המחסן הפך לדירת אירוח, והקשתות היפואיות מסוות את המחסור באור

הרבה דמיון ותעוזה נדרשו מהקונים כשראו את הנכס שעמד למכירה בבניין בן 200 שנה, באחד הרחובות הסמוכים לשוק הפשפשים ביפו. המוכר השתמש ב-30 המטרים הרבועים כמפעל לנעליים וכמחסן. הוא ישר את החלל בעזרת קירות גבס ויצר ריבוע סגור עם פתח אור אחד; טיח נפל על הרצפה מהקירות ובחלל הדחוס עמד ריח חזק של טחב. מעצבות הפנים לילך בנרב ויהודית ניסני (סטודיו LJDesigners) קיבלו על עצמן את המשימה להפוך את הנכס, שהיה ללא תשתיות חשמל ואינסטלציה מתאימות, לדירה להשכרה לתיירים, בתקציב של 180 אלף שקל.

לפני. קירות גבס ישרים הסתירו את הקשתות המקוריות. דלת רגילה היא הפתח היחידי החוצה(צילום: LJDesigners)

"כשהתחלנו לשבור את הגבס גילינו תקרות גבוהות וקשתות נפלאות. התמודדנו עם שני אתגרים עיקריים – מחסור במקורות תאורה וקירות עקומים מאוד. כאשר ראינו את מלוא הפוטנציאל של המקום החלטנו, יחד עם הרוכשים, לשמר ככל שניתן את הקשתות המקוריות ואלמנטים נוספים, כמו לבני הכורכר", מספרת בנרב.

גובה החלל שנחשף עודד את בנרב וניסני לתכנן דירה בת שלושה מפלסים, וכך להרחיב את שטחה ל-45 מ"ר. במפלס הכניסה מוקמו מטבח קטן ופינת אוכל, בזה שמתחתיו, בעומק החלל, מוקמו סלון ושירותי אורחים, ובגלריה תוכנן חדר שינה עם חדר רחצה צמוד. פתח גדול נפתח בקיר הכניסה, והוא מקור האור העיקרי. לכן הורכבה בו דלת זכוכית עם מסגרת ברזל, ברוחב 280 ס"מ ובגובה 210 ס"מ, עם שני חלונות מצידיה. הפתח מסתיים בקשת שבחלקה העליון הורכב חלון שניתן לפתוח. חלון נוסף נפתח מעל למטבח, ברום הקיר, אך מאחר שהוא פונה לחדר המדרגות הותקנה בו זכוכית חלבית, שמעבירה אור אך שומרת על הפרטיות. עוד אור מספקים גופי תאורה רבים שנתלו בדירה.

תקרת חלל הכניסה, עם החלון שנפתח ברום הקיר(צילום: גדעון לוין)

לרצפה נבחרו אריחי בטון מאוירים בגוונים בהירים, שנקנו בשכם בזול. חלק מהקירות הושארו כפי שנחשפו, עשויים מלבני כורכר. בעת השיפוץ התמוטט חלק מהתקרה והמעצבות הביאו מצפון הארץ קשתות ברזל חשופות, שנוספו כדי לייצב את המבנה.

ארבע מדרגות מפרידות בין מפלס הכניסה לסלון, שבו הורכבה ספרייה שבנו המעצבות בעצמן מצינורות אינסטלציה ומדפים. ספה וכורסה שולבו עם שידות ופריטים נוספים משוק הפשפשים, ומי שמרים מבט אל על נתקל בקורות פלדה חשופות התומכות ברצפת העץ של הגלריה שנבנתה.

ספרייה שהמעצבות בנו בעצמן מצינורות אינסטלציה ומדפים(צילום: גדעון לוין)

גובה החלל חולק לשני מפלסים(צילום: גדעון לוין)

בכניסה לשירותי האורחים הוצבה עגלה שמתפקדת כשידה. מחוסר מקום הורכבו צינורות האינסטלציה על הקיר ולא הוטמעו בתוכו, ולוחות גבס שהוסבו למדפים מסתירים אותם. את הכיור הציבו המעצבות על שידה משוק הפשפשים שהוגבהה בעזרת רגליים מנירוסטה, וברז מנחושת נקנה באתר אלי אקספרס.

בכניסה לשירותי האורחים עגלת שירות שמתפקדת כשידה(צילום: גדעון לוין)

צינורות האינסטלציה לא הוטמעו בקיר, מחוסר מקום. הם הוסוו בלוחות גבס שמשמשים גם כמדפים(צילום: גדעון לוין)

ברז מנחושת נקנה בזול מאתר סיני(צילום: גדעון לוין)

פינת עבודה שאליה יורדים במדרגה נוספת מוקמה מתחת לגרם המדרגות, וקשת שנחשפה משמשת כגומחה שלתוכה נכנס השולחן.

החלל שמתחת לגרם המדרגות נוצל לפינת עבודה(צילום: גדעון לוין)

גרם מדרגות עשוי פלדה עם מדרכים מעץ אורן מוביל לקומת הגלריה. בתחילתו בולטת גומחה מקורית מאבן שסותתה והפכה למדף לחפצי נוי. מעקה מברזל עם פיתוחים הובא מבית ישן שפורק.

גומחת האבן לצד גרם המדרגות משמשת לחפצי נוי(צילום: גדעון לוין)

מיטת ברזל לבן מוקמה במרכז, ראשה בתוך גומחה, ומשמאלה שידת מגירות. דלת מזכוכית וברזל שחור מפרידה בין אזור השינה לחדר הרחצה, ומיקומה בתוך קשת חייב את המתכננות ליצור בתקרה גומחה, שתאפשר פתיחה וסגירה של הדלת.

חדר שינה בין הקשתות(צילום: גדעון לוין)

הדלת לחדר הרחצה הצמוד(צילום: גדעון לוין)

והמראה מלמעלה(צילום: גדעון לוין)

לחדר הרחצה נבחרו אריחים כחולים ומי שמתקלח עומד בתוך אגנית שקועה בעומק של 30 ס"מ ברצפה – הנמכה שמאפשרת למתקלחים לעמוד ישר.

תוכנית קומת הכניסה. חלון אחד עיקרי(תוכנית: LJDesigners)

תוכנית קומת הגלריה(תוכנית: LJDesigners)

• ריהוט ואקססוריז: RUSTY
• טקסטיל ואקססוריז: מיקלולה
• תאורה: טרנדלייט
  

עוד דירה יפואית שהגדילה את שטחה בזכות הגובה - לחצו על התמונה לכתבה המלאה: 

לחצו על התמונה לעוד דירה יפואית מתחכמת (צילום : גדעון לוין)