מרכז סוזן דלל למחול מתרחב. מדוע התוספת לא נאמנה למקור?

ביתם של מיטב הרקדנים ולהקות המחול הפועלות בישראל עומד להשתנות בסתיו. במסגרת שיפוץ והרחבה של מרכז סוזן דלל, בשכונת נוה צדק בתל אביב, ימולאו שלוש פאותיו של הבניין ההיסטורי בצורת ח', והחצר המרוצפת ביניהן תיאטם לטובת סטודיו חדש שייבנה מעל קומת הגג המשופע, כך ש"ירחף" מעל הרחבה. תקציב השיפוץ בסך 23 מיליון שקל - תרומת קרן משפחת דלל, העירייה ומשרד התרבות והספורט - יאפשר גם את שיפוצם של אולם ירון ירושלמי, סטודיו A, משרדי המרכז והמעטפת של הבניין כולו. על כך הודיעה היום (ב') עיריית תל אביב-יפו.

לאחר השיפוץ וההרחבה, שמנהלת אמונה קרן תל אביב לפיתוח, יכיל הבניין שלושה אולפני עבודה, משרדים דו-קומתיים לעובדי המרכז, אולם תיאטרון משוכלל ("אולם ירושלמי" שבימתו תורחב ומגדל הצוקים יגבה), קומה מיוחדת נוספת ללהקת מחול ובמת חוץ פתוחה למופעים בחודשי האביב והקיץ. הסטודיו, שיישא את שמם של מייסדי מרכז סוזן דלל  - זהבה וז'ק דל -  ישתרע על שטח של 280 מ"ר בקומה השלישית וישמש, בנוסף לעבודת הרקדנים, מקום למופעים קאמריים ומפגשי מחול. המבקרים יגיעו אליו בגרם מדרגות חדש, שייבנה בהמשך לגרם המדרגות המקורי, ובעזרת מעלית חדשה שתאפשר להנגיש אותו למוגבלים.

החצר המשותפת והסטודיו שייבנה מצד ימין(הדמיה: אי. אי. סטודיו בע"מ)

המתחם ההיסטורי הפך למרכז מחול ותרבות מרכזי בתל אביב ב-1989. בשלב שני הוא עבר פיתוח, וכעת מדובר בשלב שלישי באבולוציה של המרכז, לקראת שנתו ה-30 שתצוין ב-2019 באירועים מיוחדים במלאות 110 שנה להיווסדה של העיר העברית הראשונה.

יש כבוד בין אדריכלות למחול, אבל לא הפעם

בתוספת החדשה, שתוכננה במשרדם של האדריכלים אלישע ורונית רובין (מתכנני השיפוץ המקורי), היה פוטנציאל לממש את החיבור בין מחול ואדריכלות - חיבור שהוזכר לא אחת בפיהם של אישים בולטים בשני התחומים, ושזכה בין היתר לשיתופי פעולה מרתקים, כמו סרטו של וים ונדרס על להקת המחול של פינה באוש בוופרטל. אלא שהפוטנציאל אינו ממוצה. מלבד המחווה המילולית של "חלל מרחף", התוספת אינה מקדשת את ערכי הבניין ההיסטורי, וגם לא את המחול המצוין שהוא מהווה לו במה. תחת זאת, ההדמיות שהעירייה פרסמה היום מראות תוצאה שמאפילה על המרחב המשותף, הן הערכי והן האדריכלי.

מבנה הח' של מרכז סוזן דלל אינו מקרי. רבים מהמבנים בשכונה הוותיקה של תל אביב בנויים על פי מודל "בתי החצר", שבהם החצרות הפנימיות שימשו לשמירה על ביטחונם ופרטיותם של הדיירים, וגם החדירו אור טבעי ואוויר צח לחללים שפנו לחזית הפנימית. גם במרכז סוזן דלל, החצר המשותפת לשלוש הפאות ממלאת תפקיד חשוב בשמירה על זרימת האוויר ובכניסתו של אור טבעי אל החללים המקיפים אותה. מכאן, קירוי החצר בפרוסה שעוביה קומה שלמה, עלול לפגום בערכה החשוב ביותר של החצר המרוצפת.

כך זה אמור להיראות בקומת הגג החדשה של הסטודיו(הדמיה: אי. אי. סטודיו בע"מ)

תוספת תותבת וחריגה

על תכנון השטחים הפתוחים בין ארבעת המבנים שמרכיבים את מרכז סוזן דלל אמון אדריכל הנוף שלמה אהרונסון, שזכה בפרס רכטר היוקרתי בעקבות הפרויקט. פודיום האבן שיצר למבנים ההיסטוריים (ששימשו בעבר את בית הספר לבנים "אליאנס" ואת בית הספר לבנות של תנועת "חובבי ציון"), מורכב מהרבה ריצוף אך גם מצמחייה מקומית שמאזכרת את פרדסיה של יפו. בהקפדה ובשליטה יצר אהרונסון מארג גיאומטרי ואף סימטרי לאותו מקדש מחול. בניגוד לחצר, התוספת החדשה מפרה את האיזון הגיאומטרי והנפחי שמאפיין את המבנה ההיסטורי. הקירוי הוא לא תוספת בלתי נראית, אלא תותבת חריגה שפוגמת בסימטריה ובוגדת בכוונה המקורית והמאוד ברורה שהייתה לטיפולוגיה ההיסטורית. קורות פלדה משולשות יתמכו בקומה החדשה, כשחזית זכוכית תפנה לחלל המשותף שבין המבנה למרכז. אלה שני חומרים זרים למבנה ההיסטורי.

שימור? כבר לא(הדמיה: אי. אי. סטודיו בע"מ)

הבניינים האלה הם חלק בלתי נפרד ממורשת הבנייה בארץ. לא לחינם הם הוכנסו לרשימת האתרים לשימור. עכשיו מתייחסים אליהם כארטיפקטים, או כאובייקטים שמשעשעים את המגוון האדריכלי,  עם קומה חדשה בחיפוי רעפים אדומים שצריכים לשאת על גבם את נטל ההטמעה של התוספת במרקם הישן.

להקת המחול המובילה בישראל, "בת שבע", היא הלקוחה המרכזית של מרכז סוזן דלל - אך רק לפי שעה. הלהקה, בניצוחו של אוהד נהרין, אמורה לעבור למשכן חדש בתחנה המרכזית הישנה של תל אביב בתכנונו של האדריכל הבריטי דיוויד אדג'יה, אלא שתוכנית המעבר מתעכבת. בינתיים בת שבע עדיין כאן. דוברת הלהקה סירבה להגיב לשאלת Xnet מדוע מתעכבת התוכנית ולא יוצאת לפועל. 

ואיך ייראה מלון הפאר החדש של נוה צדק, מרחק דקה מכאן? לחצו על ההדמיה (הדמיה: סטודיו בונסאי – אורי קטיה )