גלידה שפותחה במיוחד לכלבים, כספת דמוית אבן להשארת מפתח רזרבי מחוץ לבית, קביים מתקפלות לשניים להקלה על כניסה ויציאה מרכב, סופג זיעה המתריע על איבוד נוזלים בעת אימון, משטח החתלה מחומם לתינוק לימי החורף הקרים, אפליקציה לניהול זמן מותאמת לילדים, אפליקציה למציאת חנויות בקלות, כיסוי לחסימת מצלמות הטלפון למניעת פריצות ועוד ועוד. זוהי רשימה מצומצמת מתוף 80 הסטארטאפים שהוצגו בתערוכה ביום שישי האחרון במסגרת פרוייקט "יזמים צעירים" בבית הספר "ניצנים" בתל מונד, שזו לו השנה השמינית.
הפרוייקט
יוזמה של איילת זבולון, מורה לגאוגרפיה, היסטוריה ותנ"ך, עם ותק של 21 שנה במערכת החינוך, אשר בשלב מסוים הבינה שכדי למקסם סקרנות אצל הדור הצעיר שחשוף כבר לכל, צריך להפיח חיים בדרך הלמידה. בגיבוי מלא של הנהלת בית הספר וצוות המורים היא יצאה לדרך.
איך זה התחיל?
רציתי שהלמידה של הילדים תהיה יותר חוויתית. התחלתי בשיעור גאוגרפיה הדן בנושאי כלכלה. דיברנו על איך מוצר נולד, איך אני כילד ממציא משהו חדש לגמרי או לחילופין חושב על מוצר קיים ומשדרג אותו. זה לא היה פשוט, אבל היה להם את מה שכל יזם צריך: אור בעיניים. הם נהנו מההזדמנות להיכנס לנעליים של "הגדולים" ולהרגיש איך דברים עובדים בעולם הגדול.
כמו כל סטארטאפ גם בניית פרוייקט "יזמים צעירים" עבר תהליכים והשתפר משנה לשנה והשנה הוא מוצג ממש ברמה גבוהה", אומרת זבולון בגאווה. "השיא של כל העניין זו התערוכה בה כל הסטארטאפים מוצגים בפני קהל רחב, הכולל הורים, חברים של ההורים, שכנים ומשקיעים, כשלצד זה משולבות הרצאות בנות עשרים דקות של אנשים ש'עשו את זה', כדוגמת מאיר חקלאי שהמציא את האדניות הצבעוניות ומדבר על גלגולו של רעיון והדרך הארוכה שעבר עד למימושו והצלחתו.
למי זה מיועד?
"הפרוייקט מתחיל באופן מעשי במחצית כיתה ו' ונמשך עד לסופה".
מה הערך המוסף של הפרוייקט לצד התוצרים?
"הילדים לומדים להסתכל מסביב, להיות רגישים לסביבה ולראות צרכים. הם לומדים לחקור ולהתמודד עם אתגרי ההתחלה, שהם לא פשוטים כלל. אני חוזרת ואומרת להם כל הזמן גם כשקשה לא לוותר. קושי הוא חלק מהתהליך וכל בעיה שמתעוררת היא הזדמנות לחשיבה מחודשת והם באמת מורידים כפפות ומנסים שוב. את רוב הכלים למיזמים שלהם הם מביאים מהבית או לוקחים מבית הספר ואם יש משהו שצריך קצת השקעה הם מרצונם מוותרים על משהו כדי שיוכלו להרים את המוצר. גם ההורים משתפים פעולה ומאוד מתחברים לכל התהליך. יש לנו הורים שהם עצמם סטארטאפיסטים שמפנים מזמנם ובאים להרצות להם ולכוון אותם ויש גם מורים שמציעים את עזרתם וכל שיתוף הפעולה הזה יוצר תחושה של משפחה גדולה ושל שייכות".
מה גילית על התלמידים?
"למדתי להכיר אותם אחרת. זו גם הזדמנות נפלאה לראות איך תלמידים שמתקשים עם שיטת הלימוד הקונבנציונלי של ישיבה וכתיבה במחברות פתאום פורחים ומתמלאים אנרגיות. הם מייצרים שיתופי פעולה ביניהם, מעלים שאלות בקבוצת הוואטסאפ של הפרוייקט, מייעצים ועוזרים אחד לשני".
יש ילדים שלא מתחברים לפרוייקט?
"מעט מאוד. הפרוייקט הוא חלק מתוכנית הלימודים בשיעורי גאוגרפיה בכיתה ו', אם יש ילד שלא מתחבר אני מצוותת אותו לילד אחר שכן פתוח ורוצה וזה עובד נהדר".
מה למדת על עצמך?
"לצאת מהקופסא. למדתי שאפשר ליישם ולעשות דברים אחרת ממה שנהוג בשגרת הלימוד. הגמישות והיצירתיות הזו מאפשרת לי לחוות את הילדים אחרת ממה שאני חווה אותם כמורה בכיתה. זו זכות מבחינתי. חוץ מזה שבכל שנה אני מגלה יותר ויותר שאפשר לחלום ולהגשים חלומות".
רגע מרגש
"הרבה פעמים הסיבה שמובילה לרעיון של המוצר מרגשת, כמו זו של ירון ואלעד. ירון ישב כצופה במשחק כדורסל בו שיחק אלעד. באמצע המשחק נפלה לאלעד העדשה מהעין, המשחק נעצר וכולם התחילו לחפש אותה וירון ביניהם. בעקבות אותו מקרה ירון הגה רעיון והציע לאלעד לייצר עדשה שכשהיא נופלת על הרצפה היא משנה צבע, כך שאם זה יקרה לאלעד שוב, הוא ימצא אותה יותר בקלות".
היה מוצר שהמריא מתחומי בית הספר?
"כמעט. בסופו של דבר ההורים לא הסכימו לשתף פעולה. בכל אופן, בתערוכה אנחנו מחלקים דפים למבקרים עם הסבר על המוצרים ואם יש איזושהי התקדמות של אפיק השקעה זה עניין אישי שלהם. אנחנו רק מהווים נקודת פתיחה".
מה השאיפות?
"לראות אותם מצליחים. להצליח זה אומר להמשיך להשקיע ולא לוותר ולראות בכל מה שהם עושים גם את ההצלחות ולא רק את הכישלונות".
הסטארטאפ של גל ורותם
גל דנצינג ורותם דישי בנות ה-12 המציאו את ה-simsign (קיצור של שֶלֵט פשוט) - שדרוג לשלט נהג חדש. "יש לי אח שהוא נהג חדש", פותחת דנצינג. "לפעמים כשאני נוסעת איתו אנחנו נתקלים בבעיה בה הוא צריך להדביק בחזרה לחלון את שלט ה"נהג חדש", אבל הוא נופל כי הוואקום לא מחזיק. לכן רותם ואני פיתחנו את השלט".
איך זה עובד? "השלט מגיע על מתקן ברזל והוא עשוי מדף ניילון עמיד במים שניתן לגלגל אותו לפי הצורך מבלי להפריד את הוואקום מהחלון. ברגע שלא משחקים עם הוואקום זה לא מוריד מהאיכות שלו".
התהליך: "בשלב ראשון עשינו סקר שוק, הכנו שרטוט של המוצר שאנחנו רוצות ובדקנו אם המוצר קיים בשוק ומי המתחרים שלו. היו הרבה קשיים בדרך כי הדברים לא עבדו בהתחלה".
הפרוייקט הזה: "מקדם מאוד את דרך הלמידה שלנו. כבר בכיתה ד' למדנו בשיעור מדעים על טכנולוגיה וכהתחלנו בכיתה ו' לחשוב על רעיונות, המורים עזרו. כל מורה בתחום שלו. איילת תמיד עודדה אותנו להמשיך בבית ותמיד נתנה את ההרגשה שאפשר להתקשר אליה בכל זמן שנצטרך".
רגע כיף: "כשהגענו לכיתה עם המוצר הסופי וכולם התלהבו".
הסטארטאפ של ירון ואלעד
ירון לסקו ואלעד קדם המציאו את העדשה שמשנה את צבעה כשהיא נופלת.
איך זה עובד? "יש צבע מיוחד תרמו כרומי שמשנה צבע בהתאם לטמפרטורה. הטמפרטורה של העין היא 37 מעלות וכשהעדשה נופלת היא מתקררת. בנינו מודל של עין על כדור זכוכית, ציירנו עליו אישון וקשתית ועליו שמנו את החומר התרמו כרומי. כשהחומר בא במגע עם מים חמים הוא הפך שקוף. כשהוא מתקרר הוא משנה את הצבע לאדום".
עיקר הקושי: "למצוא את החומר למודל. בסוף מצאנו אותו דרך אי ביי. זה לא חומר שניתן עדיין להשתמש בו לעין, אבל אנחנו ממשיכים לחקור".
הפרוייקט הזה: "מאוד מעודד יצירתיות של ילדים וזה משהו שיכול לעזור בעתיד, כי הואנותן הזדמנות להתנסות בעולם המבוגרים. זה לא רק בית ספר של להעתיק מהלוח, אלא גם של דברים מעניינים, בדרך שהיא מעניינת".
רגע כיף: "להציג את העדשה ביום 'יזמים צעירים'".
