כישרון אחרי לידה: האב שהופך את בתו בת החודשיים ליצירת אומנות

מי שאחראי על פאר היצירה, תרתי משמע, הוא רן אביב, האב הטרי. אביב, 36, העובד כארט דיירקטור, נשבע לעצמו ובפני החברים שלו לפני לידת בתו הבכורה שהוא לא יהיה כמו ההורים האלה שמיד מעלים תמונות מתקתקות של הבייביז ישנים, פוקחים עיניים או משחררים חיוך ראשון לעולם. פשוט כי הוא שונא קיטש. הוא הודיע שאם יעלה תמונות שלה הן יהיו תמונות מיוחדות.

כמי שליצור זה ה-DNA שלו, אביב עסוק בהמון פרוייקטים כפרילנס בתחומים שונים של עיצוב. "אני מצלם, יוצר אנימציה, ארט דירקטור", הוא אומר. "וכשמאיה, אשתי, היתה בהריון, אמרתי לה, 'התינוקת תוציא ממני משהו יצירתי חדש'. היה לי ברור שכשהיא תגיע יקום פרוייקט חדש".

וכך היה. בוקר אחד, כשבועיים אחרי הלידה, הוא ישב והביט בתינוקת שסוף סוף נרדמה אחרי ליל שימורים שמתואם נפלא עם שעות העירות שלו מול משחקי ה-N.B.A ובדחף של השראה הניח לידה בקבוק בירה. שוב קם והביא אוזניות. "פתאום מצאתי את עצמי מסתובב בבית והידיים שלי מלאות, אוסף כל מיני חפצים, כמו בובות, תקליטים. סידרתי אותם לידה והתחלתי בסשן צילומים".

זו היתה יריית פתיחה לסדרת צילומים המדמים סיטואציות תמימות, כמו 'אפרוח בוקע מביצה', 'בת-הים' או 'גודזילה יורקת אש', שהוא מעלה מאז לעמוד הפייסבוק שלו בכיכובה של בתו התינוקת שאגב, כל מה שנדרש ממנה זה להתנהג טבעי.

הוא מוצף רעיונות. הוא הולך לשוק, קונה אננס לבית ומיד האננס הופך לאלמנט חשוב בתוך היצירה ויחד עם משקפי צלילה ותמונות של ים, דניאל נראית עושה בטן-גב (בעיקר גב) בחוף אקזוטי.

רן ומאיה אביב - לפני(צילום: רן אביב)

איך היו התגובות?

אנשים 'עפו' על זה. מלא תגובות, גם בפייסבוק וגם בהודעות וואטסאפ. לא רק מהארץ. גם מחו"ל. כולם עוקבים בהתלהבות ואומרים "איזה יופי מה שאתה עושה עם הבת שלך". אני מקבל הרבה פידבקים. לפני שבוע למשל עשיתי משהו מאוד בינוני, שלא עומד בסטנדרטים הרגילים, אז מישהו שאל אותי אם התעייפתי. אנשים גם שולחים לי רעיונות לצילומים או לינקים לדברים דומים שנעשו ברשת במקומות אחרים בעולם. סדרת הצילומים הקרובה ביותר היא זו של מישהו שצילם את הכלב שלו. יש גם הרבה אנשים שמבקשים לבוא אלי עם הילדים שלהם ושאצלם גם אותם, אבל אני לא רוצה להפוך את זה לעבודה. אני רוצה להשאיר את זה במקום של 'פאן', שבא מתוך אהבה לבת שלי וגם כדי שתהיה לה מזכרת יפה כשהיא תגדל".

כמה אתה משקיע בכל תמונה?

"זה יכול לקחת שעה פלוס. בגלל שרוב העבודה שלי היא על מחשב ופוטושופ, החלטתי שאני משאיר את זה נקי. לא משתמש בשום טכניקה דיגיטלית, אלא רק במה שיש לי באופן טבעי. אני משתמש בתנוחות שלה, בהבעות הפנים שלה. אין ספק שעם הזמן אני נהיה משוכלל יותר. היום בבוקר למשל, קמתי מוקדם ומאיה אמרה לי 'בוא תצלם אותה כאילו שהיא בקוטב'. גזרתי ניירות לבנים שיראו כמו מצע של שלג, חוררתי דפים ופיזרתי את העיגולים שנוצרו מהמחורר ופיזרתי אותם סביבה, כאילו נופלים עליה פתיתי שלג. כל הרעיון זה הפשטות, כך שכל מה שאני רוצה אני יכול. יש גם פעמים שאני מסיים לצלם ופתאום מתחרט שלא הוספתי אלמנט, אז אני מצלם שוב. למשל בל"ג בעומר צילמתי אותה בתור גודזילה יורקת להבות על תל אביב ואז אחרי כמה שעות הסתכלתי על זה וחשבתי שאם הייתי מוסיף לה מסוק זה היה נפלא. אז הוספתי. חמש פעמים גזרתי עד שיצא לי מסוק".

רן: "הייתי מוכן מאוד לאבהות עוד הרבה לפני מאיה"(צילום: רן אביב)

איך דניאל בצילומים? יש לה מניירות של דיווה?

"לרוב היא ממש בסדר. היא תינוקת מאוד רגועה. היום בבוקר למשל, זה היה כמו בצילומי אופנה. היא שכבה והיתה לא מרוצה, אז נתתי לה מוצץ ומאיה סירקה אותה ואז רגע לפני הצילום הוצאתי לה את המוצץ מהפה וצילמתי. ברוב התמונות היא בדרך כלל נרדמת. אני דואג שיהיו לה את כל התנאים הטובים ושהיא תגיע לצילומים אחרי אוכל והחלפת חיתול".

כמה זמן עוד תמשיך?

"אני לא יודע. זה תלוי בגדילה שלה. היא גם התחילה לזוז לאחרונה לא מעט. צילמתי אותה על סט שעיצבתי כ'חלל'. היא התחילה לזוז, אז תפסתי אותה עם רגל מכופפת וזה נראה כאילו היא מרחפת. אני מרגיש שיש דדליין לפרוייקט".

בוקעת מהביצה(צילום: רן אביב)

איזה תמונה לא תעשה?

"אני לא אעשה דברים שיגרמו לה להרגיש לא טוב או עם מסרים בוטים. אני לא אעשה צילומים פוליטיים, מיניים או עם איפור ולא דברים שיוציאו אותה מטומטמת. בגלל שהיא תינוקת אני עושה דברים תמימים".

איזה צילום אתה רוצה לעשות ולא יכול?

"לצלם אותה עם הכלבה שלנו. הכלבה גדולה מדי. מספיק שהיא תניח עליה רגל וזה עלול להיות מסוכן".

איך קיבלת את האבהות?

"בצורה די מושלמת. אני חושב שהייתי מוכן מאוד לאבהות עוד הרבה לפני מאיה. כל החברים שלי עם ילדים וממש חיכיתי לזה. לפני שהיא נולדה הייתי באיזה מצב תודעתי של 'או קיי, אנחנו הולכים להיות הורים וצריך להספיק הרבה דברים לפני שהתינוקת מגיעה, כי אחר כך לא יהיה לנו זמן'. אז נכנסתי לטירוף של לצבוע את הבית, לעשות טסט לאופנוע ואפילו להסתפר ואז כשדניאל הגיעה, ראינו ששום דבר מזה לא נכון. אנחנו היינו אנשים אנרגטים ואנחנו ממשיכים להיות כאלה. שנינו ממשיכים לעבוד. אני ממשיך להתעמל שבע פעמים בשבוע. כשאנחנו יוצאים בערב אנחנו משכיבים אותה בעגלה והיא ישנה. היא לא מגבילה אותנו בכלום".

קפטן דניאל מפליגה בים(צילום: רן אביב)