"כך ויתרתי על משכורת של 25,000 שקל כדי לעבוד מהבית"
אחרי שהבוס של נעמה דנינו, אמא ל-3, אסר עליה לעבוד גם מהבית היא ויתרה על הג'וב: "אבסורד שהשעות חשובות יותר ממקצועיות"
שלוש משרות ביום אחד
דוהרת למשרד. קפה זריז בפינת הקפה ומפגש מהיר עם מי שברור שהן אמהות כמוני, מתיישבת לעבוד, פגישות, ישיבות ופתאום כבר 16:00 – רצה בחזרה לכבישים. שוב המרוץ לשעון – והפעם למשמרת ב', לאסוף את הילדים. כל אמא מכירה את הפנים הזעופות של הגננת אם את מאחרת, שלא לדבר על הפנים מלאות האכזבה של הילד. זהו, הפעם הצלחתי! הספקתי לאסוף את כולם בזמן. מגיעה הביתה, נושמת אויר, כלומר עוד קפה וממשיכה - לנוהל אחה"צ: חוגים, חברים, ארוחת ערב, מקלחות ולמיטה.
כלומר, הם למיטה. לי יש משמרת שלישית – חוזרת למחשב. זה לא שיש לי הרבה חשק או כוחות, אבל גם אין לי ממש ברירה. מרוב ישיבות במשרד, לא היה לי זמן לעבוד. רק אענה לכמה מיילים, רק אתקן איזה באג קטן שרודף אותי וזהו... 11 וחצי. היום נגמר. מכוונת שעון לחמש וחצי ונרדמת שנייה אחר כך.
7 שנים זו היתה השגרה שלי, מאז שהפכתי לאמא. 10 שנות קריירה. משכורת של מעל 20,000 שקל, בונוסים, רכב חברה, קידום, עוד קידום. הרבה הערכה מצד הממונים עלי. ואז גיליתי שאני בהריון שלישי, רק שהפעם אני נאלצת להיות בשמירת הריון לא רצויה ובכלל לא צפויה. אני? לשכב ולא לעשות כלום? ומה עם הררי העבודה שמחכים לי?
"מצאתי פתרון מצוין", אני מספרת בשמחה לבוס שלי. "אני לא יכולה להגיע לעבודה, אבל יכולה לעבוד". מצוידת בכל האישורים הרפואיים האפשריים, אני בטוחה שכמוני, גם המנהל שלי יהיה מאושר. הוא לא צריך לחפש מחליפה, אפשר להמשיך כרגיל. הרי תמיד עבדתי מהבית במקביל, אז מה הבעיה? "זה נוגד את נהלי החברה. אצלנו לא עובדים מהבית".
יעדים? מקצועיות? המלצות? יותר חשוב שתבואי למשרד
אני מנסה להבין את הסיבות ולא שומעת שום נימוק הגיוני. אני מנסה להבין. אולי לא הייתי מספיק טובה? אולי זו הדרך שלהם לספר לי שדרכי בחברה עומדת לפני סיום? המחשבות האלה קצת לא מתכתבות עם המציאות. הרי רק בחודש שעבר קיבלתי פרגון בדמות קידום משמעותי בתפקיד, שכלל גם העלאה בשכר שלא משאירה הרבה מקום לבלבול. אני מחליטה לנסות שוב, טלפון נוסף ואני מתחילה להבין את המצב... בחצי השנה הקרובה אני בבית. לא עובדת. סתם בבית.
הזמן עובר מהר מהצפוי ועוד בחופשת הלידה אני מקבלת טלפונים עם הצעות מפתות, שכוללות משכורות שמגרדות את ה-25,000 שקל בחודש וכמובן, הדברים הרגילים, רכב צמוד, ארוחות, חופשות של החברה, הנחות וכל הפינוקים. עדיין אופטימית. עם כל טלפון אני קופצת משמחה, ניגשת לראיון, עוברת אותו די בקלות (בכל זאת פז"מ של יותר מ-10 שנים בתחום) ואז מגיעים לשלב החגיגי מכולם - שלב החתימה. אני מגיעה, כולם מחויכים, עוברים על התנאים ואז אני מצהירה בנחישות האופיינית לי שאני מבקשת גמישות בשעות העבודה מהמשרד.
כולם נעצרים. רגע, דיברנו על משרה מלאה, הם מסתכלים עלי מופתעים. כן, אני עונה, בטח מלאה, ממש מלאה, הכי מלאה, רק שחלק מה"מלאה" הזאת תהיה אפשרות לעבוד מהבית. לא תמיד, לא רק, חלק - אני מסבירה. יש לי תינוק יונק וילדים שחולים מדי פעם וכל השעות האלה בפקקים... והרי גם ככה אעבוד גם מהבית. החיוך שאיתו נכנסתי הופך לאכזבה, שמתעצמת עם כל פגישת חתימה כזאת, שמסתיימת באותו נימוק ידוע "בניגוד נוהל החברה".
אחרי מספר ראיונות דומים אני כבר יודעת שלפני השכר, התנאים, ההמלצות, היעדים והמקצועיות - יש משהו הרבה הרבה יותר חשוב והוא לבלות 9 שעות במשרד. למה? לא ברור.
הכי חשוב: 9 שעות במשרד
עכשיו, למודת אכזבות ופרצופים מופתעים, עוד בשיחת הטלפון עם המגייסת אני מודיעה "אני מחפשת עבודה שמחבקת אנשים שרוצים לעבוד מהבית". השיחות מסתיימות כצפוי בתשובה הידועה מראש.
התובנה העצובה הזו, שלא משנה כמה את טובה, לא משנה שמעוניינים לשלם לך המון כסף, שמעריכים את העבודה שלך, לא משנה כמה למדת, מה עשית לפני וכמה את יכולה לתרום אחרי, לא משנה איזו עובדת חרוצה, יעילה ומסורה את - מה שמשנה בעיקר זה שתצליחי להיות 9 שעות לפחות במשרד. איזו מטרה זה משרת? למה ההתעקשות?
אני מחליטה להגיד שלום ל-25,000 שקל משכורת, לתנאים הטובים ולרכב הצמוד. אני מבינה שצריך פה שינוי. מחקר קטן באינטרנט מעלה כל כך הרבה משרות שמאפשרות טכנית את העבודה מהבית ועוד אני מגלה שמישהו כבר חשב על הסטארט-אפ הזה לפני ובארה"ב למשל עובדים מהבית ולא רק אמהות, אלא כל מי שמבין שלשרוף שעתיים במקרה הטוב בפקקים ועוד זמן לא מבוטל בשיחות מסדרון... לא יעיל במיוחד.
אני מתחילה מסע, מסע אל הדרך שבה אמהוּת וקריירה נפגשות. מסע אל ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, בה את יכולה להמשיך להניק וגם להמשיך לעבוד כרגיל ואת יכולה לעמוד ביעדים מקצועיים גם כשאת עובדת מהבית. מסע שבסופו אני מקווה שמישהו פה יתעורר מהאבסורד הזה שכולנו חיים בו, מישהו יצעק "המלך הוא ערום" וכולנו נבין שהאפשרות לעבוד מהבית בעידן שהמשרד נמצא בכיס של כולנו, היא בעצם Win win situation. כל שעלינו לעשות זה רק להחליף את המחשבות, לשנות תפיסה ולצאת לדרך.
מזמינה אתכם להכיר את הקבוצה שהקמתי: אמהות וקריירה מהבית ואת הבלוג שלי .
