גבוה, משוכלל ועסוק מתמיד: מגדל הפיקוח החדש של נתב''ג מבפנים

64 הפקחים מתצפתים מהקומה ה-18 במגדל המטאלי על תעבורת הנחיתות וההמראות. היכן הם מתרעננים במשמרות, והאם המגדל דומה לאשה במחשוף?

מיכאל יעקובסון

|

18.07.16 | 22:28

צילום: מיכאל יעקובסון, אינסה ביננבאום. עריכה: שירי קליין-נהרי
צילום: מיכאל יעקובסון, אינסה ביננבאום
מגדל הפיקוח החדש של נתב''ג, בתכנון פלג אדריכלים. מהו מגדל פיקוח? צינור תשתיות שבקצה העליון שלו יושבים פקחים (צילום: אינסה ביננבאום)
מגדל הפיקוח החדש של נתב''ג, בתכנון פלג אדריכלים. מהו מגדל פיקוח? צינור תשתיות שבקצה העליון שלו יושבים פקחים (צילום: אינסה ביננבאום)
12 שעות במשמרת, הפקחים נדרשים לשמור על ריכוז ועירנות כשהם משקיפים על עשרות המראות ונחיתות במשמרת מבעד ללוחות הזכוכית מונעי-הסנוור (צילום: אינסה ביננבאום)
12 שעות במשמרת, הפקחים נדרשים לשמור על ריכוז ועירנות כשהם משקיפים על עשרות המראות ונחיתות במשמרת מבעד ללוחות הזכוכית מונעי-הסנוור (צילום: אינסה ביננבאום)
זה מה שהם רואים מבעד לחלונות. העומס בנתב''ג גובר והולך, ובימים מסוימים נרשמו גם 560 המראות ונחיתות (צילום: אינסה ביננבאום)
זה מה שהם רואים מבעד לחלונות. העומס בנתב''ג גובר והולך, ובימים מסוימים נרשמו גם 560 המראות ונחיתות (צילום: אינסה ביננבאום)
בכניסה למגדל, בדרך למעליות, עוברים בין לוחות מודפסים בעיצובו של ליאו רופמן עם דימויים תעופתיים ופסוק תנ''כי (צילום: אינסה ביננבאום)
בכניסה למגדל, בדרך למעליות, עוברים בין לוחות מודפסים בעיצובו של ליאו רופמן עם דימויים תעופתיים ופסוק תנ''כי (צילום: אינסה ביננבאום)
הקומות מצטמצמות והולכות ככל שמטפסים למעלה, בגלל צורתו של המגדל. עיצוב הפנים ''חם'' בניגוד ל''קור'' החיצוני, כדרכו של הטרנד ההייטקיסטי (צילום: אינסה ביננבאום)
הקומות מצטמצמות והולכות ככל שמטפסים למעלה, בגלל צורתו של המגדל. עיצוב הפנים ''חם'' בניגוד ל''קור'' החיצוני, כדרכו של הטרנד ההייטקיסטי (צילום: אינסה ביננבאום)
 חדר ישיבות וחדר מנוחה בקומות 14 עד 16. יש גם חדר כושר לרווחת הפקחים (צילום: אינסה ביננבאום)
חדר ישיבות וחדר מנוחה בקומות 14 עד 16. יש גם חדר כושר לרווחת הפקחים (צילום: אינסה ביננבאום)
בקומה ה-17 אפשר לצאת למרפסת היקפית ולראות את נתב''ג וכל מרכז הארץ מלמעלה (צילום: אינסה ביננבאום)
בקומה ה-17 אפשר לצאת למרפסת היקפית ולראות את נתב''ג וכל מרכז הארץ מלמעלה (צילום: אינסה ביננבאום)
וזו סוכת הפקחים בקומה ה-18 והעליונה. וילונות חשמליים מסננים את קרני השמש, ופס סיליקון שקוף מפריד בין לוחות הזכוכית העצומים כדי לאפשר תצפית לא מופרעת (צילום: אינסה ביננבאום)
וזו סוכת הפקחים בקומה ה-18 והעליונה. וילונות חשמליים מסננים את קרני השמש, ופס סיליקון שקוף מפריד בין לוחות הזכוכית העצומים כדי לאפשר תצפית לא מופרעת (צילום: אינסה ביננבאום)
חלוקת הקומות במגדל הפיקוח החדש של נתב''ג, שעלה 110 מיליון שקל (שרטוט: פלג אדריכלים)
חלוקת הקומות במגדל הפיקוח החדש של נתב''ג, שעלה 110 מיליון שקל (שרטוט: פלג אדריכלים)
 20 מתוך 64 הפקחים הן פקחיות, וכולם וכולן יוצאי חיל האוויר (צילום: אינסה ביננבאום)
20 מתוך 64 הפקחים הן פקחיות, וכולם וכולן יוצאי חיל האוויר (צילום: אינסה ביננבאום)
יוצא, נוסע, ממריא - מטוס יוצא לדרך. יש שלושה פרקי-עומס של טיסות בכל יממה (צילום: אינסה ביננבאום)
יוצא, נוסע, ממריא - מטוס יוצא לדרך. יש שלושה פרקי-עומס של טיסות בכל יממה (צילום: אינסה ביננבאום)
נמל התעופה בן גוריון. מעל 16 מיליון נוסעים עברו בו אשתקד, וברשות שדות התעופה מחפשים מיקום לשדה נוסף (צילום: אינסה ביננבאום)
נמל התעופה בן גוריון. מעל 16 מיליון נוסעים עברו בו אשתקד, וברשות שדות התעופה מחפשים מיקום לשדה נוסף (צילום: אינסה ביננבאום)

"רציתי ליצור 'ברוכים הבאים', ומזה התפתח המגדל לצורת אשה בשמלה עם מחשוף יפה ומותניים צרות, שקדה מעט עם הראש כלפי הנוחתים", משתף האדריכל אלי ברוסטובסקי, שהוביל את תכנון מגדל הפיקוח שנחנך לאחרונה בנמל התעופה בן גוריון. "לפקחים, שרובם גברים, היה קשה לקבל שאני רואה בבניין הזה סוג של אשה", הוא מוסיף בחיוך.

 

"אני מעדיף שלא לתת כזו פרשנות", מסתייג יוסי (ג'ו) בראל, מנהל מגדל הפיקוח בנתב"ג, וטוען שהעיצוב נבע בסך הכל מהצרכים שעליהם הבניין צריך לענות. האדריכל מבין שיש בעיה עם קונוטציית האשה, ושולף פרשנות נוספת: "בשלב מסוים התפתיתי לראות בבקבוק בושם Flower השראה, ויש באמת דמיון. היו חלופות עיצוביות יותר פשוטות, כי תקציב הוא חלק מהפרמטרים, אבל הצלחנו לשכנע את הרשות ללכת על משהו יותר מיוחד".

 

קדה קידה. מגדל הפיקוח החדש (צילום: אינסה ביננבאום)
    קדה קידה. מגדל הפיקוח החדש(צילום: אינסה ביננבאום)

     

    בסופו של דבר, מהו מגדל פיקוח? צריך לתכנן צינור תשתיות, שבקצה העליון שלו יושבים פקחי הטיסות. המבט ממושב הפקחים חייב לאפשר להם לתצפת על כל המסלולים, ולשלוט בתנועת המטוסים הממריאים והנוחתים באופן אופטימלי. מהסיבה הזו, נאלצה רשות שדות התעופה להקים את המגדל החדש במקום קודמו הוותיק, כחלק משדרוג השדה לנוכח עומס הטיסות הגובר בהתמדה. הארכת אחד משלושת מסלולי הטיסה לכיוון דרום, הפכה את המגדל הישן לבלתי רלוונטי, והתבקש מגדל חדש במיקום שממנו רואים הכל. מסוק הועלה לאוויר ב-2008 כדי לברר מהו הגובה האידיאלי של המגדל ומה יהיה מיקומו. כשהוחלט על מגדל בגובה 106 מטרים (כפליים מהקודם) ועל המיקום, אפשר היה להתקדם לתכנון עצמו.

     

    לוחות אלומיניום עוטפים את הבניין. משמאל למטה: בטרמינל 3 בנתב''ג, מתחת למגדל (צילום: אינסה ביננבאום)
      לוחות אלומיניום עוטפים את הבניין. משמאל למטה: בטרמינל 3 בנתב''ג, מתחת למגדל(צילום: אינסה ביננבאום)

       

      "אין בכלל מה להשוות בין המגדל הישן לחדש", קובע מנהל משמרת הפקחים שמתלווה לסיור של Xnet במגדל הפיקוח. "המגדל הקודם נבנה בשנות ה-70 ובכלל הועתק ממגדל אחר בחו"ל, הוא היה מוזנח וישן וכאן הכל חדש ומתקדם - המלה האחרונה בטכנולוגיה".

       

      ללמוד מהטעויות של פריז

       

      למשרד "פלג אדריכלים" שקיבל לידיו את הפרויקט לא היה שום ניסיון בתכנון מגדלי פיקוח, שלא לומר בתחום התעופה בכלל, אבל התוצאה בולטת היטב לא רק במבט מנתב"ג אלא מכביש 1, ומדובר בנקודת ציון עם נוכחות משמעותית במרכז הארץ. הגובה, כמובן, לא מפריע לבולטות. אבל באופן כללי, למרות הדימויים הנשיים והמבושמים, המגדל מעוצב באנונימיות, בדומה לרוב מגדלי הפיקוח שמוקמים בעולם, ואינו מנסה למשוך תשומת לב כאייקון אדריכלי. אם הייתה כאן הזדמנות להעניק פרשנות מקומית לאלמנט הראשון שבו מבחינים הנכנסים לישראל – היא הוחמצה.

       

      מגדלי הפיקוח שהיו השראה (או לימוד לקח) לנוכחי (צילום: אלי ברוסטובסקי)
        מגדלי הפיקוח שהיו השראה (או לימוד לקח) לנוכחי(צילום: אלי ברוסטובסקי)

         

        לצדם של ברוסטרובסקי ושותפיו במשרד האדריכלים, בן פלג וצפריר גנני - כולם חסרי ניסיון בתכנון תעופה, כאמור - פעל צוות ממשרד האדריכלים Leo a Daly, שב-101 שנות קיומו תכנן וליווה יותר מ-250 מגדלי פיקוח ברחבי תבל. ליוו את הפרויקט פקחים בכירים ובראשם בראל, אבי לוי, איציק אחי-יובל וגילי לוי. "ביקרנו עם אנשי רשות שדות התעופה בכמה מגדלי פיקוח שנבנו לאחרונה, כמו אלה בפריז, בבריסל, בווינה ובאוסלו", מספר האדריכל על שלב הלימוד שקדם לתכנון. "מאותם מגדלים למדנו מה השגיאות שנעשו, והרשויות לא התביישו להראות לנו איפה טעו ולאילו פרטים כדאי לשים לב בתכנון. לדוגמה, בפריז יש מגדל שמתנודד בגלל הרוחות עד מטר אחד, מה שגורם לפקחים לברוח מהמגדל בכל פעם שזה קורה". הלקח בנתב"ג היה מגדל בצורת צילינדר, עם גרעין היוצר חוזק מבנה שיעמוד בפני רעידת אדמה בדרגה 8 בסולם ריכטר ובפני עוצמת רוחות של 64 קשר (כ-118 קמ"ש).

         

        ספירלה במגדל (צילום: אינסה ביננבאום)
          ספירלה במגדל(צילום: אינסה ביננבאום)

           

          המעטפת המתכתית מורכבת מלוחות אלומיניום בצורת טרפז, שהרכבתם הייתה מסובכת לנוכח השינוי ברדיוס המגדל בכל קטע נתון. הלוחות הכסופים שולבו בלוחות זכוכית, הסוגרים על סוכת הפקחים העליונה (ועל כך בהמשך הכתבה). בעוד שהחיפוי החיצוני הוא מתכתי, הרי שהמרכיב הבולט בעיצוב הפנים הוא לוחות עץ לקירוי המעברים – דיאלוג שכיח וצפוי בימינו בין "אופי חיצוני קר והייטקיסטי" לבין "אופי פנימי חם ומכובד".

           

          דה וינצ'י מול בואינג

           

          נכנסים למגדל. הקמתו (כולל ציוד) עלתה כ-110 מיליון שקל, דרך מעבר רחב בקומת הקרקע. על הקירות, משני צדיו של המעבר, יש לוחות זכוכית מודפסת שעיצב ליאו רופמן. בלוח אחד מתוארים דימויים ורישומים מראשית ימי התעופה, כמו אלה של לאונרדו דה וינצ'י והאחים רייט, ובלוח שמנגד מתואר מטוס "בואינג" המייצג את עולם התעופה העכשווי. אחריהם מופיע פסוק מספר איוב, המתייחס לגדלות בונה עולם ביחס לאדם.

           

          שתי מעליות ושני חדרי מדרגות מובילים את הבאים אל 18 הקומות של המגדל (ויש גם מרתף), כשכל קומה מתנשאת לגובה של כחמישה מטרים. בגלל המבנה הייחודי, לא כל הקומות שמישות; ברוב הקומות שבאמצע המגדל אין חדרים, אלא רק מעבר של תשתיות לסוכת הפקחים ברום המגדל.

           

          לילה טוב. חדר מנוחה במגדל (צילום: אינסה ביננבאום)
            לילה טוב. חדר מנוחה במגדל(צילום: אינסה ביננבאום)

             

            כ-7,000 המטרים הרבועים של המגדל מתחלקים כך: בקומת המרתף מרוכזות מערכות החשמל והמיזוג; בקומה הראשונה והשנייה שמעל קומת המבואה מצויים חדרי מנוחה, מטבח וסלון לשירות הפקחים, המבלים כאן במשמרת 12 שעות; מכאן ועד קומה 14 שטח הקומות מצטמק בהדרגה, ואת השטח הפנוי מנצלים לציוד שונה הנדרש לתפעול הבניין. בקומות 14 עד 16 יש משרדים, חדר ישיבות מרווח, חדר כושר וחדר בקרה נוסף שאינו בשימוש כרגע. בקומה ה-17 אפשר לצאת למרפסת רחבה ופתוחה, שממנה ניתן להשקיף על כל האזור, ומעליה ממוקמת הקומה העליונה והחשובה ביותר.

             

            סוכת הפקחים

             

            "סוכת הפקחים", בעגה המקצועית, היא אולם רחב העטוף בלוחות זכוכית. וילונות חשמליים מאפשרים הגנה מפני קרני השמש. אלון גאה לספר על ההשקעה בפרטי-פרטים טכניים, כמו העובדה שלוחות הזכוכית מתנשאים לגובה 3.5 מטרים ורוחבם 1.5 מטרים, כשכל אחד מהם שוקל כ-650 קילוגרם ומורכב מארבע שכבות זכוכית בעובי 12 מ"מ שמונעות סנוור או השתקפות. כדי להבטיח מבט פנורמי רציף של הפקחים, כמעט ללא הפרעה, רק פס שקוף של סיליקון מפריד בין הלוחות.

             

            המדרגות לסוכת הפקחים בקומה העליונה (צילום: אינסה ביננבאום)
              המדרגות לסוכת הפקחים בקומה העליונה(צילום: אינסה ביננבאום)

               

              14 הפקחים בכל משמרת יושבים בחמש עמדות, בנוסף לשתי עמדות מנהל משמרת. הרצפה הצפה של הקומה נועדה להעביר מתחתיה את מערכות התשתית המורכבות. תעלת שירות עמוקה ורחבה, המספיקה למעבר אדם, עוטפת את האולם המרווח ומאפשרת תחזוקה טכנית שוטפת של המערכות מבלי להפריע למהלך העבודה הרצוף. כל עמדת פיקוח ניתנת לכוונון זריז, כך שניתן להתאים את גובה השולחן וזווית מסכי התצוגה לצרכי המשתמש באותה משמרת. תאורת האולם המלאכותית נובעת מתאורת לד, המשוקעת בבתי מנורה שחורים, גם כן למניעת השתקפויות ולמיקוד האור.

               

              התאורה בעוצמה נמוכה, כדי למנוע השתקפויות במסכים (צילום: אינסה ביננבאום)
                התאורה בעוצמה נמוכה, כדי למנוע השתקפויות במסכים(צילום: אינסה ביננבאום)

                 

                אווירה שקטה ורוגעת שורה באולם, בזמן שמטוס של WIZ ממריא מאחד המסלולים לכיוון מערב ומטוס של אל-על נוחת ממזרח. שעות השיא של פעילות המסלולים מתחילות בארבע וחצי לפנות בוקר ונמשכות עד שעות הבוקר היותר מאוחרות. לאחר מכן, בין אחת בצהריים לשבע בערב, יש פעילות עמוסה, והשיא השלישי ביממה מתרחש בין 10:30 בלילה לאחת לפנות בוקר – אז ממריאות טיסות ליעדים רחוקים.

                 

                דברים שרואים מכאן יום יום, דקה דקה (צילום: אינסה ביננבאום)
                  דברים שרואים מכאן יום יום, דקה דקה(צילום: אינסה ביננבאום)

                   

                  בסך הכל מעסיקה רשות שדות התעופה 64 פקחי טיסה, 20 מהם נשים והשאר גברים – אלה גם אלה שירתו בחיל האוויר. משמרת נמשכת 12 שעות, ומדי שעתיים מתבצעת החלפה כדי להבטיח ריכוז ועירנות. חלק מחליפים עמדה, אחרים יורדים לישון, להתאמן בחדר הכושר, לאכול במטבח או לגלוש במחשב.

                   

                  מה יהיה תאריך התפוגה שלו?

                   

                  תנועת הנוסעים בנתב"ג גדלה והולכת משנה לשנה. אם ב-2004 עברו בשדה התעופה הראשי של ישראל כ-8 מיליון נוסעים, הרי שב-2015 כבר עברו בו 16.4 מיליון בני אדם. בימי השיא של השנה נכנסות ויוצאות לא פחות מ-560 טיסות ביממה – אתגר לא פשוט לפקחים שנמצאים במשמרת – כשרק בחודשי יולי-אוגוסט השנה אמורים לחלוף פה כ-4 מיליון נוסעים.

                   

                  פקח במשמרתו. עבודה מסביב לשעון (צילום: אינסה ביננבאום)
                    פקח במשמרתו. עבודה מסביב לשעון(צילום: אינסה ביננבאום)

                     

                    בשיאו, נתב"ג יהיה מסוגל לתת שירות ל-25 מיליון נוסעים בשנה. מאחר שהמספר הפנטסטי הזה כבר אינו רחוק מההווה, מינתה בשבוע שעבר רשות שדות התעופה צוות איתור כדי למצוא מיקום לשדה משלים, שיוקם כנראה בצפון הארץ. שדה תעופה משני לנתב"ג ייפתח בשנה הבאה בתמנע. בינתיים, בימים אלה משלימים את הקמתה של זרוע רביעית בטרמינל 3 (חמישית ואחרונה תוקם בעתיד) וכן חניות מטוסים נוספות.

                     

                    השותפים ב''פלג אדריכלים'' (מימין): צפריר גנני, בן פלג ואלי ברוסטרובסקי. ניסיון תעופתי ראשון (צילום: פקע ברגר)
                      השותפים ב''פלג אדריכלים'' (מימין): צפריר גנני, בן פלג ואלי ברוסטרובסקי. ניסיון תעופתי ראשון(צילום: פקע ברגר)

                       

                      "פלג אדריכלים", אחד המשרדים הגדולים במדינה, משלים בימים אלה את השלב הראשון בהקמתה של קרית רכבת ישראל בלוד. שם יהיו משרדי ההנהלה הראשית, מרכז השליטה והבקרה הארצי, תחנת רכבת עירונית חדשה, מרכז מסחרי ושני בניינים משרדים. לאחרונה השלים המשרד את הקמת המרכז התפעולי וחדר המחשב של הבנק הבינלאומי בראשון לציון. כמו כן תכנן המשרד את שלוש החנויות של "איקאה" בישראל, את המצפה התת-ימי באילת ואת מרכז הקניות החדש של BIG באשדוד. קבלן המגדל: ''דניה סיבוס''.

                       

                      כך נראים שדות התעופה היפים בעולם (נתב''ג לא פה). לחצו על התמונה 

                      איפה נמצאים שדות התעופה היפים ביותר בעולם? לחצו על התמונה (הדמיה: זאהה חדיד)
                      איפה נמצאים שדות התעופה היפים ביותר בעולם? לחצו על התמונה (הדמיה: זאהה חדיד)

                       

                       
                      הצג:
                      אזהרה:
                      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד