החינוך הכי ירוק בסביבה: "בונים בעצמנו את בית הספר שלנו"

מכירים את זה ששכחתם לקחת סנדוויץ' בבוקר לבית הספר, יש לכם יום ארוך ופתאום תפס אתכם הרעב? הממ... בעיה? אז זהו, שלתלמידי בית הספר "גאון הירדן דרכ"א", שנמצא בעמק המעינות, זו ממש לא בעיה. מקסימום הם יוצאים החוצה אל "יער המאכל" וקוטפים לעצמם פרי הדר, פאפאיה או אנונה.

בית הספר, שמנקז אליו כ-650 תלמידים בכיתות ז'-יב' מבית שאן ומיישובים וקיבוצים בסביבה ומשלב בין השאר תלמידים לקויי למידה, נערות בסיכון, נוער מ"הבית לילד", תלמידי נעל"ה (נוער עולה ללא הורים, כולל פנימייה) - קיבל בשנת 2011 הסמכה של תו תקן ירוק מטעם המשרד להגנת הסביבה ומשרד החינוך על הישגיו בחינוך לקיימות, מיחזור ופעילויות התלמידים בשטח. השנה, 2016, זכה בתו תקן ירוק מתמיד, כמי שמקדם ערכים חברתיים, קהילתיים וסביבתיים ומקיים כבר חמש שנים פעולות רבות הקשורות במיחזור, אסתטיקה ואיכות הסביבה.

"יער המאכל" בתחומי בית הספר, בהובלת יובל צוקרמן, כולל מאות עצי פרי המיועדים לצריכה עצמית של התלמידים וכל מי שחשקה נפשו בפרי בשל. היער הוא חלק מהאקלים הירוק בבית הספר שאותו מובילים לאורה זינגר - רכזת חינוך חברתי, מיכל פלג - רכזת שח"ק ירוק, יובל צוקרמן - האחראי על החממה האקולוגית, יער המאכל ובניית רהיטים ממוחזרים ועוד הרבה אנשים בדרך.

יוצרים גינה תלויה על הקיר(צילום: איריס ברנע)

איך זה התחיל?

"בשנת 2004 אוחדו שני בתי ספר מהאזור לבית חינוך חדש - 'גאון הירדן'", מספרת מיכל פלג. "עלה צורך לנסח חזון מחדש. במשך שלוש שנים ניתחנו את הזהות שלנו - מי אנחנו ובשם מה אנחנו פועלים. בכל פעם עלה נושא העשיה הירוקה וחשבנו כיצד להעלות אותה עוד צעד קדימה. למשל, איך מייצרים פעילויות ירוקות ומשלבים בהן עשיה ערכית בשיתוף עם התלמידים ובשיתוף כל הקהילה, כולל לקויי התקשורת, נעל"ה ועוד.

למשל...

"במסגרת העשייה הירוקה אנו מקדישים שבוע לימודים שלם שנקרא: 'כי האדם עץ השדה'. בשבוע זה מקצועות רבים משלבים את נושא הקיימות בשיעורים שלהם וכל שכבה עושה פרויקט ירוק.

לדוגמא, שכבת ט' מובילה פרוייקט טו' בשבט, בו היא מדריכה את שכבות ז' ו-ח' בטיול בשביל עמק המעיינות. במסגרת הטיול יש גם פעילות אתגרית בטבע והפנינג אוכל. מקסים לראות שכבה שלמה מפיקה יום שלם של פעילויות לשכבות שמתחת - זה מבחינתנו מודל למצוינות חברתית.

דוגמאות נוספות: פיסול בבוץ שהנושא שלו "מה מצמיח אותך" ועליו מוטבעות המילים שהתלמידים כתבו. גם בניית גינה אנכית, יצירת מוזאיקה על ספסלי בית הספר, בניית כיתת חצר, גינות תבלינים, גינות פרחים ועוד. השנה יצרנו פאנל מומחים לקיימות מכל תושבי העמק. אנשים שעוסקים בתעשייה, חקלאות ועשייה ירוקה, שחיים בעמק המעיינות והתנדבו לבוא לספר על העשייה שלהם. כל תלמיד בחטיבה העליונה בחר לו הרצאה שמעניינת אותו והשתתף בה.

איך באה לידי ביטוי העשייה בחיי היומיום?

בשנה שעברה הקמנו מנהיגות תלמידים ירוקה, שהנהיגה שימוש בכלים רב פעמיים בטיולים השנתיים. בשנתיים האחרונות הוקמה קבוצת בנייה ירוקה, אשר מקדישה לכך שעתיים בשבוע של עבודה. התלמידים לא פועלים רק בתחומי בית הספר, אלא גם יוצאים מחוץ לו. הם בונים ומטפחים גני ילדים ובתי ספר בסביבה, יוצאים לנחלי הסביבה כדי לנקות אותם ועוד.

עוד מסורת מקסימה היא 'מתנת י"ב ירוקה'. מדי שנה שכבת י"ב העוזבת מטביעה את חותמה בעשיה. בשנים הקודמות היו אלה פינות ישיבה וספסלים מכוסים מוזאיקות. השנה הם בונים טריבונה למשחקי 'קט-רגל'. גם בתחום הטיולים הכנסנו קיימות - אנו הראשונים בארץ שבנינו שירותי קומפוסט ניידים לטיולים ובכל טיול יש קבוצת תלמידים שמתפעלת שירותי שדה. התפיסה היא שהילדים עושים. הם שותפים לעשיה הבית ספרית ולא קבלני חוץ וזה מייצר להם חיבור למרחב הזה.

משטחי עץ - בדרך להיות פינת ישיבה קסומה(צילום: איריס ברנע)

מהם הקשיים?

כמובן שתמיד הקושי הגדול הוא לתרגם את שפת הערכים למעשה. לוקח זמן לראות דברים שמשתרשים, להפוך את העשיה והנתינה לדרך חיים.

מה גילית על התלמידים באמצעות המיזם?

שהם מאוד אוהבים לעבוד. הם נהנים מהעשייה, מהקטע הפיזי. הם אוהבים את העשייה האחרת. הם לא עצלנים בכלל. יש ילדים שאומרים לי 'יאללה, בואי נלך לנקות את בית הספר'. אנחנו מנסים לייצר שייכות לכל דבר. יהיה הרבה יותר קשה להם להרוס משהו שעשו החברים שלהם. ברגע שהחברים הם אלו שקישטו את הקירות, להרוס אותם זו אמירה אחרת לגמרי. כל ההוויה הבית ספרית היא אחרת.

מה גילית על תפקיד המורה?

בנושא הקיימות יש בעיקר תפקיד של מלווה ומנחה - זהו מקום אחר להיות בו, מקום נפלא שיוצר חיבור רגשי עמוק עם התלמידים, כמו למשל ללכת איתם בהפסקה בין שיעורים לאכול תותים מהעץ; ללכת איתם ברגל לנקות מעיין ועוד.

סיפור שמרגש אותך

הכי מרגש אותי כיום להתבונן בחצר בית הספר ולראות שהעיצוב שלה הוא יצירה של תלמידים. כל מי שמגיע לבית הספר נפעם מאווירת השלווה והנעימות שמשרה המרחב. התלמידים נהנים מיציר כפיהם. מרגש אותי לספר על קבוצת מנהיגות ירוקה שהתחברה לגן ילדים ויצרה שם עם הקטנטנים עשייה ירוקה. מרגש לראות דור צעיר מחנך קטנים ממנו.

מה השאיפות לעתיד?

ליצר שילוב מוצלח של חדש וישן; לשמר מסורות ואורחות חיים ירוקים שגיבשנו ועם זאת, כל הזמן לחתור לחדש ולהעלות את הקיימות עוד מדרגה.

זוכרים את משטחי העץ מלמעלה? זה מה שיצא מהם(צילום: איריס ברנע)