זה בסדר, אל תרגישו רע עם עצמכן. גם אני לא ידעתי שיש ניתוח. מי חושבת על זה בכלל? הרי יש המון תרגילים וכיווצים ופילאטיס, כי הכל שם שרירים וצריך לחזק אותם, וזה שיוצא לך פיפי בכל פעם שאת משתעלת, צוחקת או סתם נושמת, זה רק בגלל שאת אחרי לידה, או לפני לידה, או תוך כדי לידה. זה יעבור לבד. כן, ברור שזה יעבור לבד. אז זהו, שזה לא עובר לבד. וזה בסדר, אל תרגישו רע עם עצמכן. גם אני הלכתי לפיזיותרפיה של רצפת האגן.
בהתחלה מקופת חולים, ואז פרטי. והשתדלתי, באמת שהשתדלתי לעשות את שיעורי הבית שקיבלתי ולכווץ־לכווץ־לכווץ. וגם זה לא עזר. אז העברתי את החיים שלי עם תיק צמוד שמאכלס לבנים ומכנסיים להחלפה ועם פד בתחתונים, ואחר כך עם תחבושות ללילה, ואז עם מגן תחתון מיוחד לבריחת שתן ולבסוף אמרתי יאללה, אין לי כוח יותר, ופשוט שמתי את החיתול של הבן שלי בתחתונים.
שלוש שנים אחרי הדליפה הראשונה שלי, פתאום גיליתי שאפשר אחרת. שיש ניתוח. ואז חיכיתי עוד חצי שנה, כי אולי בכל זאת זה יסתדר לבד.
וואלה, מה אני אגיד לכן – זה לא הסתדר לבד. כשקבעתי תור אצל ד"ר אלכס קונדריאה, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה וכירורגיה משקמת של רצפת האגן במרכז הרפואי וולפסון ואוניברסיטת תל־אביב, הייתי בטוחה שהוא יגיד לי שאני עצלנית, ושאני צריכה לחזור הביתה ולהמשיך לכווץ. אבל הוא כבר חשב צעד אחד הלאה. "לצערי", אומר ד"ר קונדריאה, "כל העניין של כיווצים ואימון רצפת האגן נמצא בהרבה מחקרים – כולל מחקרים שנעשו על ידי פיזיותרפיסטיות – כשיטה שאינה יעילה. זה עשוי לעזור מעט ולתקופה מוגבלת, ובעיקר אצל נשים צעירות".
האם כל מי שסובלת מדליפת שתן מקבלת אותו טיפול ומופנית לניתוח?
"בהחלט לא. צריך לדעת שיש יותר מסיבה אחת לדליפת שתן. יש כיס שתן רגיז, שמתבטא בתחושת צורך עז ובלתי נשלט למתן שתן, ואותה אישה מכירה כל תא שירותים נקי במסלול היציאה שלה העירה, שכן אם לא תגיע לשירותים מיד, תדלוף. הטיפול היעיל ביותר למצב זה הוא תרופתי, להרגעת כיס השתן ומתן אפשרות לאישה להתאפק בנחת עד שתגיע לתא שירותים מתאים.
"המצב השני הוא דליפת שתן במאמץ, שבעטיו כל שיעול, צחוק, הרמת משא או סתם הליכה מהירה גורמים לדליפת שתן. מצב זה מתוקן ביעילות על ידי ניתוח זעיר־פולשני. מעבר לכך צריך לדעת שיש נשים שסובלות מדליפת שתן ללא שום צניחה; אחרות סובלות מצניחות ללא שום דליפה, הן מרגישות ג'ולה שיצאה החוצה. הצניחה עלולה להיות של הרחם, של הדופן הקדמי (כיס שתן) או האחורי של הנרתיק (רקטום) או שילובים של צניחות ודליפת שתן לסוגיה. ויש נשים שסובלות גם מצניחה וגם מדליפה. לכן חשוב לעבור אבחון אורוגינקולוגי מלא ומדויק, שעל פיו ייקבעו הטיפולים המתאימים. לפעמים הטיפול הכולל לאישה שסובלת מצניחה וכיס שתן רגיז יהיה ניתוח לתיקון הצניחה, אבל זה לא יעזור לכיס השתן הרגיז. לזה יינתן טיפול תרופתי. כל דבר לגופו".
אז מה אתה מציע לי?
"הפתרון במקרה שלך, שהוא דליפת שתן במאמץ, הוא ניתוח מעולה שקיים כבר 20 שנה. סיכויי ההצלחה שלו הם יותר מ־90 אחוז. הסכנות לפגיעה הן נדירות ביותר וההחלמה ממנו קצרה ומהירה".
קבעתי תור, הודעתי לבעלי שיתכונן נפשית לכך שהוא צריך להישאר לבד עם הילדים לילה שלם, ארזתי תיק קטן והגעתי להרצליה מדיקל סנטר. הניתוח הוא בהרדמה מלאה ומובן שנכנסתי לסרטים שאירדם ולא אתעורר לעולם, אבל ד"ר קונדריאה, שגם ניתח אותי כמובן, הסביר לי בחיוך שזה חלק מהעניין. ניתוח זה דבר מפחיד ומותר להתחרפן קצת.
מה בעצם עושים בניתוח?
"יש חברות שונות ורופאים שונים, ופותחו לפחות 15 עזרים הנקראים 'סרטים'. כל אחד קורא לו בשם אחר ומבצע אותו קצת אחרת. בגדול, כולם אותו הדבר, וההצלחה תלוי בעיקר במיומנות הרופא. אם הרופא יודע לעשות את זה, לא משנה אם הוא עושה TVTאו TOT או TVTO או TVT MINIARC. בכולם בעצם מתקינים סרט תת־שופכתי, שמחזיר את השופכה ברצפת האגן למקומה התקין. הדור הנוכחי של סרטים תת־שופכתיים נקרא הדור השני. זה הדור הכי נכון והכי מוצלח, כי הוא ממזער את הסיכון של פגיעה בכיס השתן לנדיר ביותר ואחוזי ההצלחה שלו מצוינים".
ולמה זה קרה לי? למה דווקא אני?
"הסיבות לכל הבעיות ברצפת האגן זהות", אומר ד"ר קונדריאה.
"קודם כל, היריון ולידה. מעבר לכך – גיל, מצב הורמונלי, מחלות רקע והרגלים של האישה במהלך חייה. בעולם השלישי, למשל, נשים שמטילות שתן בכריעה, שזו התנוחה הנכונה ביותר, סובלות פחות מבעיות ברצפת האגן, כיוון שהן מתרגלות את המערכת באופן נכון יותר".
חצי שעה לאחר שהורדמתי – אולי אפילו פחות, זה ניתוח די קצר – התעוררתי בחדר ההתאוששות עם הרגשה שקצת מזכירה את הימים שאחרי לידה. זה לא נורא כואב, אולי טיפה מציק, כי יש קטטר ותחבושות ואינפוזיה, אבל בהחלט לא נורא. ישנתי במחלקה, בבוקר נותקתי מהצינורות ואחר הצהריים כבר חזרתי הביתה, יבשה ומשופצת. אסור היה לי לקיים יחסי מין במשך חודש ולרכוב על אופניים במשך שבועיים, אבל כל תחושה של אי־נעימות או כאב נעלמה אחרי כמה ימים.
כך התחילו החיים החדשים שלי. או בעצם, חזרתי לחיים הישנים שלי, אלו שהיו לי לפני הלידות. כעסתי על עצמי שלא עשיתי את זה קודם. "נשים מתביישות לספר על הבעיה הזו", אומר ד"ר קונדריאה, "למרות שיותר מ־50 אחוז מהן סובלות מבעיות ברצפת האגן, ועשרה אחוזים מהן יעברו איזשהו ניתוח לשיקום רצפת האגן, עדיין, עד לפני שנים ספורות גילו שהעיכוב בין תחילת ההפרעה עד לפנייה לטיפול, הוא כעשר שנים. לאחרונה, בזכות עלייה במודעות, גם של הרופאים וגם של חברות שמפרסמות מוצרים כמו תחתונים לדליפת שתן, בזכות הפתיחות וההבנה שדליפת שתן היא לא כורח מאלוהים אלא משהו שאפשר לטפל בו, מספר הפונות עולה ומשך הזמן מתחילת התופעה ועד הפנייה לטיפול, הולך ומתקצר. נכון להיום, זה עדיין עומד על שלוש־ארבע שנים.
אם שאלת את סבתך, שאמרה לך שהיא עברה את הניתוח ופתחו לה את הבטן וגרוע מכך, ההחלמה הייתה ממושכת והסיכון לסיבוכים היה גבוה יותר, אני שמח לבשר שמכלול הניתוחים של שיקום רצפת האגן, ובעיקר לתיקון דליפת שתן במאמץ, התקדמו מאוד. בנושא הזה לא כדאי להסתמך על 'סיפורי סבתא'".
ומה הלאה? אני חוזרת לשגרה מלאה?
"באופן עקרוני, האישה יכולה לחזור לשגרת חייה ולעשות מה שהיא רוצה. הסרט לא ייקרע, הוא לא עושה בעיות. הדבר היחידי הוא, שמשום שעשו את הניתוח הזה לראשונה לפני 20 שנה, יש לנו מעקב עליו 20 שנה בלבד. אבל ניתן להגיד שאם הניתוח מצליח, במשך 15 עד 20 שנה, הסכנה שהסרט יתרופף, היא קטנה. במקרה של ניתוח לאחר צניחה, אסור להרים משקל כבד או לטפס על האוורסט, אבל זה לא המקרה אצלך. את בהחלט יכולה לנסות".
מילא טיפוס על הרים, בוא נלך על משהו יותר פסיכי – מה עם עוד היריון? מותר לי?
"בהחלט. הסכנה היחידה היא שאם במהלך ההיריון או הלידה האפקט של הניתוח לא נשמר והדליפה חוזרת, פשוט עושים אותו מחדש".
וזה הכל, בנות. דליפת שתן במאמץ היא תופעה די נפוצה, ועל בשרי גיליתי שלמרות שקשה להודות בה ולספר עליה, קשה בהרבה לחיות איתה. אז די, אין צורך. אני ממש ממליצה לא להתבייש, לא להסתיר ולא לעשות מזה עניין גדול. הניתוח עצמו מוכר על ידי קופות החולים וכרוך בהשתתפות עצמית – אני בקופת חולים כללית ושילמתי 1,500 שקל – זה לא מעט, אבל זה שווה. היום, חודש אחרי, הבעיה נעלמה לחלוטין. לא עוד בגדים להחלפה, לא הוצאת הון על פדים ותחבושות, ובעיקר לא התכווצות ופחד בכל פעם שאני משתעלת. יש פתרון, והוא מצוין. הכל בסדר. באמת שאין שום סיבה להרגיש רע עם עצמכן.
- חבבו את "לאשה" בפייסבוק
- חדש וכייפי: האפליקציה החדשה של "לאשה"
- חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG
