים. יש לי מטרות, ובעזרת השם אני אגיע אליהן".
את מגדירה את עצמך כדתייה?
"אני אדם מאמין: מתפללת ומברכת בבוקר, שומרת כשרות, שומרת מסורת. זה מה שנראה לי נכון ומה שעושה לי טוב. בקהילה הדתית אני מקבלת הרבה תגובות של פרגון. יש גם כאלה שפחות מפרגנים, אבל מי שמכיר אותי מבין שזה מכובד, ושזה פתח לי הרבה אופציות".
______________________________________________________
גם הילדה החמודה הזו גדלה במשפחה דתית, והיום היא במקום אחר לגמרי. הקליקו על התמונה:
