בגיל 17, לאחר שנטלה טיפול אנטיביוטי, הופיע על רגלה של ג'וליה אנדרס פצע קטן שלא עבר. בעקבותיו הופיעו פצעים רבים שהתפשטו על שתי הרגליים, הזרועות והגב. כמו כל נערה טיפוסית בגיל ההתבגרות, המראה החיצוני היה חשוב לה מאוד, ולכן הסתתרה אנדרס מאחורי בגדים ארוכים עד שיימצא פתרון לבעיה. אבל אף רופא לא הצליח לעזור לה. בלית ברירה החליטה לחקור את העניין בעצמה.
היא הכירה אדם שסבל מבעיה זהה, שצצה אף היא לאחר נטילת אנטיביוטיקה, ושיערה כי מקור הבעיה במערכת העיכול. אנדרס החליטה לנסות שיטות תזונה שונות, עד שלבסוף הצליחה להיפטר מהפצעים המציקים.
מכאן ללימודי המיקרוביולוגיה הדרך הייתה קצרה. כצפוי החליטה אנדרס להתמחות בקשר שבין המוח למערכת העיכול. בשנה שעברה פרסמה את ספרה "תחושת בטן" שמכר מעל מיליון עותקים. הספר שעוסק באיבר הכי נחקר כיום בעולם המדע, תורגם לאחרונה לעברית.
"עד לפני עשור ההתעניינות במערכת העיכול הייתה מצומצמת ביותר", אומר ד"ר מרק באר־גבל, העורך המדעי של הספר, מנהל השירות הנוירוגסטרואנטרולוגי במרכז הרפואי שיבא תל השומר.
"מערכת העיכול נחשבה לאיבר שתפקידו לעכל מזון בלבד. אבל אז התברר מידע מרתק שגילויו הוא מהפכה עצומה בעולם הרפואה והמדע: לכל אחד מאיתנו יש בגוף (ובעיקר בבטן) חיידקים שמשקלם מהווה 3-2 ק"ג ממשקל הגוף והם שוקלים יותר מהמוח. 100 מיליארד החיידקים הללו הם חיילי המשמר שלנו, כי 70% ממערכת החיסון נמצאת במעי.
"כיום אנחנו יודעים שיש לנו שני מוחות: המוח בראש שמקבל את ההחלטות, והמעיים שמבצעים את הפקודות. שני המוחות מתקשרים אחד עם השני בכל שנייה וכשאנחנו לא יכולים לבטא במילים את תחושת הלחץ שלנו - מערכת העיכול עושה זאת במקומנו.
"בעצם, היום כבר לגיטימי לשאול: מי באמת שולט בנו - המוח הגדול בראש או החיידקים שבמערכת העיכול?".
10 דברים חשובים על מערכת העיכול:
1. שומן. בשומן יש כמות קלוריות כפולה מזו שיש בחלבונים ובפחמימות והוא משמש את הגוף לציפוי עצבים, בדומה לציפוי פלסטיק של כבל חשמל. גם ההורמונים החשובים בגוף עשויים משומן. מסיבות אלה ואחרות המעיים שלנו חובבי שומן, בעיקר שומן בריא כגון שמן זית כתית מעולה. לכן, באופן מפתיע, שמן זית איכותי יכול לסייע בהורדת שומן בטני. איך? הוא חוסם אנזים שמייצר שומן מפחמימות עודפות.
2. עמילן. השאלה המסקרנת ביותר בכל המחקרים היא איך לטפח את החיידקים שמשפיעים על תפקוד מערכת החיסון שלנו בפרט, ועל בריאותנו באופן כללי. "תזונה טובה תגרום לחיידקים הטובים להגן על הגוף שלנו באופן יעיל יותר", אומר ד"ר באר־גבל. "כדאי להזין אותם היטב כדי שיוכלו לאכלס חלקים גדולים ככל האפשר של המעי הגס. לכן עלינו לכלול בתפריט מזונות שמכילים סיבים תזונתיים שמקורם במגוון של פירות וירקות: החיידקים אוהבים סוכר פירות וסיבים תזונתיים מסיסים.
"ג'וליה אנדרס בספרה ממליצה גם על אכילת עמילנים עמידים, שנוצרים לאחר בישול וקירור של תפוחי אדמה או אורז. הקירור מאפשר לעמילן לייצר גבישים ובצורה זו הוא עמיד יותר בפני תהליך העיכול. תפוחי אדמה קרים בתוך סלט תפוחי אדמה או אורז קר שנמצא בסושי יגיעו למעי ללא פגע, ויעשירו את אוכלוסיית החיידקים שבו".
3. מוטיבציה. במהלך אחד המחקרים המסקרנים שבדקו את הנושא, השתילו בגופם של עכברים שלא סבלו מדיכאון, חיידקי מעי של עכברים שהיו בדיכאון, ונמצא כי לאחר ההשתלה העכברים הרגילים החלו לפתח סימני דכדוך. ד"ר באר־גבל: "גם כשמבצעים פעולה הפוכה מתקבלות תוצאות זהות. כשהשתילו בעכברים דיכאוניים חיידקים שנלקחו מעכברים שלא סבלו מדיכאון - הדיכאון חולף.
"בניסוי נוסף, הכניסו עכברים לבריכה, במטרה לבדוק כמה זמן הם יתאמצו עד שיצליחו לחלץ עצמם מטביעה ולהגיע לקרקע. העכברים בעלי הנטיות הדיכאוניות הגיבו מהר יותר למצב של סטרס ולכן גם ויתרו מהר מאוד. אך כשהעכברים חסרי המוטיבציה קיבלו חיידקים טובים (בשם לקטובצילוס רמנוסוס) הם שינו את התנהגותם, המשיכו לשחות זמן רב יותר והפגינו מוטיבציה גבוהה יותר. מבדיקות דם שנעשו להם נוכחו החוקרים לדעת כי העכברים הפרישו פחות הורמוני לחץ. גם במבחני זיכרון ולמידה הם הציגו תוצאות טובות יותר לעומת עכברים שלא קיבלו תגבור של חיידקים טובים".
איך אפשר לתרגם את הידע הזה לטובת בני אנוש? "אמנם עדיין רב הנסתר על הגלוי", מסייג ד"ר באר־גבל, "אבל אנחנו יודעים שהחיידקים במעי של אנשים שסובלים ממחלות, שונים מהחיידקים של אנשים בריאים, ואנחנו יודעים שמדובר בגילויים משמעותיים ביותר, שיתפתחו בשנים הקרובות".
4. דיאטה. כולנו מכירים אנשים שאוכלים כמה שהם רוצים ונשארים רזים. לעומתם, ישנם אלה שרק טועמים קצת ומיד עולים במשקל. מחקרים על עכברים גילו שאם משתילים חיידקים של עכברים שמנים בעכברים רזים - הם עולים במשקל ולהפך - כשמשתילים חיידקים של עכברים רזים בעכברים שמנים - הם יורדים במשקל.
למה זה קורה? אף אחד לא יודע בדיוק. ההשערות הן שהחיידקים מחליטים איך לעכל את המזון, במקרה של אנשים שמנים - בצורה יעילה שמנצלת כל קלוריה וקלוריה ובמקרה של אנשים רזים - הם לא סופגים את כל הקלוריות.
"אפילו מזון שמכיל אותו מספר קלוריות יכול לגרום לנו לעלות יותר במשקל", אומר ד"ר באר־גבל. "כך למשל, שוקולד יגרום לנו לעלות במשקל יותר מבננה, גם אם נאכל אותם בכמות שווה מבחינה קלורית. ההסבר לכך הוא שלכל סוג של חיידקים יש טעם משלו. כך, לדוגמה, חיידקים שמעדיפים בננות מייצרים חומצות שומן רק לשני איברים בגוף, ולכן הם פחות מנצלים את הקלוריות שהם מפיקים ממנה. לעומת זאת, חיידקים שמעדיפים שוקולד מייצרים חומצות שומן לכל הגוף, והם מנצלים אותו במלואו. "זו הסיבה לכך ששני אנשים שאוכלים 2,000 קלוריות ביום לא יגיבו בצורה זהה - אחד ישמין ואחר לא. מחקרים שנעשו על אנשים שמנים מצאו שאוכלוסיית החיידקים שלהם מגוונת פחות ושהחיידקים ששולטים במעיים שלהם מפרקים בעיקר פחמימות".
5. ממתקים. כשבחצות הלילה מתחשק לכם פתאום שוקולד, זה לא המוח שרוצה משהו טעים, אלה החיידקים שמתאווים למשהו מתוק. חיידקים מסוגלים לייצר חלקיקים קטנים שעוברים בכלי הדם אל המוח, ולהפעיל מנגנונים שיגרמו לנו לרצות לאכול מאכלים מסוימים. "דוגמה טובה לכך היא התחושה שמגיעה בעקבות ארוחה דשנה ובריאה, שאחריה אנחנו רק רוצים לשכב לנוח שבעים ומרוצים", מסביר ד"ר באר־גבל. "האחראיות לתחושה הזו הן חומצות האמינו, דופמין וסרוטונין. כשאנחנו שולחים לחיידקים משלוח מזון איכותי, הם מתגמלים אותנו בהפרשת חומרים שמשרים שלווה".
6. ידידות. רובנו גדלנו בידיעה שהחיידקים מסוכנים לנו, שהם עלולים לגרום למחלות ושהימצאותם בבריכה או במזון יגרמו לזיהומים. היום כבר ידוע ש־95% מהחיידקים אינם מזיקים לאדם. רובם מועילים לנו ועוזרים לנו לשמור על גופנו. יתר על כן, גם חיידקים בעלי פוטנציאל לגרימת נזק, יכולים להועיל בכך שמערכת החיסון תנצל אותם כדי להתאמן.
"החיידקים נחשבים למאמנים החשובים ביותר של מערכת החיסון שלנו", אומר ד"ר באר־גבל. "הם מסייעים בעיכול, מייצרים ויטמינים, מומחים בנטרול רעלנים ובחיפוש אחר שאריות מזון מעופש, תרופות או שאריות לא בריאות במזון שאנו אוכלים.
"אלפי חיידקי סלמונלה בכיור המטבח מספקים למערכת החיסון שלנו אפשרות לתצפית מועילה בהם. חיידקי הסלמונלה נעשים מסוכנים רק כאשר הם מופיעים במספרים גדולים מאוד. ככלל, חיידקים יוצאים משליטה רק כשהם נתקלים בתנאים מושלמים לשגשוגם: מקום מוגן, חמים ולח ואספקת מזון טעים. המטרה שלנו היא לדלל אותם, לא להשמידם באמצעות נטילת אנטיביוטיקה. ובמילים אחרות: ריבוי חיידקי סלמונלה פירושו מחלה. מיעוט חיידקי סלמונלה פירושו התגברות של מערכת החיסון, שלומדת איך לחסל אותם ביעילות רבה יותר בפעם הבאה שהיא תיתקל בהם.
7. דיכאון. "כיום אנחנו כבר יודעים שדיכאון יכול לנבוע מבעיה במעיים", אומר ד"ר באר־גבל. "נוגדי דיכאון שכיחים כמו פרוזאק מבוססים על סרוטונין. כרבע מהמטופלים בפרוזאק מדווחים על תופעות לוואי כמו בחילה, שלשול ועצירות. ההשערה היא שהסרוטונין מטפל בעצם בשני המוחות שלנו - במוח ובמעיים, והם משפיעים זה על זה באמצעות התקשורת ביניהם.
"לכן, מקור הדיכאון הוא לא בהכרח במוח, הדיכאון יכול להיות סימפטום לכך שהמעיים לא מאושרים, בגלל אי סבילות למזון מסוים שגורם לדלקות זעירות או מדלל את אוכלוסיית החיידקים. זו הסיבה לכך שבקרב הסובלים מתסמונת המעי הרגיז, יש שיעור גבוה מהממוצע של הפרעות חרדה ודיכאון".
8. אנטיביוטיקה. ד"ר באר־גבל מדגיש: "אנטיביוטיקה יכולה להציל חיים אבל מומלץ לקחת אותה רק כשאנחנו באמת זקוקים לה ובשום אופן לא להגזים בנטילתה, כי היא משפיעה על פלורת החיידקים
במעי". אם אתם נוטלים אנטיביוטיקה, הקפידו לסיים את המינון שהרופא רשם לכם, כדי שהחיידקים שיישארו בחיים לא יהיו עמידים יותר; העדיפו בשר ועוף ללא אנטיביוטיקה; רחצו היטב פירות וירקות במים וסבון; תיירים שמטיילים במדינות כמו הודו, מדינות אסיה והמזרח התיכון, חייבים להקפיד על שטיפת ידיים לפני האוכל.
9. תנוחה. האסלות בעולם המערבי בנויות כך שהמשתמש צריך לשבת עליהן. אבל ישיבה בשירותים דומה לפעולת קיפול צינור השקיה כשלא רוצים שייצאו ממנו מים, והיא מפריעה לפעולת הטלת הצואה, אומר ד"ר באר־גבל. "לא בכדי טחורים, חלק ממחלות דרכי העיכול ואפילו עצירות, שכיחים יותר בארצות שבהן אנשים יושבים על האסלה.
"כריעה היא התנוחה האנושית הטובה ביותר להטלת צואה. 1.2 מיליארד אנשים בעולם סובלים פחות מבעיות טחורים בזכות העובדה שהם כורעים ולא יושבים. "איך עושים את זה? אפשר לכרוע תוך כדי ישיבה. כל מה שצריך לעשות הוא להטות את פלג הגוף העליון קצת קדימה ולהציב את הרגליים על שרפרף נמוך - זו הזווית הנכונה ביותר".
10. שלווה. מחקרים מוכיחים כי חשוב ליהנות מהאוכל ולהסב לשולחן כשאנחנו משוחררים מלחצים. ד"ר באר־גבל: "האווירה סביב שולחן האוכל צריכה להיות נטולת מתח (משפטים כמו: 'אתה לא קם מהשולחן עד שהצלחת שלך ריקה' - מיותרים לחלוטין), ללא שיטוט בסלולרי ובלי טלוויזיה ברקע. זה חשוב למבוגרים וחשוב במיוחד לילדים, שהמוח שלהם במעיים מתפתח במקביל לזה שבראש. ככל שמתחילים עם ההרגל הזה מוקדם יותר כך ייטב. מתח במהלך האכילה מפריע להפקת אנרגיה מהמזון ומפעיל לחץ מיותר על המעיים".
>>> חבבו את "לאשה" בפייסבוק
>>> חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG
>>> להורדת האפליקציה החדשה של "לאשה"
