האם הילד מוכן לבית הספר?
תבדקו את זה בציורים שלו

לא קל להיות מאושר שם, בראשון לספטמבר: יש מריבות שצריך לפתור, משימות שצריך לעמוד בהן. הרבה גורמים שמשפיעים על האושר של הילדים שלנו בבית הספר: מורה קשובה ורגישה, רמת לימוד מאתגרת אך לא מתסכלת מדי, דינמיקה חברתית בריאה. לא על הכל יש לנו שליטה, אבל יש שני דברים (בעצם, שלושה), שקשורים לילד שלנו ואותם כדאי לדעת:

1. הכל בראש: הנקודה השכלית

ככל שהילד שלכם יותר מדמיין, יותר משחק, ממציא ויוצר, יש יותר סיכוי שהוא מאושר וזה לא אומר בלי מחשבים ובלי מסכים. אפשר להיות יצירתי גם בתוך המחשב. כנסו עם הילד לאינטרנט, חפשו תוכנות שאפשר ליצור איתן והדגישו את חשיבות היצירה. הסיבה שעומדת מאחורי זה היא שיצירה ודמיון הן למעשה פונקציות שמגבירות את הקשרים בין שתי האונות במוח – פשוט. ככל שיש לנו יותר קשרים, אנחנו מרגישים יותר חיוניוּת ואושר. אז נכון שברוב בתי הספר אין הרבה עידוד ליצירתיות וחשיבה עצמאית, אבל תתפלאו – לפעמים מספיקים גם כמה רגעים ביום. אם עושים משהו שאוהבים, משך הזמן יכול להיות גם קצר וההשפעה תהיה זהה.

הדבר השני שכדאי להסתכל עליו הוא הסבלנות וההתייחסות לפרטים הקטנים. לא משנה באיזו שנה, לכל גיל יש את הרמה המצופה שלו. התייחסות לפרטים קטנים מראה לי את מידת הפניות ללמידה. אפשר לראות את זה בציורים כאן בחזרה על עננים למשל, בסבלנות של צביעת קשת, בציור של איברים קטנים כמו אישונים וחשוב לדעת שלא משנה מה מציירים, אלא איך מציירים. אם הילד שלכם בכיתה ט' ולא מתאים לו לצייר שמש וקשת הוא יכול לצייר כל דבר אחר שמתחשק לו. את הפרטים הקטנים אפשר יהיה לראות גם שם.

לעניין הזה מצטרפות עוד שתי נקודות חשובות: מוטוריקה ולקויות למידה. מוטוריקה קשורה יותר לכיתות הנמוכות. כשיש קשיים מוטוריים וקשה להחזיק את העיפרון נכון יהיה לילד שלכם קושי בכתיבה, בהעתקה מהלוח ועוד. בציורים, למשל, אפשר לראות את זה דרך קווים רועדים. לקויות למידה משפיעות גם הן כמובן וגם אותן אפשר לאתר בציורים כבר בגילאים מוקדמים. 

שמש, פרח וקשת בשמיים: רמה גבוהה של ציור, יחד עם קושי מוטורי בקו הרועד שבקשת

2. הכל בבטן: הנקודה הרגשית

בואו נסתכל רגע על הציור האחרון - הנוסחא פה היא כזו: רמה גבוהה של ציור + קו רועד = תסכול רגשי. בציור הקשת כאן למעלה, הילדה מציירת ברמה גבוהה מאוד לגילה (רק בת 4 וכבר מראה בשלות ללמידה), אבל מצד שני הקו הרועד שלה מראה על קשיים מוטוריים. אם לא נטפל בקושי המוטורי היא תגיע לכיתה א' ותרגיש תסכול רגשי כי לא תצליח לבטא את עצמה ברמה שהיא רוצה. יש לה יכולת ריכוז גבוהה, תפיסה מרחבית וסבלנות לפתרון פאזלים ותשבצים, אבל אם קשה לה מוטורית היא תחפש דרך להתחמק.

חוץ מהנקודה הזו אין לה בעיה רגשית אחרת. יש לה כישרון לריקוד ושמיעה מוסיקלית והיא אפילו יכולה להסתדר עם ילדים בוגרים יותר ממנה. יש לה סבלנות לפרטים קטנים, מה שאומר שהיא מסוגלת לדחות סיפוקים ואפילו להתמודד עם תסכולים. היא עשויה להיות מאושרת בבית הספר אם תפתור את העניין המוטורי, כי מעבר לזה היא נבונה ויצירתית במיוחד.

הכבשה השובבה: דוגמא ליצירתיות פשוטה, קלילה ועדיין כזו שמכניסה שמחה לציור

3. הכוח שלכם - ההורים

כמה כללים לדיאלוג עם ילדים, שיעזור לכם לגדל ילד חזק ויצירתי:

הקשיבו לו

כשהילד בא ומספר לכם משהו שקרה - נסו להבין בדיוק מה קרה. פעמים רבות ההקשבה ההורית היא הקשבה דרוכה: איפה הילד שלי טעה, במה הוא אשם, מה עשו לו? כשאנחנו מקשיבים ככה, אנחנו לא מקשיבים באמת לילד ולאופן בו הוא רואה את העולם.

שימו את הפחדים בצד

לכל הורה יש את "הפחד" שמפעיל אותו: הילד שלי לא יהיה חכם / מוצלח / חברותי. כשהילד מספר מה קרה, הפחד משתלט ונדמה שהנה הגיעה ההוכחה שהוא לא מה שציפינו שיהיה. ברגעים אלה, חשוב להפריד בין האירועים – מה שקרה עכשיו הוא לא בהכרח עוד חוליה בשרשרת. התייחסו באופן נקודתי לכל אירוע.

התמקדו ברגשות

אחת הטעויות הגדולות שהורים עושים היא להתעלם מרגשות שליליים ולהתמקד בחיוביים: "לא נורא, תעבור הלאה, זה לא סוף העולם". בדרך הזו הרגשות השליליים לא מקבלים במה וממשיכים לגעוש בבטן. דברו עם הילד על הרגשות שלו ותנו לו לגיטימציה גם לרגעים שבהם הרגיש כעס, קינאה, עצב ועוד. אח"כ אפשר לחשוב ביחד מה עושים עם זה.

השאירו את המרפקים בבית

הילד שלכם לא צריך שתלחמו בשבילו ברוב המקרים. שלחו את הילד לדבר עם המורה אם היא העליבה אותו. למדו אותו לדבר בכבוד אל המורה ולבני אדם בכלל, לבוא באופן ענייני ולדבר על מה שמציק לו. בדרך הזו אתם מגדלים ילד חזק שיודע שכשרע לו הוא יכול לדבר בקול רם ולבקש שינוי.

עודדו את המכנה המשותף

בהרבה מקרים, כשהורים שומעים שילד אחר פגע בילד שלהם הם מדברים בשפה של בידול: "הם מקנאים בך. הם לא ברמה שלך", אבל בידול זה בדיוק ההפך ממשימת גיל הילדות – חיבור! הדגשת ההבדלים רק מקשה על הילד להתחבר לילדים אחרים והוא נשלח מבולבל ומבודד למקום בו הוא צריך למצוא דרך להתחבר.