אחת הדירות שתיפתח לקהל במסגרת אירועי ''בתים מבפנים'', שיתקיימו בסוף השבוע הקרוב בתל אביב, היא דירת גג קטנה ברחוב מטלון, בדרום המלוכלך והמוזנח של העיר, מאחורי שוק העלייה. זו אינה דירה מהסוג שמככב באירוע. היא לא מעוצבת לעילא וגם אין לה סיפור היסטורי מעניין במיוחד. גם לא קל להגיע אליה: הרחוב כולו חפור במסגרת עבודות תשתית, המדרכה צרה והמדרגות משויפות ומעוכות מזוקן. אבל בסופן נפתחת הדלת לדירה מלאת קסם וירק.
כאן גרים תומר וולקוב ורונן עמור, שהפכו את הדירה הישנה, שנבנתה על גג הבניין כתוספת מאולתרת, טלאי על טלאי (כמו הרבה דירות גג תל אביביות בשנים עברו), לנווה מדבר. לכל אחד משני חדריה יש יציאה לגג שהוא גן פורח, בירוק שאינו אופייני לשכונה החשופה.
אין בדירה דבר בורגני: לא החלוקה המבנית – הגדול מבין שני החדרים הוא לא הסלון, אלא סטודיו לציור שהוא גם חדר השינה; לא הרהיטים והחפצים – שנאספו מהרחוב או נקנו בשוקי פשפשים שונים בעולם; ולא הדיירים – שמתפרנסים מכמה אהבות ומנווטים ביניהן. וולקוב מתמחה בגינות גג, ובקרוב יוסמך גם כמורה למתמטיקה. עמור הוא אמן שמעביר בדירה סדנאות רישום ומלמד אמנות בתיכון. יחד הם גם מארחים סועדים שאותם הם מושיבים בחוץ, בין העציצים הפורחים, במסגרת המיזם eat with, ומגישים להם מאכלים איטלקיים ורוסיים.
לגינות הגג הגיע וולקוב במקרה, כשלמד אמנות ב"מנשר". "הייתה לי מרפסת די גדולה, התחלתי לשחק וליצור בה פינות", הוא מספר. "עם הזמן למדתי דברים טכניים, כמו מערכות השקיה. דרך מתווכת שראתה את המרפסת שלי קיבלתי את הפרויקט הראשון, ומאז זה מתגלגל, מפה לאוזן". הוא מעדיף צמחייה ים תיכונית, שלא דורשת טיפול מסובך. את עיצוב הגינה הוא מתאים לסביבה ולבקשת הדיירים: יש גגות עם נוף שחבל להסתיר, ויש גינות גג שלהיפך – מתוכננות כחלק מהבית ומגוננות כך שאפשר להסתובב בהן ערומים. הוא ובן זוגו, למשל, אוהבים לישון בקיץ בחוץ, על מיטה שמוציאים במיוחד.
לדירה במטלון עברו לפני שנה וחצי. הם זיהו מיד את הפוטנציאל שבגג, שהיה מכוסה בדק. את החיסרון המבני – סלון קטנטן שמחובר למטבח – הפכו ליתרון כשהחליטו לשלב בדירה את סדנאות הרישום. וולקוב אומר שהגינות והפינות הרבות בבית מאפשרות לכל אחד מהמשתתפים למצוא את המקום שלו במרחב. ובאמת, אין כאן פינה ריקה.
הקירות מלאים בעבודות אמנות. הרבה יצירות מקוריות של עמור ושל וולקוב, לצד חפצים שונים ומציאות שנאספו בכל מיני דרכים. למשל, כל התמונות הממוסגרות בסלון הגיעו מארגז אחד שוולקוב מצא בדירה נטושה בלב העיר, והיה מלא בפריטים שנקנו במכירה פומבית בניו יורק. לצדן אפשר למצוא לוח דיקט מוכתם, גובלן ישן ושתי כפיות. על קיר אחד תלוי פטיש ומגל, סמלה של רוסיה הקומוניסטית, אבל אין כאן הצהרה אידיאולוגית: "אני רוסי, אז יש לזה איזשהו מקום. סוג של זיכרון ילדות", אומר וולקוב, שעלה ממוסקבה בגיל 11. "זה מצחיק אותי".
על משטח הובלה שמונח ליד המיטה יש כמה אבנים מנוקבות במוטות ברזל מהסוג שמשמש לבנייה, מגהץ ישן ומגירה. על אדן החלון מונח אוסף של ראשי פטיש. על קיר אחר מדף עץ משמש רקע לבגד ים ישן בסגנון וינטג', שוולקוב הידק אליו. "הבית שלנו הוא התערוכה שלנו", הוא אומר, "ואנחנו נהנים ליצור ממקום חופשי, לא לחוץ".
>> לכל אירועי ''בתים מבפנים'', המתקיימים בסוף השבוע בשיתוף עיריית ת''א יפו
לחצו על התמונה לכתבה על דירת גג שונה לחלוטין, שגם בה הקים תומר וולקוב גינה:
