לא חייבים להגיע לשוק הפשפשים:
7 חנויות של עתיקות ברחבי הארץ

מחיפה עד ירושלים: גם אם הבית מעוצב בסגנון עכשווי, כדאי להציץ בחנויות העתיקות, שמציעות רהיטים (מאירופה, בדרך כלל) וגם פריטים משלימים. הסוד הוא בשילובים הנכונים

אביגיל לאפין גרא

|

20.07.16 | 12:57

בתים שמרוהטים בעתיקות לא מככבים במגזיני העיצוב בדרך כלל. הסגנון הפופולרי העכשווי הוא נקי יותר, ובייחוד משפחות צעירות אינן נוטות ל''ריהוט חום'', כפי שקוראים לזה מעצבי פנים ותיקים. אך אוהבי העתיקות לא נענים לאופנות חולפות, והסוד הוא בשילובים הנכונים (צילום: יונתן בלום)
בתים שמרוהטים בעתיקות לא מככבים במגזיני העיצוב בדרך כלל. הסגנון הפופולרי העכשווי הוא נקי יותר, ובייחוד משפחות צעירות אינן נוטות ל''ריהוט חום'', כפי שקוראים לזה מעצבי פנים ותיקים. אך אוהבי העתיקות לא נענים לאופנות חולפות, והסוד הוא בשילובים הנכונים (צילום: יונתן בלום)
שוק הפשפשים ביפו הוא אחד היעדים המפורסמים לשוחרי העתיקות, אבל כתבה זו סוקרת שבע חנויות שפרושות ברחבי הארץ (צילום: ענבל מרמרי)
שוק הפשפשים ביפו הוא אחד היעדים המפורסמים לשוחרי העתיקות, אבל כתבה זו סוקרת שבע חנויות שפרושות ברחבי הארץ (צילום: ענבל מרמרי)
הנה למשל, עתיקות בחנות של גל ליסקר בחיפה, שמתמחה בפריטים ממרכז אירופה, שיוצרו במאה ה-18 וה-19
הנה למשל, עתיקות בחנות של גל ליסקר בחיפה, שמתמחה בפריטים ממרכז אירופה, שיוצרו במאה ה-18 וה-19
לא צריך להירתע מהמראה המגובב בחנות: לפעמים אותם רהיטים ייראו אחרת בסביבה מאוזנת מבחינה עיצובית, כמו בחדר הרחצה הזה, שארונות הכיור שבו הן שידות עתיקות מהחנות של סימה קנטור בתל אביב, ומעליהן שתי מראות בסגנון אר-דקו (צילום: יונתן בלום)
לא צריך להירתע מהמראה המגובב בחנות: לפעמים אותם רהיטים ייראו אחרת בסביבה מאוזנת מבחינה עיצובית, כמו בחדר הרחצה הזה, שארונות הכיור שבו הן שידות עתיקות מהחנות של סימה קנטור בתל אביב, ומעליהן שתי מראות בסגנון אר-דקו (צילום: יונתן בלום)

וינטג' ורטרו הפכו לסגנונות אופנתיים בעיצוב הבית. פריטים שונים בסגנונות האלה נמכרים בחנויות יד שנייה ובשווקי פשפשים ביפו ובחיפה. אבל עתיקות אמיתיות, בנות מאה שנה ויותר, הן לא עניין לאופנה חולפת, והן נמכרות בעיקר בגלריות מתמחות הפזורות ברחבי הארץ, ומופעלות, בדרך כלל, על ידי יודעי דבר.

 

פריט עתיק הוא יקר יחסית, ורכישתו מחייבת בדיקה יסודית שלו, כדי להימנע מרכישת זיוף. "לכל תקופה", מסביר שי אברהמי, המתמחה בשחזור רהיטים עתיקים, "יש את טכניקות הנגרות שמתאימים לה, ובכל רהיט יש עקבות לפיהם אפשר לזהות את התקופה שבה הוא נוצר". (בהמשך הכתבה מציע אברהמי כמה דרכים לבחינת גילו של רהיט עתיק).

 

מסע בין כמה חנויות לעתיקות ברחבי הארץ מגלה מבחר גדול – מרהיטים ועד חפצי נוי קטנים, שמרביתם מיובאים מאירופה ומחיריהם יכולים להגיע עד עשרות אלפי שקלים ויותר.

 

"כרכוב", הוד השרון: כיסא תינוק מ-1850

גלריה כרכוב היא כמו מחסן אוצרות. יש לה אופי המזמין חיטוט שחושף פריטים מרתקים החבויים מאחורי איזה רהיט, או מסתתרים במגירה של אחת השידות: פעמונים ישנים, בובות פורצלן עתיקות, מנורת ינשוף מסתורית, ארגזי עץ ישנים של קוקה קולה ועוד ועוד.

 

"הרהיטים והחפצים שלנו", מספר שבתאי ישראלי, בעל הגלריה, "מיובאים בעיקר מאנגליה. יש לנו פריטים ייחודיים כמו למשל, בר משקאות יפה משנת 1870, שמצופה בפורניר; שולחנות תלמיד בסגנון ארט-דקו משנות העשרים; כיסא תינוק מ-1850 שעשוי עץ והופך להיות שולחן לתינוק עם חרוזים. יש רהיטי מרפסת ויקטוריאניים והרבה מראות; יש גם שידות, ספריות, שעונים שאני מתקן כדי שיעבדו, כדור בייסבול, כדורגל מעור ועוד המון חפצים עם נשמה. כל חצי שנה אני נוסע לאנגליה ורוכש דברים חדשים".


ב''כרכוב'' מתמחים ברסטורציה (צילום: אורית מירון כרכוב)
    ב''כרכוב'' מתמחים ברסטורציה(צילום: אורית מירון כרכוב)

     

    את הלקוחות קשה לישראלי להגדיר. "כולם קונים", הוא אומר. "הצעירים מחפשים היום ריהוט תעשייתי ממפעלים ישנים באירופה, זה טרנד שהולך חזק באירופה וגם בארץ. זה פחות כבד מריהוט ויקטוריאני. בסגנון הזה אפשר למצוא פנסים ישנים, כמו פנסי לול, שגם הרבה מסעדות לוקחות היום. יש לנו גם פנסים שהבאנו מבית סוהר בבלגיה, וסלסלות כלי עבודה, שהפכנו לסלסלות לפירות וירקות, נמכרות היטב".

     

    ישראלי מתמחה ברסטורציה. "אני משפץ רהיטים כבר ארבעים שנה", הוא מספר, "וחלק מהרהיטים בחנות עוברים שיפוץ כדי להגיע למראה שמור יותר. שימרתי כמה רהיטים עם סיפור, כמו למשל התא שבו שפטו את אייכמן, שמוצג בקיבוץ לוחמי הגטאות - תא מעץ עם זכוכיות שהיה מאופסן הרבה שנים במרתפים של הקיבוץ, ובשנים האחרונות החליטו שהוא פריט היסטורי שצריך לשמר. שימרתי גם את כל הרהיטים של מנחם בגין, שנמצאים במוזיאון המחתרת בירושלים בעמק המצלבה".

     

    המחירים בחנות נעים מ-80 שקלים (לתכשיטים או פריטי נוי מפורצלן), ועד 8,000 שקלים (לרהיטי ארט-נובו).

     

    • כרכוב, החרש 22, א.ת. נווה נאמן, הוד השרון

     

    "גל ליסקר", חיפה: שידה מאיטליה, שעון מצרפת

    החנות של גל ליסקר לא עתיקה כמו החפצים שהיא מציעה למכירה, היא קיימת רק שש שנים, אך התפתחה וגדלה עד שלפני כחודש עברה למקום חדש, בן כמאה מטרים רבועים, והיא מציעה רהיטים ופריטים מהמאה ה-18 ועד לסוף המאה ה-19. רוב הפריטים נרכשו באיטליה ובצרפת, אך מקורם הוא מכל אירופה ובעיקר מאנגליה, גרמניה, אוסטריה, ספרד וצ'כיה.

     

    אחד הפריטים הנדירים בחנות הוא שידה מהמחצית השנייה של המאה ה-19. "הבאתי אותה מגנואה באיטליה", מספר ליסקר, "ממשפחת גרונדונה, הנחשבת למשפחה מפורסמת יחסית. בפורניר שמצפה אותה יש דוגמאות שנעשו בעבודת יד. זה רהיט שמור ומיוחד. הוא שופץ באיטליה על ידי מומחה, ובבסיס המגירות עדיין יש את נייר הציפוי המקורי של המגירה".

     

    שעון צרפתי מברונזה עם לוחות פורצלן מצוירים. ''גל ליסקר''
      שעון צרפתי מברונזה עם לוחות פורצלן מצוירים. ''גל ליסקר''

       

      בחנות יש גם שעונים מיוחדים. "פריט שאני אוהב", מספר ליסקר, "הוא שעון צרפתי מהמאה ה-19, עשוי מברונזה ועדיין עובד. יש לו לוחות פורצלן מצוירים". פריט אחר מיוחד במינו בחנות הוא ויטרינה מעץ מצופה לכה. "הייחוד שלה הוא צורתה, צורת חצי סהר. משולבים בה צבעים – זהב, ירוק וקרם עם ציורי פרחים בעבודת יד. זה רהיט מאוד ישן, אבל לא נחשב אצלי לעתיק. הוא בסגנון לואי ה-16, אבל מתקופה יותר מאוחרת, מסביבות שנות ה-50. הוא יוצא דופן בזכות הצורה הקמורה שלו, כי גם הזכוכיות חתוכות בקשת, ומאוד קשה לחתוך כך".

       

      ארון הויטרינה הזה דווקא לא עתיק אלא משנות ה-50 של המאה הקודמת, אבל הצבעים והצורה מייחדים אותו
        ארון הויטרינה הזה דווקא לא עתיק אלא משנות ה-50 של המאה הקודמת, אבל הצבעים והצורה מייחדים אותו

         

        המחירים בחנות נעים מ-1,500 שקלים (לשולחן צד בסגנון ארט-נובו) עד 40,000 שקלים (לטרומו - מכתבה עם חלק עליון ומדפים לצידה).

         

         

        "ענתיקלופדיה", חיפה: חרוזי מסחר במקום כסף

        בחנות של גדי שמעון יש פריטים יחודיים שקשה למצוא בחנויות עתיקות אחרות, וניתן לשלם אצלו בחרוזי מסחר, המחליפים בתרבויות שונות, בעיקר במזרח, את הכסף. "הרבה פעמים הם מחליפים כסף בחרוזים", הוא אומר, "כי הם לא סומכים על הבנקים". לפני חודש, הוא מספר, הגיע אליו בחור סיני שקנה חרוז בודד ב-3,500 שקלים.

         

        שמעון מנהל את האוסף שלו באמצעות אתר אינטרנט בילאומי. חוץ מחרוזי מסחר יש אצלו פריטים מהמזרח הרחוק - פסלים או תליונים מאבן ג'ייד, שעוני שידה, שעוני יד, מנורות וגם פריטי יודאיקה ופריטים מתרבות האיסלאם – כמו תיקים עשויים מכסף לנשיאת קוראן, קוראנים עתיקים ומחרוזות תפילה. יש הרבה פריטים מאיראן ופריטים מימי האיפמריה העותמאנית.

         

        ל''ענתיקלופדיה'' גם אפליקציה להערכת שווי של עתיקות (צילום: גדי שמעון)
          ל''ענתיקלופדיה'' גם אפליקציה להערכת שווי של עתיקות(צילום: גדי שמעון)

           

          אחד הפריטים המסקרנים בחנות הוא אקדח צרפתי מכסף, שהוא העתק מדויק של אקדח אמיתי מתחילת המאה העשרים. גם ההעתק ישן. יש גם חותם כסף עם חתימה צרפתית, שחבויה בו מלחיה קטנה לקוקאין. יש חרבות סמוראים עתיקות עשויות בעבודת יד, כלים מיוחדים מיפן, תמונות מיניאטוריות מתקופת הארט-נובו, קופסאות כסף עם ציורי אמאיל צבעוניים, בקבוקי הרחה מצוירים לבשמים ואופיום, והמון תכשיטים אתניים ושעונים משוויץ.

           

          שמעון מציע באתר האינטרנט גם אפליקציה להערכת שווי של עתיקות - מחשבון המספק הערכה אחרי שהמבקש משיב על מספר שאלות, כמו למשל, במקרה של טבעת, ממה היא עשויה? מאיפה היא בעולם? האם יש בה חותמת? באיזו טכניקה היא מיוצרת? וכד'.

           

          שעון אסטרונומי נדיר מהמאה ה-16  (צילום: גדי שמעון)
            שעון אסטרונומי נדיר מהמאה ה-16 (צילום: גדי שמעון)

             

            המחירים בחנות ובאתר נעים מ-150 שקלים (לפריט קטן) ועד 127 אלף יורו (לשעון אסטרונומי משנת 1562).

             

             

            "דניש ענתיקס", רשפון: התמחות בריהוט ועיצוב מדנמרק

            חוה גמא ושותפה מדנמרק הקימו את החנות ברשפון בשנת 2000, אבל לשתיהן יש נסיון של למעלה משלושים שנה בתחום העתיקות. כשפתחו את החנות הביאו מכולות של רהיטים עתיקים מדנמרק, דבר שלא היה כל כך נהוג בארץ לפני 16 שנים. "חנויות אחרות הביאו מדנמרק רהיטי אלון מהמאה ה-20", אומרת גמא, "אנחנו הבאנו רהיטים מתחילת המאה ה-19, רהיטים בסגנון אמפייר (מתקופת נפוליאון הראשון), בסגנון בידרמאייר מהמאה ה-19, וניו רוקוקו - סגנונות שנולדו בצרפת ובגרמניה וקיבלו קווים נקיים ואלגנטיים יותר כשהופיעו בממלכה הדנית". לחנות יש, לדבריה, קהל משמעותי של לקוחות קבועים שמחפשים את סוג הרהיטים הזה.

             

            ב''דניש ענתיקס'' השיפוץ נעשה לאחר הקנייה, כדי שהלקוח יוכל לבחור את הצבע או הבד (צילום: אביגיל לאפין גרא)
              ב''דניש ענתיקס'' השיפוץ נעשה לאחר הקנייה, כדי שהלקוח יוכל לבחור את הצבע או הבד(צילום: אביגיל לאפין גרא)

               

              דנמרק היא גם מקור לפריטים משנות ה-50 של מעצבים כמו פריץ הנסן, ארנה יעקובסון ואלוור אלטו, ובחנות יש גם רהיטים משנים אלה. "הרהיטים בחנות", אומרת גמא, "נמצאים, בכוונה, בדיוק במצב שבו קנינו אותם, לפני שיפוץ. כך הלקוח יכול לבחור את הבד או את הצבע, במקרה שיש צורך לשפץ או לרפד את הרהיט. הכל נעשה יחד עם הלקוח".

               

              המחירים בחנות נעים מ-200 שקלים (לכלי זכוכית) ועד 15,000 שקלים (לספת אמפייר).

               

               

              "טעם של פעם", ירושלים: המון פריטים דורשים סבלנות

              בבעלותו של חיים שמואל אחת מחנויות העתיקות הגדולות בישראל. בשטח של יותר מ-500 מטרים רבועים אפשר למצוא אצלו רהיטים מהמאה ה-18 וה-19, שהגיעו מאנגליה, רומניה, סקנדינביה וצרפת. בחנות, שקיימת כבר כ-30 שנה, מורגלים רגילים לעבוד עם מעצבי פנים מכל הארץ, ובמידה ורהיט צריך ריענון או תיקון, החנות מספקת טיפולים משלימים - רסטורציה, שיפוץ, ריפוד, צבע ופוליטורה. בחנות שפע של פריטים מלאי קסם ואווירה בסגנון אר-נובו, אר-דקו ואחרים. יש מכתבות, שעונים, מנורות זכוכית צבעוניות ועוד ועוד. מבחר הדורש סבלנות.

               

              ''טעם של פעם''. מבחר גדול ביותר מ-500 מ''ר
                ''טעם של פעם''. מבחר גדול ביותר מ-500 מ''ר

                 

                הרבה אר-דקו ואר-נובו
                  הרבה אר-דקו ואר-נובו

                   

                  המחירים נעים מ-300 שקלים (למנורת שולחן) ועד 25,000 שקלים (למכתבה מהמאה ה-18).

                   

                   

                  "בורדו", תל אביב: אפילו ארונות מטבח

                  סימה קנטור, מעצבת פנים במקצועה, מנהלת כבר ארבעים שנה חנויות לעתיקות כמו "בורדו", שהיא מנהלת כעת. נסיונה בשני התחומים מאפשר לה לעצב בעירוב של סגנונות. ב-30 שנה האחרונות היא נוסעת פעמיים בשנה לאנגליה ומביאה משם מכולות של חפצים עתיקים. "אני מביאה רק מאנגליה, שבה יש ירידי עתיקות שאליהם מגיעים סוחרים מכל אירופה. הריכוז הגדול הוא שם".

                   

                  ''בורדו''. פעמיים בשנה מגיעה מכולה מאנגליה (צילום: אביגיל לאפין גרא)
                    ''בורדו''. פעמיים בשנה מגיעה מכולה מאנגליה(צילום: אביגיל לאפין גרא)

                     

                    קנטור מביאה רהיטים וחפצים מסוף המאה ה-19 ועד שנות ה-40 של המאה ה-20. "אני מתמקדת ברהיטים", היא מספרת, "ומשתדלת להביא רהיטים שהקו שלהם נקי ואפשר לחיות איתם לאורך זמן. אני מביאה אפילו ארונות מטבח, אבל לא מביאה רהיטים עם פיתוחים וקישוטים מוגזמים. גם מבחינת פוליטורה, אני משתדלת לקנות רהיטים שלא צריכים שיפוץ, כאלה שנראים כאילו עברו במשפחה. זה לא מלוקק וגם מוזיל את המחיר ללקוח. ואם בכל זאת נדרש שיפוץ, אז יש לי צוות של משפצים. אני מביאה גם כורסאות ובדים מתקופות זהות, כדי לרפד אותן מחדש כך שיהיו אותנטיות".

                     

                    לעתים לקוחות מבקשים ממנה דברים ספציפיים. "הלקוחות שלי משלבים בדרך כלל ישן וחדש, וכשזה בא במינון נכון, זה יוצא מהכלל. אני נוסעת עם בקשות של לקוחות, אבל זה לא מחייב אותם. יש לקוחות שמבקשים גב למיטה בחדר השינה. אני לא מביאה מיטות שלמות. מנסיוני אני ממליצה לקנות גב מיטה ואז ניתן להתאים כל מיטה, אפילו מיטה מתכווננת".

                     

                    בעלת החנות, סימה קנטור, היא גם מעצבת פנים. לחצו לכתבה המלאה על בית שלם שריהטה (צילום: יונתן בלום)
                    בעלת החנות, סימה קנטור, היא גם מעצבת פנים. לחצו לכתבה המלאה על בית שלם שריהטה (צילום: יונתן בלום)

                     

                    אחד הפריטים הכי נדירים שקנטור נתקלה בהם הוא מכבש של כורך ספרים שהגיע מבית דפוס. "הוא היה בן 130 שנה, והלך למטבח של לקוחה, ששמה בו את כל ספרי הבישול שלה. זה יצא מאוד יפה".

                     

                    המחירים נעים מ-28 (לסבון שנעשה במיוחד לחנות) ועד 8,500 שקלים (לרהיט עתיק משופץ).

                     

                     

                    "עמיקמ", תל אביב: מנורות פרסיות ובובות של דיסני

                    עמיקם לוי הוא דמות תל אביבית צבעונית. כשחקן השתתף בתפקיד אורח בסדרת הטלוויזיה "מישל עזרא ספרא ובניו" ובתוכנית "עניין של זמן" בחינוכית. הוא גם הגיש תוכנית עתיקות בערוץ בית פלוס, והיום הוא מגיש בערוץ הנישה מעברונים. לפני כמה שנים היתה לו חנות עתיקות ברחוב דיזנגוף, ולאחרונה הוא פתח חנות ברחוב לבונטין. "החנות הוקמה לפני חודש וחצי", הוא מספר, "ויש בה חלק מהלב שלי, מהנשמה שלי".

                     

                    בחנות יש פריטים משנות ה-20 ועד שנות ה-60 של המאה ה-20. "הפריט הכי עתיק בחנות", הוא מספר, "זו מנורה צרפתית עומדת מ-1890 בערך, מנורה מעץ מצופה זהב עם ריקועים. אבל הכי אהובות עלי", הוא מוסיף, "הן המנורות הפרסיות שאני מביא מטורקיה. גם הן נחשבות לפריט עתיק אצלי. כל השאר זה וינטג', שאני אוסף מכל העולם - גרמניה, צ'כיה, צרפת, אנגליה והולנד".

                     

                    ב''עמיקמ'' הפריטים הקטנים רבים מהרהיטים
                      ב''עמיקמ'' הפריטים הקטנים רבים מהרהיטים

                       

                      לוי טס, לדבריו, כל שלושה חודשים להביא דברים, "ובין הסגנונות שיש אצלי אפשר לציין פריטי ארט-דקו שאני מאוד אוהב ובאוהאוס. חוץ מזה יש הרבה פריטים קטנים, שכל אחד יכול להתאים לסגנון האישי שלו. אני מאוד אוהב אביזרים שיש בהם הומור, כמו בובות של דיסני מגומי עם חותמת מקורית, או תמונות מיוחדות. יש לי גם בובות מהולנד, גרמניה וקצת מרוסיה שנחשבת לארץ המקור של בובות". בחנות יש גם שטיחי קילים רקומים, "שאני גם עושה מהם הדומים".

                       

                      המחירים נעים מ-15 שקלים (לגלויית הולוגרמה) ועד 4,000 שקלים (לשטיח קילים).

                       

                      • עמיקמ, לבונטין 6, תל אביב

                       

                      "אז", תל אביב: כך בודקים את גילו של רהיט

                      שי אברהמי, המתמחה, כאמור, בשחזור רהיטים עתיקים, עובד שנים רבות בבית המלאכה שלו, "אז", בשכונת פלורנטין בתל אביב. על סמך נסיונו הרב, הוא מציע כמה דרכים לבחון את גילו של רהיט: "אם למשל אמצא בגוף של רהיט משנת 1850 סימנים של מיישרת (סוג של מכשיר) שיצאה לשוק אחרי מלחמת העולם הראשונה, שהתרחשה עשרות שנים מאוחר יותר, אדע שהרהיט הוא זיוף".

                       

                      אפשרות אחרת לבדיקה נוגעת לעובי הפורניר: "עד 1836 פורניר נוסר ביד, והיה בעובי 2.5 מילימטרים. אחד החידושים של המהפכה התעשיתית היה שהפסיקו לנסר פורנירים והתחילו לקלף אותם (לכן, אגב, פורנירים נקראים בעברית תקנית 'קליפים', מלשון קליפה). במהלך המהפכה התעשיתית הצליחו לרדת עם הפורנירים לעובי של 1.2 מילימטרים. כך שגם לפי עובי הפורניר ניתן לזהות את שנת ייצור הרהיט. היום, אגב, פורנירים הם בעובי חצי מילימטר. אם ברהיט יש פורניר, כדאי לחפש מקום שבו הוא התקלף ולמדוד את העובי. בסגנון בידרמאייר, למשל, אפשר לזהות בכל הרהיטים שיש בהם פורניר, שהוא בעובי 2.5 מילימטרים".

                       

                      עובי הפורניר וסימנים המזהים את כלי העבודה עוזרים לגלות זיוף (צילום: יונתן בלום)
                        עובי הפורניר וסימנים המזהים את כלי העבודה עוזרים לגלות זיוף(צילום: יונתן בלום)

                         

                        אפשרות שלישית היא בחינת הדיקט. "עץ לבוד (דיקט) ידעו לייצר כבר ב-1810", מסביר אברהמי, "אבל אז לא היה עדיין מיכשור נכון. רק ב-1918-1920 דיקט התחיל להיות נפוץ. אם מוצאים רהיט עם דיקט מקורי, למשל בתחתית של מגירה, אפשר לראות את הדופן שלו, שאמורה להיות יחסית דקה. ריהוט מתקופת הארט-דקו, סגנון שהתפתח בתחילת המאה ה-20, עשוי בחלקו מדיקט. אם נשווה רהיט של ארט-דקו לרהיט ויקטוריאני, הארט-דקו יהיה יקר יותר, ולרוב יהיה בו דיקט".

                         

                        לדברי אברהמי, יש שני כללים שמאוד חשוב לזכור. הראשון: "העובדה שרהיט נראה ומתאים לסגנון מסוים הוא המסקנה האחרונה ולא הראשונה כדי לשער את גילו. יש לחפש את כל הסימנים שאמרתי ועוד אחרים. רק כשמוצאים את כל הסימנים, אפשר לתארך ולשערך רהיט". והשני: "גילוף יתר ברהיטים מסתיר איכויות מאוד ירודות. קל וחשוב מאוד לבדוק את זה".

                         

                        • אז, בית מלאכה לשחזור רהיטים עתיקים, רחוב בנבנישתי 8 תל אביב

                         

                        הקליקו על התמונה למסיבת רחוב מעוצבת בשוק הפשפשים ביפו: 

                        מסיבת רחוב מעוצבת בשוק הפשפשים: לחצו להפקה המלאה (צילום: ענבל מרמרי)
                        מסיבת רחוב מעוצבת בשוק הפשפשים: לחצו להפקה המלאה (צילום: ענבל מרמרי)

                         

                         

                         
                        הצג:
                        אזהרה:
                        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד