מצלק, מחורר ומקעקע: "אומרים לי: 'צריך לאשפז אותך, אתה משוגע'"

לירון מור עובד במכון קעקועים, וגופו נראה כמו שלט פרסומת לעבודתו. "צילוק הוא פצע פתוח שצריך לטפל בו. אני נוקט אמצעי זהירות, ויש לי קווים אדומים מאוד ברורים"

סהר אלמוג

|

06.06.16 | 00:10

לירון מור. "לאנשים קשה לקבל התנהגויות שהן לא בנורמה. הם לא מכירים את התחום ולכן נרתעים ממנו" (צילום: ענבל מרמרי)
לירון מור. "לאנשים קשה לקבל התנהגויות שהן לא בנורמה. הם לא מכירים את התחום ולכן נרתעים ממנו" (צילום: ענבל מרמרי)
עבודה של מור על גב של לקוחה. "אנשים עוצרים אותי ברחוב ושואלים שאלות, מתייעצים, לא תמיד עם טקט" (צילום: ענבל מרמרי)
עבודה של מור על גב של לקוחה. "אנשים עוצרים אותי ברחוב ושואלים שאלות, מתייעצים, לא תמיד עם טקט" (צילום: ענבל מרמרי)
לירון מור מאחור. "בשנייה שסלבריטאי מסוים יעשה את זה, הוא ייתן לאנשים דרייב" (צילום: ענבל מרמרי)
לירון מור מאחור. "בשנייה שסלבריטאי מסוים יעשה את זה, הוא ייתן לאנשים דרייב" (צילום: ענבל מרמרי)
לירון מור בפרופיל. "רציתי עגילים באוזניים מאז שהייתי בגן, ותמיד כשראיתי אנשים מקועקעים, זה קרץ לי" (צילום: ענבל מרמרי)
לירון מור בפרופיל. "רציתי עגילים באוזניים מאז שהייתי בגן, ותמיד כשראיתי אנשים מקועקעים, זה קרץ לי" (צילום: ענבל מרמרי)

לירון מור החל להתעניין בתחום הזה כבר בילדותו. "רציתי עגילים באוזניים מאז שהייתי בגן", הוא אומר, "ותמיד כשראיתי אנשים מקועקעים, זה קרץ לי. התחלתי להתחורר בגיל 14, בניגוד לדעת ההורים, ובצבא, כשהייתי לוחם בנח"ל, היה לי אישור להשאיר חלק מהעגילים באוזניים. אם הייתי מוריד את כל העגילים, החורים היו יכולים להזדהם".

 

>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

 

מאז הוא החל לעסוק בכך באופן מקצועי. בימים אלה עובד מור (29) במכון פסיכו בתל אביב, שבו הוא מצלק, מחורר ומקעקע. את כל זה הוא עושה לאחרים, אבל מכיוון שהפנים והגוף שלו נראים כמו שלט חוצות למקצוע, ברור שהסיכונים הגופניים הכרוכים בפעולות הללו אינם רק נחלתם של לקוחותיו. מור אומר שהוא מודע לסיכונים ולא נרתע מהם. "הסיכון גורם לי להיות יותר זהיר במה שאני עושה", הוא אומר. "אני עובד עם גוף של אנשים שסומכים עליי, אז אני לא יכול להגיע למצב שאני מאכזב אותם".

 

מור בעבודה. "אנשים סומכים עליי" (צילום: ענבל מרמרי)
    מור בעבודה. "אנשים סומכים עליי"(צילום: ענבל מרמרי)

     

    כל גוף מגיב אחרת

     

    הצילוק, שבו מור עוסק באופן מקצועי זה שבע שנים, מוגדר כיצירת צלקת על הגוף באופן מכוון, ממניעים אסתטיים. הצלקת עוברת שינויים רבים בצבע ובצורה עד שהיא מתייצבת: התהליך נמשך בין שנה לשנתיים, וגם בסופו הצלקת עשויה להשתנות. בשלב זה היא מקבלת את צבע העור המקורי ונראית כמו פסים עדינים על הגוף. בארץ משתמשים בשלוש שיטות של צילוק: חיתוך; הסרת עור; ושילוב של חיתוך, הסרת עור ושפשוף דיו.

     

    מה ההבדל בין צילוק לקעקוע?

    "ההבדל המרכזי הוא התוצאה. בצילוק התוצאה אף פעם לא ידועה מראש: כל גוף מגיב אחרת ומחלים אחרת. גוף מסוים יכול להחלים כל כך טוב, שהצילוק אפילו עשוי להיעלם. הסיכון בצילוק הוא בדיוק כמו זה שכרוך בעשיית קעקוע: זה פצע שטחי פתוח, שצריך לטפל בו ולא להזניח. אני נוקט את כל אמצעי הזהירות: הסביבה מאוד נקייה, אני משתמש בכפפות סטריליות ובשולחן נקי ועובד מאוד בעדינות. בכל פעם שאני לא בטוח איך

    "בכל פעם שאני לא בטוח איך לעשות משהו, אני מתייעץ, שואל מומחים, ואז אני קודם כל בודק את זה על עצמי. לא עושים פה ניסויים בבני אדם"

    לעשות משהו, אני מתייעץ, שואל מומחים, ואז אני קודם כל בודק את זה על עצמי. לא עושים פה ניסויים בבני אדם. אם לקוח יבוא אליי ויאמר שהוא רוצה להוריד את הגבה, אני אשלח אותו למנתח פלסטי. אני לא פלסטיקאי, זה לא התחום שלי. יש לי קווים אדומים מאוד ברורים, כך שאני לא אעשה הכל".

     

    ובכל זאת, נראה שהציבור הישראלי עדיין חושש להצטלק.

    "בשנייה שסלבריטאי מסוים יעשה את זה, הוא ייתן לאנשים דרייב. תראי מה קרה כאן עם הספטום - העגיל באף: פעם מי שהיה עושה את זה נחשב לפריק, והיום כל בחורה שנייה רוצה ספטום בגלל ריהאנה. כבר היו אצלי אמא ובת שעשו את זה יחד".

     

    מיהם הישראלים שכן מצטלקים?

    "רובם בני 25 ומעלה, ויש ביניהם כאלה שלא עשו אפילו קעקוע או עגיל אחד. אני אוהב אנשים עם ראש פתוח, אבל אני ממש לא מתחבר לאנשי ה'אבל אני רוצה עכשיו'. למשל, מישהו מגיע ורוצה עגיל בגבה; הוא מספר שעשה עגיל לפני שבוע, ואני מסביר לו שכדאי שיבוא אליי רק עוד חודשיים, כשהגוף יחלים. בשלב הזה מגיעים משפטים כמו 'אבל אני רוצה עכשיו', או 'מה, אתה לא רוצה להרוויח כסף?' הם לא מבינים שזה לא עניין של כסף. אני לא אקח עבודה שתעשה רע לבן אדם".

     

    החזה של מור. "אנחנו מדינה מאוד שיפוטית" (צילום: ענבל מרמרי)
      החזה של מור. "אנחנו מדינה מאוד שיפוטית"(צילום: ענבל מרמרי)

       

      וזו הרגל. "לא אכפת לי מתגובות של אנשים" (צילום: ענבל מרמרי)
        וזו הרגל. "לא אכפת לי מתגובות של אנשים"(צילום: ענבל מרמרי)

         

        אמא שלי אמרה "איכס", וזה פגע בי

         

        לו זה עושה טוב: הגוף שלו מלא צילוקים וגם קעקועים, פירסינגים ושתלי סיליקון. "בידיים יש לי צלקות של קרסים", הוא מפרט, "על העורף יש שלושה חישוקי לחץ, ועל הירך יש לי צילוק גדול של אנוביס, אל המתים המצרי".

         

        ואיזה תגובות אתה מקבל על כל זה?

        "אנשים עוצרים אותי ברחוב ושואלים שאלות, מתייעצים, לא תמיד עם טקט. לפני כמה שנים יצאתי לדייט בפאב, ושני אנשים פשוט התעלקו עלינו ודיברו איתי על עבודה. הבארמן היה צריך להתערב ולבקש שלא יפריעו לנו".

         

        יש גם תגובות קשות?

        "אמרו לי דברים כמו: 'אתה מכוער, איכס, איך עשית את זה לעצמך? צריך לאשפז אותך, אתה משוגע'. יש לנו מדינה מאוד שיפוטית. אני מקבל כל אדם, ולא משנה מאיזו תרבות הוא בא, או מה הנטייה המינית שלו. אני לא אשלול אדם על איך שהוא נראה אלא על איך שהוא מתנהג. באופן כללי, לא אכפת לי מתגובות של אנשים, אבל אם אדם קרוב אומר משהו טיפשי, זה פוגע. בעבר, כשאמא שלי אמרה 'איכס' על דברים שעשיתי, זה פגע בי, כי רציתי שהמשפחה שלי תלך איתי בכל מה שאני עושה. היום הם כבר יותר מקבלים ומבינים".

         

        למה לדעתך יש לתחום הזה תדמית שלילית?

        "לאנשים קשה לקבל התנהגויות שהן לא בנורמה. הם לא מכירים את התחום ולכן נרתעים ממנו. הם צריכים להבין שמדובר באנשים שבוחרים להצטלק, שרוצים את זה. האם זה הופך אותם ללא שפויים? לא. לדעתי, אם מישהו יעשה משהו רק משום שככה נהוג בחברה, הוא לא שפוי. אותי חתכו בפעם הראשונה כשהייתי בן שמונה ימים, ואף אחד לא שאל מה דעתי בנוגע לזה".

         

        ________________________________________________________

         

        "אני מקווה שאשתי לא תקרא את זה". הקליקו על התמונה:

         

        אודי, טייס מסוקים: "אני מרחף בתוך גרף המוות". הקליקו על התמונה (צילום: ענבל מרמרי)
        אודי, טייס מסוקים: "אני מרחף בתוך גרף המוות". הקליקו על התמונה (צילום: ענבל מרמרי)

         

         

         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד