לאחר שעלה 21 קילו בירח הדבש, עשה שלומי הרט את הלא יאומן

אחרי שעבר ניתוח לקיצור קיבה ונפטר מ- 40 ק"ג, הפך שלומי הרט למנטור של אלפי מנותחים בריאטריים. "הרגשתי שזה הייעוד שלי, שאני סוחף אחרי אנשים"

שלומי הרט לפני ואחרי הניתוח. 130 קילו בתקופה השמנה (צילום: גילעד משיח, אלבום פרטי)
שלומי הרט לפני ואחרי הניתוח. 130 קילו בתקופה השמנה (צילום: גילעד משיח, אלבום פרטי)
"צריך להפוך את הספורט לפעולה אוטומטית, כמו צחצוח שיניים או מקלחת" (צילום: גילעד משיח)
"צריך להפוך את הספורט לפעולה אוטומטית, כמו צחצוח שיניים או מקלחת" (צילום: גילעד משיח)

הזיכרון הכאוב ביותר של שלומי הרט מהתקופה שבה שקל 130 ק"ג, קשור דווקא לממתקים שילדיו קיבלו במסיבות יום הולדת של חבריהם. בלילה, כשכולם ישנו, הוא נהג להתעורר ולאכול את כל מה שהם הביאו הביתה. "הילדים היו קמים בבוקר ובוכים שאבא שוב אכל להם את כל הממתקים", הוא מספר. "ידעתי שזה לא בסדר, כל כך התביישתי, הרגשתי רע עם עצמי, אבל לא יכולתי לשלוט בתאווה שלי למתוקים. כשידעתי שיש ממתקים בבית, לא נרגעתי עד שאכלתי הכל ולא נשאר פירור".

 

היום, ארבע שנים אחרי ניתוח קיצור קיבה (שרוול) שעבר ו־40 ק"ג פחות, הוא נמצא במקום אחר. היום הוא כבר מסייע לאנשים אחרים להתגבר על התאווה הבלתי מרוסנת לאוכל.

 

הכל התחיל בקבוצת פייסבוק, שכללה שמונה אנשים שעברו ניתוח לקיצור קיבה, שלהם העניק ליווי

"הילדים היו קמים בבוקר ובוכים שאבא שוב אכל להם את כל הממתקים. ידעתי שזה לא בסדר, כל כך התביישתי, הרגשתי רע עם עצמי, אבל לא יכולתי לשלוט בתאווה שלי למתוקים"

 ותמיכה בהתנדבות. קבוצת התמיכה הקטנה צמחה בקצב מסחרר והיום היא מונה אלפי אנשים ברחבי הארץ ובזכותה הוא זכה לתואר "המנטור של המרזים הבריאטריים בישראל".

 

הרט (90 ק"ג על 1.83 מ'), 50, נשוי ואב לשלושה מגני־תקווה, היה תמיד ילד שמן. "הילדים קראו לי 'שלומי השמן', ושרו 'בבטן יש לו בן'", הוא נזכר. "התחלתי עם דיאטות בגיל צעיר ואני יכול לומר בביטחון שאין בעולם דיאטה שלא ניסיתי, כולל נטילת התרופה טופמקס, שמיועדת בכלל לאפילפסיה ואחת מתופעות הלוואי שלה היא ירידה בתיאבון ובמשקל; היו לי מלתעות על השיניים כדי שלא אוכל לפתוח את הפה ולאכול; השתתפתי במשך 15 שנים בקבוצת אכלנים כפייתיים ואפילו התנזרתי במשך שנתיים מסוכר".

 

ואז נשברת.

"יום אחד פשוט הרגשתי שאני חייב סוכר, נעמדתי מול המקרר וטרפתי שני ק"ג גלידה בבת אחת. לכן אני לא מאמין בהתנזרות והימנעות. כל החיים ירדתי ועליתי במשקל. הייתי יורד 30 ואפילו 50 ק"ג ומהר מאוד מעלה הכל בחזרה.

"השיא היה לפני כ־20 שנה. לפני החתונה עשיתי דיאטה שנמשכה ארבעה חודשים שבמהלכה אכלתי רק יוגורט ומלפפונים. נסעתי לירח דבש במשקל 99 ק"ג וחזרתי משם אחרי 21 ימים עם תוספת של 21 ק"ג – עליתי קילוגרם בכל ביום. אכלתי בלי הפסקה. חמי וחמותי לא הכירו אותי בנמל התעופה. אף בגד שלקחתי איתי לנסיעה לא עלה עליי כשחזרנו לארץ".

 

להיוולד מחדש

המפנה הגדול חל לאחר שאשתו אורית החליטה לעבור ניתוח שרוול. הוא עצמו התנגד כל השנים לניתוח בטענה "שהבעיה שלנו היא בראש. זה לא הגוף". אבל אורית התעקשה, נותחה והחלה לרזות. "ראיתי שהיא מצליחה לרדת בלי בעיה", אומר הרט. "אני נאבקתי כל הזמן, האוכל המשיך להיות בשבילי סוג של סם, והיא רזתה בקלות, בלי לסבול. רק אז השתכנעתי שאני צריך לנסות את הדרך הזו".

 

לניתוח הוא הגיע עם חששות כבדים. "לפני ההרדמה הכללית הרגשתי שאני הולך לקראת מהפך בחיים שלי. לא רק בגלל הירידה הצפויה במשקל. אחרי שהמשפחה והילדים נפרדו ממני והובלתי לחדר ניתוח, החלטתי כמה החלטות גורליות. החלטתי שאני נפרד מהעבר, שאני הולך להיוולד מחדש, שאני מפסיק לחשוב באופן שלילי, שאני לא רוצה לעסוק בכל מי שפגע בי בעבר. החלטתי שאני הולך להיות ספורטאי, לאמץ אורח חיים בריא ולהתחיל לחיות את חיי בדרך שלי".

 

אחרי הניתוח הוא הרגיש שהוא זקוק לתמיכה ועזרה. "הייתי בסוג של הלם. אי־אפשר לאכול כלום, רק לשתות.

"אחרי הניתוח הייתי בסוג של הלם. אי אפשר לאכול כלום, רק לשתות. הלב רוצה לאכול אבל הקיבה לא מאפשרת"

הלב רוצה לאכול אבל הקיבה לא מאפשרת. אני מאמין גדול בתמיכה חברתית ולכן פתחתי קבוצה סגורה בפייסבוק. ארגנתי פגישות אצלי בסלון. בכל שבוע דיברנו על נושא מסוים והצענו דרכים להתגבר על הבעיה. בכל יום הצטרפו לקבוצה עוד ועוד אנשים. מהר מאוד הגענו לכ־60 משתתפים וכבר היה ברור שאי־אפשר להמשיך בסלון שלי בבית. שכרנו אולם והקבוצה המשיכה לגדול". חברי הקבוצה נהגו להתקשר אליו בכל שעות היום עם שאלות ובקשות. בהתאם לדרישה, הוא החל להקים קבוצות תמיכה למרזים בריאטריים בכל רחבי הארץ.

 

 

שלומי ואשתו אורית. היא עברה ניתוח שרוול והוא הלך בעקבותיה (צילום: אלבום פרטי)
    שלומי ואשתו אורית. היא עברה ניתוח שרוול והוא הלך בעקבותיה(צילום: אלבום פרטי)

     

    הסבה מקצועית

    קבוצות התמיכה החלו לגזול מהרט זמן רב, והן באו על חשבון עבודתו כמנהל שיווק ארצי של חברת "ביצי לסר". "היה לי הכל", הוא מספר, "הייתי חבר דירקטוריון, עם משכורת גבוהה ופנסיה. מבחינה כלכלית הייתי מסודר. אבל לאט־לאט הרגשתי שאני לא יכול לעשות את שני הדברים במקביל. הייתי חייב לבחור. הרגשתי שזה הייעוד שלי, שאני סוחף אחריי אנשים – ברחוב התחילו לקרוא לי 'שלומי מהפייסבוק'".

     

    איך המשפחה הגיבה?

    "כולם אמרו לי ששינוי מקצועי בגיל 50 הוא טעות. אמא שלי התנגדה וגם חמי וחמותי. הם אמרו לי שזה תחביב ולא מקצוע. במשך חצי שנה התלבטתי ובסוף החלטתי ללכת אחרי החלום שלי. כך גם קראנו לקבוצות שלנו 'להגשים את החלום'. עזבתי את העבודה ותוך חצי שנה הגעתי למצב שהנחיית קבוצות הרזיה של מנותחים בריאטריים היא הפרנסה שלי".

     

    הרט נוסע בכל יום לאזור אחר בארץ. על השתתפות הוא החל לגבות 50 שקל למפגש קבוצתי, ללא התחייבות. מי שמגיע – משלם. בכל שבת חברי הקבוצה נפגשים בנמל תל־אביב לריצה משותפת ללא תשלום.

     

    מה בעצם אומרת השיטה שלך?

    "הסטטיסטיקות מדברות על כך ש־50 אחוז מהאנשים שעוברים ניתוח בריאטרי עולים במשקל באופן משמעותי

    "למדתי על עצמי שכל החיים שלי עשיתי מה שציפו ממני. ברגע שמשתחררים מכל הציפיות ועושים מה שבאמת באמת רוצים – כבר אין צורך להשתמש באוכל כמו בסם שמפצה על הכל"

     בשנה השנייה או השלישית שלאחר הניתוח. היום כבר ברור שאם לא עושים שינוי בראש ולא מתחילים לעשות ספורט – עולים חזרה במשקל.

    "כדי להתמיד אתה צריך להיות אותנטי עם עצמך. הבנתי שהאכילה הכפייתית נובעת מתסכולים רגשיים לא פתורים. אני למדתי על עצמי שכל החיים שלי עשיתי מה שציפו ממני: הלכתי לקורס קצינים, כי אמא שלי אמרה לי שהיא חולמת שהבן שלה יהיה קצין בצבא; הלכתי ללמוד תעשייה וניהול, כי זה מה שהיה מצופה ממני לעשות. ברגע שמשתחררים מכל הציפיות ועושים מה שבאמת באמת רוצים – כבר אין צורך להשתמש באוכל כמו בסם שמפצה על הכל. אני מלמד את האנשים בקבוצה שלי שאין טעם להאשים אנשים שפגעו בך בעבר, אין טעם לחפור. אני מאמין בעשייה כאן ועכשיו".

     

    הטיפים של שלומי לשמירה על ההישגים של הירידה במשקל

     

    1. לפי הרט שני תנאים הכרחיים להצלחה לאחר ניתוח בריאטרי: התנאי הראשון - ספורט. צריך, לדבריו, להפוך את האימון לפעולה אוטומטית, כמו צחצוח שיניים או מקלחת. ספורט צריך להיות פעולה שלא חושבים עליה יותר מדי. חשוב להחליט על שעה קבועה ביום ולא להתעסק בהתלבטות "יש לי חשק או אין לי, יש לי זמן או לא". התנאי השני – שינוי הגישה לאוכל. בשנה הראשונה אחרי הניתוח הבריאטרי יורדים במשקל במהירות, אבל אם לא משנים את צורת החשיבה, מעלים הכל חזרה בתוך שנתיים.

     

    2. התחילו כל ארוחה עם חלבונים כי הם "החיילים הבונים" של הגוף.

     

    3. השתדלו לא לאכול פחמימות עד שעות אחר הצהריים.

     

    4. כדי לא להתפתות, הרגילו את עצמכם לאכול באופן אוטומטי כל שלוש שעות. לא משנה אם אתם רעבים או לא.

     

    5. שתו הרבה מים – 2 ליטרים ביום.

     

    6. אל תשתו שתייה מוגזת, גם לא סודה. שתייה מוגזת עלולה לגרום לאי־נוחות בקיבה ולכאבים.

     

    7. אל תשתו במהלך הארוחה – הפרידו בין נוזלים למוצקים.

     

    8. אל תתנזרו ממתוקים. פרגנו לעצמכם בכל יום מנה מתוקה ופעם בשבוע אִכלו משהו שאתם הכי אוהבים.

     

    9. אל תאכלו מאכלי דיאט, אלא אוכל רגיל ובריא.

     

    10. אכלו לאט. אנשים שמנים שואבים את האוכל ותמיד מסיימים לאכול ראשונים. כדאי להסתכל על קצב האכילה של אנשים רזים ולאמץ אותו – בהתחלה יש צורך לחקות את ההתנהגות של האנשים הרזים עד שזה הופך להרגל.

     

     

      (צילום: איתן טל)
      (צילום: איתן טל)

       

       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד