עבודת הגמר של דניאל גלוסקא במחלקה לעיצוב פנים במכון הטכנולוגי חולון (מנחה: יואב המאירי) התחילה, לדבריה, בחקירה של הכלאות, גנטיקה, שכפול והעתקה. מכאן והלאה היא ניסתה למצוא הכלאות גם באדריכלות.
"הגעתי להכלאה טיפולוגית, שזו הכלאה של צורות מוכרות, ואז בחרתי לעשות מגורים - אבל לא דירות, אלא מלון", מסבירה גלוסקא (27) את עבודתה שנקראת "הממגורה- SBH- Silo Business Hotel".
גלוסקא גדלה בשכונת צהלה, וגרה כיום עם בן זוגה בצפון תל אביב, אבל את עבודתה בחרה למקם בשוליים הפחות יפים של תל אביב. "חיפשתי משהו להתחבר אליו להכלאה טיפולוגית, ואז מצאתי את מגדלי הסילו. אלה מבנים שברובם ננטשים. פעם הם היו בקצה העיר, אבל העיר גדלה, והם עוזבים שוב מחוץ לעיר".
גלוסקא בחרה במבנה סילו המשמש כממגורת חיטה ברחוב מוזס 17, בשכונת נחלת יצחק. צמוד לאיילון, קרוב למרכז עזריאלי. זו יכלה להיות עוד עבודת גמר שעוסקת בשימוש חדש לבניין קיים בעל נוכחות מרשימה, כמו מגדלי הסילו, אבל גלוסקא פתחה בהכלאות צורניות והמשיכה להכלאות שימושיות - כלומר עירוב שימושים. ואם לדייק, היא מוסיפה שימוש מלונאי על גבי השימוש הקיים, מבלי לפנות אותו ולדחוק אותו שוב לשוליים. לא עוד ג'נטריפיקציה שבה דוחקים את רגלי התושבים הקיימים (או במקרה זה, הממגורות), כמו שקרה למשל לממגורות במתחם "דיזיין סנטר" בבני ברק, שהפכו לחללי תצוגה מסחריים.
כאן מתאפשר הקיום המשותף של שני עולמות שונים: מלונאות לצד תעשייה. "ישן -חדש, בנייה מסיבית- בנייה קלה, תעשייה- מגורים", כותבת גלוסקא בדברי ההסבר לעבודתה. המעטפת של המלון עשויה קונסטרוקציית פלדה קלה, המחוברת לשלד הבטון של הממגורות.
החיבור עצמו נעשה, כך שהמלון משתמש רק בפיר סילו אחד מתוך 16 קיימים, וכל שאר שטחי המלון והתנועה אליו נעשים חיצונית, כמו טפיל המסתפח ונאחז במבנה מבחוץ.
למה בעצם לא השתמשת באחד מ-16 הסילואים כמעלית למלון? זה גודל מתאים למעלית, והכי מתבקש.
"באמת הייתה מחשבה כזו בהתחלה, אבל הרעיון היה שהתנועה האנכית תהיה בחוץ, כמו התנועה שבסילו. הסילו עובד עם מעלית חיצונית שמגיעה עד למעלה, ושם מתחברת ליחידת חלזונות שמפצלת ל-16 סילואים מבטון".
ונכנסת לסילואים?
"ברור. עליתי לקומה העליונה, בגובה של 40 מטר, ושיקשקו לי הרגליים".
גלוסקא עיצבה מלון עסקים עם 20 יחידות אירוח בשלושה טיפוסים שונים. שפת העיצוב מחוספסת ואלגנטית גם יחד, עם מדרגות ברזל לצד רצפת עץ כהה, תוך שימת דגש על אנשי העסקים: חלל העבודה הוא האלמנט המרכזי בכל יחידת אירוח. "זה לא אנשים שבאים למיטה נוחה. זה לא מלון נופש", מסבירה גלוסקא. על הגהה תהיה מסעדה לציבור הרחב, ובקומות העליונות היא ממקמת חדר כושר וטרקלין עסקים - גם הם מתוכננים באותה בנייה קלה ועמוסת זכוכית, בניגוד לבטון הממגורות, תוך שימוש במערכת הצללה חיצונית של רפפות שמשמשת הן לקירות והן לתקרות.
- תערוכת בוגרים, המכון הטכנולוגי חולון
מלאו אסמינו בר: מתעדים את האסמים המיתולוגיים בישראל. לחצו על התמונה
אני בוגר בהצטיינות של הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון, עבדתי עם אבי (ישראל), והיום יש לי ולאשתי (יעלה) משרד אדריכלות ועיצוב העוסק במגוון תחומים- מעיצוב פנים לדירות מסחר ומשרדים, דרך בנייני מגורים, מבנים לשימור, ועד מלונות ותכניות בניין עיר. כנסו לאתר האינטרנט של משרדינו ונשמח להכיר:
http://www.goodovitch.com/
לכל אחד יש מקצוע, אבל יש שני מקצועות שבהם כולם מקצוענים: אדריכלות ופוליטיקה. ואני מנסה לעצב דעה בבלוקים ובבלוגים. החיבור בין הבלוק והבלוג הוא חלק מהפוליטיקה של האדריכלות. כי אדריכלות היא לא סטיילינג או קורס ערב, אלא מקצוע רציני, והמעשה הפוליטי המשמעותי ביותר במרחב. בעיקר לאדם הקטן שבמרחב. זה שנשכח בין מחלפים ומגדלים, ונדרס תחת גלגלי הצדק והבירוקרטיה.
בין בלוג לבלוק אני כל הזמן בוחן, מחפש, לומד ומלמד, כותב על אדריכלות (ברשת ידיעות אחרונות), יוצר ואוצר אמנות (הביאנלה לאמנות אינטרנטית ישראלית), שחקן ופרפורמר (הופעתי בפסטיבל עכו), ומדריך סיורים (בעיקר במכון ויצמן). איש רנסנס בעולם אינטרנטי. טוב, אולי קצת נסחפתי...
חפשו אותי גם בפייסבוק- "דקל גודוביץ".